יורם אהרוני | | 20/11/2011

שעון קיץ ופעילות גופנית

בארצות רבות, כולל בישראל, מתנהל שנים רבות בדבר נחיצותו של שעון הקיץ ומספר הימים בשנה בהם יש לקיים אותו. הטענה העיקרית של מחייבי הפעלת שעון הקיץ היא שהוא "חוסך כסף למשק". בכל שנה, עם תום הפעלתו מציינים בתקשורת כי שעון הקיץ חסך כך וכך מיליונים למשק בלי לפרט איך התבצע החיסכון.

מאמר שהתפרסם ב - Journal of Physical Activity & Health מראה כי באנגליה, פעילות חופשית של ילדים בשעות אחרי הצהריים הייתה רבה יותר בימים בהם היו הרבה שעות אור ולפיכך ממליצים עורכי המחקר כי שעון הקיץ יופעל למשך כל השנה.

המאמר מסכם תוצאות שני מחקרים שנערכו באנגליה בשיטות דומות. כדי למדוד את כמות הפעילות הגופנית השתמשו באקסלומטרים ( מדי צעדים משוכללים) וכן ברישום של הילדים ביומנים. במחקר אחד השתתפו 115 ילדים בגיל 10 – 11 ובשני 210 ילדים בגיל 8 – 11. סה"כ השתתפו 325 ילדים, מהם 170 בנות. 25% מהילדים הוגדרו כסובלים מעודף משקל או השמנה.

נמצא כי בין השעות 17:00 – 20:00 , 22% מהילדים היו מעורבים בפעילות גופנית מתונה עד עצימה בימים "ארוכים" ( מעל 14.1 שעות אור) לעומת 13% בלבד שהיו מעורבים בפעילויות כאלה בימים בעלי שעות אור מועטות (פחות מ – 9.5 שעות אור) או בינוניות. האפקט הזה כמעט שלא השתנה אחרי תקנון לגבי גשם, רוח ועננות. לא נמצא הבדל בפעילות הגופנית של הילדים בין ימים עם שעות אור מועטות (נובמבר עד אמצע פברואר) לבין ימים עם מספר בינוני של שעות אור (אוקטובר, מרס והמחצית השנייה של פברואר).

השפעת הטמפרטורה הייתה דומה מאד לזו של כמות שעות האור: ככל שהטמפרטורה עלתה הילדים היו יותר פעילים. נתון זה אינו מפתיע מאחר שיש קשר ברור בין אורך היום והטמפרטורה (בקיץ יש יותר שעות אור וטמפרטורות גבוהות יותר) ומדובר במחקר שנערך באנגליה שאין בה הרבה ימים שטמפרטורות גבוהות מפחיתות את הרצון לעסוק בפעילות גופנית. החוקרים מציינים כי במחקר שנערך בניו זילנד נמצא כי לטמפרטורה הייתה השפעה גדולה יותר על כמות הפעילות הגופנית מאשר לשעות האור ביממה. במחקר שבוצע ביפאן נמצא כי הפעילות הגופנית של מבוגרים התגברה כאשר טמפרטורת הסביבה עלתה ממינוס 2 ל - 17 מעלות צלסיוס אבל ירדה כאשר הטמפרטורה עלתה מ - 17 ל - 29 מעלות צלסיוס.

מחקר זה מצטרף לשורה של מחקרים שהראו כי ילדים פעילים יותר בקיץ מאשר בחורף. רוב המחקרים בוצעו בארצות "צפוניות" כמו ארה"ב, קנדה, דנמרק, נורווגיה ושוודיה. המחקר הרלוונטי ביותר לתנאים בישראל בוצע בקפריסין ובו נמצא כי בנים בצעו בממוצע 17,624 צעדים/יום בקיץ לעומת 15,480 בחורף ואצל הבנות נרשמו ממוצעים של 13,607 צעדים/יום בקיץ לעומת 11,160 בחורף.

להפעלת שעון בקיץ במדינה חמה כמו ישראל יכולות להיות כמה השפעות על הפעילות הגופנית. ללא הפעלת שעון קיץ אפשר לצאת ולשחק בחוץ החל מהשעה חמש אחה"צ בערך. הפעלת שעון גורמת לכך שנוח לבצע פעילות גופנית בחוץ רק אחרי השעה שש, מה שגורם לילדים להישאר שעה נוספת בבית ואולי גם גורם לכך שעולה משך זמן הפעלת המזגנים בבית.

בימי הקיץ קשה לקיים בישראל אימונים בענפי ספורט המתקיימים מחוץ לאולמות כמו כדורגל ואתלטיקה. הפתרון הוא דחיית האימונים לשעות מאוחרות יותר. הפעלת שעון הקיץ מחייבת דחיה של שעה נוספת מה שבמקרים לא מעטים מסבך את המצב ומקשה על הילדים להגיע לאימונים ולחזור מהם הביתה בשעה סבירה.

המאמר המלא:

Anna Goodman, James Paskins, and Roger Mackett. Day Length and Weather Effects on Children's Physical Activity and Participation in Play, Sports, and Active Travel.

http://journals.humankinetics.com/jpah-pdf-articles?DocumentScreen=Detail&ccs=6412&cl=23962

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.