דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

יורם אהרוני | כושר גופני | 17/12/2017

האם נעצרה הירידה בכושר?

יורם אהרוני

רצים

"מבחן ביפ" (BEEP) הידוע גם שמות אחרים ( multi-stage fitness test, PACER, BLEEP ועוד..) הומצא בשנת 1981 בקנדה ומאז הוא משמש במקומות רבים בעולם לבחינת סבולת, במיוחד בקרב ילדים ובני נוער. במבחן זה רצים הנבחנים הלוך ושוב בין שני קוים המרוחקים 20 מטר זה מזה בקצב המוכתב על ידי אותות קוליים (ביפים) המושמעים להם מרמקול. הקצב הוא איטי בדקה הראשונה (8.0 או 8.5 קמ"ש) וכל דקה בערך מתגבר בחצי קמ"ש. הנבדקים ממשיכים במבחן עד שאינם יכולים לעמוד בקצב ונמנה מספר הקטעים של 20 מטר שהם השלימו בהצלחה.

 יש ארצות בהן נעשה מעקב אחרי הכושר של ילדים ובני נוער מאז שנות השמונים ובמרביתן נצפתה ירידה בהישגים במבחן זה  בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת. בין הסיבות שהוצעו לירידה בכושר: עלייה בהשמנה, ירידה בכמות הפעילות הגופנית המאומצת ועלייה בכמות השעות שהילדים מבלים בפעילויות יושבניות כמו צפייה בטלוויזיה, עיסוק במחשבים, משחקי וידאו ושימוש מוגבר בטלפנים סלולריים.

מחקר שהתפרסם לאחרונה (מקור מספר 1)  שהוביל החוקר Grant Tomkinson  העוסק שנים רבים במעקב אחרי הכושר של ילדים ובני נוער בעולם, בחן את הנתונים לגבי מדינות בהן יש נתונים לפני שנת 2000 ועד שנת 2014 ועולה ממנו שאחרי שנת 2000 התמתנה הירידה בהישגים במבחן ביפ ובמספר מדינות אפילו נרשמה עלייה בהישגים. בטבלה מספר 1 מוצגים הנתונים מהמחקר לגבי השינוי באחוזים.

טבלה מספר 1: שינוי באחוזים בתוצאות מבחן ביפ לפני שנת 2000 ואחריה.

מדינה/קבוצה

שינוי  באחוזים לפני שנת 2000

שינוי באחוזים אחרי שנת 2000

פולין

17.8-

5.2-

ליטא

11.2-

11.2-

דרום אפריקה

10.9-

3.6-

פורטוגל

8.0-

1.7-

אוסטרליה

7.9-

0.9-

איי סיישל

7.3-

7.3-

צרפת

5.4-

7.9-

קנדה

4.8-

0.9

הונגריה

4.4-

4.1-

יוון

3.0-

0.1

בלגיה

2.5-

4.2

ספרד

2.7-

0.7-

איטליה

1.7-

1.8-

הולנד

1.7-

1.1-

אסטוניה

0.3-

0.4-

בריטניה

0.5

5.2-

ארה"ב

0.8

2.6-

ברזיל

1.3

3.4

יפן

3.8

2.8

בנים כללי

4.2-

1.4-

בנות כללי

3.0-

0.6-

בנות ובנים בגיל 12-9

3.5-

1.7-

בני נוער בגיל 17-13

3.8-

0.3-

כל הנתונים

3.6-

0.9-
 

החוקרים מצאו מתאם של 0.51- בין שינויים בהישגים במבחן ביפ לבין השינויים במדד ג'יני בין השנים 2014-2000. מדד ג'יני משמש להערכת האי-שוויון בהכנסות במדינה. ככל שהוא גבוה יותר כך גדל יותר האי-שוויון בהכנסות  בין התושבים במדינה. הסיבה לכך שעליה במדד ג'יני קשורה לירידה בכושר היא כנראה שבקרב אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה המודעות לנושא הכושר וההשמנה היא פחותה וככל שיש יותר אוכלוסיות חלשות במדינה  נראה שרואים יותר ירידה ברמת הכושר.

מתאם של 0.32 בין עליה בהשמנה לבין עליה בהישגים במבחן  ביפ נמצא עד שנת 2000  וקשה להסביר איך שתי המגמות האלה מתקדמות באותו הכיוון. הציפיה הייתה שככל שתהיה עליה בהשמנה כך תהיה ירידה בהישגים. אחרי שנת 2000 לא נמצא קשר בין השמנה והישגים במבחן אך לגבי כל התקופה  (2014-1981) עדיין יש מתאם של 0.24 (קשר חלש בין עליה בהשמנה ועלייה בתוצאות מבחן ביפ).

החוקרים מציינים כמה סיבות אפשריות לעצירה בירידה בהישגים אחרי שנת 2000: הגברת המודעות לנושא הכושר, שיפור בהתייחסות לנושא הכושר ברמה המשפחתית, הבית ספרית, הקהילתית והארצית, הרחבת הפעילות המחקרית בנושא ויוזמות לעידוד הפעילות הגופנית שהניבו תוצאות חיוביות. כמו כן נמצא כי בכמה מדינות (רובן מדינות שההכנסה הממוצעת לנפש בהן היא גבוהה)  נפסקה העלייה במדד ה – BMI  בקרב ילדים ובני נוער אחרי שנת 2000 (מקור מספר 3).

אחת הסיבות האפשריות לכך שנעצרה הירידה בתוצאות במבחן ביפ, היא אופיו של המבחן.  במבחן זה יש גבול תחתון להישג  נמוך (השלמת אפס קטעים). לעומת זאת במבחני ריצה כמו ריצת 2000 מטר, אין גבול תחתון להישג ואם בשנה מסוימת היו  תלמידים שעברו את המרחק ב-20 דקות, אין שום מניעה שיהיו גם תלמידים שיעברו  את המרחק ב-25 דקות או אפילו לאט יותר. לדוגמה: תלמיד קבע הישג של 13 קטעים במבחן ביפ בכתה ז' ובמאמצים רבים הצליח לשפר את הישגו בכתה ט' ל-16 קטעים. לעומת זאת במבחן בו הוא נדרש לרוץ  2000 מטר (או בעצם  במקרה שלו -  לשלב בין הליכה לריצה)  הוא קבע בכתה ז' הישג של 18:45 דקות ובכתה ט' הוא סיים את המבחן ביותר מ-21 דקות.  הישג של 16 קטעים במבחן ביפ מחייב את התלמיד להשקיע מאמץ למשך קצת יותר משתי דקות ואילו מבחן של ריצת 2000 מ' נמשך הרבה יותר זמן, מה שדורש מהתלמיד כנראה יכולות מסוג שונה. חוסר התאמה בין המגמות במבחן ביפ ובריצת 2000 מ' ניכר גם ברמה הבית ספרית. למרות המתאם הגבוה בכל שנה בין תוצאות מבחן ביפ ותוצאות מבחן 2000 מ' רואים בבית הספר ירידה ב-7 השנים האחרונות בממוצע תוצאות ריצת 2000 בלי שהדבר ישתקף גם בתוצאות מבחן ביפ. הממוצע ב-7 השנים האחרונות במבחן ביפ כמעט שלא השתנה אך באותו זמן חלה ירידה בתוצאות מבחן ריצת  2000 מטר.

טבלה מספר 2: ממוצעי תוצאות של מבחני ביפ ואלפיים של בנים בכיתות ז' – יב' בבית ספר בישראל בשנים תשע"א – תשע"ז

שנת לימודים

ממוצע מבחן ביפ (קטעים של 20 מטר)

ממוצע מבחן 2000 מ' (דקות ושניות)

מתאם בין ביפ ו-2000

תשע"ז

73.2

10:39

0.81-

תשע"ו

72.7

10:26

0.84-

תשע"ה

70.9

10:32

0.84-

תשע"ד

74.6

10:32

0.79-

תשע"ג

72.9

10:17

0.80-

תשע"ב

71.6

10:07

0.82-

תשע"א

71.8

9:49

0.76-
 

חלק מהירידה בממוצע בריצת 2000 מ' נובע מירידה בהישגי העשירון התחתון, שהיא גדולה יותר מהירידה בשאר העשירונים, כפי שניתן להתרשם בטבלה מספר 3:

טבלה מספר 3: אחוזונים במבחן  ריצת  2000 מטר   לבנים בין השנים תשע"א  - תשע"ז בבית ספר על-יסודי בישראל (כיתות ז' – יב')

שנה/אחוזונים

מס' נבחנים

10

20

30

40

50

60

70

80

90

תשע"ז

261

14:39

12:00

11:12

10:44

10:04

9:37

9:08

8:41

8:01

תשע"ו

229

13:20

11:55

11:09

10:26

9:54

9:24

9:21

8:33

8:02

תשע"ה

245

13:37

12:11

11:22

10:35

9:57

9:26

9:03

8:32

8:03

תשע"ד

269

13:30

12:10

11:05

10:26

9:49

9:22

9:01

8:36

8:04

תשע"ג

252

13:25

11:34

10:51

10:12

9:40

9:19

8:59

8:33

8:08

תשע"ב

274

12:54

11:28

10:42

10:03

9:35

9:13

8:50

8:17

7:49

תשע"א

290

12:33

10:59

10:20

9:50

9:22

8:56

8:35

8:14

7:41
 

באותה תקופה לא היו שינויים גדולים באחוזונים במבחן ביפ:

טבלה מספר 4: אחוזונים במבחן ביפ לבנים בין השנים תשע"א  - תשע"ז בבית ספר על-יסודי בישראל (כיתות ז' – יב')

שנה/אחוזונים

מס' נבחנים

10

20

30

40

50

60

70

80

90

תשע"ז

272

40

50

58

64

72

80

90

100

109

תשע"ו

273

40

50

57

63

70

79

90

100

111

תשע"ה

268

31

45

53

62

71

80

89

100

107

תשע"ד

279

42

52

61

70

74

80

86

100

106

תשע"ג

249

41

52

59

66

71

79

86

99

106

תשע"ב

270

41

51

59

64

72

80

85

94

104

תשע"א

289

40

49

57

64

70

80

88

96

105
 

מחקר אחר (מקור מספר 2) בו היה מעורב Tomkinson, עקב אחרי השינויים בתוצאות מבחני ריצה ב-4 מדינות באסיה בין השנים 1964 ו-2009.  נמצא שהייתה עלייה בהישגים עד 1980 וירידה מתמשכת מאז. בין 1964 ל-1970 השיפור בהישגים עמד על 5.5%, בשנות ה-70 כמעט שלא היה שינוי (עליה של 0.7%), בשנות השמונים הירידה הייתה של 4.0%, בשנות ה-90 ירידה נוספת של 2.3% ובעשור הראשון של שנות ה-2000 הייתה ירידה של 7.1%. היו הבדלים בין 4 המדינות מהן התקבלו התוצאות. בדרום קוריאה הירידה הייתה של 32.9%, בסין ירידה של 11.3%, ביפן ירידה של 5.5% ובסינגפור  הירידה הייתה רק של 0.9%. המדינה היחידה המופיעה בשני המחקרים היא יפן ובה רואים שיפור בהישגים במבחן ביפ וירידה בהישגים במבחני ריצה (1000 ו-1500 מטר), מה שמרמז אולי גם כן על כך שצריך לפרש בזהירות תוצאות של מבחן ביפ. בין היתר בשל העובדה שצוינה קודם -  לאלה המשיגים תוצאות חלשות במבחן זה אין הרבה לאן לרדת...

הנתונים על השינויים במבחן ביפ (מקור מספר 1) לקוחים ברובם ממדינות בעלות מצב סוציו-אקונומי בינוני ומעלה ואין בהם ייצוג למדינות  בעלות מעמד סוציו-אקונומי נמוך כך שאי אפשר לדעת מהם מהי המגמה בכל העולם.  

המחברים מדגישים את הצורך לערוך מעקב רצוף אחרי  הכושר הגופני של הילדים ובני הנוער מאחר שירידה בסבולת  מעלה את הסיכון למחלות שונות כמו מחלות לב וכלי דם וסוכרת. במיוחד חשוב הדבר במדינות בהן עדיין לא מתבצע מעקב כזה בהיקף ארצי.

הנתונים  מבית הספר בישראל הם מבית ספר על-יסודי שש-שנתי בו אני מלמד. אין בבית הספר הזה איסוף נתונים של הישגי הבנות.

מקורות:

1. Tomkinson GR, Lang JJ, Tremblay MS. Temporal trends in the cardiorespiratory fitness of children and adolescents representing 19 high-income and upper middle-income countries between 1981 and 2014. Br J Sports Med. Published Online First: 30 October 2017. doi: 10.1136/bjsports-2017-097982

2.Tomkinson GR, Macfarlane D, Noi S, Kim DY, Wang Z, Hong R. Temporal changes in long-distance running performance of Asian children between 1964 and 2009. Sports Med. 2012 Apr 1;42(4):267-79.

3.NCD Risk Factor Collaboration (NCD-RisC). Worldwide trends in body-mass index, underweight, overweight, and obesity from 1975 to 2016: a pooled analysis of 2416 population-based measurement studies in 128·9 million children, adolescents, and adults. Lancet. 2017 Oct 10. pii: S0140-6736(17)32129-3. doi: 10.1016/S0140-6736(17)32129-3. [Epub ahead of print]

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

צרו קשר
הרשמה לפרסומי המכללה
© כל הזכויות שמורות למרכז האקמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט) | site by tq.soft | TYCO | SEO CREATIVE
המכללה פועלת מעתה במסגרת "המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט". הפעילות האקדמית בקמפוס וינגייט נמשכת ללא שינוי.
יום פתוח - יום שני 30.5.2022 בשעה 16:30 - תואר ראשון, שני, הסבת אקדמאים ומכינה