יורם אהרוני | אתלטיקה | 10/03/2020
ירידת מהירות עם העלייה במרחק הריצה
יורם אהרוני
קיים מיתוס נפוץ שמהירות הריצה נופלת באופן דרסטי אחרי שחוצים את הסף האנאירובי. יש רבים המאמינים כי אחרי שעוברים את מהירות הסף האנאירובי, צונח הקצב באופן דרמטי, אך הנתונים לגבי שיאי העולם לא תומכים בכך. הירידה במהירות בין מרתון (ריצה מתחת לקצב הסף) לחצי מרתון (ריצה בערך במהירות הסף האנאירובי) די דומה לזו שבין 20 ק"מ ל-10,000 מטרים (ריצה במהירות שהיא מעל הסף האנאירובי).
מהירות הריצה הגדולה ביותר שנמדדה בתחרות אתלטיקה היא 12.35 מטר בשנייה. זה היה בקטע שבין 60 ל-70 מטר מהזינוק בעת קביעת שיא העולם בריצת 100 מטר. קטע זה עבר יוסיין בולט ב-0.81 שניות. בטבלה מספר 1 ניתן לראות את המהירויות הממוצעות בשיאי העולם לגברים.
מהירות ריצה ממוצעת בשיאי עולם לגברים למרחקים שונים
המרחק
|
השיא
|
מהירות ריצה ממוצעת (מטר/שניה)
|
אחוז ממהירות אדם מרבית (12.35 מ'/ש')
|
ירידת מהירות (במטר/שניה) עם הכפלת המרחק
|
אחוז מתוך המהירות בחצי המרחק
|
200 מטר
|
19.19 שניות
|
10.42
|
84.4
|
|
|
400 מטר
|
43.03 שניות
|
9.30
|
75.3
|
1.12
|
89.2
|
800 מטר
|
1:40.91 דקות
|
7.93
|
64.2
|
1.37
|
85.3
|
1000 מטר
|
2:11.96 דקות
|
7.58
|
61.4
|
-
|
|
1500 מטר
|
3:26.00 דקות
|
7.28
|
58.9
|
-
|
|
מייל ( 1609 מ')
|
3:43.13 דקות
|
7.21
|
58.4
|
0.72 (יחסית ל-800)
|
90.9
|
2000 מטר
|
4:44.79 דקות
|
7.02
|
56.8
|
0.56
|
92.6
|
3000 מטר
|
7:20.67 דקות
|
6.81
|
55.1
|
0.47
|
93.5
|
5000 מטר
|
12:37.35 דקות
|
6.60
|
53.4
|
|
|
10,000 מטר
|
26:17.53 דקות
|
6.34
|
51.3
|
0.26
|
96.1
|
20 ק"מ
|
55:00* דקות
|
6.06
|
49.1
|
0.32
|
95.6
|
חצי מרתון
|
58:01 דקות
|
6.06
|
49.1
|
|
|
מרתון
|
2:01:39 שעות
|
5.78
|
46.8
|
0.28
|
95.4
|
*זמן הביניים במהלך השיא בחצי מרתון
מהירות ריצה ממוצעת בשיאי עולם לנשים למרחקים שונים
טבלה מספר 2 מביאה נתונים לגבי שיאי העולם בריצה לנשים. המהירות הגדולה ביותר שנמדדה לאישה הייתה 11.24 מ'/שנ' (0.89 שנ' ל-10 מטר של פלורנס גריפית ג'וינר במהלך שיא העולם ב-100 מ')
המרחק
|
השיא
|
מהירות ריצה ממוצעת (מטר/שנ')
|
אחוז ממהירות מרבית לאישה (11.24 מ'/שנ')
|
ירידת מהירות (במטר/שניה) עם הכפלת המרחק
|
אחוז מתוך המהירות בחצי המרחק
|
200 מטר
|
21.34
|
9.37
|
83.4
|
|
|
400 מטר
|
47.60
|
8.40
|
74.7
|
0.97
|
89.6
|
800 מטר
|
1:53.28
|
7.06
|
62.8
|
1.34
|
84.0
|
1000 מטר
|
2:28.98
|
6.71
|
59.7
|
-
|
-
|
1500 מטר
|
3:50.07
|
6.52
|
58.00
|
-
|
-
|
מייל ( 1609 מ')
|
4:12.33
|
6.38
|
56.76
|
0.68 (יחסית ל-800 מ')
|
90.4
|
2000 מטר
|
5:23.75
|
6.18
|
54.98
|
0.53
|
92.1
|
3000 מטר
|
8:06.11
|
6.17
|
54.89
|
0.35
|
94.6
|
5000 מטר
|
14:11.15
|
5.87
|
52.24
|
-
|
-
|
10,000 מטר
|
29:17.45
|
5.69
|
50.62
|
0.18
|
96.9
|
20 ק"מ
|
1:01:11*
|
5.45
|
48.49
|
02.4
|
95.8
|
חצי מרתון
|
1:04:31
|
5.45
|
48.49
|
-
|
-
|
מרתון
|
2:14:04
|
5.25
|
46.71
|
0.20
|
96.3
|
*זמן ביניים במהלך השיא בחצי מרתון
לא סתם לא הוכנסה ריצת 100 מטר לטבלה. בריצה זו הרצים הבכירים מגיעים לשיאם רק אחרי שעברו יותר ממחצית הדרך. גם בריצת 200 מטר, יש הגברת מהירות ב-50 המטרים הראשונים. כאשר קבע יוסיין בולט את שיאו ב-200 מ' (19.19 שניות) הוא עבר את 50 המטרים ב-5.60 שניות. לפיכך זמן ריצת 150 המטרים האחרונים שלו היה 13.59 והמהירות הממוצעת לקטע זה גדולה כמובן מהמהירות הממוצעת לכל 200 המטרים והיא 11.04 מטר שנייה. ניתן לומר אם כך שבולט רץ את 150 המטרים האחרונים במהירות ממוצעת שהיא 89.4% ממהירותו המרבית (ירידה של 10.6%). לירידה במהירות בין ריצת 100 ו-200 מטרים תורמת גם העובדה שהחצי הראשון של ריצת 200 מ' הוא בקשת. כאמור, בולט עבר את 50 המטרים הראשונים בריצת 200 מטר ב- 5.60 שניות לעומת 50 המטרים הראשונים בריצת 100 מ' אותם עבר בישורת בזמן 5.47 שניות. 50 המטרים הבאים בריצת 100 מ' נמשכו 4.11 שניות לעומת 4.32 שניות לאותו קטע בריצת 200 מ'.
בכל הריצות הקצרות האולימפיות (100, 200 ו-400 מ') הקטע של 50 המטרים הראשונים הוא האיטי ביותר (שלב הגברת המהירות) ואילו הקטע השני של 50 מ' הוא המהיר ביותר. בריצות ל-200 ו-400 מ' מתחילה ירידה של המהירות במהלך הקטע השני של 50 מטר. זמני המקטעים של 50 מטר של יוסיין בולט בעת השיא ב- 200 מ' היו: 5.60, 4.32 (מצטבר 9.92) , 4.52 (14.44), 4.75 (19.19). לא ידוע אם יש מדידה של מקטעים של 50 מ' בעת קביעת השיא העולמי הנוכחי בריצת 400 מ'. כאשר קבע מייקל ג'ונסון את השיא הקודם ב-400 מ' (43.18 ש') הזמנים לכל 50 מ' היו: 6.14, 4.96 (11.10), 5.00 (16.10), 5.12 (21.22), 5.20 (26.42), 5.24 (31.66), 5.52 (37.18), 6.00 (43.18). מייקל ג'ונסון, החזיק גם בשיא העולמי בריצת 200 מ' (19.32 שנ' ב-1996). כאשר קבע את שיאו בריצת 400 מטר הוא רץ בחצי הראשון ב-91% מהמהירות בה רץ בעת קביעת שיאו ב- 200 מ'. את ה-100 הראשונים בעת קביעת השיא ב-400 הוא עבר ב- 11.10 לעומת 10.12 בעת שיאו ב-200 מ' ואילו את ה-200 מ' בשיא ב-400 הוא עבר ב-21.22 ש' לעומת 19.32.
הירידה הגדולה ביותר במהירות חלה במעבר מריצת 400 לריצת 800 מטר. בגברים, ירידה ממהירות ממוצעת של 9.30 מ'/שנ' ל-7.93 מ'/שנ' – ירידה של 14.7% במהירות ובנשים ירידה מ-8.40 מ'/שנ' ל-7.06, ירידה של 16%. לעומת זאת במהירויות שהן קצת מעל או קצת מתחת לסף האנאירובי (לפי מחקרים מתרחש בערך במהירות ריצה של חצי מרתון) לא קורה שום דבר דרמטי. אין אחרי מהירות הסף שום ירידה דרסטית במהירות אותה ניתן לשמר.
מהירות ריצה ממוצעת אצל צמרת הרצות והרצים במרחקים שונים
ביקשתי לראות אם התמונה שונה כאשר מדובר בשיאים אישיים של רצי צמרת. אספתי נתונים על רצי צמרת להם רשומים הישגים בריצות 5000 מ', 10,000 מ', חצי מרתון ומרתון. נכללו בחישוב גברים שקבעו זמן של 2:08:00 או מהר יותר במרתון ונשים שרצו מרתון ב-2:25:00 או מהר יותר עד אמצע חודש אוקטובר 2019. נכללו בחישוב גם זמנים בריצות 5 ק"מ ו-10 ק"מ על כביש. לא נכללו בחישוב רצים שלא רשום להם זמן באחד המרחקים או שהזמן הרשום באחד המרחקים הוא במהירות נמוכה יותר מאשר בחצי המרחק. הנתונים חושבו לגבי 116 נשים (מתוך 247 נשים עם שיא אישי של 2:25:00 או מהר יותר, 47.0%). ו-126 גברים (מתוך 385 שהיו עם שיא אישי של 2:08:00 או מהר יותר, 32.7%). מעניין לציין שיש יותר נשים מגברים שרשום להן גם הישג ב-1500 מ'.
הנתונים הממוצעים מופיעים בטבלה מספר 3:
|
גברים
|
נשים
|
מהירות ריצת 5000 מ' (מטר בשנייה)
|
6.282
|
5.493
|
מהירות ריצת 10,000 מ' (מטר בשנייה)
|
6.060
|
5.312
|
מהירות ריצת חצי מרתון (מטר בשנייה)
|
5.813
|
5.127
|
מהירות ריצת מרתון (מטר בשנייה)
|
5.566
|
4.940
|
זמן ריצת 5000 מ' (דקות ושניות)
|
13:15.9
|
15:15.0
|
זמן ריצת 10,000 מ' (דקות ושניות)
|
27:30.2
|
31:22.5
|
זמן ריצת חצי מרתון (שעות, דקות ושניות)
|
1:00:29
|
1:08:35
|
זמן ריצת מרתון (שעות, דקות ושניות)
|
2:06:21
|
2:22:22
|
אחוז מהירות ריצת 10,000 מ' מתוך מהירות ריצת 5000 מ'
|
96.5
|
96.7
|
אחוז מהירות ריצת חצי מרתון מתוך מהירות ריצת 10,000 מ'
|
95.9
|
96.5
|
אחוז מהירות ריצת מרתון מתוך מהירות ריצת חצי מרתון
|
95.8
|
96.3
|
ראוי לציין כי מדובר כאן על שיאים אישיים שחלקם נקבעו בהפרש של כמה שנים. ניתן להניח כי רוב הרצים התאמנו באופן ספציפי למרחק בו התחרו בתקופה בה קבעו את שיאיהם האישיים. אפשר לראות בטבלה 3 כי ירידת המהירות עם העלייה במרחק לגבי קבוצות של למעלה מ-100 רצות ו-100 רצים (כולל רצי עבר) בצמרת העולמית די דומים לאלה המתקבלים משיאי העולם. אין זאת אומרת שכך הדבר גם לגבי רצים ברמה נמוכה יותר.
מתאמים בין מהירויות ריצה בשיאים אישיים אצל בכירי הרצות והרצים
מקדמי המתאם בין מהירויות הריצה במרחקים השונים מוצגים בטבלה מספר 4:
|
מקדם המתאם
|
5000 מ' - 10,000 גברים
|
0.75
|
5000 מ' - חצי מרתון גברים
|
0.27
|
5000 מ' - מרתון גברים
|
0.35
|
10,000 מ' - חצי מרתון גברים
|
0.39
|
10,000 מ' - מרתון גברים
|
0.32
|
חצי מרתון - מרתון גברים
|
0.43
|
5000 מ' – 10,000 מ' נשים
|
0.47
|
5000 מ' - חצי מרתון נשים
|
0.66
|
5000 מ' - מרתון נשים
|
0.34
|
10,000 מ' - חצי מרתון נשים
|
0.51
|
10,000 מ' - מרתון נשים
|
0.38
|
חצי מרתון - מרתון נשים
|
0.54
|
את המתאמים הנמוכים יחסית ניתן להסביר בכך כי מדובר בקבוצות הומוגניות וכי רצים שהתמחו במרחקים מסוימים לא בהכרח מתאימים גם למרחקים אחרים או שלא התמחו בהם מספיק זמן. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה שרצים רבים עוברים למרתון לפני שמיצו את יכולתם בריצות 5000 ו-10,000 ואם היו דוחים את המעבר למרתון בכמה שנים סביר להניח כי היו מסוגלים לקבוע תוצאות טובות יותר בריצות 5000 ו-10,000 מ'. היו גם רצי מסלול שניסו לזמן קצר להתחרות בחצי מרתון ומרתון, קבעו הישגים סבירים אך לא הגיעו ממש לצמרת.
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.