ירידת מהירות עם העלייה במרחק הריצה

*זמן ביניים במהלך השיא בחצי מרתון

 

לא סתם לא הוכנסה ריצת 100  מטר לטבלה. בריצה זו  הרצים הבכירים מגיעים לשיאם רק אחרי שעברו יותר ממחצית הדרך.  גם בריצת 200 מטר, יש הגברת מהירות ב-50 המטרים הראשונים. כאשר קבע יוסיין בולט את שיאו ב-200 מ' (19.19 שניות) הוא עבר את 50 המטרים ב-5.60 שניות. לפיכך זמן ריצת 150 המטרים האחרונים שלו היה  13.59 והמהירות הממוצעת לקטע זה גדולה כמובן מהמהירות הממוצעת לכל 200 המטרים והיא 11.04 מטר שנייה. ניתן לומר אם כך שבולט רץ את 150 המטרים האחרונים במהירות ממוצעת שהיא 89.4% ממהירותו המרבית (ירידה של 10.6%). לירידה במהירות בין ריצת 100 ו-200 מטרים תורמת גם העובדה שהחצי הראשון של ריצת 200 מ' הוא בקשת. כאמור, בולט עבר את 50 המטרים הראשונים בריצת 200 מטר ב- 5.60 שניות לעומת 50 המטרים הראשונים בריצת 100 מ' אותם עבר בישורת בזמן 5.47 שניות. 50 המטרים הבאים בריצת 100 מ' נמשכו 4.11 שניות לעומת 4.32 שניות לאותו קטע בריצת 200 מ'.
בכל הריצות הקצרות האולימפיות (100, 200 ו-400 מ') הקטע של 50 המטרים הראשונים הוא האיטי ביותר (שלב הגברת המהירות) ואילו הקטע השני של 50 מ' הוא המהיר ביותר. בריצות ל-200 ו-400 מ' מתחילה ירידה של המהירות במהלך הקטע השני של 50 מטר.  זמני המקטעים של 50 מטר של יוסיין בולט בעת השיא ב- 200 מ' היו: 5.60, 4.32 (מצטבר 9.92) , 4.52 (14.44), 4.75 (19.19).  לא ידוע אם יש מדידה של מקטעים של 50 מ' בעת קביעת השיא העולמי הנוכחי בריצת 400 מ'. כאשר קבע מייקל ג'ונסון את השיא הקודם ב-400 מ' (43.18 ש') הזמנים לכל 50 מ' היו: 6.14, 4.96 (11.10), 5.00 (16.10), 5.12 (21.22), 5.20 (26.42), 5.24 (31.66), 5.52 (37.18), 6.00 (43.18). מייקל ג'ונסון, החזיק גם בשיא העולמי בריצת 200 מ'  (19.32 שנ' ב-1996). כאשר קבע את שיאו בריצת 400  מטר הוא רץ בחצי הראשון ב-91% מהמהירות בה רץ בעת קביעת שיאו ב- 200 מ'. את ה-100 הראשונים בעת קביעת השיא ב-400 הוא עבר ב- 11.10 לעומת 10.12 בעת שיאו ב-200 מ' ואילו את ה-200 מ' בשיא ב-400 הוא עבר ב-21.22 ש' לעומת 19.32.
הירידה הגדולה ביותר במהירות חלה במעבר מריצת 400 לריצת 800 מטר. בגברים, ירידה ממהירות ממוצעת של 9.30 מ'/שנ' ל-7.93 מ'/שנ' – ירידה של 14.7% במהירות ובנשים ירידה מ-8.40 מ'/שנ' ל-7.06, ירידה של 16%.  לעומת זאת במהירויות שהן קצת מעל או קצת מתחת לסף האנאירובי (לפי מחקרים מתרחש בערך במהירות ריצה של חצי מרתון) לא קורה שום דבר דרמטי. אין אחרי מהירות הסף שום ירידה דרסטית במהירות אותה ניתן לשמר.