המלצות תזונתיות למניעת מחלות לב, חלק א'

תקציר המלצות תזונתיות למניעת מחלות לב וכלי דם (קרדיווסקולריות)

חלק א'

בראש הועדה שגיבשה את ההמלצות עמדה ד"ר סיגל אילת-אדר

המסמך משותף לאיגוד הקרדיולוגי בישראל ועמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל.

הרכב הועדה:

ד"ר סיגל אילת-אדר - המכללה האקדמית בוינגייט ע"ש זינמן, החוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, הפקולטה לרפואה אוניברסיטת ת"א

פרופ' יעקב הנקין – המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי סורוקה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

פרופ' חיים יוספי - המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי ברזילי, אוניברסיטת בן גוריון

ד"ר דב גביש – מח' פנימית, המרכז הרפואי וולפסון, אוניברסיטת תל אביב, מזכיר החוג לאפידמיולוגיה ומניעה קרדיווסקולרית של האיגוד הקרדיולוגי בישראל

פרופ' אורי גולדבורט - החוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, הפקולטה לרפואה אוניברסיטת ת"א, המכללה האקדמית בוינגייט ע"ש זינמן

ד"ר נסטור ליפובצקי – מכבי שירותי בריאות

ד"ר טלי סיני - בית הספר לתזונה, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ,האוניברסיטה העברית

ד"ר מיכל גילאון קרן - מרכז שניידר לרפואת ילדים, שירותי בריאות כללית

פרופ' איריס שי - המרכז הבינלאומי לבריאות ותזונה, המחלקה לאפידמיולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

תרמו פרקים ספציפיים למסמך:

פרופ' מיכאל שכטר - היחידה למחקרים קליניים, מכון הלב ע"ש לבייב, המרכז הרפואי שיבא, אוניברסיטת ת"א

גיא שלמון - היחידה למחקרים קליניים, מכון הלב ע"ש לבייב, המרכז הרפואי שיבא

ההמלצות התפרסמו גם במאמר באנגלית:

Sigal Eilat-Adar, Tali Sinai, Chaim Yosefy and Yaakov Henkin: Nutritional Recommendations for Cardiovascular Disease Prevention. Nutrients 2013, 5(9), 3646-3683; doi:10.3390/nu5093646

בין גורמי הסיכון להופעת מחלות לב יש כאלה שהם בלתי הפיכים (תורשה, גיל ומין) וכאלה שהם סביבתיים והתנהגותיים כמו העדר פעילות גופנית, עישון ותזונה לא מתאימה. רבים מגורמי הסיכון מושפעים מהתזונה (השמנת יתר, סוכרת, יתר לחץ דם ורמות גבוהות של שומנים וכולסטרול בדם).

חברי הועדה ביצעו סקירה ספרותית של המחקרים העדכניים בתחום על מנת לגבש המלצות תזונתיות להפחתת סיכון הופעת מחלות לב וכלי דם.

טבלה מספר 1 מפרטת את דירוג חוזק ההמלצות:

חוזק ההמלצה	הגדרה	המלצה לאופן ניסוח
דרגה 1	קיימת הוכחה ו/או הסכמה כללית שהטיפול יעיל ומומלץ	מומלץ
דרגה 2	נתונים סותרים ו/או דעות שונות לגבי יעילות הטיפול
דרגה 2א	רוב הדעות/הוכחות נוטות לתמוך בטיפול	רצוי לשקול
דרגה 2ב	יעילות הטיפול פחות מבוססת במחקרים ו/או דעות מומחים	ניתן לשקול
דרגה 3	קיימות הוכחות ו/או הסכמה כללית שהטיפול אינו יעיל ובמקרים מסוימים אף מזיק	לא מומלץ

טבלה 2 מפרטת את דירוג חוזק ההוכחות

דרגה A	המידע מבוסס על מחקרים התערבותיים מבוקרים מרובים ו/או מטה אנליזות של מחקרי התערבות
דרגה B	המידע מבוסס על מחקר התערבותי מבוקר אחד ו/או מחקרי תצפית רבים
דרגה C	קיימת תמימות דעים של מומחים ו/או מחקרים קטנים, מחקרי תצפית

טבלה מספר 3 מסכמת את המלצות הועדה לגבי שומנים במזון:

המלצות הועדה	חוזק ההמלצה	רמת ההוכחה
הגבלת כמות השומנים הרווים בתזונה עד ל-10% מסך הקלוריות היומיות הנצרכות	1	A
הגבלת כמות השומן מסוג טרנס למינימום	1	B
הגבלת כמות הכולסטרול בתזונה, עד 300 מ"ג ליממה	1	B

המלצות הועדה לגבי דיאטה דלת שומן: צריכת סך השומן בטווח 35-25% מהקלוריות מתוכן פחות מ- 10-7% משומן רווי, פחות מאחוז אחד משומן טרנס ופחות מ-300 מיליגרם (מ"ג) כולסטרול.

להמלצות אלה ניתן להגיע באמצעות בחירת בשרים רזים והעדפת ירקות, צריכת מוצרי חלב דלי שומן וחלב המכיל אחוז אחד של שומן והפחתת צריכת מזונות המכילים שומן טרנס.

טבלה מספר 4 מסכמת את המלצות הועדה לגבי דיאטה דלת פחמימות:

המלצות הועדה	חוזק ההמלצה	רמת ההוכחה
בטווח הקצר דיאטה דלת פחמימות מביאה לירידה גדולה יותר במשקל בהשוואה לדיאטה דלת שומן. חלק מהמחקרים מראה כי היתרון הזה נשמר לאורך זמן	2א	A
לדיאטה דלת פחמימות ולדיאטה ים תיכונית יתרון על פני דיאטה דלת שומן בהפחתת רמת השומנים בדם והעלאת רמת הכולסטרול ה"טוב". יש להדגיש שרצוי להחליף את הפחמימות בשומן בלתי רווי ממקור צמחי ולהימנע עד כמה שניתן מהגברת הצריכה של שומן רווי ממקור חי	2א	A
דיאטה דלת פחמימות, בה 40-30% מסך הקלוריות מקורן בפחמימות, דלת שומן רווי ועשירה בשומן חד ורב בלתי רווי נמצאה בטוחה לשימוש באנשים בריאים ובעודף משקל ויעילה להפחתת משקל ושיפור במדדים מטבוליים	2א	A

טבלה 5 מסכמת את המלצות הועדה לגבי הדיאטה הים תיכונית

המלצות הועדה	חוזק ההמלצה	רמת ההוכחה
תזונה ים תיכונית מוגבלת קלוריות מהווה אלטרנטיבה מומלצת לתזונה המערבית הטיפוסית, ועשויה לשפר את תוחלת החיים ואיכותם באנשים בריאים וגם באנשים עם משקל עודף, חולי סוכרת וחולים במחלות לב וכלי דם	1	A

התזונה הים תיכונית מאופיינת בצריכה גבוהה יחסית של שומן (40-30% מסך הקלוריות), אולם הרכב השומן בה שונה מהתזונה המערבית הסטנדרטית. תכולת השומן הרווי נמוכה יחסית ומהוו פחות מ-8% מהקלוריות ותכולת השומן החד בלתי רווי גבוהה ומהווה 25-15% מסך הקלוריות. התזונה הים תיכונית מתאפיינת גם בצריכה גבוהה של חומצות שומן אומגה-3 מדגים וממקורות צמחיים המתבטאת ביחס נמוך של חומצות מסוג אומגה-6 לאומגה-3 העומד על 1:1 עד 1:2 לעומת 1:14 באירופה.

טבלה 6 מסכמת את המלצות הועדה לגבי דיאטת DASH:

המלצות הועדה	חוזק ההמלצה	רמת ההוכחה
דיאטת DASH מומלצת למניעת יתר לחץ דם, להפחתה בלחץ הדם ולשמירה על תזונה בריאה	1	A
בנוסף לכך הדיאטה מומלצת לאימוץ שינויים באורח החיים הידועים כמפחיתי לחץ דם בהם: הפחתה במשקל, הגברת פעילות גופנית, הגבלת צריכת נתרן והימנעות מצריכת אלכוהול	1	A

דיאטת DASH (Dietary Approaches to Stop Hypertension) עשירה בפירות ובירקות ומשלבת מוצרי חלב דלי שומן, דגנים מלאים, עוף, דגים ואגוזים. מנגד, היא דלה בשומן, בשר בקר, ממתקים ומשקאות ממותקים.

מקור:

המלצות תזונתיות למניעת המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות

מסמך עמדה משותף מטעם: האיגוד הקרדיולוגי בישראל ועמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל. מאי 2011.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

המלצות תזונתיות למניעת מחלות לב, חלק א'

המסלול האקדמי

לימודי תעודה

מכינות

צרו קשר

הרשמה לפרסומי המכללה

המלצות תזונתיות למניעת מחלות לב, חלק א'

המסלול האקדמי

לימודי תעודה

מכינות

עקבו אחרינו

צרו קשר

הרשמה לפרסומי המכללה