המלצות תזונתיות למניעת מחלות לב, חלק ב'

כמות הסיבים התזונתיים המומלצת הינה 14 גרם ל- 1000 קילוקלוריות, 25 גרם לאישה ו- 38 גרם לגבר מעל גיל 18. לשם כך יש לצרוך לפחות 8 מנות ירקות ופירות ביום ולשלב קטניות ודגנים מלאים בתפריט היומי

2א

B

מומלץ להגביר את צריכת הסיבים התזונתיים במטרה להפחית את הכולסטרול על LDL ורמות הסוכר בדם.

1

A

מומלץ לצרוך לפחות 8 מנות של פירות וירקות ביממה, עם העדפה לירקות שורש ופירות בצבעים כהים כמו: תרד, גזר, אפרסק, ופירות יער (מאחר שלרוב הם מכילים יותר רכיבי תזונה בהשוואה לשאר הירקות והפירות)

2א

B

מומלץ לאכול את הפרי השלם במקום לשתות מיץ פירות בגלל תכולת הסיבים ותחושת השובע

2א

A

מומלץ להשתמש בשיטות בישול (אידוי, הקפצה וכדומה) שמשמרות את רכיבי התזונה שמצויים בפירות ובירקות ללא תוספת מיותר של קלוריות, שומן רווי או שומן טרנס, מלח וסוכר

2א

A

במקרים של מחלות המושפעות מרמת הפחמימות, האשלגן או הנתרן (סוכרת, כליות, קרישה) יש להתאים באופן אישי את צריכת הפירות והירקות

2א

A

מומלץ לצרוך 30-20 גרם אגוזים לא מומלחים ביום או 150 גרם בשבוע כתחליף שווה קלוריות למזונות אחרים (על מנת למנוע צריכה קלורית עודפת ועלייה במשקל):

2א

A

במטרה להפחית את רמת הכולסטרול בדם

2א

A

במטרה להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם

2א

B

פולי סויה, טופו וחלב סויה מהווים מקור לחלבון מלא, העשוי לתרום לבריאות הלב, בהיותו מכיל רכיבי תזונה מגנים כגון שומן בלתי רווי וסיבים תזונתיים וניתן לשלבו בתפריט כחלופה למקורות חלבון מן החי. אין האמור לעיל למזונות מעובדים אחרים על בסיס סויה (שניצלים, נקניקיות) המהווים תחליף נחות לפולי סויה/טופו גולמיים בשל העיבוד התעשייתי. 

2ב

B

רק כמות גבוהה של חלבון סויה (כ-50 גרם ליום) הנצרכת כחלופה לחלבון מן החי בתפריט עשויה להפחית  את רמות הכולסטרול על LDL, וזאת באחוזים ספורים בלבד. ההשפעה על הסיכון למחלות לב וכלי דם, אם קיימת, היא מינימלית

1

A

מאחר שרק כמות גדולה של חלבון סויה עשויה להפחית את רמות הכולסטרול על LDL, ובשל ההשפעות ההורמונליות הפוטנציאליות, אין להמליץ על תוספי איזופלבנואידים )פיטואסטרוגנים) במזון או בכמוסות.

2א

A

ההמלצה לנשים עם היסטוריה של סרטן השד ולילדים ונוער עד גיל 18 היא להגביל את צריכת הסויה עד ל-3 מנות בשבוע )מנה=קציצת סויה/טופו ביתית/ כוס חלב סויה(

1

B

מומלץ לשלב מוצרי חלב  (רצוי דלי שומן וללא סוכר מוסף) כחלק מתזונה מאוזנת

2א

B

צריכת מוצרי חלב דלי שומן מפחיתה את לחץ הדם

1

A

קיים קשר אפידמיולוגי בין צריכת מוצרי חלב להפחתת אירועים של מחלות לב וכלי דם, תסמונת מטבולית וסוכרת

2א

B

לא מומלץ לקחת תוספי סידן ו/או ויטמין D בכמוסות או במזון לצורך מניעת מחלות לב וכלי דם (ניתן לקחת תוספים במקרים אחרים כמו אוסטיאופורוזיס)

3

C

כל עוד לא פורסמו מחקרי התערבות מבוקרים המגדירים את התועלת לעומת הנזק הכרוך בשתיית אלכוהול באופן סדיר, אין המלצה להתחיל ולצרוך אלכוהול לשם הגנה על בריאות הלב

3

C

באדם ללא נטייה להתמכרות, הנוהג לשתות אלכוהול באופן קבוע, שתיית משקה אלכוהולי ביום לנשים ועד שני משקאות ביום לגברים, בשילוב עם ארוחה, קשורה בסיכון מופחת לאירועים קרדיווסקולרים

1

B

מי שנוהג לצרוך אלכוהול – יש להגביל צריכה: עד מנת משקה ביום לנשים ועד 2 מנות משקה ביום לגברים

3

B

יש להיזהר ואף להימנע משתיית אלכוהול בחולים עם מחלת כבד ו/או כבד שומני, יתר לחץ דם, שומנים גבוהים בדם ונשים בהריון

3

B

אין לשתות אלכוהול לפני נהיגה ו/או ביצוע פעולות המחייבות ריכוז, קואורדינציה וכושר שיפוט ברמה גבוהה

3

A

על מנת לא להגביר את הסיכון לתחלואה ולתמותה קרדיווסקולארית, ו/או תופעות לוואי בריאותיות מומלץ לצרוך קפאין בכמויות הבאות:

• אוכלוסייה בוגרת בריאה )למעט בעלי רגישות יתר לקפאין( - עד 400 מ"ג ליום
• נשים הרות: עד 300-200 מ"ג ליום
• ילדים בני 6-4 שנים: עד 45 מ"ג קפאין ליום

2א

B

שתיית תה ירוק קשורה לסיכון מופחת לשבץ מוחי ולמחלות קרדיווסקולריות אולם לא ידוע אם הקשר סיבתי ומהו המינון המומלץ

2א

B

שתיית תה ירוק קשורה בסיכון מופחת לשבץ ולמחלות לב וכלי דם, אבל סיבתיות הקשר והכמות הנחוצה עדיין אינם ידועים

2א

B

לא מומלץ לצרוך שוקולד במטרה למניעת מחלות קרדיווסקולריות

3

C

שוקולד מריר ובפרט בעל אחוז מוצקי קקאו גבוה יותר, עשיר יותר בנוגדי חמצון ועל כן עדיף באופן כללי על פני שוקולד חלב

2א

B

אכילת שתי שיני שום ליום עשויה להפחית באופן שולי את רמת הכולסטרול בדם

2ב

C

צריכה של עד 5 ביצים בשבוע אינה מעלה באופן משמעותי את הסיכון הקרדיווסקולרי באנשים בריאים.

2א

B

באנשים הסובלים מסוכרת, מחלת לב כלילית ו/או היפרכולסטרולמיה אשר אינה מאוזנת ע"י טיפול תרופתי, הסיכון מאכילת ביצים עלול להיות מוגבר, ומומלץ להגביל את צריכתן ל-4-3 ביצים בשבוע, כולל ביצים הנמצאות במזונות מורכבים.

2א

B

מומלץ להגביל את צריכת המלח היומית עד ל-6 גרם ליממה (2.3 גרם נתרן). כדאי להחליף  את  השימוש במלח לשימוש בתבלינים אחרים ובעשבי תיבול. יש להשתמש בנתונים לגבי כמויות המלח במוצרי מזון שונים.

1

B

רצוי להפחית ככל האפשר את השימוש במזון תעשייתי מוכן מראש, חטיפים וירקות מומלחים ולבדוק את תכולת הנתרן במוצרי המזון  הנקנים.

1

B

יש להגביר את המאמצים להפחתת כמות הנתרן במוצרים תעשייתיים דרך חקיקה

1

B

מומלצת צריכת מִגוון של דגים,  רצוי שמנים (כמו הרינג, מקרל, סלמון, סרדינים, פורל וכדומה), לפחות פעמיים בשבוע. כל מנת דגים ) 85-55 גרם) צריכה לספק 1000-500 מ"ג חומצות שומן EPA+DHA

2א

A

רצוי לא לצרוך מעבר ל-200   גרם ביום של דגים המכילים רמות גבוהות של כספית  )כגון כריש, מקרל גדול, דג חרב) ולא לעבור צריכה של 400 גרם ביום של דגים המכילים כספית ברמה נמוכה  )טונה טריה, פארידה- Red Snapper , דג חנית Marlin ). ניתן להפחית את כמות חלק מהמזהמים על ידי הורדת העור והשומן שעל פני הדג לפני הכנתו.

1

B

לילדים ונשים בהריון מומלץ להימנע מאכילת דגים עם פוטנציאל לרמות גבוהות של מזהמים. דגי ים מיובאים שעלולים להכיל מזהמים ולכן אינם מומלצים יותר מפעמיים בשבוע לילדים ולנשים בהריון.: כריש, מקרל גדול, דג חרב. ניתן לאכול טונה לבנה בשימורים, סלמון, שפמנון ודגי אגמים.

3

B

לאנשים חולי לב,שאינם צורכים מנת דגים לפחות פעמים בשבוע, ניתן לשקול תוסף עם מינון יומי מקביל של EPA + DHA  (כ-1 גרם ליממה(.

1

A

ניתן להשתמש בתוספי תזונה של  4-2 גרם ביום חומצות שומן  EPA+DHA  כאפשרות טיפולית תחת מעקב רפואי, אולם אין מחקרים מבוקרים שבדקו באופן ספציפי את ההשפעה של טיפול זה על תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית.

2ב

B

ניתן לשקול שילוב של 2-1 גרם ביום פיטוסטרולים/פיטוסטנולים במסגרת הטיפול בהיפרכולסטרולמיה מתונה. הטיפול עשוי להפחית את רמות הכולסטרול על LDL ב-15-10% ויכול להוות אלטרנטיבה לטיפול באנשים עם רמות כולסטרול מתונות שאינם יכולים להשתמש בתרופות אחרות להורדת כולסטרול בדם.

2א

A

לאור עדויות רבות ממחקרי התערבות מבוקרים לגבי חוסר התועלת שבטיפול בויטמינים בעלי תכונות נוגדות חמצון, אין להמליץ על תוספי תזונה אלו לצורך מניעת מחלות קרדיווסקולריות.

3

A

בשלב זה לא ניתן להמליץ על בדיקה שגרתית של רמת ויטמיןD  בדם כחלק מבדיקות סקר למטרת מניעת מחלות קרדיווסקולריות.

3

C

תיקון החסר באנשים עם רמת ויטמין D נמוכה בדם עשוי להפחית את התחלואה והתמותה הקרדיווסקולרית.

2ב

B

לא מומלץ להוסיף ויטמין D לצורך מניעת תחלואה קרדיווסקולרית באנשים עם רמת ויטמין D בתחום הנורמה.

3

C

בשלב זה לא ניתן להמליץ על בדיקה שגרתית של מגנזיום בדם בכלל האוכלוסייה כחלק מבדיקות סקר למטרת מחלות קרדיווסקולריות.

3

C

תיקון החסר באנשים עם רמת מגנזיום נמוכה בדם עשוי להפחית את התחלואה והתמותה הקרדיווסקולרית, בעיקר לאחר אוטם שריר הלב.

2א

A

לא מומלץ להוסיף מגנזיום לצורך מניעת תחלואה  קרדיווסקולרית באנשים עם רמת מגנזיום בתחום הנורמה.

3

A

באנשים עם רמות נמוכות של פולאט ו/או ויטמין B12 בדם יש לתקן את החסר לצורך מניעת מחלות נוירולוגיות והמטולוגיות. לנשים בגיל הפיריון מומלץ לצרוך 400 מק"ג פולאט ליום למניעת התפתחות מומים מולדים בתעלה העצבית של העובר

1

A

תוספי חומצה פולית וויטמיני B אינם יעילים לצורך מניעה ראשונית או שניונית של מחלת לב כלילית ומניעת שבץ מוחי

3

A