אילת דונסקי | פעילות גופנית בגיל הזקנה | 25/10/2014
פעילות גופנית ומדדים אנתרופומטריים בקרב קשישים
תקציר מחקר של ד"ר אילת דונסקי, ד"ר סימה זך, אביבה זאב, פרופ' אורי גולדבורט, טל שמעוני, רבקה גולדשמידט ופרופ' יעל נץ
נתונים אנתרופומטריים משקפים מדדים של גודל הגוף והרכבו. נתונים אלה עוברים שינוי אצל קשישים. גובה הגוף יורד כתוצאה מכמה תהליכים: דחיסה של חוליות עמוד השדרה, הקטנת גודל הסחוסים שבין החוליות, ירידה בטונוס השרירים ושינויים בזקיפות הגוף. משקל הגוף נוטה לעלות אצל אנשים רבים עד גיל 75 ובגיל מבוגר מאד ניכרת בו ירידה. כתוצאה מכך, ה- BMI (משקל הגוף חלקי הגובה בריבוע) נוטה לעלות בגילאי 35-50, להתייצב בין הגילים 70-50 ולרדת מעל גיל 75.
הנתונים האנתרופומטריים מושפעים מכמה גורמים כמו תורשה ומחלות. לדוגמה: יש קשר בין BMI והיקף המותניים לבין עלייה בשכיחות של מחלות כמו מחלות לב וכלי דם, התסמונת המטבולית וסוגים שונים של סרטן.
לעיסוק קבוע בפעילות הגופנית נמצא קשר עם הקטנת BMI, היקף המותניים ומשקל הגוף וכן עם הפחתת ההיארעות של מספר מחלות.
מטרת המחקר הייתה לבחון אם קשישים המקפידים על ההמלצות המקובלות לפעילות גופנית מראים נתונים אנתרופומטריים טובים יותר.
הנתונים למחקר זה לקוחים מתוך סקר שערך משרד הבריאות בישראל בין החודשים יולי 2005 ודצמבר 2006. נדגמו בסקר אזרחי ישראל מגיל 65 ומעלה הגרים בבתים שלהם או בדיור מוגן. לא נדגמו אזרחי ישראל שלא שהו בארץ לתקופה של למעלה מחצי שנה, היו מאושפזים למשך חצי שנה ומעלה, היו מאושפזים במוסדות לבריאות הנפש או מוסדות לבעלי פיגור שכלי, ועולים חדשים שהגיעו לארץ אחרי 31 בדצמבר 2003. המדגם כלל 864 נשים ו-799 גברים (1663 בסך הכול). הנתונים נאספו מראיונות, שנערכו "פנים אל פנים" בבתיהם של הנסקרים וממדידות אנתרופומטריות שבוצעו להם. המדידות כללו: גובה, משקל והיקף מותניים. מהשאלונים נאספו נתונים על: דמוגרפיה, מצב בריאותי, מצב קוגנטיבי, מצב תפקודי, שימוש בתרופות ותוספי מזון, פעילות גופנית, עישון, תזונה ודיאטות. מתוך הנתונים שנאספו בשאלונים על הפעילות הגופנית של הנבדקים הם חולקו לשלוש קבוצות בדיעבד על סמך כמות הפעילות האירובית שלהם ביחס להמלצות מקובלות כמו של American Heart Association כפי שהן מופיעות במאמר של Miriam E. Nelson ושותפיה (ראו מקור מספר 2): "כדי לפתח ולשמור על הבריאות, קשישים צריכים לבצע פעילות אירובית מתונה למשך 30 דקות לכל הפחות, חמש פעמים בשבוע, או פעילות אירובית עצימה למשך 20 דקות לפחות, שלוש פעמים בשבוע. כדי לעמוד בהמלצות אפשר גם לערוך שילוב מתאים בין פעילות אירובית מתונה ופעילות אירובית עצימה...". קבוצה מספר 1 - "פעילים מספיק", כללה את אלה שדיווחו על פעילות אירובית מתונה של לפחות 150 דקות בשבוע, או פעילות אירובית עצימה של 75 דקות ומעלה, או שלוב מתאים של שתיהן. קבוצה מספר 2 - "פעילים לא מספיק" כללה את אלה שדיווחו כי הם מבצעים פעילות גופנית אך בכמות נמוכה מהמומלצת. קבוצה מספר 3 - "לא פעילים", כללה את אלה שדיווחו כי אינם מבצעים פעילות גופנית או מבצעים אותה בשכיחות ממוצעת של פחות מפעם אחת בשבוע.
טבלה מספר 1 מציגה מספר נתונים לגבי הגברים בקבוצות:
המשתנה
|
פעילים מספיק
|
פעילים לא מספיק
|
לא פעילים
|
מספר משתתפים בקבוצה
|
322
|
201
|
276
|
גיל ממוצע (שנים)
|
74.0
|
75.6
|
75.3
|
מספר מחלות כרוניות ממוצע לנבדק
|
2.1
|
2.3
|
2.5
|
אחוז מעשנים
|
10.2
|
12.4
|
19.4
|
צריכת סידן ממוצעת במזון (מ"ג ליום)
|
615
|
590
|
534
|
טבלה מספר 2 מציגה מספר נתונים לגבי הנשים בקבוצות:
המשתנה
|
פעילות מספיק
|
פעילות לא מספיק
|
לא פעילות
|
מספר משתתפות בקבוצה
|
233
|
251
|
380
|
גיל ממוצע (שנים)
|
73.6
|
73.8
|
74.0
|
מספר מחלות כרוניות ממוצע לנבדקת
|
2.5
|
2.6
|
2.7
|
אחוז מעשנות
|
7.3
|
8.0
|
9.0
|
צריכת סידן ממוצעת במזון (מ"ג ליום)
|
603
|
561
|
485
|
כפי שניתן לראות, יש קשר בין כמות הפעילות בגופנית לבין מספר משתנים. בקרב הגברים ה"פעילים מספיק" סבלו מפחות מחלות כרוניות, אחוז המעשנים בקרבם היה קטן יותר והם היו צעירים יותר, ביחס לחברי שתי הקבוצות האחרות. בין הנשים והגברים כאחד ה"פעילים מספיק" צרכו יותר סידן במזון.
טבלה מספר 3 מציגה נתונים אנתרופומטריים ממוצעים של הגברים בקבוצות:
המשתנה
|
פעילים מספיק
|
פעילים לא מספיק
|
לא פעילים
|
גובה (ס"מ)
|
166.49
|
166.54
|
166.47
|
משקל (ק"ג)
|
76.84
|
79.03
|
80.81
|
היקף מותניים (ס"מ)
|
98.45
|
101.24
|
104.18
|
BMI (ק"ק/מ"ר)
|
27.69
|
28.48
|
29.10
|
מניתוח הנתונים נמצאו מספר הבדלים מובהקים בין הקבוצות: ה"לאפעילים" בעלי משקל גדול יותר מ"פעילים מספיק" וכן יש להם היקף מותניים גדול יותר מ"פעילים מספיק" ומ"פעילים לא מספיק". היקף המותניים של "פעילים לא מספיק" גדול משל "פעילים מספיק".
טבלה מספר 4 מציגה נתונים אנתרופומטריים ממוצעים של הנשים בקבוצות:
המשתנה
|
פעילות מספיק
|
פעילות לא מספיק
|
לא פעילות
|
גובה (ס"מ)
|
155.14
|
153.46
|
153.49
|
משקל (ק"ג)
|
68.98
|
69.95
|
73.91
|
היקף מותניים (ס"מ)
|
90.25
|
92.79
|
97.28
|
BMI (ק"ק/מ"ר)
|
28.71
|
29.67
|
31.39
|
הבדלים מובהקים נמצאו במשקל הגוף: "לא פעילות" היו במשקל גבוה יותר מאשר שתי הקבוצות האחרות, והיה להן היקף מותניים גדול יותר מאשר לנשים בקבוצות האחרות. גם ה-BMI של "לא פעילות" היה גבוה יותר מאשר של הנשים בשתי הקבוצות האחרות. הגובה של "פעילות מספיק" היה גדול יותר מאשר של הנשים בקבוצות האחרות, אם כי במידה מועטה.
במחקר זה, כמו במספר מחקרים אחרים, נמצא קשר הפוך בין פעילות גופנית לבין מספר משתנים אנתרופומטריים: משקל, היקף מותניים ו – BMI, כלומר, ככל שהקשישים, נשים וגברים כאחד, היו פעילים יותר, כך היו נמוכים יותר משקל גופם, היקף מותניהם וה-BMI שלהם. קשר זה נשמר גם כאשר בוצע תיקון לגבי גיל, עישון, צריכת סידן במזון ומצב בריאותי (מספר מחלות כרוניות ומספר תרופות שנטלו הקשישים). בקרב הנשים נמצא גם כי "פעילות מספיק" היו גבוהות יותר מאשר הנשים בשתי הקבוצות האחרות. במחקרים אחרים נמצא כי הגובה של אנשים מבוגרים יורד עם הגיל. ירידה זו גדולה יותר בקרב נשים. לפי תוצאות מחקר זה, ניתן לשער כי פעילות גופנית מספיקה ממתנת את המגמה.
במחקר זה נמצא גם כי קשישים המבצעים את הכמות המומלצת של פעילות אירובית הם בריאים יותר, בנוסף לכך שיש להם נתונים אנתרופומטריים טובים יותר. יכולים להיות שני הסברים לכך: א) אנשים פעילים שיש להם גם נתונים אנתרופומטריים טובים הם בריאים יותר מאשר הלא פעילים; ב) נתונים אנתרופומטריים משמשים כגורם מתווך בין פעילות גופנית ובריאות בקרב קשישים.
מקורות:
1) Ayelet Dunsky, Sima Zach, Aviva Zeev, Uri Goldbourt, Tal Shimony, Rebecca Goldsmith, Yael Netz. Level of physical activity and anthropometric characteristics in old age—results from a national health survey. European Review of Aging and Physical Activity, DOI 10.1007/s11556-014-0139-y. Published online: 18 February 2014.
2) Miriam E. Nelson, W. Jack Rejeski, Steven N. Blair, Pamela W. Duncan, James O. Judge, Abby C. King, Carol A. Macera, Carmen Castaneda-Sceppa . Physical activity and public health in older adults: recommendation from the American College of Sports Medicine and the American Heart Association. Circulation. 2007;116: 1094-1105; originally published online August 1, 2007.
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.