חיים קאופמן | | 29/10/2011

הספורט העממי במדינת ישראל

מאת: ד"ר חיים קאופמן

בשבת, ה-24 ביולי 1943, התייצבו 19 שחיינים ו-4 שחייניות במזח עין-גב ל"צליחת הכנרת" הראשונה, שהתקיימה מעין-גב לטבריה - מרחק של 9.5 ק"מ. השחיינים ברובם היו חברי "הפועל" אך במשחה נטלו גם חלק שחיינים מהצבא הבריטי והמשטרה הבריטית ואפילו שחיין ערבי מטבריה.

המנצח בין הגברים היה שמואל חדש מקבוצת כנרת בזמן של 3:13:45 . אחריו הגיעו פינדה פישר (שפע) מגבעת חיים ופנחס שמואלי מתל-אביב. למקום הרביעי הגיע  סרג' בולם, סרג'נט בצבא הניו-זילנדי. המנצחת מקרב הנשים הייתה עליזה וירץ מתל-אביב בזמן של 3:31:50 שהגיעה חמישית בתחרות הכללית.

צליחת הכנרת ב-1943 החלה מסורת ארוכה של צליחות כנרת הנמשכת עד היום. צליחות נוספות לפני קום המדינה התקיימו גם ב-1944 וב-1945 והן חודשו רק לאחר הקמת המדינה באוקטובר 1951 .  

הספורט העממי ו"הפועל"

את מפעל "צליחת הכנרת" יש לראות במסגרת הכוללת של מפעלי ספורט עממיים שהיו בתחילתם  חלק מהאידיאולוגיה של התאגדות "הפועל".

אגודות הספורט היהודיות ("אגודת המתעמלים היהודית" ו"מכבי") ראו עצמם בתחילה כאגודות התעמלות (שמשמעותה הייתה פעילות גופנית רב-צדדית שאינה מכוונת לתכלית תחרותית), ששמו לעצמם כמטרה לעודד את הפעילות הגופנית בעם היהודי, כאמצעי לתחייה הלאומית וליצירת יהודי חדש. התאגדות "הפועל" שהוקמה בא"י ב-1926 טענה כי "מכבי"  הפכה  בעצם לאגודה המיועדת לבורגנים ומעודדת ספורט תחרותי שאינו מכוון לכול, ולפיכך יש להקים אגודת ספורט  לפועלים, שתכליתה לטפח, על פי הגדרת יצחק שדה: "ספורט לאלפים ולא לאלופים". מכיוון שבסופו של דבר גם התאגדות "הפועל" השתתפה בליגות ובתחרויות של ענפי הספורט התחרותי השונים, התפתחה ב"הפועל" התפיסה שאמנם אין לשלול אלופים של תחרות אך אלו יצמחו מתוך האלפים ("מאלפים לאלופים"). בנוסף, על מנת להצדיק אידיאולוגיה זו של ספורט להמונים ולשמור על היעד המקורי של מטרת ההתאגדות, החלה התאגדות "הפועל" לטפח מפעלים שונים של ספורט עממי  שאין תכליתם ההישג והניצחון אלא שיתוף של רבים ככל האפשר. כך למשל, החלה התאגדות "הפועל" לטפח את הצעדות העממיות, את מרוצי האביב, מרוצי השרון, מרוץ הגליל, נשפי התעמלות המוניים שונים, ספורט של פנאי בבתי ההבראה של קופת חולים, ומשנת 1952 את מרוץ "הקפת התבור" על שם יצחק שדה, שנפטר באותה השנה.

גם "צליחת הכנרת", שהייתה בתחילתה בפועל תחרות של שחייה למרחק ארוך בהשתתפות של עשרות בודדים, הפכה בשנת 1954 למפעל עממי, ונעשתה בו הבחנה בין צליחה עממית של הכנרת לבין צליחה תחרותית, ובמשך הזמן השתנו אף המסלולים. כיום כוללת הצליחה שני מסלולים עממיים לא תחרותיים (1500 מטר ו 3500 מטר) ומסלולים תחרותיים ( 1500 ו-5000 מטר), שכולם מסתיימים בחוף צמח.  כיום, נוטלים חלק במפעל זה אלפי שוחים מידי שנה.

מוסדות הספורט העממי במדינת ישראל

ברבות השנים התמקדה התאגדות "הפועל" יותר בספורט התחרותי  - הישגי, והטיפול בספורט העממי נעשה על ידי גופים אחרים. בשנת 1961 הוקמה "רשות הספורט" שבין מטרותיה היו גם קידום הפעילות העממית בישראל. רשות הספורט החלה לעודד מסגרות ארגוניות ברשויות המקומיות ולהקים מתקני ספורט שחלקם הוקם בסיוע "המועצה להסדר הימורים בספורט".

בעקבות נתונים שהצביעו על  שיעור נמוך של עיסוק בפעילות גופנית של הציבור המבוגר בארץ, יזמה בשנת 1973 "רשות הספורט" יחד עם "היחידה לחינוך לבריאות" במשרד הבריאות מבצע לאומי בשם "צ.ב.ר" (צעיר, בריא, רענן). המבצע נועד להעלות את רמת הפעילות הגופנית וכלל פעולות כמו הסברה, הכנת חומרי הדרכה ועידוד  פעילות גופנית במתנ"סים  ובמקומות העבודה.

צעד נוסף לעידוד הפעילות העממית נעשה בשנת 1981 כשהוקם ביזמת רשות הספורט "איגוד הספורט העממי" ע"י מרכזי הספורט ("מכבי", "הפועל" ו"אליצור"). בשנות ה-90 נוספו להנהלתו גם נציגי "החברה למתנ"סים", גופים "ירוקים" (קק"ל, "רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים",  "החברה להגנת הטבע"), מועצות אזוריות ומינהל הספורט והחינוך הגופני.

האיגוד הציב לעצמו בין מטרותיו להגביר את המודעות הציבורית לספורט העממי והרחבת מספר העוסקים בפעילות הפנאי, סיוע לגופים המפעילים את הציבור בישראל בפעילות ספורט עממי וייזום וקידום של פעילויות בתחום זה.

הפעילות העממית מתבצעת כיום במסגרות רבות. פעילות ענפה במיוחד מתנהלת במסגרת המתנ"סים ומרכזי הנופש ברחבי הארץ. "החברה להגנת הטבע" מארגנת טיולים למיטיבי לכת ופעילות נופש בחיק הטבע . פעילות עממית מתנהלת גם במוסדות להשכלה גבוהה , במכוני כושר, בבתי מלון, ב"בתי הלוחם", ובחוגים רבים לבני נוער כמו מרכזי טניס, גולף, צלילה וכו' המביאים לתעסוקה ספורטיבית של אלפי בני נוער.

התאגדות "הפועל" שומרת את זיקתה לספורט העממי בעיקר בארגון הליגות למקומות עבודה בענפים שונים ברחבי הארץ ובארגון של "ספורטיאדה" שנתית של ארבעה ימי תחרות בין אלופי המחוזות השונים, ו"מחוזיאדות", שהן תחרויות מרוכזות במסגרת של מחוזות.

עם זאת ראוי לציין כי למרות המסגרות המאורגנות של הספורט העממי רוב הפעילות הגופנית נעשית דווקא שלא במסגרת מוסד או מסגרת ממוסדת והמחזה של אנשים רצים או מהלכים ברחובות או בחוף הים או עוסקים בהתעמלות ביתית ברמות השונות הפכה כיום לחיזיון נפוץ.

מפעלי הספורט העממי

פעילות עממית רבה נעשית במסגרת של מפעלים עממיים המוניים. שורשי מפעלי ספורט העממיים בארץ ישראל נעוצים עוד בתקופת העלייה השנייה, אשר בה התקיימו  בין השנים 1914-1908 מדי חול המועד פסח תחרויות עממיות ברחובות. בתקופת המנדט ארגנו אגודות הספורט "מכבי" ו"הפועל" כינוסי ספורט המוניים. כך למשל ארגן "מכבי" בשנת 1923 יום ספורט ארצישראלי, והתאגדות "הפועל" ערכה, החל משנת 1928, כינוסים המוניים ("כינוסי הפועל") ששיאם היה בכינוס הרביעי,  "כינוס הרבבה" של שנת 1935.

כיום מתקיימים כמאתיים אירועים המוניים מידי שנה. בין האירועים ניתן למנות בראש ובראשונה את הצעדות ההמוניות. תחילתן של צעדות אלה הייתה ב-1955 כשצה"ל ארגן את "צעדת ארבעת הימים", שהסתיימה בירושלים, אירוע שהיה מתוקשר במיוחד בשנותיו הראשונות. בסוף שנות ה-70 הפסיק צה"ל לארגן צעדה זו וכתחליף לה ארגן "הפועל" את "צעדת ירושלים" בהיקף מצומצם יותר. צעדה זו הביאה בעקבותיה למפעלים רבים של צעדות באזורים שונים בארץ כמו "צעדת הנגב", הגלבוע , הגליל, יערות מנשה, השומרון , הכינרת ועוד. 

אירועים המוניים אחרים הם המירוצים. כאמור, מירוצים נערכו עוד לפני קום המדינה כמו "מירוצי האביב" בסניפי "הפועל" (החל מ – 1936) ,"מירוץ השרון" (בשנים 1942 – 1945). ו"מירוץ הלפיד" ממודיעין, שהוא מירוץ שליחים לא תחרותי בארגון "מכבי" שנערך לראשונה בשנת 1944.  לאחר קום המדינה נערכו "מירוצי העצמאות" מתל-אביב לירושלים שהיו מירוצי שליחים תחרותיים המוניים בין מרכזי הספורט. מירוצים אלה התקיימו בין השנים 1956-1950. מירוץ "הקפת התבור" של "הפועל", שכאמור, נערך החל משנת 1952, הוא ותיק המירוצים שנערך כיום.  ברבות השנים נוספו מרוצים עממיים נוספים כמו "מירוץ מאגנס" שארגנה האוניברסיטה העברית, מירוץ סיני" בקרית טבעון, ו"מירוץ תל-קציר". "מרתון טבריה הבינלאומי" נערך לראשונה בשנת 1977 ובעקבותיו החלו להיערך מירוצי כבישים בישובים רבים. בעשר השנים האחרונות ניכרת עלייה גדולה במספר המשתתפים במירוצי הכבישים בישראל. לדוגמה, מירוץ "חצי מרתון עמק המעיינות" (בקעת בית-שאן) נערך ברציפות משנת 1979.בשנת 1994 סיימו אותו 131 רצים. בשנת 2001 – 284 רצים ומאז עלייה רצופה: 2002 – 383; 2003 – 449; 2005 – 726; 2006 – 934; 2007 – 971 ; 2008 – 1087; 2009 – 1624; 2010 – 2177. בשנת 2001 נערכו תוך זמן קצר מירוצי מרתון המוניים בתל-אביב ובירושלים והרבה ישראלים אף יוצאים למירוצי מרתון בחו"ל. בשנת 2011 סיימו את מרתון אמסטרדם 206 רצים מישראל.

משנות ה-70 החלו להתפתח מפעלי ספורט הניווט ומשנות השמונים גם תחרויות טריאתלון (שחייה, אופניים וריצה). כמו כן מתקיימות כיום פעילויות עממיות של טיולי אופניים, רכיבה על סוסים, ספורט מים, ספורט אתגרי ועוד.

איגוד  הספורט  העממי (האחראי לרוב המפעלים שצוינו) מארגן באוקטובר מידי שנה יום ספורט עממי לאומי, שבו נוטלים חלק אלפי אנשים  בעשרות ערים וישובים קטנים יותר, בפעילויות עממיות.

אזור הכנרת הפך למוקד חשוב של ספורט עממי, ומתקיימים בו מידי שנה מלבד "צליחת הכנרת" ו"מרתון טבריה", גם: "צעדת הכנרת", "הקפת הכנרת באופניים" ותחרות טריאתלון.

נתונים על הפעילות העממית

איגוד הספורט העממי עורך מידי שנה סקר המכיל בתוכו בין היתר נתונים על עמדת הציבור כלפי הפעילות הגופנית, ואת סוג הפעילות הגופנית ותדירותה. מהסקר שפורסם באוגוסט 2011 ניתן ללמוד  כי 52.5% מן האנשים האוכלוסייה הבוגרת  מצהירים כי הם עוסקים בפעילות גופנית סדירה, דהיינו לפחות פעמיים בשבוע באופן קבוע . המניעים העיקריים לפעולתם מוגדרים כבריאות (74.9%), הנאה (29%) הורדה במשקל (26%), כושר גופני (21.8%) ועיצוב הגוף (16.5%).

כפי שצוין לעיל, רוב העוסקים בפעילות גופנית (58.1%) עושים זאת במסגרות לא מאורגנות. הפעילות הפופולארית ביותר במסגרות לא מאורגנות היא ההליכה (37%) ואחריה הריצה (19.2%) השחייה (6.9%), משחקי הכדור (5.7%) ופעילות בחדר כושר (5.3%).

במסגרות מאורגנות, הפופולארית ביותר היא הפעילות בחדר כושר (26.1%)ואחריה: ההתעמלות מחוץ לבית (22.1%), השחייה (13.9%),ההליכה (7.9%) והריצה (4.8%).

נתונים אלה מצביעים בראש ובראשונה כי ההליכה היא העיסוק הספורטיבי העממי הפופולארי ביותר. ניתן ללמוד גם כי פעילויות שבהן קיימים גם מפעלי ספורט עממי כמו שחייה, ריצה, רכיבה על אופניים וכו' נמצאות גבוה בסולם הפעילות העממית ולעומת זאת במשחקי הכדור (בעיקר כדורגל וכדורסל) שהם הפופולאריים ביותר בספורט התחרותי-הישגי, עוסקים רק אחוז קטן מכלל הפעילים בפעילות גופנית עממית.  נתונים אלה מצביעים גם על מודעות גבוהה יותר של הציבור לפעילות עממית בעשור האחרון (ב-1997 מספר העוסקים בפעילות גופנית סדירה הגיע לכ-40%) – אך עדיין ציבור גדול מאוד אינו עוסק כלל בכל סוג של פעילות גופנית למרות האפשרויות הרבות וממגוונות – הממוסדות והלא ממוסדות - העומדות בפניו ולמרות המסורת רבת השנים שתחרות "צליחת הכנרת" בשנת 1943 היא חלק ממנה.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.