יורם אהרוני | רפואת ספורט | 24/05/2013
חקיקה, חבישת קסדות אופניים ופגיעות
יורם אהרוני
השפעת החקיקה של חבישת קסדה ברכיבת אופניים על שיעורי הפגיעות
מספר מדינות החליטו לחייב בחוק חבישת קסדה בעת רכיבה על אופניים. מחקרים שנעשו בשנים האחרונים בחנו את השפעת חקיקה זו על היקף הפגיעות וגם על העיסוק ברכיבה.
במחוז אלברטה שבקנדה נחקק בשנת 2002 חוק המחייב ילדים ובני נוער לחבוש קסדות, אך לא חייב מבוגרים לעשות כך. סקרים שנעשו השוו את המצב לפני תחולת החוק ואחריו. אחד הממצאים היה כי ירד שיעור הילדים ובני הנוער הרוכבים על אופניים. הירידה הייתה בשיעור של 56% בקרב ילדים מתחת לגיל 13 ו-27% ירידה בקרב בני נוער בגיל 17-13. באותה תקופה (בין השנים 2000 ל-2006) נצפתה עליה בשיעור רוכבי אופניים מעל גיל 17 ב- 21%. במצב כזה מצופה היה כי גם מספר הפציעות של רוכבי אופניים צעירים יקטן בשיעור דומה, אך הירידה הייתה קטנה בהרבה. מספר פגיעות הראש של ילדים רוכבי אופניים ירד רק ב-22%, מספר הפגיעות שאינן פגיעות ראש עלה ב-5% ובסך הכל נצפתה ירידה של 3% בשיעור הפציעה של ילדים רוכבי אופניים. מאחר שהירידה בשיעור הילדים רוכבי האופניים הייתה גדולה בהרבה משיעור הפציעות הרי שהסיכון לפציעה לילדים שרכבו אחרי תחולת החוק, עלה באופן ניכר – הוא יותר מאשר הוכפל! מספר מחקרים בדקו את הפרדוקס הזה. אחד המחקרים מצא כי בנים חובשי קסדות נוטים לרכוב במהירות גדולה יותר. תופעה זו קשורה ל-risk compensation effect והיא נצפתה גם בענפי ספורט אחרים בהם משתמשים באמצעי מיגון. לדוגמה: שחקני הוקי קרח ושחקני פוטבול לוקחים יותר סיכונים כאשר הם משתמשים באמצעי מיגון מה שעלול לפעמים להביא לפגיעות חמורות מאד. מחקרים אחרים מצאו כי נהגים מתקרבים יותר אל רוכבי אופניים חבושים בקסדה, ובכך מסכנים אותם יותר. באחד המחקרים רכב החוקר בעיר על אופניו בשלושה מצבים: עם קסדה, בלעדיה, וכאשר הוא חובש פאה המדמה אותו לאישה. הסתבר שכאשר הוא רכב עם קסדה, נטו הנהגים להתקרב אליו יותר (שמרו על מרחק קטן יותר) וכאשר הוא חבש פאה הנהגים שמרו יותר מרחק אפילו מאשר כאשר הוא רכב עם קסדה. החוקר, איאן ווקר מאוניברסיטת באת' באנגליה, נפגע פעמיים על ידי מכוניות בשעת ביצוע המחקר, בשתי הפעמים כאשר רכב עם קסדה. הסבר נוסף לתופעה שככל שגדול יותר מספרם של רוכבי האופניים כך קטן הסיכון להיפגעות שלהם הוא שבשל הזדהות נהגים עם רוכבי האופניים (הנהגים עצמם הם לעיתים רוכבי אופניים) והציפיה שלהם למצוא רוכבי אופניים בשולי הכביש, הם יטו לשים לב יותר לרוכבי האופניים כאשר מספרם הוא גדול. תשומת הלב של נהגים מתרכזת בדרך כלל במכוניות אחרות. ככל שיש יותר רוכבי אופניים הנהגים מצפים יותר למצוא אותם ומתחשבים בהם. ריבוי רוכבי אופניים גם מקנה להם כוח פוליטי הממריץ את המחוקקים לעשות פעילויות לעידוד הרכיבה.
אין ספק כי חבישת קסדה מפחיתה את הסיכון לפציעת ראש כאשר חלה התהפכות אך לא ברור אם חקיקה לגבי חבישת קסדה מפחיתה את שיעור פציעות הראש. מחקר חדש בדק ומצא כי במחוזות בקנדה בהם נחקק חוק חבישת קסדה הייתה ירידה בפציעות ראש של רוכבי אופניים בשיעור של 54% בין השנים 1994 ל-2003 ובמחוזות בהם אין חקיקה כזו הירידה הייתה רק בשיעור של 33% אך הירידה החלה עוד לפני תחילת החקיקה ולא נמצאה השפעה לחקיקה עצמה. יש גם מחקרים הטוענים כי הסיכון לפגיעות ראש אצל רוכבי אופניים קשור לצריכת אלכוהול. רוכבים שיכורים נוטים לא לחבוש קסדה. באותם מחקרים נמצא כי לא היה הבדל בפגיעות למוח בין רוכבים חובשי קסדה לבין כאלה שלא חבשו אותה, כאשר לא נמצא אלכוהול בדמם.
חוק המחייב חבישת קסדה הוא זול מאד למדינה וגם קל לאכיפה, השאלה אם הוא תורם באמת לבטיחותם של הרוכבים. בישראל נחקק בשנת 2007 חוק המחייב חבישת קסדה ברכיבה על אופניים אך בשנת 2011 בוצע שינוי בחוק וכיום הוא אינו חל על בוגרים בדרכים עירוניות. אחת הסיבות לשינוי בחוק הייתה הפעלת התוכנית להשכרת אופניים בתל אביב, שחובת חבישת קסדה הייתה מסבכת אותה ולמעשה עושה אותה בלתי אפשרית. אמצעים אחרים להגברת הבטיחות כמו סלילת שבילי אופניים הם יקרים בהרבה.
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.