יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 27/05/2017

הפינה האולימפית, מונטריאול 1976, חלק ב'

 

 

 

 

 

שחייה

שלושה משחים לא נכללו בתכנית (חזרו בלוס אנג'לס 1984): 200 מ' מעורב אישי לנשים ולגברים ו-4X100 חופשי לגברים. שיאים שהושגו:

גברים

100 מ' חופשי – ג'ים מונטגומרי מארה"ב קבע שני שיאי עולם: בחצי הגמר – 50.39 ש' ובגמר 49.99 ש'.

200 מ' חופשי – השיא האולימפי של מרק ספיץ היה 1:52.78 ד'. שבעה שחו מהר יותר במוקדמות ואת הזמן הטוב קבע ברוס פרניס מארה"ב – 1:50.93 ד'.   בגמר קבע פרניס שיא עולם – 1:50.29 ד'.

400 מ' חופשי – השיא האולימפי היה 4:00.27 ד'. כל השמונה שעלו לגמר שחו מהר יותר. בעל הזמן הטוב היה בריאן גודל מארה"ב – 3:55.24 ד'. בגמר קבע גודל שיא עולם – 3:51.93 ד'.

1500 מ' חופשי – השיא האולימפי היה 15:52.58 ד'. 15 שחיינים קבעו זמן מהיר יותר במוקדמות.  פול הרטלוף מארה"ב היה המהיר ביותר – 15:20.74 ד'. בגמר קבע בריאן גודל שיא עולם – 15:02.40 ד'.

100 מ' גב – ג'ון נייבר מארה"ב קבע שני שיאי עולם: בחצי הגמר – 56.19 ש' ובגמר 55.49 ש'.

200 מ' גב – השיא האולימפי היה 2:02.82 ד'.  שני שחיינים שיפרו אותו במוקדמות: דן הריגן מארה"ב – 2:02.25 וג'ון נייבר – 2:02.01. בגמר קבע נייבר שיא עולם – 1:59.19 ד'.

100 מ' חזה – השיא האולימפי היה 1:04.94 ד'. ארבעה שחו מהר יותר במוקדמות והטוב שבהם היה ג'ון הנקן מארה"ב שהשווה את שיא העולם – 1:03.98 ד'. בחצי הגמר הציב הנקן שיא עולם – 1:03.62 ד' ובגמר הוא הציב שיא חדש – 1:03.11 ד'.

200 מ' חזה – השיא האולימפי היה 2:21.55 ד'. שלושה שחו מהר יותר במוקדמות והטוב שבהם היה דיויד ויליקי מבריטניה – 2:18.29 ד'. בגמר קבע ויליקי שיא עולם חדש – 2:15.11 ד'.

200 מ' פרפר – השיא האולימפי של מרק ספיץ היה 2:00.70  ד'. שניים שחו מהר יותר במוקדמות והמהיר ביניהם היה סטיב גרג מארה"ב – 2:00.24 ד'. מייק ברונר מארה"ב קבע שיא עולם בגמר – 1:59.23 ד'.

400 מ' מעורב אישי – השיא האולימפי היה 4:31.98 ד'. כל השמונה שעלו לגמר שחו מהר יותר במוקדמות והמהיר ביניהם היה רוד סטראכאן מארה"ב – 4:27.15 ד'.  בגמר קבע סטראכאן שיא עולם – 4:23.68 ד'.

4X200 מ' חופשי – השיא האולימפי היה 7:35.78 ד'. ברה"מ קבעה במקצה מספר 2 של המוקדמות שיא אולימפי – 7:33.21 ד' ובמקצה מספר 3 קבעה ארה"ב שיא עולם – 7:30.33 ד'. הרכב ארה"ב: מייק ברונר, ברוס פרניס, דאג נורת'ווי, טים שאו. בגמר קבעה ארה"ב שיא עולם חדש – 7:23.22  ד' בהרכב: מייק ברונר, ברוס פרניס, ג'ון נייבר, ג'ים מונטגומרי.

4X100 מ' מעורב – רביעיית המחליפים של ארה"ב קבעה במוקדמות שיא עולם – 3:47.28 ד': פטר רוקה, כריס ווו (Woo), ג'ו בוטום, ג'ק בבשוף. את השיא הזה שיפרה הרביעייה הבכירה של ארה"ב בגמר – 3:42.22  ד': גב – ג'ון נייבר 55.89, חזה – ג'ון הנקן 1:02.50, פרפר – מאט פוגל  54.26 ד', חתירה – ג'ים מונטגומרי 49.57.

השיא היחיד ששרד ממינכן 1972 היא שיאו של מרק ספיץ ב-100 מ' פרפר – 54.27, שיא שנשבר ב-1977.

נשים

100 מ' חופשי – השיא האולימפי היה 58.59 ש'. 14 שחו מהר יותר במוקדמות. המהירה ביותר הייתה קורנליה אנדר ממזרח גרמניה – 55.81 ש'. בגמר קבעה אנדר שיא עולם חדש – 55.65 ש'.

200 מ' חופשי – השיא האולימפי היה 2:03.56 ד'. שש שחו מה יותר במוקדמות. אנית בריגיטה מהולנד הייתה המהירה ביותר – 2:01.54 ד'. קורנליה אנדר קבעה בגמר שיא עולם – 1:59.26 ד'.

400 מ' חופשי – רבקה פרוט מניו זילנד קבעה שיא אולימפי במוקדמות – 4:15.71 ד'. בגמר  קבעה פטרה טוימר ממזרח גרמניה שיא עולם חדש – 4:09.89 ד'. שבע הראשונות קבעו זמן טוב מזמנה של  המנצחת במינכן 1972, שהיה אז שיא עולם (4:19.04 ד').

800 מ' חופשי – השיא האולימפי היה 8:53.68 ד'. כל השמונה שעלו לגמר שחו מהר יותר במוקדמות. המהירה ביותר הייתה פטרה טוימר – 8:46.58 ד'. טוימר קבעה בגמר שיא עולם – 8:37.14 ד'.

100 מ' גב – השיא האולימפי היה 1:05.78 ד'. 12 שחו מהר יותר במוקדמות והמהירה ביותר הייתה ננסי גרפיק מקנדה – 1:03.28 ד'. בחצי הגמר קבעה אולריקה ריכטר ממזרח גרמניה שיא אולימפי – 1:02.39 ובגמר היא הציבה שוב שיא אולימפי – 1:01.83 ד'. שיאה העולמי היה 1:01.51 ד'.

200 מ' גב – השיא האולימפי היה 2:19.19 ד'. 10 שחו מהר יותר במוקדמות והמהירה ביותר הייתה ננסי גרפיק – 2:16.49.  בגמר קבעה אולריקה ריכטר שיא עולם  - 2:13.43 ד'. שיא העולם היה 2:12.47 ד'.

100 מ' חזה – השיא האולימפי היה 1:13.58 ד'. שתיים שחו מהר יותר במוקדמות והמהירה ביניהן הייתה הנלורה אנקה ממזרח גרמניה שקבעה שיא עולם – 1:11.11 ד'.  בחצי הגמר היא שיפרה את שיא העולם – 1:10.86 ד'.

200 מ' חזה – השיא האולימפי היה 2:41.71 ד'. 15 שחו מהר יותר במוקדמות  ומרינה קושייבה מברה"מ הייתה המהירה ביותר – 2:35.14 ד'. בגמר היא קבעה שיא עולם – 2:33.35 ד'.

100 מ' פרפר – השיא האולימפי היה 1:03.34 ד'. 11 שחו מהר יותר במוקדמות והזמן הטוב היה של אנדריאה פולאק ממזרח גרמניה – 1:01.43 ד'. בחצי הגמר קבעה קורנליה אנדר שיא אולימפי – 1:01.03 ד' ובגמר היא השוותה את שיא העולם – 1:00.13 ד'.

200 מ' פרפר – השיא האולימפי היה 2:15.57 ד'. 10 שחו מהר יותר במוקדמות והזמן הטוב היה של אנדריאה פולאק ממזרח גרמניה – 2:11.56 ד'. בגמר קבעה פולאק שיא אולימפי חדש – 2:11.41 ד'. שיא העולם היה 2:11.22 ד'.

400 מ' מעורב אישי – השיא האולימפי היה 5:02.97  ד'. 9 שחו מהר יותר במוקדמות והמהירה ביניהן הייתה אולריקה טאובר ממזרח גרמניה – 4:51.24 ד'. בגמר קבעה טאובר שיא עולם חדש – 4:42.77 ד'.  תוצאתה של טאובר (וגם של סגניתה שריל גיבסון מקנדה – 4:48.10 ד') טובות משל הגבר שניצח באותו מקצוע במשחקי מקסיקו-סיטי 1968  שהייתה 4:48.4 ד'.  מי שחשב  אז כי קרוב היום בו ישיגו הנשים את הגברים -  התבדה. ב-40 השנים שעברו מאז 1976 שופר שיא הנשים ב-400 מ' מעורב אישי ב-16.41 שניות בעוד שיא הגברים שופר ב- 19.84 שניות. הפער בין השיאים ב-1976 עמד על 19.09 ש' והיום הוא עומד על 22.52 ש'.

4X100 מ' חופשי – ארה"ב קבעה שיא אולימפי במקצה מספר 1 במוקדמות – 3:50.27 ד'. במקצה מספר 2 שברה מזרח גרמניה את השיא – 3:48.95 ד'. בגמר ניצחה ארה"ב בשיא עולם חדש – 3:44.82 ד'. הרכב ארה"ב בגמר: קים פייטון 56.95, וונדי בוגליולי 55.81, ג'יל סטרקל 55.78, שירלי בבשוף (החליפה את ג'ניפר הוקר ששחתה במקומה במוקדמות) 56.28 ש'.

4X100 מ' מעורב – קנדה קבעה שיא אולימפי במקצה המוקדם מספר 2 – 4:20.10 ומזרח גרמניה שיפרה שיא זה במקצה מספר 3 – 4:13.98. בגמר קבעה מזרח גרמניה שיא עולם חדש – 4:07.95 ד': גב- ריכטר 1:02.23, חזה – אנקה 1:10.15, פרפר – פולאק – 59.53, חופשי – אנדר 56.04 ש'.

הישגי שחייני ישראל

עדי פרג – 100 מ' פרפר – שישי משבעה במקצה מוקדם מספר 1 – 59.99 ש'. זמן 37 מתוך 44. 57.17 הספיק לעלייה לחצי הגמר. 200 מ' פרפר – חמישי מתוך שישה במקצה מוקדם מספר 2 – 2:09.91 ד'. זמן 30 מתוך 40. 2:02.91 ד' הספיק לעלייה לגמר.

דב ניסמן – 400 מ' מעורב אישי – שישי מתוך שבעה במקצה מוקדם מספר 4 – 4:47.13 ד'. 27 מתוך 33. 4:31.37 ד' הספיק לעלייה לגמר.

 

 

 

 

 

 

כדורגל

ישראל השתתפה בטורניר קדם אולימפי עם נבחרות יפאן ודרום קוריאה. במשחק הראשון גברה ישראל על יפאן במשחק שנערך בדרום קוריאה בתוצאה 0:3. את השערים לישראל כבשו גידי דמתי (דקה 9), ויקי פרץ (17) וירון עוז (62). הרכב: איציק ויסוקר, אברהם לב (ישראל חג'ג'), אלון בן-דור, חיים בר, מאיר נמני, יצחק שום, ירון עוז, משה שוויצר, גידי דמתי, ויקי פרץ, אלי לבנטל. זה היה משחק הבית של יפאן והוא נערך בקוריאה כי היפאנים סרבו להעניק אשרות כניסה למדינתם לשחקני ישראל. המשחק השני התקיים גם כן בקוריאה ובו ניצחה ישראל את דרום קוריאה 1:3 משערים של משה שוויצר (20) ודמתי (51, 73). הרכב: ויסוקר, לב (יחיאל סלם), בן-דור, בר, נמני, עוז, שום שוויצר, לבנטל, דמתי, פרץ (מאיר ברד). במשחק השלישי גברה ישראל על יפאן ברמת-גן 1:4 משערים של שוויצר (8), דמתי (19) ושום (53, 73). הרכב: ויסוקר, לב, בן-דור, בר, נמני, שום, עוז, שוויצר (ברד), דמתי, פרץ, שלום שוורץ (לבנטל).  במשחק האחרון הבטיחה ישראל את עלייתה לטורניר האולימפי עם תיקו 0:0 עם קוריאה ברמת-גן. הרכב: ויסוקר, בר, בן-דור, נמני, ברד (חג'ג'), עוז, שוויצר, דמתי, פרץ (שוורץ), לבנטל.

 ישראל סיימה את כל שלושת משחקיה בבית המוקדם בטורניר האולימפי בתוצאות תיקו. המשחק הראשון היה נגד גווטמאלה והוא הסתיים ב-0:0. הרכב: ויסוקר, לב, בן-דור, בר, נמני (יהושע גל), שום (אבי כהן), עוז, שוויצר, לבנטל, דמתי, פרץ. המשחק נגד מקסיקו הסתיים ב-2:2. לישראל כבשו עוז (51) ושום (55). מקסיקו הובילה במחצית המשחק 0:2. הרכב: ויסוקר, בר, לב, בן-דור, נמני, עוז, שום, שוויצר, לבנטל, דמתי, פרץ (עודד מכנס). אברהם לב וירון עוז הורחקו ולכן לא השתתפו במשחק  נגד צרפת שהסתיים בתוצאה 1:1 והבטיח את עלייתה של ישראל לרבע הגמר. את השער לישראל כבש ויקי פרץ בדקה ה-75 ואת השער השיוויון לצרפת כבש מישל פלטיני בדקה ה-80 בכדור עונשין מ-11 מ'. הרכב: ויסוקר, לבנטל, בן-דור, בר, נמני, אבי כהן, שום, שוויצר, ריפעת טורק, דמתי, פרץ. ברבע הגמר נוצחה ישראל על ידי ברזיל 4:1. את השער לישראל כבש פרץ בדקה ה-79. הרכב: ויסוקר, לבנטל, בן-דור, בר (עודד מכנס), נמני, כהן, שום, שוויצר (טורק), עוז, דמתי, פרץ. מאמן הנבחרת היה דוד שוויצר.

מזרח גרמניה זכתה בטורניר אחרי ניצחון בגמר  על פולין 1:3. ברה"מ זכתה בארד אחרי ניצחון על ברזיל 0:2. רק 13 מדינות השתתפו בטורניר בשל פרישתן של מדינות אפריקה. פולין הופיעה עם נבחרתה הלאומית שכללה בין היתר את השוער יאן טומשבסקי, גז'גוז' לאטו, קז'ימירז' דיינה ויז'י גורגון. בנבחרת ברה"מ נכלל בין היתר אולג בלוחין. השחקן הברזילאי שבלט בהמשך הקריירה היה ג'וניור ששיחק בנבחרת הלאומית בטורניר הגביע העולמי ב-1982 וב-1986. שחקן נוסף שהתפרסם בנבחרת צרפת מלבד מישל פלטיני היה פטריק בטיסטון. בנבחרת ספרד הופיע בין השאר  מי שהיה אחר כך חלוץ בריאל מדריד ובנבחרת הלאומית – חואניטו ( נהרג בתאונת דרכים ב-1992). שחקן ספרדי נוסף שהצטיין מאוחר יותר בנבחרת הלאומית היה לואיס ארקונדה.

---

מאמרים נוספים בסדרה:

חלק א'

חלק ג'

---

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.