יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 17/06/2017
הפינה האולימפית, מוסקבה 1980, חלק א'
רק 80 מדינות השתתפו, לעומת 121 במינכן 1972. נשיא ארה"ב, ג'ימי קרטר הוביל חרם על המשחקים כמחאה על פלישת ברה"מ לאפגניסטן. 66 מדינות שהוזמנו למשחקים לא נטלו בהם חלק בשל ההצטרפות לחרם או מסיבות אחרות. המדינות הבולטות שהצטרפו לחרם: מערב גרמניה, יפאן, קניה, קנדה, דרום קוריאה, ארגנטינה, נורבגיה. גם האויבת הגדולה של ארה"ב, איראן, החרימה את המשחקים וכמוה מדינות מוסלמיות אחרות כמו מרוקו, מצרים, פקיסטן וסודן. גם ישראל הייתה בין המחרימות. היו מדינות נוספות ששלחו נציגים רק במספר ענפים קטן וכך למשל שלחה ניו זילנד למשחקים רק שלושה חותרי דוגיות ומשתתף אחד בקרב-5 מודרני במקום משלחת של 98 ספורטאים שהתכוונה לשלוח.
אתלטיקה
שיאים שהושגו
20 ק"מ הליכה – מאוריציו דמילאנו (איטליה) – 1:23:35.5 שעה. ההישג הטוב במסגרת האולימפית. בין הנפסלים בתחרות היה מחזיק הישג השיא העולמי, דומינגו קולין ממקסיקו, שקבע 4 חודשים לפני המשחקים זמן של 1:19:35. אלוף מונטריאול 1976, דניאל באוטיסטה ממקסיקו הוביל עד שני ק"מ לפני הסיום ואז גם הוא נפסל.
50 ק"מ הליכה – הרטויג גאודר (מזרח גרמניה) – 3:49:24 שעות – ההישג הטוב במסגרת האולימפית. המקצוע חזר לתכנית האולימפית אחרי שהוצא ממנה במונטריאול 1976. הישג השיא העולמי עמד אז על 3:41:20 שעות.
קפיצה לגובה – גרד וסיג (מזרח גרמניה) – 2.36 מ' – שיא עולם. הפעם היחידה בה נשבר שיא עולם בקפיצה לגובה לגברים במשחקים האולימפיים.
קפיצה במוט – ולדיסלאב קוזקיביץ' (פולין) – 5.78 – שיא עולם. שישה הראשונים קפצו גבוה מהשיא האולימפי הקודם שעמד על 5.50 מ'.
הדיפת כדור-ברזל – ולדימיר קיסילוב – 21.35 מ' – שיא אולימפי. שיא העולם עמד אז על 22.15 מ' והוחזק בידי אודו באייר ממזר גרמניה, אלוף מונטריאול 1976 שסיים הפעם במקום השלישי.
יידוי פטיש – יורי סדיך מברה"מ קבע במוקדמות שיא אולימפי – 78.22 מ' ובגמר קבע שיא עולם – 81.80 מ'.
נשים
200 מ' - ברברה ווקל (מזרח גרמניה) – 22.03 ש' – שיא אולימפי. שיא העולם הוחזק על ידי מריטה קוך ממזרח גרמניה ועמד על 21.71 ש'. קוך התחרתה במשחקי מוסקבה רק ב-400 מ' ובשליחים.
400 מ' – מריטה קוך – 48.88 ש' – שיא אולימפי. שיאה עולמי של קוך עמד אז על 48.60 ש'.
800 מ' – נדיז'דה אוליזרנקו – ברה"מ – 1:53.43 ד' – שיא עולם.
1500 מ' – טטיאנה קזנקינה (ברה"מ) - 3:56.56 – שיא אולימפי. שיא העולם של קזנקינה עמד אז על 3:55.0 ד'. 12 ימים אחרי הגמר האולימפי קבעה קזנקינה בציריך שיא עולם חדש – 3:52.47 ד'.
4X100 מ' - מזרח גרמניה קבעה שיא עולם – 41.60 ש'. הרכב: רומי מולר, ברבל ווקל, אינגריד אאורסוולד, מרליס גהר. בשל החרם התייצבו רק 8 נבחרות ולכן לא נערכו תחרויות מוקדמות אלא תחרות גמר בלבד.
קפיצה לגובה – שרה סימאוני (איטליה) – 1.97 מ' – שיא אולימפי. שיא העולם של סימאוני עמד אז על 2.01 מ'. הזוכות במדליות הכסף והארד עברו גובה של 1.94מ', טוב מן השיא האולימפי של רוזמרי אקרמן שעמד על 1.93 מ'. אקרמן סיימה הפעם רביעית עם 1.91 מ'.
קפיצה לרוחק – טטיאנה סקצ'קו מברה"מ קבעה שני שיאים אולימפיים בגמר: בניסיון הראשון – 6.96 מ' ובניסיון השלישי 7.01 מ' אולם בסוף התחרות היא דורגה במקום השלישי בלבד לאחר שבקפיצה השלישית קבעה טטיאנה קולפקובה 7.06 מ' ואילו ובריגיטה וויאק ממזרח גרמניה קבעה 7.04 מ'. שיא העולם עמד אז על 7.09 מ'.
הדיפת כדור-ברזל – מרגיטה דרוזה ממזרח גרמניה קבעה שיא אולימפי בניסיון הראשון – 21.20 מ' ובאותו סבב הגיבה מיד אילונה סלופיאנק עם 22.41 מ'. שיאה העולמי של סלופיאנק עמד על 22.45 מ'. סלופיאנק הייתה המזרח גרמנית הראשונה שהושעתה עקב עבירת סימום. היא נתפסה בגביע אירופה 1977, הושעתה לשנה וחזרה להתחרות כבר באליפות אירופה 1978.
זריקת דיסקוס – אוולין שלאק-יאהל ממזרח גרמניה קבעה שיא אולימפי בניסיון השני בגמר – 69.76 מ' וגם בניסיון השלישי – 69.96 מ'. שיא העולם היה 71.80 מ' והוחזק על ידי מריה ורגובה-פטקובה מבולגריה שסיימה במקום השני.
הטלת כידון – אוטה ריכטר ממזרח גרמניה קבעה שיא אולימפי במוקדמות – 66.66 מטר. בגמר היא סיימה רביעית בלבד. המנצחת, מריה קולון מקובה קבעה שיא אולימפי חדש – 68.40 מ'. שתי אתלטיות שקבעו שיאי עולם במקצוע כמה חודשים לפני המשחקים לא הצליחו גם הן לזכות במדליות: רות פוקס ממזרח גרמניה שקבעה בחודש אפריל 69.96 מ' סיימה שמינית וטטיאנה ביריולינה מברה"מ שקבעה ביולי 70.08 דורגה הפעם במקום השישי.
קרב-5 – הייתה זו הפעם האחרונה שהמקצוע נכלל במשחקים האולימפיים. החל מלוס אנג'לס 1984 החלו הנשים להתחרות בקרב-7. המקצוע המסיים של הקרב היה ריצת 800 מ' ולא ריצת 200 מ' כפי שהיה נהוג עד אז. שלושת הראשונות (כולן מברה"מ) קבעו תוצאות טובות משיא העולם לפני המשחקים שעמד על 4856 נקודות: נדייז'דה טקצ'נקו – 5083 נק', אולגה רוקוישניקובה – 4937 נק', אולגה קורגינה – 4875 נק'. פרוט הישגיהן( ניקוד לפי טבלת 1971 שהייתה אז בתוקף):
|
100 מ' מש'
|
ברזל
|
גובה
|
רוחק
|
800
|
טקצ'נקו
|
13.29
960
|
16.84
994
|
1.84
1068
|
6.73
1062
|
2:05.2
999
|
רוקוישניקובה
|
13.66
910
|
14.09
844
|
1.88
1104
|
6.79
1074
|
2:04.8
1005
|
קורגינה
|
13.26
964
|
12.49
749
|
1.84
1068
|
6.77
1070
|
2:03.6
1024
|
מאחר שבמקצוע המסיים סיימו 3 הראשונות בסדר הפוך למיקומן הסופי בתחרות (2:03.6 – 2:04.8 – 2:05.2) הרי שבאופן תיאורטי החזיקה קורגינה בשיא העולם למשך 1.2 שניות וקורגינה למשך 4 עשיריות השנייה... רק שיאה של טקצ'נקו אושר רשמית. טקצ'נקו ריצתה עונש הרחקה של שנה וחצי על עבירות סימום אחרי אליפות אירופה 1978. רק שתי אתלטיות מאירופה שנטלו חלק בקרב-5 במוסקבה 1980 עשו הסבה לקרב-7 ונטלו חלק בתחרות במקצוע החדש באליפות אירופה 1982 ואליפות העולם 1983 – רמונה נויברט ממזרח גרמניה שניצחה בשתי תחרויות אלה והייתה רביעית במוסקבה 1980 וג'ודי ליברמור מבריטניה.
אתלטים בולטים שנעדרו בשל החרם
ברשימה מופיעים חלק מהאתלטים שנמנע מהם להשתתף במשחקים בשל החרם, לצד הישגי המנצחים באותם מקצועות במשחקים. מופיעים רק אתלטים שהישג השנה שלהם טוב משל האתלטים שהשתתפו.
גברים
מקצוע
|
אתלטים בולטים שלא יכלו להשתתף והישג השנה שלהם
|
הישג המנצח במשחקי מוסקבה 1980
|
100 מ'
|
ג'יימס סנפורד (ארה"ב) 10.02, סטנלי פלויד (ארה"ב) 10.07
|
10.25
|
800 מ'
|
דון פייג' (ארה"ב) 1:44.53
|
1:45.40
|
10,000 מ'
|
קרייג וירג'ין (ארה"ב) 27:29.16, הנרי רונו (קניה) 27:31.68
|
27:42.69
|
110 מ' משוכות
|
רנלדו נחמיה 13.21, גרג פוסטר 13.27, דדי קופר 13.34 (כולם מארה"ב)
|
13.39
|
400 מ' משוכות
|
אדווין מוזס (ארה"ב) 47.13, הארלד שמיד (מערב גרמניה) 48.05
|
48.70
|
דיסקוס
|
מק וילקינס 70.98, אל אורטר 69.46, ארט שוורץ 69.22 (כולם מארה"ב)
|
66.64
|
קרב-10
|
גידו קרצ'מר (מערב גרמניה) 8667
|
8648
|
בין הנשים לא היו אתלטיות מהמדינות המחרימות בעלות הישג טוב יותר מאשר אלה שהשתתפו במשחקים.
שחייה
שיאים שהושגו
גברים
200 מ' חופשי – סרגיי קופליאקוב (ברה"מ) – 1:49.81 ד' – שיא אולימפי. שיא העולם שנקבע באותה שנה על-ידי ראודי גיינס מארה"ב היה 1:49.16 ד'.
400 מ' חופשי – ולדימיר סלניקוב – ברה"מ – 3:51.31 ד' – שיא אולימפי. שיא העולם שנקבע באותה שנה על-ידי פטר שמידט מקנדה היה 3:50.49 ד'.
1500 מ' חופשי – ולדימיר סלניקוב – 14:58.27 ד' – שיא עולם (הראשון מתחת ל-15 דקות).
400 מ' מעורב אישי – אלכסנדר סידורנקו (ברה"מ) – 4:22.89 – שיא אולימפי. שיא העולם נקבע ב-1978 על ידי ג'סי ואסאלו מארה"ב – 4:20.05 ד'.
נשים
100 מ' חופשי – ברברה קראוזה ממזרח גרמניה קבעה שיא עולם במוקדמות – 54.98 ש' וגם בגמר – 54.79 ש'.
200 מ' חופשי – ברברה קראוזה – 1:58.33 ד' – שיא אולימפי. שיא העולם נקבע ב-1979 על-ידי סינטיה וודהד מארה"ב - 1:58.23 ד'.
400 מ' חופשי – אינס דירס- מזרח גרמניה – 4:08.76 ד' – שיא אולימפי. שיא העולם נקבע על ידי טרייסי ויקהאם מאוסטרליה ב-1978 – 4:06.28 ד'.
800 מ' חופשי – מישל פורד (אוסטרליה) – 8:28.90 ד' – שיא אולימפי. הייקה דהנה ממזרח גרמניה קבעה קודם לכן שיא אולימפי במוקדמות – 8:36.09 ד'. שיא העולם היה שייך לטרייסי ויקהאם – 8:24.62 ד' ונקבע ב-1978.
4X100 מ' חופשי – מזרח גרמניה קבעה שיא עולם – 3:42.71 ד'. זמני השחייניות: ברברה קראוזה 54.90, קארן מטסצ'אק 55.61, אינס דירס 55.90, סרינה הולסנבק 56.30.
100 מ' גב – ריקה רייניש (מזרח גרמניה) השוותה את שיא העולם כאשר שחתה ראשונה במשחה השליחים המעורב וקבעה 1:01.51 ד'. במוקדמות המשחה האישי היא קבעה שיא חדש – 1:01.50 ובגמר קבעה שיא נוסף – 1:00.86 ד'.
200 מ' גב – ריקה רייניש קבעה במוקדמות שיא אולימפי – 2:13.00 ובגמר שיא עולם – 2:11.77 ד'.
100 מ' חזה – אוטה גוניגר ממזרח גרמניה קבעה שיא עולם במוקדמות – 1:10.11 ד'.
200 מ' חזה – סבטלנה ורגנובה (ברה"מ) קבעה שיא אולימפי במוקדמות – 2:29.77. בגמר קבעה לינה קציוסטה (ברה"מ) בשיא עולם – 2:29.54 ד'.
200 מ' פרפר – אינס גייזלר (מזרח גרמניה) – 2:10.44 ד' – שיא אולימפי. שיא העולם היה 2:06.37 ד' ונקבע על מרי מיהר (Meagher) מארה"ב. מיהר קבע ב-1981 שיא חדש – 2:05.96 ד' שנשבר רק בשנת 2000. היא הייתה השחיינית הבולטת ביותר שנמנע ממנה להשתתף בשל החרם.
400 מ' מעורב אישי – פטרה שניידר (מזרח גרמניה) – 4:36.29 ד' – שיא עולם.
בטורניר הכדורמים לא הורגש החרם. ברה"מ זכתה בזהב וניצחה בכל משחקיה. בבית המוקדם המוקדם היא גברה על שבדיה 1:12, על ספרד 3:4 ועל איטליה 6:8. בבית הגמר היא גברה על הונגריה 4:5, ספרד 2:6, קובה 5:8, הולנד 3:7 ויוגוסלביה 7:8. במקום השני דורגה יוגוסלביה שהשיגה בבית הגמר שלושה ניצחונות ותיקו ובמקום השלישי סיימה הונגריה עם 3 ניצחונות ושני הפסדים בבית הגמר. להונגריה זו הייתה המדליה האולימפית ה-12 ברצף בענף הכדורמים, רצף שהחל במשחקי אמסטרדם 1928: 1928 – כסף, 1932 – זהב, 1936 – זהב, 1948 – כסף, 1952 – זהב, 1956 – זהב, 1960 – ארד, 1964 – זהב, 1968 – ארד, 1972 – כסף, 1976 – זהב, 1980 – ארד. דז'ו גירמטי (1927 – 2013) זכה ב-5 מדליות כשחקן (1948 – 1964) ושלוש מדליות כמאמן (1972 – 1980). ישראל השתתפה בטורניר קדם אולימפי באפריל-מאי 1980 שנערך בסופיה ובו רשמה ניצחון על מצרים 3:4, שתי תוצאות תיקו נגד מקסיקו 3:3 ונגד צרפת 5:5 ו-4 הפסדים: לקובה 2:8, לקנדה 13:3, לסין 7:6 וליפן 5:7. המשחק נגד מצרים עורר עניין רב למרות שלא היה לו ערך ספורטיבי גדול מאחר שהוא נערך שנה אחרי חתימת הסכם השלום עם מצרים. בטורניר סיימה ישראל במקום ה-10 מתוך 12 נבחרות. מאמן הנבחרת היה עודד רוזנפלד.
תחרויות הקפיצה למים חסרו את אלוף העולם בקפיצה ממגדל, גרג לוגניס מארה"ב שכבר בגיל 16 זכה במדליית כסף אולימפית בקפיצה ממקפצה 3 מ' במונטריאול 1976. במשחקי לוס אנג'לס 1984 וסיאול 1988 הוא זכה בתואר הכפול (מקפצה 3 מ' ומגדל 10 מ'). בהיעדרו של לוגאניס המנצח בקפיצה מ-3 מ' היה אלכסנדר פורטנוב מברה"מ ובקפיצה ממגדל ניצח פאלק הופמן ממזרח גרמניה. בין הנשים המנצחות היו אירינה קלינינה מברה"מ בקפיצה ממקפצה ומרטינה ישקה ממזרח גרמניה בקפיצה ממגדל.
מאמרים נוספים בסדרה:
הפינה האולימפית, מוסקבה 1980, חלק ב'
הפינה האולימפית, מוסקבה 1980, חלק ג'
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.