יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 01/07/2017
הפינה האולימפית, מוסקבה 1980, חלק ג'
הוקי
הייתה זו הפעם הראשונה בה התקיים טורניר לנשים אך רוב הנבחרות המובילות בעולם החליטו לא להגיע אליו. ארבע הנבחרות הראשונות באליפות העולם 1978 (הולנד, מערב גרמניה, ארגנטינה ובלגיה) בחרו שלא להשתתף ושתי הנבחרות היחידות שנטלו חלק גם באליפות זו וגם בטורניר האולימפי היו צ'כוסלובקיה והודו. רודזיה הייתה מושעית מהמשחקים האולימפיים ב-1968, 1972 ו-1976 בשל שלטון המיעוט הלבן אך באפריל 1980 הוקמה תחתיה מדינת זימבוואה וזו התקבלה למשחקים האולימפיים. ההזמנה לזימבוואה ליטול חלק בטורניר ההוקי לנשים הגיעה רק 35 ימים לפני פתיחת המשחקים ולמרות זאת החליטה זימבוואה להקים במהירות נבחרת שהייתה מורכבת משחקניות לבנות בלבד. למרות שהטורניר התקיים על משטח דשא מלאכותי ששחקניות זימבוואה לא שיחקו עליו מעולם הן צברו בטורניר 3 ניצחונות ושתי תוצאות תיקו וזכו במדליית הזהב בהקדימן את צ'כוסלובקיה שבמאזנה היו 3 ניצחונות, תיקו והפסד (המשחק בין צ'כוסלובקיה וזימבוואה הסתיים בתיקו אך צ'כוסלובקיה נוצחה על-ידי ברה"מ בעוד שזימבוואה סיימה בתיקו עם הודו). יש הרואים בסיפור של נשות זימבוואה "סיפור סינדרלה" אך יש הרואים בו דוגמה לניצחון אולימפי שערכו מועט מאד מאחר שמהטורניר נעדרו כל הנבחרות המובילות בעולם.
גם טורניר הגברים סבל מאד מן החרם. אל מערב גרמניה ופקיסטן שהחרימו כליל את המשחקים הצטרפו איגודי ההוקי של אוסטרליה, בריטניה והולנד שהחליטו גם הם לא לשלוח נבחרות למוסקבה. 9 מתוך 12 הנבחרות שהוזמנו לטורניר פרשו ממנו והוחלט לערוך טורניר של 6 נבחרות בלבד ששתיים מהן, קובה וטנזניה לא היו ברמה המצדיקה השתתפות בטורניר אולימפי. 6 הנבחרות התמודדו ביניהן בשיטת ליגה ואחר כך נערכו משחקי דירוג. ספרד שצברה בשלב הבתים 4 ניצחונות ותיקו התמודדה במשחק הגמר נגד הודו שלה היו 3 ניצחונות ושתי תוצאות תיקו. במשחק הגמר ניצחו ההודים 3:4 ובמשחק על מדליית הארד גברה ברה"מ על פולין 1:2. הייתה זו מדליית הזהב השמינית והמדליה האחרונה של הודו בהוקי גברים במשחקים האולימפיים.
הרמת משקולות
ענף זה לא נפגע במיוחד מן החרם מאחר שרוב הספורטאים המובילים היו מן המדינות הקומוניסטיות. בלט במיוחד הארמני שייצג את ברה"מ יוריק ורדניאן שהשתתף במשקל עד 82.5 וקבע שלושה שיאי עולם: הנפה – 177.5 ק"ג, דחיקה – 222.5 ק"ג וקרב-2 - 400.0 ק"ג. הישגו בקרב-2 היה יכול לזכות אותו בזהב גם בשני המשקלים שמעליו. המנצח במשקל עד 90 ק"ג צבר 377.5 ק"ג והמנצח במשקל עד 100 ק"ג צבר 395.0 ק"ג. עצוב היה לראות את אלוף משחקי 1972 ו-1976 במשקל על-כבד, וסילי אלכסייב מברה"מ מנסה להגן על תוארו ונכשל בכל שלושת ניסיונותיו בסגנון הדחיקה.
קליעה
החרם החליש את התחרות מכיוון שנעדרו ממנה קלעים מצטיינים מארה"ב, גרמניה המערבית ושוויץ. 5 נשים השתתפו בתחרויות הקליעה לצד 234 גברים.
באקדח אש מהירה מ-25 סיימו שלושה מתחרים עם תוצאה זהה – 596 נק' ונדרשו 3 סדרות הכרעה כדי לחלק את המדליות. בסדרה הראשונה והשנייה צברו קורנליו יון מרומניה ויורגן וייפל מגרמניה המזרחית אותו מספר נקודות – 148 בראשונה ו-147 בשנייה. גרהרד פטריש מאוסטריה צבר 146 בסדרת ההכרעה הראשונה וזכה בארד. בסדרת ההכרעה השלישית התעלה הרומני וצבר 148 והקדים בנקודה את המזרח הגרמני. באקדח חופשי מ-50 השיג אלכסנדר מלינטייב מברה"מ ניצחון משכנע ביותר כשקבע שיא עולמי של 581 נק' והקדים בלא פחות מ-13 נקודות את הזוכה במדליית הכסף. שיא עולם נוסף הושג בתחרות הירי ברובה בעל קליבר זעיר, 3 מצבים מ-50 מטר. ויקטור בלסוב מברה"מ צבר 1173 נק' והקדים ב-7 נק' את הזוכה במדליית הכסף. בתחרות במצב שכיבה ברובה בעל הקליבר הזעיר השוו שני הראשונים, קרולי וארגה מהונגריה והלפריד הלפורט מגרמניה המזרחית את שיא העולם – 599 מ-600 אפשרויות. בהתאם לחוקה דאז בדקו מי צבר יותר נקודות בסדרת היריות האחרונות. מאחר ששני הקלעים צברו 100 נקודות בסדרה זו נבדק הניקוד שלהם בסדרה הלפני אחרונה שגם בה צבר ההונגרי את כל 100 הנקודות האפשריות בעוד המזרח גרמני צבר "רק" 99 נק'. בתחרות הקליעה במטרות נעות קבעו 7 הראשונים תוצאות טובות משיא העולם שעמד על 581 נק'. איגור סוקולוב מברה"מ ותומס פפפר (Pfeffer) מגרמניה המזרחית צברו 589 נק' כל אחד ונדרשה סדרת הכרעה כדי לקבוע את הזוכה בזהב. בסדרה זו צבר סוקולוב 97 נק' בעוד פפפר הסתפק ב-65 נק'. לוצ'יאנו גובנטי מאיטליה היה המנצח בירי בצלחות חרס בסגנון טראפ עם 198 והקדים בשתי נקודות את רוסטאם ימבולאטוב מברה"מ. בירי בצלחות חרס בסגנון סקיט צברו חמישה מתחרים 196 נקודות ונדרשו שתי סדרות הכרעה כדי לחלק את המדליות. שלושה מתחרים צברו 25 בסדרת ההכרעה הראשונה והבטיחו לעצמם מדליות. בסדרת ההכרעה השנייה צבר רסמוסן מדנמרק שוב 25 נק', קרלסון משבדיה צבר 24 ואילו קסטריו מקובה צבר 23 נק'.
חתירה
מזרח גרמניה זכתה בזהב ב-11 מתוך 14 התחרויות. כבר במונטריאול 1976 הפגינו המזרח גרמנים עליונות כאשר זכו אז ב-9 מדליות זהב. הנעדרים המשמעותיים ביותר בשל החרם היו האחים פרנק ואלף הנסן המנצחים בסירת סקאל לזוגות במונטריאול 1976 שהיו גם אלופי העולם בשנים 1975, 1978 ו-1979. פרטי קרפינן מפינלנד הגן על התואר בסירת סקאל ליחידים בו זכה במונטריאול 1976. הוא היה המנצח בתחרות זו גם בלוס-אנג'לס 1984. בסירות סקאל ליחידות המנצחת הייתה סנדה טומה מרומניה והעניקה בכך את מדלית הזהב הראשונה לרומניה בענף החתירה מאז החלה רומניה להשתתף בענף זה במשחקים האולימפיים בהלסינקי 1952. בסירת הסקאל לזוגות ניצח הצמד מברה"מ ילנה חלופצבה ולריסה אלסנדרובה שהקדים בגמר ביותר משנייה את הצמד ממזרח גרמניה. שתי הראשונות במונטריאול 1978 בסירות לשמונה חותרים גברים עם הגאי שמרו על מקומן – מזרח גרמניה ובריטניה בעוד אלה שסיימו אז במקומות השלישי והרביעי – ניו-זילנד ומערב גרמניה, החרימו את המשחקים. באותו מקצוע בין הנשים הגנה מזרח גרמניה על התואר בו זכתה במונטריאול בהקדימה ב-97 מאיות השנייה את ברה"מ שנחשבה למועמדת לניצחון. שתי חותרות מברה"מ, ניניה צ'רמיסינה ונטליה קז'אק סיימו את המשחקים עם שתי מדליות: כסף בסירות סקאל ל-4 חותרות וארד ברביעיות עם הגאית. בסירות סקאל יש לכל חותר שני משוטים בעוד בתחרויות האחרות (זוגות, רביעיות ושמיניות) לכל חותר רק משוט אחד.
סיוף
רוב המדינות המובילות בעולם השתתפו בתחרויות להוציא את מערב גרמניה שזכתה במונטריאול 1976 בשתי מדליות זהב ושתי מדליות כסף. צרפת הובילה את רשימת הזוכים עם 4 מדליות זהב, לפני ברה"מ שזכתה בשלושה תארים ושבדיה באחד. ולדימיר סמירנוב מברה"מ זכה ב-3 מדליות: זהב ברומח ליחידים, כסף בתחרות הקבוצתית ברומח וארד בתחרות הקבוצתית בדקר. הוא נהרג בתאונה מחרידה באליפות העולם 1982 כאשר התמודד מול סייף ממערב גרמניה. הרומח של הגרמני נשבר, עבר דרך מסכת המגן של סמירנוב , חדר לארובת העין שלו ומשם הגיע למוח. סמירנוב נפטר 9 ימים אחרי התאונה המחרידה. כתוצאה מכך הוחלט לערוך שינויים בטיחותיים במבנה כלי הסיוף בביגוד ובמסכות המגן. ויקטור קרובופושקוב מברה"מ זכה בשתי מדליות זהב (חרב יחידים וחרב קבוצתי) בדיוק כמו במונטריאול 1976 והעלה את מאזנו האולימפי ל-4 מדליות זהב. בשתי מדליות זהב זכתה גם פסקל טרינקה-הכין בת ה-21 מצרפת (רומח יחידות ורומח קבוצתי). יוהאן הרמנברג משבדיה היה המנצח בדקר לגברים ובתחרות הקבוצתית זכתה צרפת.
רכיבה על סוסים
מתחרויות אלה נעדרו רוב המדינות המובילות: מערב גרמניה, אוסטרליה, בריטניה, הולנד, שוויץ, שבדיה וארה"ב. ברה"מ, שלא זכתה במדליות בענף זה במונטריאול 1976 צברה הפעם 3 מדליות זהב, 3 כסף ושתי מדליות ארד. בתחרויות הרכיבה מתחרים נשים וגברים ביחד. סיסי מקס-טרויר מאוסטריה ניצחה בתחרות הדרסאג'. היא השתתפה גם במשחקים בשנים 1984 ו-1992. בתה, ויקי מקס-טרויר ייצגה את אוסטריה באותו מקצוע 4 פעמים במשחקים האולימפיים (2004 – 2016). בתחרות הקבוצתית בדרסאג' השתתפו 4 מדינות בלבד לעומת 8 במונטריאול 1976 ו-12 בלוס אנג'לס 1984. ברה"מ זכתה בתואר בהיעדר שלושת המדליסטיות ממונטריאול (מערב גרמניה, שוויץ וארה"ב). יאן קובלצ'יץ מפולין ניצח בתחרות האישית בקפיצות וברה"מ זכתה בתואר הקבוצתי בתחרות בה השתתפו 6 נבחרות (לעומת 14 במונטריאול ו-15 בלוס אנגלס 1984). בתחרות 3 הימים (מרוץ שדה, דרסאג' וקפיצות) ניצח פדריקו רומן מאיטליה בתחרות האישית ואילו ברה"מ הייתה המנצחת בתחרות הקבוצתית בה השתתפו רק 7 מדינות ש-3 מהן לא סיימו את התחרות.
איגרוף
תאופיליו סטיבנסון מקובה זכה בפעם השלישית ברציפות בתואר האולימפי במשקל כבד. מלבדו, רק שני מתאגרפים נוספים זכו בשלושה תארים אולימפיים באיגרוף: לסלו פאפ מהונגריה ניצח בלונדון 1948 (משקל בינוני, עד 73 ק"ג), בהלסינקי 1952 ומלבורן 1956(משקל קל-בינוני עד 71 ק"ג); פליקס סאבון מקובה ניצח במשקל כבד בברצלונה 1992, אטלנטה 1996 וסידני 2000. סטיבנסון נפטר בשנת 2012 בגיל 60.
קובה זכתה בזהב בששה מתוך 11 המשקלים ובשאר מדליות הזהב התחלקו מתאגרפים מברה"מ, בולגריה, מזרח גרמניה, איטליה ויוגוסלביה.
קרב-5 מודרני
כמה מדינות החברות בנאט"ו אסרו על חיילים המשרתים בצבאות שלהן להשתתף במשחקים מה שמנע מן האיטלקי דניאלה מסלה להשתתף. הוא היה המנצח במשחקי לוס אנג'לס 1984. המנצח בתחרות האישית אנטולי סטרוסטין בן ה-20 מברה"מ היה במקום ה-13 ברכיבה, 5-4 בסיוף (עלה למקום השני בדרוג הכללי אחרי תאמאש שומבטלי מהונגריה), סיים שני בקליעה (שמר על מקומו השני בסיכום כללי), עלה למקום הראשון אחרי שסיים עשירי בשחייה ושמר על מקומו הראשון כשסיים את ריצת השדה ל-4 ק"מ עם הזמן הרביעי בטיבו – 13:17.2 דקות. פאבל לדניוב בן ה-37 מברה"מ זכה במדלייה השביעית שלו: במקסיקו סיטי 1968הוא זכה בארד אישי וכסף קבוצתי, במינכן 1972 – ארד אישי וזהב קבוצתי, במונטריאול 1976 הוא זכה במדליית כסף אישית אך נבחרת ברה"מ לא סיימה את התחרות הקבוצתית ובמוסקבה 1980 הוא היה שותף גם למדלית הזהב הקבוצתית.
מאמרים נוספים בסדרה:
הפינה האולימפית, מוסקבה 1980, חלק א'
הפינה האולימפית, מוסקבה 1980, חלק ב'
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.