יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 15/04/2017
משחקי מינכן החלו תחת השמש החמימה של בוואריה ונסתיימו בדמדומי הערב הסתווי הגרמני הקריר. הם נפתחו כמשחקים של שלום ושמחה כניסיון של ממשלת מערב גרמניה להראות גרמניה אחרת מזו שהייתה תחת המשטר הנאצי וגם ארגנה את משחקי ברלין 1936 תחת שלטון זה. משחקי מינכן 1972 יזכרו בסופו של דבר כמשחקי הטרור.
לפני פתיחת המשחקים המחלוקת העיקרית הייתה סביב השתתפות משלחת רודזיה. בקונגרס הועד האולימפי הבין לאומי (IOC) שהתקיים ב-1971 הוחלט כי ספורטאי רודזיה יוכלו להשתתף אך רק במדים בריטים, יצעדו עם הדגל הבריטי וההמנון שינוגן לכבודם יהיה ההמנון של בריטניה. לפני פתיחת המשחקים איימו מדינות אפריקה כי יחרימו את המשחקים אם רודזיה תורשה להשתתף מאחר שמדינה זו הייתה עדיין תחת שלטון המיעוט הלבן. יומיים לפני פתיחת המשחקים נערכה שוב הצבעה ב- IOC בנושא והוחלט ברוב של 36 מול 31 ושלושה נמעים לבטל את ההזמנה לרודזיה ליטול חלק במשחקים. כאשר נפתחו המשחקים נראה היה כי הפרשה נסתיימה ו-11 הימים הראשונים של המשחקים היו אולי היפים ביותר בתולדות המשחקים.
בבוקר החמישה בספטמבר פרצו שמונה טרוריסטים ערבים חברי הארגון "ספטמבר השחור" לכפר האולימפי ופנו למגורי המשלחת של ישראל. בניסיון ההשתלטות נהרגו שניים מחברי המשלחת, מרים המשקולות יוסף רומנו ומאמן ההיאבקות מוני ויינברג. תשעה חברי משלחת אחרים נלקחו כבני ערובה. הטרוריסטים דרשו שחרור אסירים שהוחזקו בישראל. משא ומתן התנהל במשך כל היום. בשעות הערב יצאו הטרוריסטים יחד עם בני הערובה לשדה תעופה צבאי משם היו אמורים לטוס למדינה ערבית. הגרמנים ניסו להשתלט על הטרוריסטים ובקרב היריות נהרגו כל תשעה בני הערובה: מרים המשקולות זאב פרידמן, מרים המשקולות דוד ברגר, המתאבק אליעזר חלפין, המתאבק מרק סלבין, מאמן האתלטיקה עמיצור שפירא, מאמן הסיוף אנדרי שפיצר, מאמן הקליעה קהת שור, שופט הרמת המשקולות יעקב שפרינגר ושופט ההיאבקות יוסף גוטפרוינד. המשחקים נעצרו ליומיים. התחרויות בחמישה בספטמבר הופסקו והשישה בספטמבר הוכרז כיום אבל בו נערך טקס לזכר הנרצחים באצטדיון האולימפי. בשבעה בספטמבר חודשו המשחקים.
משלחת ישראל הפסיקה את השתתפותה במשחקים וחזרה ארצה עם ארונותיהם של 11 הנרצחים.
שאול לדני - השתתף ב-50 ק"מ הליכה וסיים במקום ה-19 - 4:24:38.6 שעות. 29 הלכים סיימו, שניים נפסלו וחמישה פרשו במהלך התחרות שהתקיימה בשלושה בספטמבר.
אסתר שחמורוב (רוט) – 100 מ' – ראשונה במקצה מוקדם מספר 2 – 11.45 ש' (רוח נגדית של 0.9 מ'/ש', שיא ישראלי שלא נשבר עד היום); רביעית במקצה מספר 1 ברבע הגמר – 11.46 ש' (רוח גבית 0.90), ארבע הראשונות מכל אחד ממקצי רבע הגמר העפילו לחצי הגמר; חמישית במקצה מספר 2 בחצי הגמר – 11.49 ש' (רוח נגדית 0.1), ארבע הראשונות מכל מקצה העפילו לגמר. זמנה של שחמורוב היה שווה לזה של הרביעית במקצה, ברברה פרל מארה"ב ורק כמה אלפיות השנייה מנעו משחמורוב העפלה לגמר. אסתר הקדימה בחצי הגמר בין היתר את הרצה היהודייה הגדולה מפולין אירנה שבינסקה. המוקדמות ורבע הגמר התקיימו באחד בספטמבר וחצי הגמר למחרת. 100 מ' משוכות – רביעית במקצה מוקדם מספר 1 – 13.17 ש' (רוח אפס, שיא ישראלי). ארבע הראשונות מכל מקצה העפילו לחצי הגמר. זמנה של שחמורוב היה השביעי בטיבו. התחרות התקיימה בארבעה בספטמבר. למחרת, הייתה אמורה שחמורוב לרוץ במקצה מספר 2 בחצי הגמר ממנו העפילו 4 הראשונות לגמר. הרצות במקומות השלישי והרביעי במקצה קבעו זמן של 13.24 ש', לאט יותר מאשר רצה שחמורוב במוקדמות. אסתר כמובן נעדרה מן הריצה שבשל הדחייה במשחקים נערכה בשבעה בספטמבר. אחד הנרצחים היה מאמנה של אסתר, עמיצור שפירא.
שלומית ניר – 100 מ' חזה – שמינית מתוך שמונה במקצה מוקדם מספר 1 – 1:20.90 ד'. זמן 34 מתוך 40. 16 בעלות הזמנים הטובים עלו לחצי הגמר. 1:18.57 הספיק לחצי הגמר. התחרות התקיימה באחד בספטמבר. 200 מ' חזה – שישית מתוך שבע במקצה מוקדם מספר 3 - 2:53.60 ד'. זמן 32 מתוך 40. שמונה בעלות הזמנים הטובים העפילו לגמר. 2:45.20 הספיק לגמר. התחרות התקיימה ב-29 באוגוסט.
דן אלון – התחרה בסיוף ברומח. בשלב הבתים הראשון דורג רביעי מתוך שישה בבית מספר 4. גבר על רייכרט מגרמניה 3:5, פינלי מאיטליה 3:5 ובוכייר-הייס מאירלנד 1:5. נוצח על ידי ג'ונס מקובה 5:3 וטלבר מצרפת 5:0. בשלב הבתים השני דורג חמישי מתוך שישה בבית מספר 1. גבר על קוקל מצ'כוסלובקיה 4:5 ועל ורקרה מארגניטנה 1:5. נוצח על ידי רוונו מצרפת 5:0, ווידה מפולין 5:0 ופול מבריטניה 5:4. סיים עם אותו מאזן ניצחונות כמו ברי פול מבריטניה (שעלה לשלב השלישי) אך יחס הדקירות הכללי שלו היה 20:14 ושל הבריטי 21:16
יהודה ויינשטיין – התחרה בסיוף ברומח. בשלב הבתים הראשון סיים רביעי מתוך שישה בבית מספר 2. גבר על פול מבריטניה 3:5 ועל נונה מארה"ב 2:5. נוצח על ידי דניסוב מברה"מ 5:4, דרבובסקי מפולין 5:3 ועל ידי סימונצ'לי מאיטליה 5:2. בשלב הבתים השני סיים שישי מתוך שישה בבית מספר 6 והפסיד בכל קרבותיו: סטנקוביץ' מברה"מ 5:0, טיו מרומניה 5:0, סאוסדו מארגנטינה 5:1, נקג'ימה מיפאן 5:3 ופרימן מארה"ב 5:0.
תחרויות הסיוף בהם השתתפו אלון וויינשטיין התקיימו ב-29 באוגוסט.
יאיר מיכאלי ויצחק ניר השתתפו בתחרות בסירות מדגם "ההולנדי המעופף" שנערכה בעיר קיל. בשיוט הראשון שהתקיים ב-29 באוגוסט הם סיימו במקום ה-28 מ-29 וצברו 34 נקודות שליליות. בשיוט השני הם הגיעו למקום ה-22 (28 נקודות שליליות), בשיוט השלישי – מקום 22, בשיוט הרביעי – מקום 19 (25 נק'), בשיוט החמישי – מקום 25 (31 נק') ובשיוט השישי, שהתקיים בחמישה בספטמבר הם סיימו במקום ה-19. בתום השיוט השישי הם היו במקום ה-24 עם 171 נקודות. השיוט האחרון התקיים רק בשמונה בספטמבר (בשישה בספטמבר היה יום האבל ולמחרת היה ערפל כבד) אך מיכאלי וניר כמובן שלא השתתפו בו ודורגו בסיום במקום ה-26.
הנרי הרשקוביץ – רובה קליבר זעיר שלושה מצבים מ-50 מטר – מקום 46 מ-69 – 1114 נקודות (שכיבה – 394, כריעה – 375, עמידה – 345). התחרות התקיימה ב-30 באוגוסט. רובה קליבר זעיר מצב שכיבה מ-50 מטר - מקום 23 מ-101 – 593 נקודות (100, 99, 97, 98, 100, 99). התחרות התקיימה ב-28 באוגוסט.
זליג שטרוך - רובה קליבר זעיר מצב שכיבה מ-50 מטר –מקום 57 – 589 נק' (96, 98, 97, 100, 99, 99).
זאב פרידמן – התחרה במשקל תרנגול (עד 56 ק"ג) וסיים במקום ה-12 מתוך 24 – 330 ק"ג (לחיצה – 102.5 ק"ג, הנפה – 102.5 ק"ג, דחיקה – 125 ק"ג). התחרות התקיימה ב-28 באוגוסט.
יוסף רומנו – התחרה במשקל בינוני (עד 75 ק"ג) – ניסה 3 פעמים להרים בסגנון לחיצה 137.5 ק"ג אך נכשל ופרש מהתחרות. התחרות התקיימה ב-31 באוגוסט. נפגע בגיד הברך והיה אמור לטוס לארץ בשישה בספטמבר כדי לעבור ניתוח.
דוד ברגר – התחרה במשקל קל-כבד (עד 82.5 ק"ג). הרים 132.5 ק"ג בסגנון לחיצה ו-122.5 ק"ג בסגנון הנפה. נכשל 3 פעמים בניסיון להרים 165 ק"ג בסגנון דחיקה ולכן לא דורג בתחרות שנערכה בשניים בספטמבר.
גד צברי – השתתף בתחרות במשקל זבוב-קל (עד 48 ק"ג) בסגנון חופשי. נוצח על ידי ניקולוב מבולגריה ועל ידי לאטאק מהונגריה והודח מהמשך התחרות. הצליח לברוח משבי המחבלים על ידי ריצה במדרגות הבניין בו שכנה המשלחת הישראלית. התחרה ב-27 וב-28 באוגוסט.
אליעזר חלפין – התחרה במשקל קל (עד 68 ק"ג) בסגנון חופשי. נוצח על ידי רוזניאק מהונגריה, גבר על סינג מהודו ונוצח על ידי סאהין מטורקיה. התחרה בין ה-27 ל-29 באוגוסט.
מרק סלבין – היה אמור להשתתף בתחרות בהיאבקות בסגנון יווני-רומי במשקל עד 74 ק"ג. התחרויות היו אמורות להתחיל בחמישה בספטמבר בשעה שסלבין הוחזק כבן ערובה בביתן המשלחת הישראלית.
ישראל השתתפה בטורניר הקדם אולימפי שהתקיים ברנגון בירת בורמה בסוף מאי ותחילת אפריל 1972. במשחק הראשון ניצחה ישראל את ציילון 0:3 משערים של רוני קלדרון בדקה ה-12, דרור בר-נור בדקה ה-52 וג'ורג' בורבה בדקה ה-70. הרכב: יצחק ויסוקר, שלמה ניניו, ישעיהו שווגר, צבי רוזן, שרגא בר, גיורא שפיגל, יצחק שום, גידי דמתי (דרור בר-נור), מוטלה שפיגלר, רוני קלדרון, יהודה שהרבני (ג'ורג' בורבה). ישראל גברה על הודו 0:1 משער של שפיגלר בדקה ה-50. הרכב: ויסוקר, בר, שווגר, רוזן, ניניו, גבי רוזנדרורן, שום, קלדרון (בר-נור), שפיגל, שפיגלר, בורבה. את אינדונזיה ניצחה ישראל 0:1 משער של ויקטור סרוסי בדקה ה-47. הרכב: ויסוקר, בר, שווגר, רוזן, דוד קרקו, רוזנדורן, שום, שפיגל, קלדרון (בורבה), שפיגלר, סרוסי. גיורא שפיגל הורחק בדקה ה-80. בחצי הגמר הודחה ישראל על ידי תאילנד בבעיטות הכרעה מ-11 מטר (2:4) אחרי 0:0 מול תאילנד. הרכב: ויסוקר, בר, שווגר, רוזן, קרקו, רוזנדורן, שום, קלדרון, סרוסי (בר-נור), שפיגלר, דמתי (בורבה). בבעיטות ההכרעה דייקו לישראל רוזן ושום והחטיאו בר ובר-נור. גיורא שפיגל החמיץ את המשחק בשל הרחקתו במשחק הקודם. מאמן הנבחרת היה אדמונד שמילוביץ'.
לטורניר האולימפי העפילו 16 נבחרות שחולקו ל-4 בתים. שתי הראשונות מכל בית עלו לבתי חצי הגמר. מבתי חצי הגמר עלו שתי הראשונות למשחק הגמר ואלה שסיימו במקום השני התמודדו על המקום השלישי. נבחרות מזרח אירופה, שהופיעו למעשה עם הנבחרות הלאומיות, המשיכו לשלוט בטורניר כפי שהיה בשנות ה-50 וה-60 שכן את מערב אירופה ודרום אמריקה ייצגו נבחרות חובבים בעוד שלשחקנים המקצוענים שלהן אסור היה להשתתף בטורניר. פולין סיימה ראשונה עם שלד הנבחרת שייצג אותה אחר כך בגביע העולמי של שנת 1974. בין היתר היו בנבחרת פולין השחקנים יז'י גורגון, קז'מירז' דיינה, רוברט גדוחה וגז'גוז' לאטו. במשחק הגמר גברה פולין על הונגריה 1:2 מצמד שערים של דיינה אחרי שואראדי הוליך את ההונגרים ליתרון 0:1. ברה"מ ומזרח גרמניה סיימו בתיקו 2:2 אחרי 120 דקות והוחלט לחלק ביניהן את המקום השלישי. בנבחרת מערב גרמניה הופיע אולי הנס בן ה-20 שהיה כבר שחקן מקצועני בבאיירן מינכן אך הגרמנים שימרו לו מעין מעמד של חובב כדי שיוכל ליטול חלק במשחקים האולימפיים. שחקנים מפורסמים בולטים שנטלו חלק בטורניר: אולג בלוחין מברה"מ, אלן סימונסן מדנמרק, אוטמר היצפלד ממערב גרמניה (התפרסם יותר כמאמן) ופלקאו בן ה-18 בברזיל שהצטיין 10 שנים מאוחר יותר בגביע העולמי של שנת 1982.
לחצו כאן לקריאת הפינה האולימפית מינכן 1972 חלק ב'
לחצו כאן לקריאת הפינה האולימפית מינכן 1972 חלק ג'
לחצו כאן לקריאת הפינה האולימפית מינכן 1972 חלק ד'
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.
יום פתוח - יום שני 30.5.2022 בשעה 16:30 - תואר ראשון, שני, הסבת אקדמאים ומכינה
.png "המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט")
.jpg)
.jpg)
