יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 06/05/2017
המשחק, בגרסתו על מגרש כדורגל עם 11 שחקנים היה בכלול בתכנית משחקי ברלין 1936 והיה "ענף תצוגה" במשחקי הלסינקי 1952. גרסת הדשא של המשחק דעכה במהלך שנות השישים ובמקומה החלה לצבור גרסת האולמות לשבעה שחקנים שכונתה בזמנו בישראל כדורשבע.
ישראל השתתפה בטורניר קדם אולימפי שנערך בטוקיו בשנת 1971 והפסידה פעמיים נגד יפן (15:4, 18:7) הפסידה לדרום קוריאה 15:13 וגברה עליה 15:22. יפן עלתה לטורניר האולימפי.
16 הנבחרות בטורניר האולימפי חולקו לארבעה בתים. שתי הראשונות מכל בית התמודדו בשלב הבתים השני כאשר הן גוררות לשם את תוצאת המשחק מול הנבחרת האחרת שעלתה מהבית בו שיחקו בשלב הראשון. הראשונות בשלב הבתים השני העפילו למשחק הגמר בו גברה יוגוסלביה על צ'כוסלובקיה 16:21.
המתעמלת הבולטת בתחרות הנשים הייתה אולגה קורבוט בת ה-17 מברה"מ שניצחה בתחרות הקרקע והקורה. נפילה בתרגיל על המקבילים המדורגים בתחרות הקרב רב גרמה לכך שאיבדה כשתי נקודות (קיבלה ציון 7.5 לעומת ציונים של 9.7-9.6 שקיבלה בגמר על המכשיר) ודורגה בקרב-רב רק במקום השביעי עם 75.100 נק' לעומת 77.025 שהוענקו למנצחת, בת ארצה לודמילה טורישצ'בה. קארין יאנץ ממזרח גרמניה ניצחה בתחרות המקבילים המדורגים והקפיצות על סוס. ברה"מ זכתה בתחרות הקבוצתית לפני מזרח גרמניה והונגריה. מידותיה הזעירות של קורבוט (גובה – 1.50, משקל – 37 ק"ג) סימנו את הדרך ל"התעמלות של ילדות" בזירה האולימפית. בהשוואה אליה הייתה טורישצ'בה "ענקית" (1.60 מ', 52 ק"ג). ה"יורשת" שלה, אלופת מונטריאול 1976, נדיה קומנצ'י, הייתה בת פחות מ-15 במשחקי מונטריאול 1976.
יפן זכתה בחמש מתוך שבע מדליות הזהב בתחרויות הגברים כולל התואר הקבוצתי והתואר האישי בקרב רב בו זכה בפעם השנייה ברציפות סאוואו קאטו. הרכב נבחרת יפן בתחרות הקבוצתית: קאטו, איזו קנמוצו, אקינורי נקיימה, שיגרו קזמוצו, מיצואו צוקהרה, טירוצ'י אוקמורה. צוקהרה הגן על תוארו במתח בו זכה במקסיקו סיטי 1968, נקיימה הגן על תוארו בטבעות וקאטו הגן על תוארו במקבילים. בקרקע ניצח ניקולאי אנדריאנוב בן ה-19 מברה"מ בראשונה מתוך שלוש מהדורות אולימפיות בהן זכה בסך הכול ב-15 מדליות. ויקטור קלימנקו מברה"מ זכה בזהב בסוס הסמוכות. אלוף שתי המהדורות האולימפיות הקודמות על סוס הסמוכות, היוגוסלבי מיוסלאב צרר פרש מפעילות אחרי אליפות העולם 1970.
ענף הקשתות נכלל בתכנית האולימפית בשנים 1900 – 1920 וחזר אליו במינכן 1972. נערכו שני מקצועות: יחידות נשים ויחידים גברים. התחרות הייתה בשיטת "דאבל FITA". FITA הוא שמה הקודם של הפדרציה הבין לאומית לקשתות (Fédération Internationale de Tir à l'Arc ) הנקראת כיום World Archery Federation (WA). סיבוב FITA אחד כלל יריית 144 חיצים מארבעה מרחקים כשבכל מרחק יורים 36 חיצים. המרחקים לגברים היו 90, 70, 50 ו-30 מטר והמרחקים לנשים 70, 60, 50 ו-30 מטר. המנצח בגברים היה ג'והן ויליאמס בן ה-19 מארה"ב שצבר 2528 נקודות. הישגיו בסיבוב הראשון היו: 90 מ' – 289 נק', 70 מ' – 319 נק', 50 מ' – 322 נק', 30 מ' – 338 נק'. הישגיו בסיבוב השני: 90 מ' – 291, 70 מ' – 311, 50 מ' – 308, 30 מ' – 350.
דורין וילבר בץ ה-42 הייתה המנצחת בין הנשים עם 2424 נק'. הישגיה בסיבוב הראשון: 70 מ' – 277, 60 מ' – 298, 50 מ' – 287, 30 מ' – 336. בתום הסיבוב הראשון היא הייתה במקום 5-4 בלבד. הישגיה בסיבוב השני: 70 מ' – 288, 60 מ' – 319, 50 מ' – 285, 30 מ' – 334.
בטורניר הגברים נטלו חלק 12 נבחרות שחולקו לשני בתים. שתי הראשונות מכל בית העפילו לחצי הגמר. ברה"מ סיימה ראשונה בבית א' עם חמישה ניצחונות ובולגריה הייתה שנייה עם ארבעה ניצחונות. בבית ב' סיימה יפן ראשונה עם חמישה ניצחונות לפני מזרח גרמניה לה היו 4 ניצחונות. בחצי בגמר ניצחה יפן את בולגריה 2:3 , אחרי שהבולגרים כבר הובילו 0:2 במערכות. במשחק השני ניצחה מזרח גרמניה את ברה"מ 1:3. יפן ניצחה בגמר את מזרח גרמניה 1:3. אחרי שהגרמנים זכו במערכה הראשונה 11:15 היפאנים הגיבו עם 2:15 במערכה השנייה וניצחו במערכות הבאות פעמיים 10:15.
בטורניר הנשים השתתפו 8 נבחרות שחולקו לשני בתים. מבית א' עלו ברה"מ ודרום קוריאה ומבית ב' יפן וצפון קוריאה. בחצי הגמר ניצחה יפן את דרום קוריאה ואילו ברה"מ גברה על דרום קוריאה 1:3. הגמר בין ברה"מ ויפן היה צמוד מאד. במערכה הרביעית קרה ש-24 פעמים היה ברציפות "כדור עובר" - לפי החוקה דאז רק הקבוצה שהוציאה את כדור הפתיחה זכתה בנקודה. ברה"מ זכתה במערכה הראשונה 11:15, יפן הגיבה בשנייה עם 4:15, ברה"מ ניצחה בשלישית 11:15 ויפן ברביעית 9:15, לפני שברה"מ ניצחה במערה המכרעת 11:15.
הענף שעשה את בכורתו האולימפית במשחקי טוקיו 1964, לא נכלל במשחקי מקסיקו סיטי 1968 וחזר אליו במינכן 1972. מספר קטגוריות המשקל עלה מ-4 ל-6: עד 63 ק"ג, עד 70, עד 80, עד 93, מעל 93 ו"משקל פתוח". היפנים זכו בזהב בשלושת המשקלים הנמוכים, שוטא צ'יצשוילי מברה"מ ניצח במשקל עד 93 ואילו וים רוסקה מהולנד זכה במשקל מעל 93 וגם במשקל הפתוח והוא היחיד בהיסטוריה האולימפית עם שתי מדליות זהב מאותם משחקים. רוסקה, שנולד ב-1940, החל לעסוק בג'ודו רק בגיל 20 וכמו רוב הספורטאים הבכירים בענף בתקופתו, יצא ליפן לתקופה ארוכה ללמוד את רזי הענף. הוא היה בעלי ממדי גוף צנועים יחסית למתחרים במשקל הפתוח (גובה 1.89, משקל 110 ק"ג). אחרי משחקי מינכן הוא פרש מעיסוק בג'ודו ועבר להופיע במופעי היאבקות מקצוענית. בגיל 61 הוא עבר אירוע מוחי שהשאיר חצי גוף שלו משותק. הוא נפטר בשנת 2015, 5 שנים אחרי מותו של האלוף האולימפי הראשון במשקל הפתוח, בן ארצו אנטון חסינק.
במשחקי מינכן 1972 נערכו לראשונה תחרויות קאנו וקאייק סלאלום במים סוערים, בנוסף לתחרויות הרגילות. המקצועות האלה הוצאו מהתוכנית אחר כך וחזרו אליה רק בברצלונה 1992. המארחים ממערב גרמניה בנו תעלה מלאכותית לצורך התחרות ואחרי שהושלמה בנייתה הקימו שכניהם מהמזרח מתקן אימונים אצלם שהיה העתק זהה של המתקן האולימפי. בתחרויות הסלאלום זכו חותרי מזרח גרמניה בזהב בכל ארבעת המקצועות: קאייאק יחידים, קאנו יחידים, קאנו זוגות, קאייק יחידות. בשלושה ממקצועות אלה זכו נציגי מערב גרמניה במדליות הכסף. נראה שהכרת המסלול היוותה יתרון למתחרים. בתחרויות במים השקטים שלטו נציגי ברה"מ וזכו ב-6 מדליות זהב מתוך 7 אפשריות: קיאיק יחידים 1000 מ', קאייק זוגות גברים 1000 מ', קאייק רביעיות גברים 1000 מ', קאנו זוגות גברים 1000 מ', קאייק יחידות ל-500 מ' וקאייק זוגות נשים ל-500 מ'. איוואן פצ'איצ'ין מרומניה היה המנצח בקאנו יחידים ל-1000 מ'.
שתי קטגוריות הוספו לתחרות: משקל זבוב (עד 52 ק"ג) ואילו המשקל הכבד הפך להיות עד 110 ק"ג ומעליו היה משקל על-כבד. אלוף משחקי 1964 ו-1968במשקל הכבד, לאוניד ז'בוטינסקי מברה"מ פרש מפעילות ויורשו היה וסילי אלכסייב שניצח במשקל על-כבד עם 640 ק"ג, 30 ק"ג יותר מן הזוכה במדליית הכסף. הוא הרים 235 ק"ג בסגנון לחיצה, 175 ק"ג בהנפה ו-230 ק"ג בדחיקה. הזוכה במדליית הכסף במשקל כבד במקסיקו סיטי 1968, סרג' רדינג מבלגיה, כשל בשלושת ניסיונותיו בסגנון הלחיצה. ב-1975 הוא נפטר מהתקף לב בגיל 34. במשקל תרנגול (עד 56) המאבק על הבכורה היה בין אלוף מקסיקו סיטי 1968, מוחמד נסירי מאיראן לבין אימרה פולדי מהונגריה. שניהם הרימו 127.5 בלחיצה, בהנפה הצליח ההונגרי להרים 107.5 לעומת 100 ק"ג של האיראני. בדחיקה הצליח ההונגרי להרים 142.5 ק"ג מה שהביא אותו להישג כולל של 377.5 ק"ג. האיראני הצליח להרים בניסיון הראשון 142.5 ק"ג מה שהביא אותו להישג של 370 ק"ג בקרב-3. בניסיון לזכות בבכורה הוא ניסה פעמיים לדחוק 152.5 אך נכשל בשני הניסיונות. זאב פרידמן מישראל סיים במקום ה-12 עם 330 ק"ג (ראו בחלק א'). במשחקי מונטריאול 1976 ירד נסירי למשקל זבוב וזכה שם במדליית הארד.
4 מדינות זכו בשתי מדליות כל אחת: פולין ניצחה בתחרות הקבוצתית ברומח לגברים וויטולד וידה זכה בתואר האישי ברומח. הונגריה זכתה בתואר הקבוצתי בדקר לגברים וקסבה פיניבסי זכה בתואר האישי בדקר. איטליה זכתה בתואר הקבוצתי בחרב לגברים ואנטונלה ראנו-לונצי זכתה בתואר היחידות ברומח. ברה"מ זכתה בתואר הקבוצתי ברומח לנשים ווויקטור סידיאק זכה בתואר האישי בחרב. אביה של ראנו-לונצי, סאבריו ראנו ייצג את איטליה בדקר וברומח במשחקי לוס אנג'לס 1932, ברלין 1936 ולונדון 1948. הוא זכה ב-4 מדליות אולימפיות אך לא זכה לראות את בתו מנצחת במינכן שכן הוא נפטר בשנת 1969. בעלה של ראנו-לונצי, ג'יאנו לונצי היה שחקן כדורמים והיה שותף לזכייה של איטליה בזהב ברומא 1960.
המנצח בתחרות הכביש ל-200 ק"מ היה ההולנדי הני קויפר שהפך לרוכב מקצועני אחרי המשחקים ובין הישגיו היה זכייה באליפות העולם למקצוענים ופעמיים מקום שני בטור דה פראנס, ב-1977 הוא סיים אחרי ברנרד תבנה (שיותר מאוחר הודה כי השתמש בסטרואידים) וב-1980 הוא סיים אחרי בן ארצו יופ זוטמלק. קויפר ניצח פעמיים בקטע העליות המפורסם בטור, ה- Alpe d’Huez. רוכב נוסף שהשתתף בתחרות ואחר כך היה לאלוף העולם למקצוענים היה האיטלקי פרנצ'סקו מוזר. עיון בתוצאות מראה כי לא הוענקה מדליית ארד. הסיבה לכך היא שהרוכב שהגיע שלישי, חיימה הולמו מספרד, נפסל על עבירת סימום ומאחר שהרוכב שהגיע רביעי לא נבדק הוחלט שלא להעניק מדלית ארד. הזמנים במירוץ נגד השעון ל-1000 מ' על המסלול היו הרבה פחות טובים מאשר במקסיקו- סיטי 1968, שם הקל האוויר הדליל על הרוכבים. המנצח במינכן 1972 נילס פרדבורג מדנמרק קבע זמן של 1:06.44 ד'. במקסיקו סיטי הוא זכה במדליית הכסף כאשר קבע 1:04.61. זמנו במינכן היה מדרג אותו רק במקום ה-14 במקסיקו סיטי 1968.
מספר קטגוריות המשקל בשני סגנונות ההיאבקות (חופשי ויווני-רומי) עלה ל-10: עד 48 ק"ג, עד 52 ק"ג, עד 57 ק"ג, עד 62 ק"ג, עד 68 ק"ג, עד 74 ק"ג, עד 82 ק"ג, עד 90 ק"ג, עד 100 ק"ג ומעל 100 ק"ג. שיטת התחרות הייתה לפי נקודות שליליות שהייתה למעשה שיטת "נוק אאוט כפול", כלומר – מי שמפסיד פעמיים יוצא מן התחרות. פרוט הניקוד: ניצחון בהכנעת היריב -0 נק', ניצחון בעליונית טכנית – 0.5 נק', ניצחון בנקודות – 1.0 נק', תיקו – 2 נק', תיקו על פסיביות – 2.5 נק', הפסד בנקודות – 3 נק', הפסד בנחיתות טכנית 3.5 נק', הפסד בהכנעה, פסיביות, פרישה או אי הופעה – 4.0 נק'. מי שלחובתו 6.0 נק' מודח מהתחרות. כאשר נשארו שלושה הם התחרו ביניהם עם גרירת הנקודות מהשלבים הקודמים. בכל זאת נוצרו מצבים שדווקא המנצח בקרב הודח מהתחרות. לדוגמה: בסיבוב השישי במשקל נוצה בסגנון חופשי התמודדו היפאני קיושי אבה והטורקי והבי אקדג'. היפאני הגיע לקרב עם 5 נק' והטורקי עם 2.5. היפאני ניצח בנקודות, קיבל נקודה שלישית ומאחר שהיו לו 6 נקודות הוא הודח מהמשך התחרויות. לעומת זאת הטורקי קיבל 3 נקודות ועם 5.5 הוא היה יכול להמשיך לסיבוב הבא. היפאני התמודד בסך הכול בשישה קרבות וצבר 5 ניצחונות והפסד אחד בלבד (בנקודות), אבל מאחר ששלושה מקרבותיו לא הסתיימו בניצחונות בהכרעה הוא הודח.
במשקל על-כבד בסגנון חופשי ניצח אלכסנדר מדווד בן ה-34 מברה"מ. הייתה זו מדלית הזהב השלישית שלו במשחקים האולימפיים: בטוקיו 1964 הוא ניצח במשקל קל-כבד ובמקסיקו סיטי במשקל כבד. יש הרואים בו את גדול המתאבקים בסגנון חופשי.
תחרויות השייט נערכו במרחק 900 ק"מ ממינכן, בעיר קיל שבצפון גרמניה. עיר זו ארחה גם את תחרויות השייט במשחקי ברלין 1936. נערכו תחרויות בשישה דגמים: פין (שייט יחיד), הולנדי מעופף (שני שייטים), טמפסט (2), סטאר (2), סולינג (3) ודרגון (3). ישראל השתתפה לראשונה בתחרויות בענף זה (ראו חלק א').
המנצחים ב"הולנדי המעופף" היו הבריטים רודני פטיסון וכריסטופר דיוויס שהיו דומיננטיים מאד בתחרות עם המיקומים הבאים בשבעה השיוטים: 1, 11, 1, 3, 1, 1. הם לא זינקו לשיוט השביעי כי ניצחונם כבר הובטח. פטיסון ניצח עם בן זוג אחר במשחקי מקסיקו סיטי 1968 ואז הוא ובן זוגו ניצחו בחמישה שיוטים. לסירה שלהם הם קראו בשם מילת הקסם מהסרט "מרי פופינס"- סופרקליפרג'ליסטיאקספיאלידושס והיו שהעירו כי אורך השם תאם לגודל ההפרש שלהם מהצוותים האחרים...
לחצו כאן לקריאת הפינה האולימפית מינכן 1972 חלק א'
לחצו כאן לקריאת הפינה האולימפית מינכן 1972 חלק ב'
לחצו כאן לקריאת הפינה האולימפית מינכן 1972 חלק ג'
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.
יום פתוח - יום שני 30.5.2022 בשעה 16:30 - תואר ראשון, שני, הסבת אקדמאים ומכינה
.png "המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט")
.jpg)
.jpg)
