יורם אהרוני | כושר גופני | 06/03/2016
פעילות גופנית של ילדים בניו זילנד
סולם הציונים:
A – 81-100% מהילדים ובני הנוער עומדים בקריטריון
B – 61-80% עומדים בקריטריון
C – 41-60% עומדים בקריטריון
D – 21-40% עומדים בקריטריון
F – 20% ומטה עומדים בקריטריון
פעילות גופנית כללית -הציון הכללי הואB אבל יש ירידה בפעילות עם הגיל. עורכי הדו"ח העניקו ציון A לילדים בגיל 9-5, ציון B לגילאי 14-10 וציון D לבני 19-15. סקר אחד מצא כי 78% מבני 14-10 ו- 32% מבני 19-15 עומדים בהמלצה הבין לאומית לבצע 60 דקות של פעילות גופנית מתונה עד נמרצת בכל אחד מימות השבוע. סקר אחד מצא כי רק 10% מבני 17-13 עומדים בהמלצות.
התנהגות יושבנית – ציון C. 60% מבני 9-5 לא צוברים יותר משעתיים ביום "זמן צפייה במסכים". שיעור זה יורד ל-33% בגילאי 14-10 ויורד עוד יותר אצל בני 14 ומעלה. בנים בגיל 19-15 צופים בממוצע בכל יום 139 דקות בטלוויזיה, 45 מול מסכי מחשב ו-29 דקות במשחקי וידאו. שעורי הצפייה בקרב הבנות נמוכים יותר.
פעילות בקבוצות ספורט – ציון B. כ-60% מהילדים ובני הנוער בניו זילנד משתתפים בקבוצות ובחוגים של ספורט ופעילות גופנית. הממוצע ליום בפעילות ספורטיבית מאורגנת הוא 23 דקות בגילאי 9-5, 42 דקות בגילאי 14-10 ו-29 דקות בגילאי 19-15. ההבדל בין בנות לבנים ניכר בעיקר בגילאי 19-15 שם הממוצע של הבנות הוא 16 דקות ליום והממוצע של הבנים 40 דקות ביום.
פעילות גופנית חופשית – ציון B. יש ירידה בהשתתפות בפעילות גופנית חופשית (לא במסגרת מאורגנת). בגיל 9-5 הילדים עוסקים בכך 140 דקות ביום, בגיל 14-10 הזמן יורד ל-87 דקות ביום ומגיע ל-29 דקות ביום בגילאי 19-15.
הגעה פעילה לבתי הספר – ציון "C מינוס". כרבע מהילדים ובני הנוער הולכים ברגל לבית הספר. 4% רוכבים אליו באופניים וכ-60% מגיעים בצורה לא פעילה (בכלי רכב מונעים).
תמיכת משפחה וחברים. – ציון C. כחצי מהילדים מציינים כי לפחות הורה אחד שלהם מעודד אותם לעסוק בפעילות גופנית מדי יום או לפחות מעודד אותם להגדיל את כמות הפעילות שלהם. כחמישית מבני 15-10 עושים פעילות ביחד עם הוריהם. כ-5% מתלמידי בתי הספר העל יסודיים דיווחו כי הם לא משתתפים בפעילויות ספורטיביות כי הוריהם לא מרשים להם לעשות זאת. כחצי מהבנים ו-40% מהבנות בגיל 15-10 עושים פעילות גופנית יחד עם חבריהם, כמעט מדי יום.
בתי ספר – ציון "B מינוס". הציון הזה משקף לדעת עורכי הסקר מצב ביניים בין הציון לחינוך גופני שהוא B לבין הציון בספורט בבתי הספר שהוא C. 95% מהילדים בגיל 13 דיווחו כי היו נוכחים בשיעור חינוך גופני בשבוע שלפני הסקר אך רק 26% מבין התלמידים בגיל 17 דיווחו על השתתפות בשיעור. ענפי הספורט בהם שיעור ההשתתפות בנבחרות בתי ספר היה גבוה היותר (מתוך 84 ענפי ספורט בהם קיימת פעילות) הם: נטבול, ראגבי, כדורגל, כדורסל, ראגבי טאץ', כדורעף, הוקי שדה ואתלטיקה. נטבול הוא הענף הפופולרי ביותר בקרב הבנות וראגבי יוניון בקרב הבנים.
מתקני ספורט בקהילה - ציון C. כחצי מהילדים ובני הנוער דיווחו כי בסביבת מגוריהם יש מתקנים (כולל שבילי הליכה ואופניים) בהם ניתן לעסוק בפעילות גופנית והם אף מנצלים מתקנים אלה. 15% ציינו כי אינם עוסקים בספורט מחוץ לבתי הספר בגלל חוסר במתקנים ו- 14% ציינו כי עלות השימוש במתקנים גבוהה מדי עבורם.
מעורבות הממשלה – אין מספיק נתונים (INC). מחברי הדו"ח, הראשון שהוכן בניו זילנד, מציינים שבקטגוריה זו אין קריטריונים בין לאומיים ברורים המאפשרים להם לתת ציון. הם התרכזו בתיאור היוזמות הקיימות כמו KIWISPORT - יוזמה ממשלתית שהוחלט עליה ב-2009 במטרה להעלות את שיעור התלמידים העוסק בספורט בבתי הספר ובאגודות ספורט BIKEWISE – תכנית לאומית לעידוד השימוש באופניים כאמצעי תחבורה ופעילות פנאי.
באופן כללי מציינים מחברי הדו"ח כי רמת הפעילות הגופנית של הילדים ובני הנוער בניו זילנד היא משביעת רצון (אבל יש מקום לשיפור) ומביעים דאגה מהתרחבות זמן הפעילות היושבנית. לא פשוט להגדיל את מספר הילדים המגיעים לבתי הספר באופן פעיל בגלל מבנה המדינה שיש בה הרבה ישובים קטנים ולעיתים קרובות המרחק מבתי הספר הוא גדול מדי עבור הגעה פעילה.
מקור:
THE NEW ZEALAND PHYSICAL ACTIVITY AND SEDENTARY BEHAVIOUR REPORT CARD FOR CHILDREN AND YOUTH: 2014 INAUGURAL REPORT CARD
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.