יורם אהרוני | אתלטיקה | 23/07/2017

השתתפות באליפות העולם באתלטיקה עד גיל 18 והצלחה כבוגרים, חלק א'

יורם אהרוני

בתום משחקי ריו 2016 הודיע נשיא פדרציית האתלטיקה הבין לאומית (IAAF) סבסטיאן קו כי אליפות העולם עד גיל 18 בשנת 2017 בניירובי שבקניה, תהיה האליפות האחרונה ולאחר מכן יערכו רק אליפויות אזוריות ויבשתיות לקבוצת גיל זו. הסיבה  להפסקת המשך קיומה של אליפות העולם עד גיל 18 הייתה  מניעת התמחות מוקדמת מדי. לדברי קו אפשר בהחלט להסתפק בגילאים אלה באליפויות אזוריות ויבשתיות.

ביקורת על ההחלטה לבטל את האליפות לגילאי 18 השמיע אצן העבר אטו בולדון שטען כי אין כל רע בקיום אליפות כזו. הוא הצביע על כמה אלופים אולימפיים בראשותו של יוסיין בולט שהשתתפו באליפות עד גיל 18 והדבר לא הפריע להם לפתח קריירת אתלטיקה מוצלחת כבוגרים. יש הגורסים כי הסיבה לביטול אליפות זו היא כלכלית: עקב חשיפת מקרי סימום רבים נרתעות חברות מסחריות מלתת חסויות לאליפויות בין-לאומיות אתלטיקה.

 

 

 

 

 

 

 

 

יוסיין בולט -אלוף עולם לקדטים שהיה שהיה לאלוף אולימפי ושיאן עולם

עד אמצע שנות השמונים לא כללה חוקת האתלטיקה הבין לאומית כל התייחסות לנוער. הדבר לא מנע כמובן עריכת תחרויות בין לאומיות לנוער ולמשל אליפות אירופה לנוער נערכת החל משנת 1964 ובין המנצחים באליפויות אלה ניתן למצוא שמות של ספורטאים שהגיעו לצמרת העולמית כבוגרים כמו ולרי בורזוב (200 מ' ב-1968), סטיב אובט (800 מ' ב-1973), סטיב קראם (3000 מ' ב-1979), אנדרס ירדרוד (1500 מכשולים ב-1964), ברוניסאלב מלינובסקי (2000 מכשולים ב-1970), יאצק ושולה (גובה 1975), ולדימיר ישצ'נקו (גובה 1977), דיטמר מוגנבורג (גובה 1979), חריסטו מרקוב (משולשת 1983), אודו באייר (ברזל 1973), יורי סדיך (פטיש 1973), דיילי תומפסון (קרב-10 1977), אירנה קירשנשטיין  (שבינסקה, 200 מ' ורוחק 1964),   נדייז'דה צ'יזובה (ברזל ודיסקוס 1964)  והייקה דאוטה (דרקסלר, רוחק 1981).

היו הבדלים בהגדרת גילאי הנוער השונים בין המדינות ואלה עברו גם שינויים מדי פעם. לדוגמה: בישראל בשנות ה-60 קבוצות הגיל לבנים היו 15, 17 ו-19 והחל משנת 1971 עברו לקבוצות גיל של 14, 16 ו-19. יותר מאוחר חזרו שוב ל- 15 – 17 – 19. כמו כן לא הייתה אחידות לגבי התאריך הקובע שהיה לפעמים 1 בינואר ובשנים אחרות 1 בספטמבר.

בחוקת האתלטיקה הבין לאומית של  1985/86 מופיע לראשונה חוק המגדיר מיהם נערים: "אלה שלא ימלאו להם 20 שנה ב-31 בדצמבר בשנה בה מתקיימת התחרות". נערות על פי חוקה זו היו אלה שלא ימלאו להן 19 שנים ב-31 בדצמבר בשנת התחרות.  ב-1986 נערכה אליפות העולם הראשונה לנערים עד גיל 20 ולנערות עד גיל 19. כל המידות והמשקלות היו כמו בבוגרים. בין המנצחים היו קולין ג'קסון ב-110 מ' משוכות, חוויאר סוטומאיור בקפיצה לגובה ואילקה וילודה בזריקת דיסקוס. את ישראל יצגו: רוגל נחום (משולשת), אבי ניסנקורן (200), יהודה מורלי (400 מש'), רמי לברן (רוחק) ועופר גרשון (דיסקוס).  מאז מתקיימת אליפות זו כל שנתיים. החל מ-1988 אוחדו גילאי הנערות והנערים. משנת 2002 עברו במספר מקצועות למידות ומשקלות קלים יותר וכיום משקל כדור הברזל  והפטיש הוא 6 ק"ג, הדיסקוס 1.75 ק"ג והמשוכות לבנים בריצת 110 מ' בגובה 99 ס"מ.

משנת 1999 החלה להיערך אליפות עולם  דו-שנתית לנערות ונערים עד גיל 18. קבוצת גיל זו מכונה בישראל "קדטים". באליפות זו מרחק הריצה הארוך ביותר הוא 3000 מ'; במכשולים רצים ל-2000 מ'; המשוכות לבנים הם בגובה 91.4 ס"מ בריצת 110 מ' ו-84 ס"מ בריצת 400 מ', כדור הברזל והפטיש הם במשקל 5 ק"ג, הדיסקוס במשקל 1.5 ק"ג הכידון במשקל 700 גרם ובקרב-רב התחרו הבנים בקרב-8 (הוחלף בקרב-10 ב-2015). אצל הבנות גובה המשוכה ב-100 מ' הוא 76.2 ס"מ, כדור הברזל והפטיש במשקל 3 ק"ג והכידון במשקל 500 גרם. בקרב-7 גובה המשוכות 76.2 ס"מ והחל מ-2013  משקל כדור הברזל הוא  3 ק"ג ומשקל הכידון הוא 500 גרם. מרחקי ההליכה הם 5000 מ' לבנות ו-10,000 מ' לבנים.

 

 

 

 

 

 

 

 

זינוק לריצת 2000 מ' מכשולים לנערות במשחקים האולימפיים לקדטים בשנת 2010

 

במשך סדרת מאמרים זו זה נראה דוגמאות של אתלטים שהשתתפו באליפויות העולם עד גיל 18 וזכו כבוגרים להיות אלופי עולם, אלופים אולימפיים או שיאני עולם ונבחן מי מבין שמונה הראשונים במשחקי ריו 2016 השתתף באליפויות אלה.

יש לזכור כמה נקודות כאשר עושים את הבדיקה הזו:

1. האליפות היא דו-שנתית. יש אתלטים רבים  שבשנה בה היו בני 17 לא נערכה אליפות ובגיל 16 הם עדיין לא היו מספיק טובים בכדי לטול בה חלק. לעומת זאת,  מאחר שגם אליפות העולם לנוער נערכת  מדי שנתיים אך בשנים אי-זוגיות, מי שהיה בן  17.5 באליפות עד גיל 18 יהיה לכל היותר בן 18.5 באליפות עד גיל 20 ויאלץ להתחרות מול אתלטים המבוגרים ממנו בשנה.

2. במדינות מסוימות יש הרבה אתלטים טובים ויתכן בהחלט שאתלטים מצטיינים בגיל 17 לא נבחרו להשתתף רק כי במדינה שלהם היו שניים טובים מהם.

3. קיימת גם האפשרות שאתלטים מצטיינים  בגיל 17 לא נשלחו לאליפות בשל סיבות אחרות. כך למשל "דילג" הקופץ לרוחק ג'יאנאן וואנג מסין על אליפות הקדטים של שנת 2013 ובחר להשתתף באותה השנה, בגיל 17, באליפות העולם לבוגרים שהתקיימה חודש אחרי אליפות הקדטים.

4. כל שנתיים נערכת אליפות לגיל 18 אבל באליפויות הבוגרים  המשתתפים הם בטווח גילאים רחב ולכן לא כל  זוכי המדליות באליפויות הנוער יוכלו לזכות במדליות גם באליפויות הבוגרים.

5. השוני בחלק מהמקצועות בין הקדטים לבוגרים (ראו פרוט למעלה) מקשה על ההשוואה במקצועות אלה בין קדטים לבוגרים.

 

בעלי "הישגי שיא" לקדטים כיום שהפכו לבוגרים מצטיינים

IAAF  מכיר בשיאי עולם רק בקטגוריות של בוגרים ונוער עד גיל 20 אך לגבי קדטים אפשר למצוא באתר של הארגון את רשימת ההישגים הטובים ביותר הידועים, בלי שההישגים האלה היו צריכים לעבור תהליך של אישור השיא, תהליך המצריך כיום בין היתר גם עריכת בדיקת סימום מיד אחרי התחרות לקובע השיא החדש. שיאים לא רשמיים מכונים "הישגי שיא".

מבין בעלי הישג השיא לקדטים כיום יש שני גברים המחזיקים גם בשיאי עולם לבוגרים: יוסיין בולט (יליד 1986) קבע בריצת 200 מ' – 20.13 בשנת 2003 ו-19.19 ש' בשנת 2009 וחוויאר סוטומאיור (יליד 1967) עבר גובה של 2.33 מ' ב-1984 ו-2.45 ב-1993. מבין בעלי "הישג שיא" לקדטים  שהפכו לבוגרים מצטיינים בלי לשבור שיא עולם אפשר לציין את רץ ה-800 מ' מוחמד אמאן (יליד 1994) שקבע 1:43.31 ד' בשנת 2011 ושנתיים אחר כך כבר היה אלוף העולם לבוגרים, אברהם צ'רקוס (יליד 1989) שקבע ב-2006 הישג שיא ב-3000 מ'  - 7:32.37 ד' וכבוגר רשם בין היתר הישג של 2:07:08 במרתון בשנת 2014, ו-ל.ג'. ון-זיל (יליד 1985) שקבע בריצת 400 מ' משוכות ב-2002 זמן של 48.89 ש' (משוכות בגובה של בוגרים) ובשנת 2011 רשם זמן של 47.66 ש' וזכה במדליית הארד באליפות העולם באותה השנה.

בין  המחזיקות בהישג השיא לקדטיות שהגיעו לצמרת העולמית כבוגרות אפשר לציין את הקופצות לגובה שרמיין גייל-ויברס (ילידת 1964) שקבעה 1.96 ב-1981 ו-2.00 בשנת 1985 ואולגה טורצ'ק (ילידת 1967) שעברה 1.96 ב-1984 ו-2.01 מ' ב-1986; הייקה דאוטה-דרקסלר (ילידת 1964) קפצה לרוחק 6.91 מ' בשנת 1981  ורשמה כבוגרת בין היתר הישגים של 7.48 ברוחק (1988) ו-21.71 ש' ב-200 מ' (1986) וזכתה בין היתר בשני תארים אולימפיים ושני תארי אליפות העולם בקפיצה לרוחק ואילקה וילודה (ילידת 1969) שזרקה את הדיסקוס ב-1986 ל-65.86 מ' ובשנת 1989 קבעה הישג של 74.56 מ' והייתה האלופה האולימפית בשנת 1996.

יש כמובן גם אתלטים שהתעלו לפני גיל 18 ולא התקדמו הרבה כבוגרים או שלא התקדמו כלל.  דוגמה בולטת אפשר לראות ברץ המחזיק בהישג השיא לקדטים בריצת 400 מ', אובאה מור מארה"ב, שנולד ב-1979 וקבע בשנת 1995 הישג של 45.14 שניות ולא התקדם מאז.

בחלק הבא תובא רשימת האתלטים שהשתתפו באליפויות העולם לקדטים בשנים 1999 עד 2013 וכבוגרים היו אלופים אולימפיים, אלופי עולם או ששברו שיאי עולם לבוגרים.

---

מאמרים נוספים בסדרה:

השתתפות באליפות העולם באתלטיקה עד גיל 18 והצלחה כבוגרים, חלק ב'

השתתפות באליפות העולם באתלטיקה עד גיל 18 והצלחה כבוגרים, חלק ג'

השתתפות באליפות העולם באתלטיקה עד גיל 18 והצלחה כבוגרים, חלק ד'

---

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.