יורם אהרוני | כושר גופני | 23/12/2020

כמות פעילות גופנית וירידה במשקל

תקציר מחקר שבוצע באוניברסיטת קנטקי בארה"ב

המחקר

אחת ממטרות הפעילות הגופנית עליה מצהירים רבים מן העוסקים בה היא ירידה במשקל הגוף.  העלאת הוצאת האנרגיה כתוצאה מהפעילות הגופנית אמורה לסייע בירידה במשקל. במקרים רבים ירידה כזו לא מתרחשת וחוקרים הציעו כמה מנגנוני פיצוי של הגוף המונעים את הירידה משקל: עליה בצריכת המזון, התייעלות הפעילות הגופנית כך שהגוף מוציא פחות אנרגיה במאמץ נתון, ירידה בהוצאת האנרגיה של הגוף במנוחה וביצוע פחות פעילות גופנית קלה בשעות שאחרי האימון.
את המחקר התחילו 52 נבדקים בגיל 18 עד 49 וסיימו אותו 44 נבדקים ש-32 מהם היו נשים. כל המשתפים הוגדרו כבעלי עודף משקל או השמנה וה-BMI שלהם נע בין 25 ל-35 ק"ג/מ"ר. כולם הוגדרו כ"לא פעילים גופנית" לפני התחלת המחקר כיון שלא ביצעו אימונים גופניים בחצי השנה האחרונה לפני התחלת המחקר. החוקרים מדדו בעזרת אקסלרומטרים את מידת הפעילות הגופנית של המשתתפים לפני התחלת המחקר במשך שבעה ימים כדי לוודא שמשך הפעילות הגופנית העצימה שביצעו הנבדקים הוא נמוך בהרבה מהכמות השבועית המומלצת שהיא 75 דקות. הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות: קבוצה אחת ביצעה 6 אימונים בשבוע שהיו צריכים להמשך בין 40 ל-60 דקות כל אחד. קבוצה שנייה ביצעה שני אימונים בשבוע שכל אחד מהם אמור היה להמשך 90 עד 120 דקות.  קבוצת שלישית הייתה קבוצת בקרה שלא ביצעה פעילות גופנית. בקרת האימון נעשתה באמצעות מדי דופק. הוגדרו חמישה טווחי דופק בהתאם לאחוזים מרזרבת הדופק: טווח 1 – 50%-59%; טווח 2 – 60% - 69%, טווח 3 – 70% - 79%, טווח 4 – 80% - 89%, טווח 5 – 90% ומעלה. בכל שבוע הגיעו הנבדקים למעבדה ושם נאספו מהם נתוני הדופק לשבוע הקודם. רק דקות בטווח דופק 1 ומעלה נחשבו כדקות בהן בוצעה פעילות גופנית.
לפני תחילת האימונים נבדקו הוצאת האנרגיה במנוחה והוצאת האנרגיה בחמשת טווחי הדופק בעת ביצוע מבחן מאמץ הדרגתי בו הועלה שיפוע המסילה בכל 3 דקות  בכוונה לגרום לעלייה של כ-10 פעימות בדקה בדופק, עד הגעה למאמץ מרבי בו הנבחנים לא היו יכולים להתמיד. מהירות ההליכה הייתה קבועה, 3 מייל לשעה (כ-4.8 קמ"ש). כמו כן נערכו לנבדקים בדיקות אנתרופומטריות שכללו  גובה, משקל ובדיקת כמות השומן בגוף.
לנבדקים נלקחו בדיקות דם בצום ואחרי אכילת ארוחת בוקר. מהבדיקות האלה חושבו ריכוזי הורמונים בדם שיש להם קשר לוויסות משקל הגוף.
שיעור הפיצוי של הגוף על הוספת הפעילות הגופנית נקבע כהפרש בין הוצאת האנרגיה בפעילות הגופנית לבין הירידה הצפויה במשקל הגוף ללא שומן  ובכמות השומן. איבוד של ק"ג שומן שווה ל-9417 קילוקלוריות ואיבוד של ק"ג ממסת הגוף ללא שומן שווה 884 קילוקלוריות. החוקרים לקחו בחשבון גם שהוצאת האנרגיה בעת ההתאוששות מהמאמץ באימונים תהיה גדולה ב-15% מהוצאת האנרגיה במנוחה.
תקופת האימונים נמשכה 12 שבועות. רוב המתאמנים בחרו לעשות פעילות של הליכה אך היו כאלה שבחרו לבצע פעילויות אחרות. כל הנבדקים הונחו לא לשנות את הרגלי התזונה שלהם ב-12 השבועות של המחקר.

תוצאות

טבלה מספר 1 מציגה את נתוני של הנבדקים בשלוש הקבוצות לפני תחילת האימונים

 מספר הנבדקים בטבלה מספר 1 כולל גם את הנבדקים שלא השלימו את המבחן והוצאו מהחישובים הסופיים.

טבלה מספר 2 מביאה את נתונים ממוצעים של שתי קבוצות האימון
*= הבדל מובהק בין שתי הקבוצות ברמה של P ≤ 0.05
**= הבדל מובהק לפני האימונים ואחריהם ברמה של P ≤ 0.05
  

מקור:

FLACK, KYLE D., HAYS, HARRY M., MORELAND, JACK, LONG, DOUGLAS E.. Exercise for Weight Loss: Further Evaluating Energy Compensation with Exercise, Medicine & Science in Sports & Exercise: November 2020 - Volume 52 - Issue 11 - p 2466-2475 doi: 10.1249/MSS.0000000000002376

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.