יורם אהרוני | כושר גופני | 28/03/2019

חיזוי זמן ריצת חצי מרתון

תקציר מחקר שבוצע בספרד

הפופולריות של ריצת חצי מרתון נמצאת בעליה. בארה"ב סיימו בשנת 2000 482,000 רצים את המרחק ובשנת 2014 מספר המסיימים עלה ל-2,046,600. בשוויץ נרשמה באותה תקופה עלייה במספר רצי חצי מרתון מ-12,497 ל-48,061.
מטרת המחקר הייתה לפתח נוסחאות חיזוי לזמני ריצה של חצי מרתון לפי נתוני האימונים של הרצים ומשתנים אנתרופומטריים, פיזיולוגיים וביומכניים שלהם.
המחקר בוצע בשני שלבים, בשתי קבוצות רצים שונות. תוצאות הקבוצה הראשונה שימשו כדי לבנות את נוסחאות החיזוי ותוצאות הקבוצה השנייה שימשו כדי לבדוק את התוקף של הנוסחאות.  הנבדקים בקבוצה הראשונה היו  48 גברים שהשלימו ריצת חצי מרתון בפחות מ-1:45 ב-6 השבועות שלפני הבדיקות. הנבדקים בקבוצה השנייה היו 30 גברים שהשלימו ריצת חצי מרתון ב-4 השבועות שאחרי יום הבדיקה שלהם.

תוצאות הבדיקות והמתאמים עם זמן ריצת חצי מרתון מופיעות בטבלה
 (* = מתאם מובהק עם זמן ריצת חצי מרתון  ברמה של  p<0.05;
  # = הבדל מובהק בין שתי הקבוצות ברמה של p<0.05 )

ממתאמים מרובים חושבו  4 נוסחאות חיזוי לזמן ריצת חצי מרתון. 
משוואה מספר 1 חזתה את הזמן  לפי נתונים על האימונים  והנתונים האנתרופומטריים ומקדם המתאם שלה עם זמן הריצה היה 0.903:
- Predicted time (min) = 56.83 – 0.11 weekly training volume (km) – 0.46 running experience (years) + 1.19 body mass index (kg·m-2) + 0.16 sum of six skinfolds (mm)
משוואה מספר 2 חזתה את זמן הריצה לפי משתנים פיזיולוגיים ומקדם המתאם שלה עם זמן הריצה היה 0.947:
Predicted time (min) = 180.86 – 2.81 peak speed (km·h-1) – 2.77 RCT speed (km·h-1)
משוואה מספר 3 חזתה את זמן הריצה לפי משתנים ביומכניים ומקדם המתאם שלה עם זמן הריצה היה 0.937:
Predicted time (min) = 271.90 – 33.38 RCT step rate (Hz) – 28.38 RCT step length (m) – 29.80 maximal step length (m)
משוואה מספר 4 חזתה את זמן הריצה משילוב של הנתונים הטובים ביותר והמתאם שלה עם זמן הריצה היה 0.962:
Predicted time (min) = 169.54 – 2.51 peak speed (km·h-1) – 2.25 RCT speed (km·h-1) – 0.37 running experience (years)
כאשר נערך חיזוי לזמני הרצים בקבוצה ב' לפי הנוסחאות שנוצרו מהנתונים של קבוצה א' המתאמים עם זמן הריצה היו: נוסחה א' – 0.78; נוסחה ב' – 0.92; נוסחה ג' – 0.90; נוסחה ד' – 0.95

גורמים שלא נמצאו בקשר עם ההישג בחצי מרתון:

• גובה הרצים
• דופק מרבי
• תדירות צעדים מרבית

קבוצה א' הייתה של רצים איכותיים יותר אך הייתה גם יותר הטרוגנית ולכן המתאמים  עם ההישג בקבוצה זו נוטים להיות גבוהים יותר. וכך למשל בקבוצה זו היה מתאם מובהק של 0.75- בין מספר שנות האימונים וההישג בעוד בקבוצה ב' המתאם הזה היה נמוך יותר (0.33-) ולא מובהק.
מעניינת במיוחד העבודה שלא נמצא קשר בין תדירות הצעדים המרבית וההישג בריצה בעוד שהמתאמים עם אורך הצעד המרבי היו מובהקים. לדעת החוקרים הדבר מצביע אולי על כך שרצי חצי מרתון עשויים להפיק תועלת מאימוני כוח שיגדילו את אורך הצעדים שלהם אם כי במחקר זה כמובן לא נבדקה שאלה זו. החוקרים מציינים כי ממחקרים אחרים עולה כי לרצים בכירים יש  תדירות צעדים גדולה יותר מאשר לרצים שזמניהם פחות טובים. תמיכה חלקית מאד להנחה זו ניתן למצוא בעובדה כי בקבוצה א', שכללה גם רצים בכירים היה מתאם נמוך אך מובהק (0.38) בין תדירות הצעדים ב-RCT  לבין זמן הריצה בעוד בקבוצה ב' לא נמצא קשר  בין שני הגורמים.  לאורך הצעדים במהירות הריצה ב-RCT, מהירות התואמת פחות או יותר את  מהירות הריצה בחצי מרתון, היה קשר חזק ומובהק עם זמן הריצה בשתי הקבוצות וקשר זה לא נובע מגובה הרצים, שכאמור לא נמצא בקשר עם זמן הריצה.