פטר דוידוביץ' | אתלטיקה | 17/10/2015

מרוצי השליחים בבתי הספר

ד"ר פטר דוידוביץ'

מרוצי השליחים מכריעים לא פעם את גורל התחרויות באליפות בתי הספר של משרד החינוך. מרוצי השליחים הם המקצועות הקבוצתיים היחידים באתלטיקה. קבוצת שליחים מורכבת בדרך כלל מארבעה רצים שרצים מרחקים מוגדרים (לפי תקנון התחרות), ומעבירים את מקל השליחים מאחד לשני עד שאחרון הרצים של הקבוצה חוצה את קו הסיום, עם המקל ביד.

מרחקים טיפוסיים בתחרויות ילדים:

• 4 כפול 60 מטר לכיתות ה' – ו'

• 4 כפול 80 מטר לכיתות ז'-ח

• 4 כפול 100 מטרים לכיתות ט' ומעלה

מירוצי שליחים למרחקים מעורבים (Medley Relays)

אלה הם מרוצי שליחים בהם לא כל הרצים עוברים את  אותו המרחק.

1. "מרוץ שליחים שוודי" – בעבר היה מקובל שהרץ הראשון עובר 400 מטרים, השני 300 מ', השלישי 200 מ' והמסיים 100 מ'. כיום מקובל יותר סדר הפוך: הראשון רץ 100 מ', השני 200 מ', השלישי 300 מ' והמסיים 400 מ'. מקצוע זה נכלל באליפות העולם לקדטים (נערים עד גיל 17 וההישג הטוב ביותר לנערים הוא  1:49.23 ד' שנקבע על ידי נבחרת ג'מייקה באליפות העולם לקדטים בשנת 2013. ההישג הטוב ביותר בעולם לקדטיות הוא 2:03.42 ד' ונקבע על ידי נבחרת ג'מייקה באליפות העולם לקדטים בשנת  2011.

2. מרוצים אחרים - לדוגמה: א)  100 – 100 – 200 – 400;   ב) 200 – 100 – 100 -  400; ג) 200 – 200 – 400 -  800.

3. Distance Medley Relay : 1200 – 400 – 800 – 1600. זהו מקצוע בו מוכר שיא עולם לבוגרים החל מחודש מאי 2015.

4. במשחקים האולימפיים בשנת 1908 נכלל מרוץ שליחים למרחקים מעורבים: 200 – 200 – 400 – 800 (זה היה מרוץ השליחים הראשון שנכלל במשחקים האולימפיים והרצים לא נשאו מקל. הרץ שסיים את הקטע שלו היה צריך לגעת ברץ הבא). בעבר היו נהוגים בישראל שני מרוצים שונים שכונו משום מה "אולימפיים": 800 – 400 – 200  - 100 ומרוץ "אולימפי" אחר: 800 – 200 – 200 – 400.

מרוצי שליחים ארוכים

מתבצעים בדרך כלל על כבישים. לדוגמה: החל משנות ה-60 התקיים בגליל העליון בי"א באדר מרוץ שליחים בין בתי הספר מנבי יושע (מצודת כ"ח) לתל-חי. היו קטעים לבנים של 1000 מ' וקטעים לבנות של 500 מ'.

בטבלת השיאים של איגוד האתלטיקה בישראל (מעודכן לסוף שנת 2014) מופיעים השיאים הבאים בשליחים לגילאי הנוער:

דרך העברת המקל

המאפיינים של החלפה נכונה מבחינה טכנית הם: שמירה על רצף בצעדי הריצה והעברת המקל ללא תנועות מיותרות בשיא המהירות. התנאים הדרושים לביצוע החלפה נכונה הם:

• המוסר חייב להיות במהירותו המרבית.

• בזמן ההחלפה מהירות האצן המקבל אמורה להיות שווה למהירות המוסר.

• המרחק בין המוסר והמקבל בזמן העברת המקל יהיה בערך מטר אחד, כך שהיד המושטת לאחור של המקבל והיד המושטת קדימה של המוסר מאפשרות  העברה יעילה של המקל, תוך שמירה על מהירות המרבית.

במידה שמרחק הריצה הולך וגדל בתוך המרוץ, חשיבות ההחלפה קטנה יותר. לכן למשל במרוץ שליחים שוודי כדאי לעבוד על ההחלפה בין הרץ הראשון (העובר קטע של 100 מ') לבין הרץ השני (העובר קטע של 200 מ') אך פחות על החלפה בין הרץ  השלישי (העובר קטע של 300 מ') לרץ הרביעי (העובר קטע של 400 מ').

לדעתי, יש ללמד את כל הרצים כמה צורות החלפה (חזיתית, תחתית, עלית) ורק אחרי סיום פרק הלימוד לקבוע את צורת ההעברות ולהתאים את מרחקי הריצה. הטענה הזו מתבססת על העובדה שתלמידים עשויים להשתתף בתחרויות במרוצי שליחים למרחקים מגוונים ולפעמים  תלמיד הנמצא בנבחרת בית הספר יקרא ברגע האחרון למלא את מקומו של תלמיד אחר בנבחרת השליחים בשל בעיות כמו: פציעה, עייפות או השתתפות מקבילה במקצוע אחר. לכן כל התלמידים המועמדים להשתתף בנבחרת השליחים, צריכים לשלוט בכל צורות ההעברה ובכל עמדות הריצה.

טיב ההחלפות חשוב במיוחד במרוצי השליחים הקצרים (4 כפול 60, 4 כפול 80,  4 כפול 100) בהם חייבים להקדיש הרבה מחשבה לקביעת סדר הרצים ולתרגל את ההחלפות ביניהם. בשלב הראשון כדאי ללמד את התלמידים את כל התפקידים ורק אחר כך לקבוע מי מתאים לאיזה קטע.

קביעת סדר הרצים במרוץ שליחים קצר

הרבה גורמים יכולים להשפיע על השיקולים של המורה בהרכבת הקבוצה שלו. אמנה כמה מהם:

• לרץ הראשון בקבוצה יש לבחור את האצן אשר מסוגל לזנק מהר והוא די אחראי כדי לא לפסול את הקבוצה כבר בזינוק. חשוב להדגיש  כי ביצוע אחד של זינוק פסול ירחיק את כל הקבוצה מהתחרות ואין הזדמנות שנייה. כך לפחות לפי החוקה הבין לאומית החל משנת 2010 (ייתכן כי בתחרויות בתי הספר יהיה תקנון אחר, אך זאת יש לבדוק מראש). כמו-כן, על הרץ הראשון להיות מסוגל להגיע בהקדם למהירותו המרבית (יכולת האצה טובה מאוד). ייתכן שרץ זה יצטרך גם לשלוט היטב בריצה בקשת (תלוי במרחק הריצה והיקף המסלול). אם מדובר בריצת 4 פעמים 100מ' הנערכת על מסלול שהיקפו 400 מ', הרץ הראשון ירוץ בקשת (וכך גם הרץ השלישי). רץ זה צריך רק להעביר את המקל ואם יש תלמידים השולטים במיומנות המסירה אך לוקים במיומנות הקבלה, צריך אולי לשקול לשבץ אותם לקטע הפותח.

• הרצים את הקטעים השני והשלישי צריכים לשלוט הן בקבלת המקל והן במסירתו. במידה שיש פערים גדולים ביכולת בין הרצים ברביעייה (מה שקורה לא פעם בנבחרות בתי ספר) כדאי לזכור כי הרצים את הקטעים השני והשלישי יכולים לרוץ מרחק קצת גדול יותר מאשר הראשון והרביעי ואז אולי צריך לשקול לשבץ את הרץ המהיר ביותר של הרביעייה לאחד הקטעים האלה. החישוב  (לגבי 4 פעמים 100 מ') הוא כזה: הרץ המזנק יכול לרוץ לכל היותר כ-108 מ',  ורצוי שקצת פחות (כדי להימנע מפסילה), אך יכול לרוץ גם רק 80 מ'.  הרץ השני יכול להתחיל  בתחילת  אזור ההחלפה, לקבל את המקל כבר אחרי כמה מטרים של ריצה ולמסור אותו  לקראת סוף אזור ההחלפה הבא. בצורה כזו הוא יכול לעבור עם המקל כ-120 מ'. אבל בסך הכול, הרץ השני והשלישי אמורים לרוץ (עם המקל ובלעדיו) עד 128 מ' בערך. הרץ הרביעי יכול להתחיל לרוץ בתחילת תחום ההחלפה, לקבל את המקל כעבור מספר מטרים וכך לרוץ עם המקל כ-115 מטרים, אך רצוי שיקבל את המקל בנקודה מרוחקת יותר בתוך אזור ההחלפה (כדי שיצבור יותר מהירות עד קבלת המקל) וכך הוא ירוץ עם המקל בערך  100-95 מטרים.

• הרץ הרביעי צריך להיות בעל רוח לחימה – כזה שלא מוותר עד שחצה את קו הסיום. תלמידים חושבים לפעמים בטעות כי  לקטע הזה צריך לשבץ תמיד את הרץ המהיר ביותר. כבר הראינו שאת הרץ המהיר כדאי לשבץ דווקא בקטע השני או השלישי. הרץ המסיים צריך רק לקבל את המקל ואם יש תלמידים הלוקים במיומנות המסירה אך שולטים במיומנות הקבלה של המקל, זה בהחלט יכול להיות שיקול להצבתם בקטע זה.

• שיקולים אישיים. יש רצים המתורגלים בהעברה עם חבר מסוים ברביעייה אך  לא מצליחים לבצע העברה יעילה עם תלמידים אחרים. גם זהו שיקול שהמורה צריך לקחת בחשבון בקביעת סדר הרצים. כדאי מאד שהמורה יפרט את השיקולים השונים  לקביעת סדר הרצים (זינוק, ריצה בקשת, מיומנויות מסירה וקבלה, מרחק ריצה עם המקל, רוח לחימה, שיקולים אישיים) ויקבע את סדר הרצים בתיאום איתם. ידועים לא מעט מקרים בעבר, אפילו באליפויות עולם ומשחקים אולימפיים, בהם מאמן ניסה לכפות את הסדר  למורת רוחם של הרצים והדבר לא הביא לתוצאות טובות ואפילו לכך שהרביעייה לא הצליחה לסיים את המרוץ מאחר שאחת ההחלפות לא הצליחה להתבצע כלל או שהיא בוצעה מחוץ לאזור ההחלפה והקבוצה נפסלה.

הסוד של הצלחת הקבוצה במרוצי השליחים הוא ללא ספק התרגול הרב והעין המכוונת של המורה. המקצוע חביב מאד על התלמידים, דרכו אפשר להשיג גם מטרות אחרות באימון ואני סבור שההשקעה במקצוע זו כדאית בהחלט.

---

זוהי גרסה מעודכנת של המאמר המקורי שהופיע בגיליון "עולם הריצה" מספר 22,  יולי אוגוסט 1986, עמודים 25-24.

---

מאמרים נוספים בסדרה:

• לימוד מירוצי השליחים, חלק א'

• לימוד מירוצי השליחים, חלק ב'

• מירוצי שליחים - שלבי לימוד

• תרגול העברת מקל שליחים

---

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.