פטר דוידוביץ' | אתלטיקה | 11/02/2016
כמו בכל תהליך של לימוד מוטורי, גם במירוצי השליחים יציב המורה בפניו מטרות המתאימות לבשלותם ולמוכנותם של תלמידיו. לכן עליו להכיר את קבוצות התלמידים אליהן מכוונת הלמידה וגם את התלמידים כפרטים. בסוף התהליך אמורים התלמידים למצות את מהירותם המרבית, לתפקד היטב במסגרת קבוצותיהם הן כמקבלי המקל והן כמוסרים יעילים ואחראיים ולבצע את ההחלפות בתוך אזורי ההחלפה.
היכרות טובה של שלבי הלימוד בכלל, ושל תכנים רבים ומגוונים, ספציפיים למירוצי שליחים, תאפשר למורה למקד בכל שכבת גיל את תהליך הלמידה סביב הסוגיה הרלוונטית ביותר ולהשתמש במגוון של משחקים ותרגילים שיקדמו את התלמידים ויבטיחו, בסופו של תהליך, שליטה טובה במיומנות והנאה מהפעילות.
שלבי הלימוד שנתאר בהמשך מתחילים בכך שהמורה מוודא כי תלמידיו מוכנים ובשלים ללמוד את הנושא. לימוד מירוצי השליחם יבוא אחרי שהתלמידים למדו את נושא הריצות הקצרות ודרכן את המרכיבים המהווים מעין תנאים מוקדמים לקראת לימוד יעיל ומוצלח של מירוצי השליחים:
תהליך הלימוד יכלול את השלבים הבאים:
א) משחקי שליחים ספציפיים, עם חוקים דומים לחוקי התחרות של מירוצי השליחים;
ב) לימוד העברת המקל ושיפור איכות הביצוע שלה.
ג) תרגול העברת המקל באזורים לא מסומנים, ותוך כדי כך:
1. לימוד היציאה היעילה בעיתוי הנכון של הרץ המקבל.
2. שיפור מתן הסימן האקוסטי בעיתוי הנכון (אחד מתפקידי הרץ המוסר) ושילובה עם הריצה במהירות מרבית.
ד) לימוד העברת מקל באזורים מסומנים.
ה) תרגול העברת המקל בכל אחד משלושת אזורי ההחלפה על המסלול והתאמה מתמדת של נקודת הביקורת ליציאה של המקבלים בהתחשב במהירותם של בני הזוג השונים המתפקדים כמוסרים.
בהמשך נרחיב את ההסברים על השלבים שהזכרנו ונציע גם מספר משחקים ותרגילים להמחשה.
משחקי השליחים מהווים שלב מוקדם בלימוד מירוצי השליחים. הגיוון הרב של המשחקים האפשריים, ההיבטים החברתיים של הרכבת הקבוצות וההיבטים הקשורים לתחרות עצמה, גורמים לכך שמורים רבים משתמשים במשחקי השליחים גם כדי להשיג מטרות שאינן קשורות כלל למירוצי השליחים. לדוגמה, דרך משחקי שליחים ניתן להקנות יסודות ריצה מצוינים, אך גם יסודות ניתור ואפילו יסודות זריקה. דרך משחקי שליחים ניתן גם לפתח ולשפר מרכיבים שונים של הכושר הגופני, כמו המהירות לסוגיה, הזריזות, הכוח ובמקרים רבים גם הסבולת.
משחקי השליחים מהווים אמצעי יעיל ביותר בתהליך הלמידה בכלל, גם בגלל האפשרות להתאימם להיבטים הבאים:
במאמר זה נציג את משחקי השליחים הספציפיים בהם הארגון וחוקי המשחק מקנים לתלמידים, תוך כדי משחק, את המיומנות הנדרשת ללימוד העברה יעילה של מקל השליחים.
הארגון צריך להיות מותאם למטרות שהציג המורה לתהליך הלמידה וגם למשטח העומד לרשותו. התלמידים עשויים להתארגן בטורים, במעגל, במלבן, במרובע וכו'. בזמן ארגון הקבוצות ישאף המורה לאפשר לתלמידים מספר רב של הזדמנויות לרוץ ולמסור, וגם זמן מתאים להתאוששות בין הריצות. מספר הריצות וזמן ההתאוששות יקבע בהתאם לרמתם המוטורית של התלמידים, למטרות השיעור ולעצימות המאמץ. לדוגמה, יתכן שמטרת משחק השליחים היא להביא לשיפור סבולת המהירות. במקרה כזה מרחק הריצה יהיה גדול יחסית ומספר הילדים בכל קבוצה צריך להיות כזה שיאפשר לתלמידים מנוחה מתאימה בין החזרות (ריצה של שאר חברי הקבוצה היא זמן המנוחה של התלמיד).
בדרך כלל, הצורה הנפוצה ביותר לארגון התלמידים היא בטורים. נציג כאן סדרת תרגילים שעשויים להוות שלבים מתודיים, כדי להמחיש דרך מסוימת לתכנון ולדירוג סדר התלמידים. ברור שהתרגילים שנבחרו כאן מהווים רק דוגמא וכדאי לגוון ולשנות את ארגון התלמידים וגם את תוכן משחקי השליחים.
1) מסירה חזיתית
התלמיד הראשון בטור רץ עד לקונוס המונח במרחק 15-10 מטר, מקיף אותו, מוסר את מקל השליחים לתלמיד השני בטור, ועובר לסוף הטור. המשחק מסתיים כאשר כל חברי הקבוצה בצעו את הריצה פעם אחת או מספר פעמים עליו הודיע מראש המורה.
2) מסירה חזיתית בשני טורים
כדי לקצר את זמן ההמתנה אפשר לחלק את הטור לשניים. לדוגמה, אם הטור מונה שמונה תלמידים הוא יחולק לשניים וארבעה תלמידים יעמדו בצד אחד והארבעה האחרים בטור מולם. התלמיד הראשון רץ ומוסר את המקל לתלמיד הראשון העומד בטור שממולו ואחר נעמד אחרון בטור אליו הגיע. מסירת המקל היא מיד שמאל של המוסר ליד שמאל של המקבל.
3) מסירת מקל מאחור בטורים
התלמידים מסודרים בטורים בצד אחד. התלמיד הראשון רץ, מקיף קונוס הניצב במרחק 15-10 מטר, ואחר כך מקיף קונוס שני הנמצא אחרי הטור שלו ואז מוסר את המקל לרץ השני בטור כאשר הוא מגיע מאחוריו, כמו במרוץ שליחים בתחרויות אתלטיקה. החיסרון כאן הוא שהמסירה מתבצעת לאחר פנייה של 180 מעלות ולכן בדרך כלל מהירות המוסר אינה גבוהה. אפשר לפתור את הבעיה אם השיעור נערך במגרש פתוח בכך על ידי כך שהקונוס המוצב מאחורי הטור יהיה במרחק כ-20 מטר ממנו וכך יוכל המוסר לצבור מהירות אחרי הפנייה. במשחק זה אפשר כבר לתרגל העברה מיד שמאל ליד ימין. המוסר רץ עם המקל ביד שמאל ומעביר את המקל ליד ימין של המקבל. המקבל יעביר אחר כך את המקל ליד שמאל שלו כדי שגם ההעברה הבאה תתבצע מיד שמאל ליד ימין.
4) מסירת מקל מאחור בטורים עם מרווחים
התלמידים בטור מסודרים בטור עם מרווחים. כל תלמיד ניצב ליד קונוס. המרווח בין הקונוסים 15-10 מטרים. מניחים גם קונוס כ-10 מטר לפני הרץ הראשון וכ-10 מטרים אחרי הרץ האחרון שבטור. כל תלמיד בתורו צריך לרוץ ולהקיף את הקונוס שלפני הרץ הראשון וגם את הקונוס שאחרי הרץ האחרון ואז למסור מאחור את המקל לרץ העומד אחריו בטור. מסירת המקל מיד שמאל ליד ימין.
5) מרוץ שליחים בטור ללא פניות
כאשר עומד לרשות המורה מגרש גדול כמו מגרש כדורגל שאורכו כ-100 מטרים. ניתן לסדר ארבעה תלמידים בטור במרווחים של כ-25 מטר. בזינוק המקל אצל התלמיד האחרון בטור. כל תלמיד רץ ומעביר את המקל לתלמיד שלפניו. הרץ הראשון בטור מקבל את המקל ורץ אל קו הסיום. במשחק זה הרץ הראשון רק מוסר והרץ האחרון רק מקבל. אפשר לחזור על המשחק כמה פעמים ובכל פעם הרצים מחליפים עמדות: הרץ הרביעי עובר להיות הרץ ראשון, השלישי עובר להיות רביעי וכן הלאה.
6) מרוצי שליחים במעגל
במקביל למירוצים בטורים יכול המורה להציב את התלמידים במעגלים בגודל המאפשר פיתוח מהירות (היקף של 100 מ' לפחות לארבעה רצים). המשחקים במעגלים יכולים לשמש גם כתרגול העברת מסלול בקשת.
א. יוצרים מספר מעגלים מקונוסים ומסדרים את הקבוצות לידם. כל תלמיד עושה הקפה שלמה של המעגל של קבוצתו.
ב. לכל קבוצה מעגל קטן. התלמיד מקיף את המעגל של קבוצתו ואחר כך רץ מסביב לכל המעגלים האחרים.
7) מירוצי שליחים במסלול ריבועי או מלבני
כל קבוצה ניצבת בקודקוד אחר של הריבוע. הקבוצות מוזנקות בו זמנית. כל רץ מבצע הקפה שלמה של הריבוע. יש להבטיח כי הרצים המחכים לתורם לא יפריעו לרצי הקבוצות האחרות. בשלב הבא צריך להורות לרצים המקבלים להתחיל את ריצתם עוד לפני שהמוסר למגיע אליהם וכך לבצע החלפת מקל בתנועה. המרחק שהרץ המקבל יכול לנוע ללא מקל צריך להיות מוגבל (בוודאי שלא יותר מ-20 מטרים).
8) מירוץ שליחים בזוגות בקו ישר
מסמנים בקונוסים נקודת זינוק, תחום החלפה ונקודת סיבוב. תלמיד א' מזנק ומוסר את המקל לתלמיד ב' בתוך תחום ההחלפה. תלמיד ב' מקבל את המקל, מקיף קונוס שבסוף המסלול ומוסר את המקל שוב לתלמיד א' שבינתיים התארגן ועמד בתחום ההחלפה כאשר פניו לצד ההפוך. תלמיד ב' מקבל את המקל ורץ עד לקו הסיום (הנקודה ממנה הוא זינק). ניתן כמובן לבצע את התרגיל עם יותר משני תלמידים וכך יוכלו התלמידים לנוח בין פרקי הריצות שלהם.
כבר בשלב זה מושגות שתי מטרות חשובות בתהליך הלמידה של מרוצי השליחים: א) התלמידים מתרגלים למסור ולקבל את המקל תוך כדי ריצה ( מוקדם עדיין להתייחס לטיב המסירה והקבלה); ב) התלמידים מתרגלים גם העברת מקל תוך ריצה בקשת.
רוב התכנים של מירוצי השליחים מוכרים לתלמידים מלימוד הריצות הקצרות ולכן קיימת ההמלצה ללמד את נושא ריצת השליחים רק אחרי לימוד הריצות הקצרות. המרכיבים הטכניים הנוספים שיש ללמד הם כמובן מסירת המקל וקבלתו תוך כדי ריצה במהירות מרבית בתנאים שהוגדרו בחוקת האתלטיקה ובהתאם לשיטת ההעברה שבחר המורה.
מורים טובים משתמשים לא פעם בלימוד הריצות הקצרות בתרגילים ספציפיים בהם התלמידים רצים עם מקל שליחים בכל יד וזאת כדי להשיג עבודת ידיים נכונה – תנועה רפויה בטווח הנכון. התרגילים האלה יכולים להוסיף גיוון לתרגול הריצה הקצרה. כבר בשלב לימוד צעדי הריצה ניתן להבחין בתלמידים שעצם החזקת המקל ביד משבשת את ריצתם וגורמת להם לרוץ עם מתח מיותר בעבודת הידיים ובריצה כולה.
מומלץ להתחיל בלימוד העברת המקל כבר במקביל למשחקים הספציפיים למירוצי השליחים שתוארו קודם. לצורך העניין יחליט המורה איזה סגנון העברה ילמד בכל שכבת גיל ובהתאם לכך יבחר את התרגילים ואת סדר הפעלתם. בכל מקרה, עיקרון ההדרגתיות יקבע שאת התרגילים הספציפיים נלמד ונתרגל קודם במצב בו המוסר והמקבל עומדים שניהם במקום ומתאימים מראש את המרחק שיבטיח העברה חלקה ויעילה של המקל. בהמשך השיעורים נתרגל אותם תרגילים בהליכה, בריצה קלה ובריצה מהירה יותר ויותר.
כפי שהזכרתי כבר, אני בדרך כלל מלמד העברת מקל תחתית. אני דורש מהתלמידים לתרגל העברה גם ביד ימין וגם ביד שמאל. ההעברה היא תמיד מיד ימין של המוסר ליד שמאל של המקבל או להפך - מיד שמאל של המוסר ליד ימין של המקבל. בחלק מהתרגילים יתכן שהתלמידים יצטרכו להעביר את המקל מיד אחת שלהם ליד האחרת כדי לשמור על רצף התרגיל, עם זאת מומלץ להמעיט ככל האפשר בהעברת המקל מיד אחת של הרץ ליד האחרת כדי שהדבר לא יהפוך להרגל (בריצה התחרותית ברמות הגבוהות הדבר מאד לא מקובל).
1. התלמידים מסודרים בזוגות בשתי שורות, במרחק של 1.5-1 מטר זו מזו. התלמידים מביטים לאותו הכיוון (כלומר הם לא זה מול זה אלא זה אחרי זה). המרחק בין התלמידים בתוך השורה כשלושה מטרים. התלמידים עומדים בפיסוק רגליים ברוחב כתפיים והגו מוטה מעט לפנים. התלמידים מסודרים כך שכתף ימין של התלמיד בשורה האחורית היא מול כתף שמאל של התלמיד בן הזוג הניצב בשורה הקדמית. התלמידים בשורה האחורית אוחזים בידם הימנית את מקל השליחים. התלמידים מתחילים לבצע עבודת ידיים של ריצה וכאשר המורה נותן אות אקוסטי כמו שריקה או מחיאת כפיים התלמידים בשורה הקדמית מושיטים את יד שמאל לאחור כשכף היד מוכנה לקבלת המקל. היד ישרה במרפק, כף היד פונה לאחור, האגודל פונה לכיוון הגוף בזווית של 90 מעלות לשאר האצבעות. שאר האצבעות ישרות וצמודות. תלמידי השורה האחורית ממשיכים בתנועת הידיים האופיינית לריצה הקצרה. המורה והתלמידים בשורה האחורית נותנים משוב לתלמידי השורה הקדמית על מצב היד המקבלת. לסימן אקוסטי נוסף מתבצעת העברת המקל. כאשר היד נמצאת בתנועה מאחור קדימה כדי להפריע כמה שפחות לעבודת הידיים. לאחר הביצוע מחליפים תפקידים. כל תלמיד צריך לבצע מסירה וגם קבלה הן ביד ימין והן ביד שמאל.
2. כמו בתרגיל מספר 1 אך ללא סימוני המורה. התלמיד האחורי נותן לתלמיד הקדמי את האות האקוסטי להושטת היד לאחור ( קריאת "הופ!" או כל סימן מוסכם אחר). לאחר מתן האות יבצע המוסר עוד שתי תנועות ידיים ורק אז ימסור את המקל לידו של המקבל המושטת לאחור. חשוב שכל התלמידים יפנימו כי להעברה יש שלושה שלבים: א) תנועת היד קדימה; ב) מתן האות האקוסטי; ג) היד עם המקל נעה לאחור ורק אחרי שעברה את קו הגוף היא מתיישרת כלפי היד של המקבל שכבר הספיק להושיט את היד לאחור. הפנמה של שלבים ( מקצבים) אלה תאפשר מסירה יעילה בשלבים מאוחרים יותר כאשר היא תתבצע במהירות מרבית והמוסר לא יכול להתרכז בכל פרט ופרט.
3. בהמשך התרגול מבצעים את העברת המקל בהליכה. המוסר מחליט על עיתוי ההעברה. הוא נותן אות אקוסטי ולאחר שני צעדים נוספים מעביר את המקל ליד של בן הזוג. לאחר מספר צעדי הליכה נוספים המקבל מחזיר את המקל למוסר בלי להסתובב והתרגול נמשך לאורך של 40-30 מטר ורק אז מתבצעת החלפת התפקידים לאחר פנייה של 180 מעלות. לאחר מכן מתבצע שוב חילוף תפקידים אך הפעם מתבצעות העברות המקל בידיים שלא תרגלו זאת קודם: אם קודם תורגלה העברה מימין של המוסר לשמאל של המקבל כעת מתרגלים העברה משמאל לימין.
4. תרגיל ברביעיות כאשר התלמידים מסודרים בזיג-זג. התלמיד האחורי עם המקל ביד ימין והתלמיד השלישי ניצב לפניו ומימין לו כדי שיוכל לקבל את המקל ביד שמאל. התלמיד השני בשורה עומד משמאל לשלישי ולפניו והתלמיד הראשון מימין לשני ולפניו. התלמיד הראשון מוביל את הטור בהליכה. התלמיד הרביעי מחליט על עיתוי העברת המקל לשלישי וזה בתורו יחליט על עיתוי העברת המקל לשני לאחר שהלך כמה צעדים עם המקל. לאחר שהמקל יגיע לתלמיד הראשון הוא ילך איתו מספר צעדים ואז יניח אותו על הארץ עד שיגיע אליו התלמיד הרביעי וירים אותו כדי לחזור על ביצוע התרגיל. הולכים כ-60 עד 80 מטר ומנסים לבצע כמה שיותר העברות באותו סדר של חברי הקבוצה. לאחר מכן אפשר לשנות את סדר התלמידים ברביעייה ולחזור על התרגיל.
5. כמו בתרגיל מספר 4 אך הפעם בריצה קלה. המורה ייתן משוב לתלמידים ביחס למרווח בין התלמידים, למקצב ההעברות, לעבודת ידיים אופיינית לריצה הקצרה ולשמירה על יד מושטת לאחור כמה שפחות זמן. כמו כן ירגיל המורה את תלמידיו לא להסתכל לאחור בזמן הריצה ובוודאי שלא בזמן קבלת המקל.
זהו עיבוד מאמר שהופיע לראשונה בגיליון "עולם הריצה" מספר 65, ספטמבר-אוקטובר 1993, עמודים 15-12. המאמר המקורי מכיל גם איורים שאינם מופיעים כאן.
מאמרים נוספים בסדרה:
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.
יום פתוח - יום שני 30.5.2022 בשעה 16:30 - תואר ראשון, שני, הסבת אקדמאים ומכינה
.png "המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט")
.jpg)
.jpg)
