פטר דוידוביץ' | | 21/02/2016

תרגול העברת מקל שליחים

ד"ר פטר דוידוביץ'

תרגול העברת המקל באזורים לא מסומנים

בשלב זה של תהליך הלימוד מבצעים המוסר והמקבל את העברת המקל במהירות גבוהה בלי להגביל את אזור ההחלפה.

על המורה לעקוב בשלב זה אחר ההיבטים הבאים:

א. לימוד היציאה היעילה של המקבל ובהמשך התרגול גם בעיתוי הנכון;

ב. שיפור מתן האות האקוסטי הנכון על ידי המוסר תוך כדי ריצה במהירות תת-מרבית ובהמשך התרגול גם במהירות מרבית.

ג. ביצוע יעיל של העברת המקל תוך כדי ריצה במהירות תת-מרבית ואחר כך במהירות מרבית תוך הקפדה על ביצוע של כמה שפחות תנועות מיותרות שבכל מקרה מפריעות לשמירה על מהירות הריצה.

התרגילים שיוצגו להלן מתייחסים בעיקר להיבטים שלעיל.

1. התלמידים מאורגנים בשתי שורות המרחק ביניהן כ-4 מטרים ובמרווח של 3-2 מטר זה מזה. לפקודת המורה כל תלמיד מהשורה השנייה ינסה לרדוף ולתפוס את התלמיד מהשורה הראשונה שלפניו. ואילו זה ינסה לברוח ולמנוע מבן זוגו לתפוס אותו לאורך 30-20 מטרים. מדי פעם מחליפים תפקידים. במידה שתלמיד תופס בקלות את בן זוגו אפשר להגדיל את המרחק ביניהם  ל-6 עד 8 מטר כדי להגביר את העניין במשחק. חשוב להקפיד שבפקודה "למקומות!" כל התלמידים עדיין יעמדו עם רגל קדמית ישרה ובפקודה "היכון!" יעבירו את המשקל אליה, יכופפו את הברך  וירימו את העקב כאשר משקל הגוף על כרית כף הרגל והאצבעות. חשוב להקפיד גם שהתלמידים ירוצו בקו ישר כדי שלא יתנגשו עם תלמידים מזוגות אחרים וגם כדי לתרגל ריצה בקו ישר בעת העברת המקל.
2. מירוץ אחרי המקל: תלמידים עומדים בזוגות אחרי קו זינוק. הראשון ביניהם מחזיק מקל שליחים ביד. לאחר ההזנקה של המורה, רץ התלמיד עם המקל אל קו המסומן במרחק 25-20 מטר ומניח את המקל מעבר לקו. הנחת המקל מהווה אות זינוק לרץ השני היוצא להרים את המקל ולחזור אל קו הזינוק. במשחק כזה צפוי שהתלמיד השני ינסה לרמות ולצאת לפני הנחת המקל ולכן על המורה להודיע מראש כי הוא יקפיד כאן על יציאה בזמן ויפסול את הזוג אם הרץ השני יצא לפני הנחת המקל.
3. מרדף בזוגות: תלמיד א' נמצא מאחורי קו בעמדה של זינוק גבוה. תלמיד ב' מתקרב אליו בריצה קלה מקו הנמצא במרחק של כ-30 מטר. וכאשר הוא נוגע ברגלו בקו הנמצא 4 עד 5 מטר מקו הזינוק של א' הוא מבצע סיבוב של 180 מעלות ומנסה לברוח ל-א' המתחיל במרדף אחריו, אחרי שגם הוא מבצע פניה של 180 מעלות.  התרגיל מהווה הכנה לקראת תרגול יציאה של מקבל המקל במירוץ שליחים והיתרון שלו בכך שרץ א' מכין את יציאתו על ידי העברת מרכז הכובד קדימה, כפיפת הברך הקדמית וכו', בזמן שבן זוגו מתקרב אליו.
4. הבריחה המהירה: התלמידים עומדים בזוגות  ,  תלמיד א' כארבעה מטרים לפני תלמיד ב'. א' עוקב במבטו אחרי תנועותיו של ב' כשראשו מופנה לאחור. כאשר ב' תופס עמדת "היכון!", עושה זאת גם א'. כאשר א' מבחין בתנועה ראשונה של רגלו של ב' ביציאה לריצה הוא מתחיל לברוח.
5. מירוץ המקבלים: כל התלמידים עומדים בשורה אחת עם עקב רגל ימין על קו מסומן. הרגל השמאלית קדימה והמבט מופנה לאחור דרך כתף ימין  כאשר הם במצב "היכון!" מוכנים לריצה. כשמונה מטר מאחוריהם מסומן בקונוס כאשר הכדור חוצה את קו הקונוסים מתחילים התלמידים בריצה מהירה קדימה אל קו הסיום הנמצא כ-20 מטר מהם. תלמידים שיצאו לפני הגעת הכדור לקו הקונוסים יפסלו.
6. תרגיל מסכם: המוסר רץ כ-30 מטר במהירות מרבית. כאשר הוא מגיע לקו קונוסים הנמצא כארבעה עד חמישה מטרים מהמקבל, מתחיל המקבל בריצה מהירה קדימה בלי להביט לאחור  ויושיט את ידו לאחור רק לאחר שיקבל את האות האקוסטי מהמוסר. בתרגיל זה הדגש הוא על הכנה הדרגתית לקראת היציאה מצדו של המקבל, על העיתוי הנכון של מתן האות האקוסטי בעת ריצה מהירה ולאחר מכן על העברה יעילה ונכונה של המקל ולכן אין עדיין  הגבלה של אזור החלפה. החשש מפני החלפה אחרי התחום עלול לגרום לכך שהמקבל לא יברח בשיא המהירות ולכן חשוב לתרגל העברה בלי תחום החלפה לפני שניגשים לתרגול את ההחלפה עם תחום החלפה מסומן.

תרגול העברת המקל באזורים מסומנים

תרגול זה מיישם בעצם את כל השלבים שתוארו קודם לכן. בשלב זה מכינים קבוצות תחרותיות, אפילו אם מדובר בתחרויות כיתתיות או בית ספריות.  לכן כל הפרטים הטכניים חשובים ועל המורה לעקוב אחרי כל ההחלפות ולתת משובים ענייניים.

בתחילה יסמן המורה את אזור ההחלפה  בקו ישר כדי להקל על תהליך הלימוד. הוא יסביר לתלמידים את הסעיפים בחוקת האתלטיקה הרלוונטיים  להעברת המקל. אחר כך הוא ידגים כמה העברות נכונות של המקל ויגדיר כבר בשלב זה את תפקידי המוסר והמקבל במירוצי השליחים:

תפקידי המוסר:

1. מחליט על העיתוי הנכון לביצוע ההעברה, בדרך כלל באמצעות אות אקוסטי, או כפי שהוסכם מראש (לדוגמה: הרץ המקבל מושיט את היד  באמצע אזור ההחלפה גם ללא קבלת אות אקוסטי מהמוסר).
2. את האות הקוסטי נותנים 5-4 מטר לפני שמגיעים למרחק המתאים לביצוע ההעברה, כאשר היד עם המקל מצויה קדימה.
3. על המוסר לשמור על מהירותו המרבית עד להעברת המקל לידו הנגדית של המקבל. עליו לשמור גם על כיוון הריצה ועל שווי משקל, עד שההעברה תושלם.
4. המוסר אחראי על כל ההעברה מכיוון שהוא זה שרואה את כל שלביה.

תפקידי המקבל:

1. להכין את יציאתו למירוץ, בהדרגה ובאחריות. עוד לפני שהמוסר יגיע לסימן המוסכם, המקבל יעביר את מרכז הכובד אל רגלו הקדמית, אך ישמור על יציבות ושליטה.
2. יציאה בעיתוי מושלם, בדיוק כאשר המוסר מגיע (בשיא המהירות) אל הסימן שנקבע מראש.
3. היציאה תהיה החלטית והמקבל ישתדל להשיג את מהירותו המרבית בהקדם.
4. בכל שלבי השגת המהירות יישאר המקבל בצד המסלול שבו המתין להגעת המוסר. באופן זה יתאפשר לו כמוסר לשמור על מהירותו המרבית ועל שווי משקל בזמן ההעברה.
5. המקבל יתרכז תוך כדי ריצה בקליטת האות האקוסטי של המוסר ורק לאחר ששמע אותו יושיט את היד המקבלת לאחור באופן הנכון.
6. לאחר תפיסת המקל ימשיך המקבל בריצה בשיא המהירות

לאחר שהוסברו והודגמו תפקידי המוסר והמקבל ילמדו התלמידים את העברת המקל בתוך שטח ההחלפה כמתואר בהמשך.

בספרות המקצועית ממליצים ללמד למתחילים העברה מיד שמאל של המוסר ליד ימין של המקבל ובהמשך הריצה המקבל מעביר את המקל לידו השמאלית לקראת ההעברה הבאה. אחרים, מציעים לבצע את ההחלפות דווקא מיד ימין לשמאל. כפי שנכתב במאמר "לימוד מרוצי שליחים", לימוד  סגנון בו  כל רץ מעביר את המקל מיד אחת שלו לידו השנייה, אינו מומלץ והוא צריך להילקח בחשבון רק מחוסר ברירה אצל מתחילים. בכל מקרה העברת המקל אצל רץ מיד אחת שלו לידו השנייה מפריעה לריצה במהירות גבוהה ולכן כדאי ללמוד קבלה ומסירה בכל אחת מהידיים. אם עשיתם כך יקל עליכם בשלב הנוכחי של לימוד העברת המקל באזורים שונים לשבץ את התלמידים לקטעים השונים של המירוץ לפי האפיונים שהוסברו במאמר "לימוד מרוצי שליחים".

גם בשלב זה יש ללמד מסירה וקבלה באזור המסומן בקו ישר ורק לאחר מכן מומלץ לבצע את ההחלפות בכל אזור ספציפי, כפי שיתבצע בתחרות. כדי ללמוד מעשית את תפקידי המקבל יבצע התלמיד את הפעילויות הבאות (ניקח לדוגמה את ההחלפה הראשונה ב-4 כפול 100 אך התרגול יתבצע בישורת כדי להקל על הביצועים):

• הוא יסמן בצד שמאל של השביל את הנקודה שהגעת המוסר אליה תהווה עבורו סימן יציאה למירוץ. את הנקודה יש לסמן בתחילת התרגול במרחק של 15-13 כפות רגליים מקו בו יעמוד המקבל (במהלך התרגולים אפשר שנקודה זו תוזז קדימה או אחורה).
• הוא יתייצב בצד ימין של השביל עם עקב רגלו השמאלית מעבר לקו הקצר המסמן את תחילת תחום ההרצה ורגלו הימנית מונחת קדימה (1.5-1 כפות רגליים), צמודה ומקבילה לקו הימני של השביל. התלמיד יביט מעל כתפו השמאלית וכך יוכל לעקוב אחרי המוסר עד שזה יגיע לסימן המוסכם מראש ובו בזמן יעביר בהדרגה את מרכז הכובד קדימה (אל רגל ימין), עד שיגיע למצב המאפשר יציאה יעילה ודינמית מאד.
• לאחר שהמוסר הגיע לסימן ייצא המקבל לריצה בהחלטיות רבה וינסה להשיג את מהירותו המרבית בהקדם האפשרי (ולכן לא טוב שירוץ מההתחלה עם היד המקבלת מושטת לאחור).
• הוא לא יסתכל יותר לאחור ויתרכז בשמיעת האות האקוסטי של המוסר.

לקראת ביצוע תרגילים מתאימים לשלב זה יצוות המורה זוגות של תלמידי בעלי רמה אתלטית דומה. דוגמאות לתרגילים כאלה:

1. לאחר קביעת סימן היציאה וסימונו על המסלול יתייצב  המקבל בצורה נכונה ויעביר את מרכז הגוף קדימה עד לעמדת "היכון" יציבה.
2. המקבל במקומו עוקב אחרי תנועות המוסר על המסלול וככל שזה מתקרב לסימן, המקבל מעביר את מרכז הכובד אל הרגל הקדמית; כאשר המוסר נע אחורנית, גם המקבל יוכל להרפות במעט.
3. המוסר מזנק ומתקרב בריצה מהירה אל המקבל, שמעביר בהדרגה את מרכז הכובד אל הרגל הקדמית הכפופה. כאשר המוסר מגיע לסימן שנקבע מראש, יפרוץ המקבל בריצה מהירה. מומלץ לשנות את הסימן מפעם לפעם (סימן מרוחק יותר אמור להקל על המקבל לעקוב אחרי המוסר) וברור שיש להחליף את התפקידים.
4. כמו בתרגיל הקודם אך המוסר מזנק כ-50 מטר לפני תחום ההרצה ומגיע למהירות המרבית. מטרת המוסר היא להדביק את המקבל בתחום ההחלפה ולגעת בו ביד שמאל.
5. בהמשך לתרגיל הקודם, המוסר רץ במהירותו המרבית לעבר המקבל ובהגיעו לסימן המוסכם, ייצא המקבל בריצה מהירה. המוסר ינסה לתת אות אקוסטי כאשר יגיע לטווח שני מטר מהמקבל, ושניהם ימשיכו בריצת המהירה

כבר בשלב זה יוכל המורה להתמקד בצפייה בנקודות הבאות אצל המוסר:

• מהירות הריצה ונכונותה;
• יעילות הריצה (האם היא בצד הנכון של השביל, פנימי או חיצוני, כפי שהוסכם מראש) ועבודת הידיים.
• עיתוי האות האקוסטי (בתרגיל האחרון).

הנקודות בהן ייצפה המורה אצל המקבל:

• עמדת המתנה נכונה ויעילה ויכולת לעקוב אחרי התקדמות המוסר;
• עיתוי – האם היציאה לריצה בוצעה בדיוק כאשר המוסר דרך על הסימן.
• יעילות – האם המקבל נצמד לצד השביל עליו הוחלט מראש (פנימי או חיצוני)
• החלטיות – האם המקבל יצא לריצה ללא הסוסים, משהחל לרוץ הוא לא מביט יותר לאחור ומושיט את היד רק אחרי שקיבל את האות האקוסטי.

לאחר שהתלמידים שולטים בתכנים שהוזכרו לעיל ניתן לבצע גם החלפות שלמות. בשלב זה יושם הדגש על העברות המקל שאמורות להתבצע באופן שוטף, בלי להפריע למהירות הריצה. בדוגמה שלנו (החלפה ראשונה בריצת 4 פעמים 100 מטר), ההחלפה מתבצעת מידו הימנית של המוסר לידו השמאלית של המקבל:

• כאשר המוסר נמצא במרחק סביר (לפי הערכתו!) הוא נותן אות אקוסטי מוסכם ("הופ!", "יד!" וכדומה) וממשיך במאוץ.
• כאשר המקבל שומע את האות, הוא מושיט את ידו השמאלית לאחור, כשהאגודל נפרד מיתר האצבעות.
• במקביל, המוסר מבצע עוד שני צעדים וכאשר הוא רואה את יד שמאל המושטת של המקבל הוא יכוון לעברה את ידו הימנית ויעביר את המקל בשיא המהירות. בעת ההעברה המרחק בין המוסר והמקבל הוא מטר עד מטר וחצי.
• המקבל, לאחר שחש כי המקל מצוי במרווח שבין האגודל לאצבע, יסגור את ידו וימשיך בריצתו המהירה.

כמו בשלב הקודם, התרגילים מאורגנים בזוגות של תלמידים בעלי יכולת אתלטית דומה. תרגילים מתאימים לשלב זה הם אלה שהתבצעו באזורים לא מסומנים, אך הפעם הדגש הוא הוא על עיתוי העברת המקל. רק לאחר שהמקבל והמוסר מתפקדים שניהם נכון, יתאים המורה את מרחק סימן היציאה של המקבל לאפיוני כל זוג תלמידים. לכן חשוב שבשלב זה כל הזוגות יעבדו בקרבת המורה וכך יוכלו לקבל ממנו משובים מידיים.

בצפייתו יתרכז המורה, בנוסף להיבטים שהוזכרו קודם גם בהיבטים הבאים:

לגבי המוסר:

• המשך ריצה נכונה ויעילה גם לאחר שנתן את האות האקוסטי.
• פעילות ידיים נכונה ויעילה גם לאחר מתן האות בשלושת הצעדים עד העברת המקל.
• העברת המקל מיד ימין של המוסר ליד שמאל של המקבל (בדוגמה שלנו).
• ההעברה מתבצעת כאשר המרחק בין הרצים כמטר אחד ושניהם מנצלים את אורך ידיהם.

לגבי המקבל:

• ריצה נכונה עד ששמע את האות האקוסטי, עבודת ידיים רגילה ונמרצת, נמרצות בהשגת המהירות המרבית.
• פעילות נכונה של היד המקבלת לאחר הישמע האות: הושטתה לאחור כשכף היד כלפי מטה-אחורה והאגודל מופנה אל הגוף בעת שיתר האצבעות צמודות  וניצבות לו.
• הימנעות ממבט לאחור גם בעת קבלת המקל.
• תפיסת המקל בהחלטיות ובצורה נכונה (אחיזה יעילה תאפשר ביצוע ההחלפות בלי שהרצים יצטרכו "לסדר" את המקל בידם בעת הריצה)
• המשך הריצה בקו ישר, בצד ימין של השביל (בדוגמה שלנו) כדי לאפשר למוסר להתמיד במהירות המרבית עד לאחר העברת המקל.

בראשית שלב זה יתחיל המוסר לרוץ כ-20 מטר לפני אזור ההחלפה והסימן שמהווה עבור המקבל אות להתחיל במאוץ ימצא יחסית קרוב אליו (כ-12 כפות רגליים). ככל שהתלמידים מתקדמים ומשפרים את ביצועיהם יאפשר המורה למוסר להתחיל את ריצתו כ-50 מטר לפני האזור ולהזיז את הסימן לאחור, בהתאם ליכולת של שני הרצים,  למרחק של 18-15 כפות רגליים ואפילו עד 22-20.

מבחינה מתודית ניתן גם לבצע החלפה בלי להקפיד על השלמתה בתוך התחום ורק מאוחר יותר, כאשר התלמידים יציבים בביצועיהם והמורה התאים להם את סימן היציאה, הם יידרשו להחליף בתוך התחום.

בתהליך הלימוד הנושא המרכזי יהיה ללא ספק שיפור העברת המקל ועם זאת חייב המורה גם  ללמד את תלמידיו זינוק עם המקל ביד. כמו כן, דרך תרגולי השליחים ישפרו התלמידים תכנים שנלמדו כבר בריצות הקצרות כגון צעד הריצה הנכון, הריצה בקשת והתקפת קו הסיום.

מבחינה מתודית כדאי למורה לשלב עם  לימוד העברת מקל גם מגוון רחב של משחקי שליחים (ראו המאמר " מירוצי שליחים – שלבי לימוד"). כדי לשמור על המוטיבציה הגבוהה של התלמידים כדאי כבר בשלבים מוקדמים לארגן תחרויות שליחים פנימיות אף אם התלמידים טרם שולטים בכל תפקידי המוסר והמקבל. רצוי בשלב זה להגדיל את מרחקי הריצה, אפילו עד 200 מטר לכל רץ כדי להקטין בשלב זה את חשיבות ההחלפות הטובות. ככל ששליטת התלמידים בהחלפה משתפרת ניתן להתמודד גם במרחקים  הקרובים יותר למרחקים התחרותיים.

שגיאות אופייניות ותיקונן

חשיבות רבה נשקפת ליכולתו של המורה לגלות את השגיאות האופייניות שלהן השלכות שליליות על שלבי הלימוד השונים. לא נרחיב כאן על השגיאות הכרוכות בזינוק הנמוך ובסגנון ריצה.

שגיאות אופייניות למירוץ השליחים מתרחשות בעת העברת המקל והמורה עשוי לגלותן בעת צפייתו בנקודות שהזכרנו לעיל כאשר נדונה ההחלפה באזורים מסומנים. הטעויות של המוסר שכיחות פחות מאשר אלה של המקבל, להלן נזכיר מספר טעויות אופייניות ונמליץ על תרגילים אפשריים לתיקונן.