יורם אהרוני | אתלטיקה | 10/07/2016

ניקוד קרב-10 בסטוקהולם 1912

מקצוע הקרב-10 לגברים נמצא בתכנית תחרויות האתלטיקה במשחקים האולימפיים החל ממשחקי סטוקהולם 1912. התחרות בסטוקהולם 1912 זכורה בעיקר ממה שקרה אחריה – מנצח התחרות, ג'ים תורפ מארה"ב נפסל אחרי המשחקים מאחר שרשויות הספורט בארה"ב דיווחו לוועד האולימפי הבין לאומי כי הוא הפר את חוקי החובבות. רק שנים רבות אחרי מותו "זוכה" תורפ והמדליות בהן הוא זכה הוענקו לבני משפחתו (הוא ניצח גם בתחרות לקרב-5, מקצוע שהיה אז בתכנית האולימפית).

לקראת המשחקים האולימפיים של 1912 התקיימו דיונים ארוכים כיצד לנקד את הקרב-10. לשבדים הייתה טבלה שהייתה מבוססת על השיאים הלאומיים שלהם אבל הוחלט שמאחר שמדובר בתחרות בין לאומית צריך לבסס את הניקוד על השיאים העולמיים. מאחר שלא היו עדיין רשימות של שיאי עולם הועלתה הצעה לשלוח לכל המדינות המשתתפות שאלה מהו השיא הלאומי אצלן ועל סמך המידע שיצבר לבסס את הטבלאות, אך גם הצעה זו נדחתה, בין היתר מאחר שבמדינות שונות היו חוקים שונים לתחרות. בצר להם פנו השבדים למתמטיקאי שהצביע כבר אז על העובדה שהטבלאות לא צריכות להיות לינאריות אלא פרוגריסיבות. טבלאות לינאריות הן כאלה שבהן לכל  יחידת זמן או מרחק יש ערך שווה. לדוגמה: כל ס"מ בקפיצה לרוחק שווה 2.5 נקודות החל מהערך שנקבע  כשווה לאפס נקודות.  אם בדוגמה נקבע כי הישג של 2.00 יהיה שווה 0 נקודות  אז הישג של 5.00 מטר יהיה שווה 750 נקודות (500 ס"מ פחות 200 ס"מ כפול 2.5). טבלה פרוגרסיבית היא כזו שככל שההישג הוא טוב יותר כך עולה  הערך בנקודות של הבדל בהישגים. לדוגמה : ההבדל בין הישג של 3.45 ל-3.46 מ' בקפיצה לרוחק יהיה 1.5 נקודות בעוד ההבדל בין הישג של 6.74 ל-6.75 יהיה שווה 2.7 נקודות. מאחר שלא היה זמן לאסוף נתונים החליטו שבעתיד יאמצו את העיקרון שהוא הציע. הוחלט שהשיאים האולימפיים יהיו שווים 1000 נקודות, הטבלאות יהיו לינאריות, ורק נשאר לקבוע מה יהיה ערך הנקודה. היו בהתחלה שתי הצעות: א) לקבוע שהישג ממוצע שווה 500 נקודות. כאן נשאלה כמובן השאלה מהו הישג ממוצע? ב) לקבוע שבמקצועות הנמדדים במטרים הישג של 0 ס"מ יהיה שווה 0 נקודות ואילו במקצועות הריצה, 0 נקודות יהיו שוות לזמן הכפול מזמן השיא האולימפי. גם הצעה זו עוררה התנגדות כי נראה היה שהישגים שנראו פחות או יותר דומים באיכותם מקבלים ניקוד שונה לגמרי. לדוגמה: מאחר שהשיא האולימפי בקפיצה לגובה היה 1.90 מ' (190 ס"מ) הרי ערך כל ס"מ היה 5.26 נקודות. בהצעה זו הישג של 1.00 מטר (הישג שילדים רבים קובעים בנקל),  היה מזכה ב-526 נקודות, כלומר רוב טווח הנקודות היה "מתבזבז" על הישגים שאינם רלוונטיים בכלל לתחרות.   לעומת זאת כדי לקבוע הישג השווה 526  נקודות בהדיפת כדור ברזל (שמשקלו 7.260 ק"ג) היה צריך להדוף את הכדור למרחק 7.78 מ', משימה קשה הרבה יותר מאשר לעבור 1.00 מטר בקפיצה לגובה. לבסוף הוחלט לאמץ טבלה לינארית שבה הישגי האפס היו שונים מאד מההצעה המקורית ובהתאם לכך גם  הערך בנקודות לכל עשירית או ס"מ.

 נוסחאות חישוב הנקודות בטבלאות קרב-10 במשחקים האולימפיים סטוקהולם 1912