השיאים של בובקה, חלק ב'

יורם אהרוני

בחודש ינואר 1985, מועד מוקדם מאד לתחרות אליפות באולם, נערכה בפאריס תחרות "משחקי העולם באולם", ששימשה כעין תחרות מודל לאליפות העולם הרשמית באולם שהחלה להיערך, מדי שנתיים, החל מ-1987. סרגיי בובקה הגיע לאירוע חולה ופסל שלושה מארבעה הניסיונות הראשונים שלו אך הצליח לעבור בניסיון שלישי 5.60 ולהישאר בתחרות. יריבו העיקרי היה הצרפתי טירי וינרון שעבר 5.70 בניסיון ראשון, גובה בו פסל בובקה את ניסיונו הראשון. מאחר שבובקה היה חייב לעבור גובה נוסף בכדי להשאיר לו סיכוי לנצח הוא ביקש שהרף יועלה ל-5.75, גובה אותו הוא עבר בהצלחה בעוד וינרון ויתר על גובה זה ונכשל בניסיונו לעבור 5.80. שלישי בתחרות דורג אחיו של סרגיי, וסילי (5.60). הישגו של בובקה היה שווה להישג התשיעי בכל הזמנים באולם.

בשנים 1966 – 1990, התקיימה מדי שנה אליפות אירופה באולם (כיום היא נערכת אחת לשנתיים, בשנה בה לא מתקיימת אליפות עולם באולם). האליפות של 1985 נערכה בתחילת חודש מארס, בפיראוס. בובקה ניצח שם עם 5.70 לפני הסובייטי אלכסנדר קרופסקי שעבר גם הוא 5.70 מ' והבולגרי אטנאס טארב (5.60). הישגו הטוב ביותר בעונת האולמות של 1985 היה 5.75 מ' והוא חלק מקום ראשון ברשימת השנה יחד עם וינרון והאמריקאי דייב וולץ שהתפרסם בכך שהיה דוחף את הרף אל עבר העמודים בניסיון למנוע את נפילתו, טכניקה שנקראה על שמו "וולצינג" ונאסרה יותר מאוחר בחוקה. עיתונאי יווני טען כי בובקה האשים את וינרון בכך שהוא משתמש בסמים וטען כי בובקה הוסיף ואמר: "במערב האתלטים משתמשים בסמים. לא אנחנו. זו פרופוגנדה מערבית המפיצה שמועות כנגדנו".

בתחרות השנתית בברטיסלבה, בה קבע סרגיי בובקה את שיאו הרשמי הראשון במוט בשנת 1984 (5.85) הוא ניסה לקבוע שיא חדש גם ב-1985. אחרי שעבר בניסיון ראשון 5.80 (אחיו וסילי עשה זאת בניסיון השלישי וקבע בכך שיא אישי) ביקשו האחים בובקה כי הרף יונח ישירות על 5.95 מ', ס"מ אחד מעל השיא שקבע סרגיי ברומא. דווח כי רק הניסיון השלישי של סרגיי היה "כמעט".

בחצות הלילה של, במעבר בין ה-13 ל-14 ביולי מוארים שמי פאריס בזיקוקים די-נור לציון תחילתו של יום הבסטיליה, אך בשנת 1985, שש שעות מוקדם יותר, נורו זיקוקים מעל "אצטדיון ז'אן בואן" הסמוך ל"פארק דה-פראנס" המפורסם. הצופים באצטדיון, הנושא את שמו של הזוכה במדליית הכסף האולימפית בריצת 5000 מ'בסטוקהולם 1912 שנהרג במלחמת העולם הראשונה, חזו בפריצת מחסום 6 המטרים בקפיצה במוט. בובקה פתח את התחרות עם 5.70, גובה אותו עבר גם חברו אלכסנדר קרופסקי ומכאן הועלה הרף ישירות ל-6.00 כאשר רק בובקה מנסה לעבור. לגבי הוויתור של קרופסקי נכתב כי "כל אחד צריך לדעת את מגבלותיו...". הניסיון הראשון של בובקה היה מאד לא מוצלח והוא פגע ברף כבר במהלך העלייה. בניסיון השני הוא נראה מרחף כ- 10 ס"מ מעל לרף אך פגע בו בחזהו בעת הירידה והפיל אותו. הניסיון השלישי היה העתק כמעט מושלם של השני וגם בו נראה שהחזה שפשף את הרף, אך הפעם הוא נשאר על כנו. היה זה שנה אחת בדיוק אחרי שבובקה קבע שיא עולם בלונדון (5.90 מ', 13 ביולי 1984). " כנראה שהמספר 13 מביא לי מזל", אמר בובקה. שני הצרפתים הבכירים, טירי וינרון ופייר קינו לא השתתפו כיוון שהחליטו לשמור כוחות לתחרות בניס, שלושה ימים מאוחר יותר, תחרות שנכנסה להיסטוריה בשל פריצת מחסום אחר באתלטיקה – 3:30 דקות בריצת 1500 מ' – סטיב קראם גבר שם על סעיד אויטה כאשר שניהם פורצים את המחסום (3:29.67 – 3:29.71 ד'). בובקה קפץ גם שם וקבע הישג שהיה יכול להיות שיא עולם 4 ימים קודם לכן – 5.95 מ'. קינו קבע שיא אישי של 5.90 ואחרי שחזה בבוקה עובר 5.95 ניסה לחלוף מעל 6.00 מ' בעוד בובקה ניסה הפעם כבר 6.02 מ'. וינרון הסתפק ב-5.65...

בשנת 1985 נכנסו לתוקף טבלאות ניקוד חדשות לקרב-10. טבלאות אלה התקפות עד ימינו אלה (בשינויים קלים מאד שהתחייבו משינויים בחוקה כמו מעבר למדידת זריקת דיסקוס והטלת כידון בדיוק של ס"מ אחד במקום רמת דיוק של שני ס"מ שהייתה נהוגה קודם לכן). בטבלאות הקודמות, אלה שנכנסו לתוקף בשנת 1962, ימי ראשית המעבר ממוט המתכת למוט הגמיש מפיברגלס, הניקוד הגבוה ביותר שניתן להישג בקפיצה במוט היה 1199 נקודות להישג של 5.65 מ' (השיא העולמי במוט לגברים בשנת 1961 עמד על 4.83 מ'). בטבלאות של שנכנסו לתוקף ב-1 בינואר 1985, ניתן הניקוד המרבי – 1227 נקודות, להישג של 5.99 מ'. מה שעשו במהדורות החדשות של הטבלאות היה פשוט למתוח אותן עוד (להאריך אותן) לפי נוסחה המחשבת את הניקוד. כיום מסתיימת טבלת המוט לקרב-10 גברים ב-1396 נקודות שיוענקו למי שיצליח לעבור במסגרת הקרב 6.49 מ', אולם בתחילת ספר הניקוד מתפרסמות הנוסחאות לחישוב הניקוד, בעיקר לצורך יצירת תוכנות לחישוב הניקוד אך גם למקרה שמישהו שוב יקפוץ אל מחוץ לטבלה... בטבלה הבאה מופעים ההישגים הגבוהים ביותר המופיעים בטבלת קרב-10 לגברים בטבלאות של 1962 ו-1985.

מקצוע	ההישג הגבוה ביותר המופיע בטבלת 1962	נקודות להישג	שיא העולם ב-1.1.1962	ההישג הגבוה ביותר המופיע בטבלת 1985 המקורית	נקודות להישג	שיא העולם ב-1.1.1985	שיא העולם ב-21.2.2014
ריצת 100 מ'	9.58 ש'	1200	10.0 ש'	9.50 ש'	1223	9.93 ש'	9.58 ש'
קפיצה לרוחק	8.96 מ'	1200	8.24 מ'	8.99 מ'	1323	8.90 מ'	8.95 מ'
הדיפת כדור ברזל	22.68 מ'	1200	20.06 מ'	22.38 מ'	1249	22.22 מ'	23.12 מ'
קפיצה לגובה	2.40 מ'	1186	2.25 מ'	2.49 מ'	1285	2.39 מ'	2.45 מ'
ריצת 400 מ'	42.51 ש'	1200	44.9 ש'	41.49 ש'	1249	43.86 ש'	43.18 ש'
ריצת 110 מ' משוכות	12.29 ש'	1200	13.2 ש'	12.00 ש'	1249	12.93 ש'	12.80 ש'
זריקת דיסקוס	70.29 מ'	1200	60.72 מ'	74.78 מ'	1399	71.86 מ'	74.08 מ'
קפיצה במוט	5.65 מ'	1200	4.83 מ'	5.99 מ'	1227	5.94 מ'	6.16 מ'
הטלת כידון*	101.03 מ'	1200	86.74 מ'	102.80 מ'	1399	104.80 מ'	98.48 מ'
ריצת 1500 מ'	3:22.0 ד'	1200	3:35.6 ד'	3:22.35 ד'	1249	3:30.77 ד'	3:26.00 ד'

*בשנת 1986 נכנס לתוקפו חוק ששינה את מבנה הכידון וגרם לכך שההישגים פחתו. בשנת 1991 חל שינוי נוסף בחוק המבנה של הכידון.

הטבלאות של קרב-10, במיוחד זו של 1985, אינן אמורות להשוות בין הישגים במקצועות האתלטיקה השונים, אך הן מעידות במשהו על אמונותיהם של עורכי הטבלאות לגבי "קצה גבול יכולתו של האדם". כנראה שעורכי הטבלה של 1962 לא האמינו שמישהו יעבור אי פעם יותר מאשר 2.40 מ' בקפיצה לגובה ולכן גם לא מצאו לנכון להאריך את הטבלה אל מעבר ל-לגובה זה. קשה להאשים את עורכי טבלת 1962 שלא חזו את התקדמות ההישגים במוט עם כניסתו לשימוש של מוט הפיברגלס, אך גם עורכי הטבלאות של 1985 שעשו את עבודתם בעידן של "קדם בובקה" לא היו מסוגלים לחזות את ההתקדמות העצומה במקצוע לאחר כניסתו של בובקה לזירה.

בחודש אוגוסט 1985 ניצח בובקה בגביע אירופה, במוסקבה, עם 5.80. לבובקה היה רקורד מצוין בתחרויות אליפות בשנות השמונים (ניצח בכל אלה שהשתתף בהן עד סוף 1989) אך לא היה לו רצף ניצחונות ארוך במיוחד והוא נוצח פה ושם. כך למשל סיים שלישי בלבד בתחרות הפרס הגדול בקלן ב-25 באוגוסט (5.65) תחרות בה ניצח פייר קינו (5.80). הפסדו הנדיר של בובקה נדחק לשולי הדיווח על התחרות והכותרות בישרו על שיא ארה"ב ב-1500 מ' ( סידני מארי 3:29.77 ד'), הניצחון של ז'ואקים קרוז בריצת 800 מ' על סבסטיאן קו ( 1:42.54 – 1:43.07) ושיא ארה"ב בריצת 3000 מ' (8:29.69) של מרי דקר (סלייני) עם ניצחון על האלופה האולימפית מריצ'יקה פויקה. בסך הכל ניצח בובקה ב-15 מתוך 20 התחרויות בהן השתתף ב-1985 (באולם ובאצטדיון).

בתחרות "גמר הפרס הגדול" שנערכה בפעם הראשונה ב-1985, ברומא, המשיך בובקה את הרקורד המצוין שלו במפעלים גדולים עם ניצחון ב-5.85 מ' לפני וינרון (5.80). אחרי שהובטח ניצחונו ניסה בובקה לחלוף ללא הצלחה מעל 6.01 מ'. הייתה זו הזכייה הראשונה שלו מתוך חמש (הבאות ב-1987, 1991, 1993 ו-1997) במפעל זה, שנמשך עד שנת 2002 (לא תמיד התחרו בכל שנה בכל המקצועות). בשנים 2003 – 2009 נקרא המפעל "גמר האתלטיקה העולמי" ומאז כניסתה של "ליגת היהלום" הוא הופסק.

בתחילת אוקטובר נערכה בקנברה, אוסטרליה, המהדורה הרביעית של "הגביע העולמי באתלטיקה" (נקרא כיום, אחרי שינוי בפורמט, "הגביע הבין יבשתי"). בובקה, שייצג במפעל את ברה"מ (שתי המדינות הראשונות בגביע אירופה זכו בכרטיס) ישב בצד שעתיים וראה איך נושרים מן התחרות נציגי "שאר אמריקה", אפריקה, אוקיאניה, מזרח גרמניה ואסיה. הוא נכנס לתחרות ב-5.60, גובה שהיה כבר מעבר ליכולתם של נציג "שאר אירופה", הצרפתי פיליפ קולה שסיים עם הישג של 5.50 מ' ונציג ארה"ב, שהיה ידוע כ"טוב בקופצי המוט בין אתלטי קרב-10", טים ברייט (5.40). בובקה עבר ללא קושי גם 5.85 לפני שנכשל 3 פעמים ב-6.01 מ' ואמר כי: "קשה לשבור שיאים מאוחר כל כך בעונה". מתחרות זו שרד עד היום שיאה של מריטה קוך בריצת 400 מ' (47.60 ש') ונקבע בה גם שיא במירוץ שליחות 4X100 מ' על-ידי רביעיית מזרח-גרמניה (41.37 ש'), שיא שנשבר רק בלונדון 2012 על ידי רצות ארה"ב.

בדירוג השנתי של "טרק אנד פילד ניוז" הוצב בובקה רק במקום השלישי, אחרי סעיד אויטה שקבע שיאי עולם בריצות 1500 ו-5000 מ' וסטיב קראם שקבע שיאי עולם בריצות 1500, מייל ו-2000 מ'. "פיצוי" מה היה בחירתו של ה-6.00 כ"הישג השנה".

מאמרים נוספים בסדרה:

השיאים של בובקה, חלק א'

השיאים של בובקה, חלק ג'

השיאים של בובקה, חלק ד'

השיאים של בובקה, חלק ה'

השיאים של בובקה, חלק ו'

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.