יורם אהרוני | אתלטיקה | 18/09/2012

מעשיות השליחים, חלק ט"ו

מאת: יורם אהרוני

המבחנים לקביעת נבחרת ארה"ב למשחקים האולימפיים ברצלונה 1992 נערכו בניו אורליאנס בחודש יוני של אותה שנה. קרל לואיס השתתף בשלושה מקצועות אך הצליח להיכנס לנבחרת רק בקפיצה לרוחק כאשר סיים שני (8.53 מ') אחרי מייק פאוול (8.62 מ'). בריצת 200 מ' הוא סיים  רביעי (20.15 ש' ) הרחק אחרי מייקל ג'ונסון (19.79 ש') ומייק מארש (19.86 ש'). בריצת 100 מ' סיים לואיס ששי בלבד. בריצה ברוח נגדית  של 0.7 מ'/ש' התוצאות היו: 1) דניס מיצ'ל 10.09 ש', 2) מרק וויד'רספון 10.09, 3) לירוי בורל 10.10, 4) מייק מארש 10.14, 5) ג'יימס ג'ט 10.25, 6) לואיס 10.28 ש'. היה זה הזמן האיטי ביותר של לואיס בריצת גמר מאז סיים תשיעי ואחרון , כאשר הוא פצוע, בגביע העולמי של שנת 1981. לואיס המאוכזב  פנה למאמני הנבחרת לברצלונה וביקש להתרכז בברצלונה רק בקפיצה לרוחק ולא להיכלל בנבחרת השליחים.

לפני המשחקים בברצלונה יצאו האמריקאים לאימונים ותחרויות באירופה. בתחרות בגבהי ססטריירה באיטליה (2050 מ' מעל פני הים)  ב-21 ביולי, חודש אחרי המבחנים ועשרה ימים לפני תחילת תחרויות האתלטיקה בברצלונה, הקדים לואיס (9.98 ש')  את בורל (10.03)  ווויד'רספון (10.04) בריצת 100 מ' ברוח 2.5 מ'/ש' וראה את פאוול קובע את ההישג הטוב בהיסטוריה בקפיצה לרוחק עד היום – 8.99 מ' ברוח 4.4 מ'/ש'. לואיס ציין כי סבל מבעיות בסינוסים בזמן מבחני ארה"ב והפעם הראה כי הוא מתחיל לחזור לכושרו הרגיל. לואיס גם חזר בו מכוונתו לא להיכלל בנבחרת השליחים והופיע לתרגולי הנבחרת שנערכו במחנה אימון בצרפת. הדרך להכללתו של לואיס בהרכב הייתה כואבת: מרק וויד'רספון קרע את גיד אכילס בחצי הגמר של ריצת 100 מ'. לפיכך, החליט מאמן ארה"ב לשליחים, מל רוזן, כי ג'יימס ג'ט ירוץ את הקטע המסיים במוקדמות בעוד לואיס יחליפו בחצי הגמר ובגמר. 25 נבחרות התייצבו והן חולקו לארבעה מקצים. הקורבן של שלב המוקדמות הייתה נבחרת ג'מייקה שלא הצליחה לסיים. במקצה חצי הגמר הראשון קבעה ארה"ב 38.14 והפתעה גדולה הייתה שצרפת (מורינייה, סנגומה, קהנרווא, מארי-רוז) סיימה רק חמישית (39.02 ש') ולא עלתה לגמר. במקצה השני  קבעה ניגריה שיא ליבשת אפריקה – 38.21 ש'.  

קנדה, עם המזנק בן ג'ונסון שחזר מהשעיה, לא סיימה. ערב לפני מוקדמות השליחים זכו שניים מחברי רביעיית ארה"ב במדליות זהב אישיות: מייק מארש ניצח בריצת 200 מ' (20.01 ש' ברוח נגדית 1.0 מ'/ש') ולואיס הצליח לזכות במדליית זהב אולימפית שלישית בקפיצה לרוחק כאשר הוא גבר במאבק דרמטי על מייק פאוול:  8.67 – 8.64 מ'. ההרכב של ארה"ב בגמר היה זהה לזה שקבע שיא עולם שנה קודם לכן בציריך: מייק מארש, לירוי בורל, דניס מיצ'ל, קרל לואיס. ההחלפות היו סבירות ולואיס קיבל את המקל כאשר הוא כבר ביתרון של יותר ממטר על הניגרים. לואיס רץ נהדר את הקטע האחרון ונמדד לו זמן של 8.85 ש'. התוצאה הייתה שיא עולם חדש – 37.40 ש'. ניגריה סיימה שניה ושברה שוב את שיא אפריקה – 37.98 ש'. ההרכב: אולוימי קאיודה, צ'ידי אימו, אולאפייד אדניקן, דוידסון אזינווה. קובה סיימה שלישית עם שיא לאומי – 38.00 (אנדרה סימון, יואל לאמלה, יואל איסאסי, חורחה אגוילרה).  בריטניה חשה מאוכזבת ממקום רביעי (38.08 ש') כאשר הרץ המסיים שלה היה האלוף הטרי בריצת 100 מ' לינפורד כריסטי (9.96 ש') ולפניו רצו מרקוס אדם, טוני ג'ארט וג'ון ריג'יס. "הנבחרת המאוחדת" (ברה"מ לשעבר) הייתה חמישית – 38.17 ש' עם שלושה רוסים (גאלקין,איבאנוב ופדורייב) וקאזאחי אחד (סאבין). מל רוזן , בהשפעת הכישלון  בטוקיו, סטה מהמדיניות עליה הכריז והכליל את מייקל ג'ונסון בהרכב השליחים ב-400X4 מ', למרות שג'ונסון רץ רק 200 מ' במבחנים וכמובן שגם בברצלונה. ג'ונסון היה רחוק משיא כושרו בשל מחלה ונמדד לו קטע  (שלישי) של 44.7 ש', איטי אפילו מזה של המזנק, אנדרו ואלמון (44.5 ש'), ואיטי בהרבה משל של קוינסי ווטס (43.1 ש') ו-43.4 של סטיב לואיס, אך בכל זאת  נקבע גם במירוץ זה שיא עולם חדש – 2:55.74 ש'.

14 נבחרות בלבד התייצבו למוקדמות 100X4 מ' לנשים וכל המועמדות למדליות העפילו בקלות לגמר.  ארה"ב רצה ללא המנצחת בריצת 100 מ', גייל דברס (10.82 ש' ברוח נגדית 1.0 מ'/ש'). דברס השתתפה גם ב-100 מ' משוכות וסיימה חמישית בלבד לאחר שהובילה בריצה אך נפלה כאשר נתקלה במשוכה האחרונה. היא החליטה כבר אחרי המבחנים בניו-אורלאנס לוותר על השליחים ולהתרכז בשני המקצועות האישיים.  בהעדרה של דברס, נחשבה ג'מייקה לפייבוריטית כאשר בהרכבה בין היתר הזוכה בכסף בריצת 100 מ', ג'ולייט קאתברט (10.83 ש') והחמישית בגמר, מרלין אוטי (10.88). המזנקת של ארה"ב הייתה איולין אשפורד בת ה-35 וההחלפה שלה עם אסתר ג'ונס הייתה מאד לא טובה. ג'ונס יצאה לאט ואשפורד כמעט עלתה עליה וממש עצרה כדי לתת לה את המקל. לג'מייקה הייתה החלפה ראשונה טובה בין המזנקת, המשוכנית מישל פרימן, לבין קאתברט וגם "הנבחרת המאוחדת", שהורכבה מרוסיות בלבד, נראתה במצב טוב משל ארה"ב אחרי החלפה מוצלחת בין אולגה בוגוסלובסקייה לגלינה מאלצ'וגינה. לקראת ההחלפה השנייה לקאתברט "נתפס שריר" וג'מייקה יצאה מן המירוץ. 

מרינה טרנדנקובה, הרצה השלישית של "הנבחרת המאוחדת", העבירה את המקל למסיימת של נבחרתה, אירינה פריבלובה.  עם יתרון של כשני מטר על האמריקאית, עבורן רצה  קרלט גידרי  את הקטע השלישי וגוון טורנס את הרביעי. במירוץ האישי ל-100 מ' סיימה פריבלובה שלישית (10.84 ש') וטורנס רביעית (10.86) אך ב-200 מ', מירוץ בו הזינוק חשוב פחות, הייתה טורנס המנצחת (21.81 ש') ופריבלובה רביעית (22.19 ש'). טורנס רדפה אחרי פריבלובה לאורך הישורת כאשר היא מתקרבת אליה כל הזמן, השיגה אותה 20 מ' מקו הסיום והקדימה אותה בסיום בכחצי מטר:  42.11 - 42.16 ש'. ניגריה סיימה שלישת (42.81 ש' – ביאטריס אוטונדו, פיית' אידהן, כריסטי אופארה, מרי אוניילי). גרמניה שילבה בהרכבה כבר רצות מהמערב וסיימה חמישית (43.12 ש') אחרי צרפת (42.85 ש' עם המסיימת, אלופת 400 המטרים, מארי ז'וזה פרק).

המאמר הקודם: 

מעשיות השליחים, חלק י"ד

המאמר הבא: 

מעשיות השליחים, חלק ט"ז

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.