מעשיות השליחים, חלק י"ז

אליפות העולם 1995 נערכה בייטבורי (Gothenburg), שוודיה. אצנים מקנדה זכו בזהב וכסף בריצת 100 מ': דונובן ביילי (9.97 ש') הקדים את ברוני סורין (10.03). רק אצן אחד מארה"ב העפיל לגמר – מייק מארש סיים חמישי עם 10.10 ש'. דניס מיצ'ל נפצע במוקדמות והצעיר בן ה-21. מוריס גרין, נשר ברבע הגמר. 28 נבחרות התייצבו לשליחים וחולקו לארבעה מקצים כאשר לחצי הגמר עלו 3 הראשונות מכל מקצה ועוד 4 "מפסידות מהירות" קנדה רצה בכל השלבים באותו הרכב: רוברט אסמי, גלנרוי גילברט, סורין, ביילי. במוקדמות הם הגיעו ראשונים במקצה הראשון (38.38 ש'), שוודיה ניצחה במקצה השני עם שיא לאומי (38.74) ורציה יצאו להקפת ניצחון !!! את הזמן המהיר במוקדמות (38.28 ש', שיא לאומי) קבעה אוסטרליה שהייתה ראשונה במקצה השלישי וגם היא רצה בהרכב קבוע בכל השלבים: פול הנדרסון, טים ג'קסון, סטיב ברימאקומב, דאמיאן מארש. במקצה מוקדם זה נפסלה רביעיית ארה"ב. מוריס גרין היה המזנק והעביר את המקל לג'ון דראמונד. הרץ השלישי, טוני מק-קול יצא לאט מדי והחילוף נכשל. דראמונד לקח את האחריות על עצמו וטען שרץ מהר מן המצופה...במקצה הרביעי הגיעה ראשונה איטליה ( 39.00 ש'). קנדה הייתה ראשונה במקצה הראשון של חצי הגמר (38.16 ש') ואיתה עלו גם ג'מייקה (38.64 ש'), אוקראינה (38.76) ולשמחת הקהל המקומי, גם שוודיה (38.78). צרפת, הסנסציה של תחילת העשור לא סיימה כאשר מההרכב של שיא העולם מ-1990 שרד רק ז'אן שארל טרואבאל. אוסטרליה קבעה שיא לאומי נוסף במקצה השני של חצי הגמר (38.17 ש'). איתה עלו איטליה (38.41 ש'), ברזיל (38.48 ש', שיא לדרום אמריקה) ויפאן (38.67 ש', שיא אסיה). לא עלו ממקצה זה: בריטניה (חמישית), רוסיה (שישית) וגרמניה (שביעית). הגמר נערך בתנאי רוח קשים שפגעו בתוצאות. קנדה ניצחה (38.31 ש') למרות החלפת מקל לא טובה בין סורין לביילי. אוסטרליה סיימה שניה (38.50 ש') לפני איטליה (39.07). המארחים, שחגגו אחרי השיא הלאומי במוקדמות, נפסלו בגמר.

בייטבורי נמשכו מאבקי גוון טורנס- מרלן אוטי בריצות 100 ו-200 מ' ובשליחים (גייל דברס הסתפקה בניצחון ב-100 מ' משוכות). טורנס הייתה ראשונה ב-100 מ' (10.85 ש') מול 10.94 של אוטי וגם חצתה ראשונה את קו הסיום בריצת 200 מ' בזמן 21.77 ש' ברוח נגדית של 2.2 מ'/ש'. לפני הריצה גילתה טורנס כי נעליה נגנבו (מסתבר שדונאלד סנפורד, לא היה הראשון שזה קרה לו...) מה שהכריח אותה לנעול זוג רזרבי שהיה גדול ממידתה. בעודה מסבירה לכתבים את מה שקרה, הופיעה על לוח התוצאות ההודעה כי אוטי היא המנצחת בזמן 22.12 ש' לפני אירינה פריבאלובה שקבעה זמן זהה. טורנס נפסלה מאחר שדרכה על הקו הפנימי של השביל בעת הריצה בקשת, מה שמביא אוטומטית לפסילה. רבים מהצופים הביעו אכזבה מפסילתה של טורנס מאחר שהדריכה שלה על הקו הפנימי בקשת הייתה ללא ספק טעות ולא מעשה מתוכנן וללא ספק היא הייתה מנצחת גם אם לא הייתה מקצרת במעט מאד את מרחק הריצה.

13 נבחרות התייצבו למירוץ השליחות. ארה"ב הייתה ראשונה במקצה הראשון (42.44 ש') לפני צרפת (42.56) ובמקצה השני סיימה ג'מייקה ראשונה (42.36 ש' ) לפני רוסיה (42.49). שתי המועמדות לניצחון, ארה"ב וג'מייקה עשו שינוי הרכב בין המוקדמות לגמר. האמריקאיות צרפו את טורנס שלא רצה במוקדמות והופיעו בהרכב: סלנה מונדי-מילנר, קרלט גידרי, כריסטי גיינס, טורנס. מולן התייצבה ג'מייקה עם: דהליה דוהאני, ג'וליייט קאתברט, בברלי מק-דונלד, אוטי. טורנס קיבלה את המקל מעט לפני אוטי ושמרה על היתרון הקטן של נבחרתה למרות מאמץ גדול של אוטי להשיג אותה. ארה"ב זכתה בזהב (42.12 ש') לפני ג'מייקה (42.25). רוסיה, ללא פריבאלובה, לא סיימה. אחרי הריצה אמרה טורנס: "אנחנו נבחרת גדולה למרות שאין לנו הרבה הזדמנויות לתרגל החלפות..."

באליפות העולם 1995 יוצגה ישראל לראשונה בריצת 100 מ' לגברים: כפיר גולן (יליד 1974) קבע 10.71 ש' כאשר דורג שישי מתוך שבעה במקצה המוקדם התשיעי. היו 12 מקצים . 40 רצים העפילו לרבע הגמר (שלושה ראשונים מכל מקצה בתוספת ארבעה "מפסידים מהירים"). זמנו של גולן היה ה-62 בטיבו מתוך 87 שהשתתפו. באותה עונה הוביל גולן את רשימת ה-100 מ' בישראל עם 10.53 ש' (שווה לשיאו האישי שנקבע שנה קודם לכן). ברשימת עשרת הטובים מככבים כבר כמה מחבריו של גולן לרנסנס הספרינט בישראל במחצית השנייה של שנות התשעים: טומי כפרי (1976, 10.91), רפי יער (1975, 10.94) וגדעון יבלונקה (1977, 11.03). תקופה הפריחה של הספרינט הגברי בישראל הגיעה לשיאה עם השיא בשליחים באליפות העולם 1999 – 38.81 ש'. ב-1995 השיא הישראלי בריצת 100 מ' היא עדיין של איתי אילוז – 10.52 ש'. אילוז נולד בשנת 1965 ואת שיאו קבע בשנת 1988. ב-1995 הוא היהעדיין שני בדירוג השנתי בישראל – 10.90 ש'. השיא בשליחים ב-1995 עמד על 41.11 ש' ונקבע בשנת 1984 על ידי הנבחרת הלאומית בהרכב: אוסי זלוצובר, יואב מקל, מני רוזנברג ואילוז.

המאמר הקודם: 

מעשיות השליחים, חלק ט"ז

המאמר הבא: 

מעשיות השליחים, חלק י"ח

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.