יורם אהרוני | אתלטיקה | 16/11/2012

מעשיות השליחים, חלק כ"ד

מאת: יורם אהרוני

המבחנים לקביעת נבחרת ארה"ב למשחקים האולימפיים אתונה 2004 נערכו בסקרמנטו, קליפורניה, בין ה-9 ל-12 בחודש יולי.  מוריס גרין, אלוף משחקי סידני 2000, שבאותו חודש חגג יום הולדת 30, אחרי כמה עונות בהן סבל מכמה פציעות, חזר בגדול וניצח  עם 9.91 ש' לפני ג'סטין גאטלין  בן ה-22 (9.92) ושון קרופורד (9.93). גרין עבר את 50 המטרים הראשונים ב-5.61 ואת החצי של המרחק ב-4.30 ש'. גאטלין היה המוביל בנקודת ה-50 מ' (5.60). רביעי היה קובי מילר (9.99) ואחריו ג'ון קאפל (10.02), ברנרד ויליאמס (10.04) וטים מונטגומרי (10.13).

משחקי אתונה נערכו בחצי השני של אוגוסט. גמר 100 מ' נערך ב-22 בחודש. במירוץ צפוף ובאיכות חסרת תקדים ניצח גאטלין (9.85, חמישי בכל הזמנים), לפני הניגרי שעבר לייצג את פורטוגל, פרנסיס אוביקוולו (9.86, שביעי בכל הזמנים), גרין (9.87), קרופורד (9.89) ואסאפה פאוול מג'מייקה (9.94). במירוץ זה נקבעו ההישגים הטובים למקום 3 – 5, עד אז.

משחקי אתונה היו הראשונים אליהם הוזמנו רק 16 הנבחרות הטובות בשליחים.  שלוש הראשונות מכל מקצה מוקדם העפילו לגמר יחד עם שתי המפסידות המהירות.  ניגריה הייתה ראשונה במקצה הראשון (38.27 ש') ואתה העפילו לגמר: פולין (38.47), אוסטרליה (38.49), טרינידד (38.53, שיא לאומי)  ויפאן (38.53). גרמניה, קנדה ורוסיה נשרו. במקצה השני הגיעה ראשונה ארה"ב (38.02) בהרכב: קרופורד, דארויס פטון, קובי מילר, גרין. אתה עלו בריטניה (38.53) וברזיל (38.64). הנושרות היו ג'מייקה, איטליה, גאנה, צרפת והולנד. ג'מייקה רצה בהרכב : דווייט תומאס, פט ג'ארט, וינסטון סמית, מייקל פרייטר וקבעה  רק 38.71. רץ בן 18 בשם יוסיין בולט שהשתתף במשחקים בריצת 200 מ' (21.05 ש' במוקדמות), לא נכלל בהרכב כמו גם אסאפה פאוול שפרש מגמר ריצת ה-200 מ' (פציעה?).  מהרכב ארה"ב במוקדמות הוצא ברגע האחרון ג'ון  קאפל, אחרי שכבר ערך חימום, כאשר קברניטי נבחרת ארה"ב קיבלו את המידע כי הוא נמצא "חיובי" בבדיקת סימום על שימוש במריחואנה במחנה האימונים שקיימה נבחרת ארה"ב בגרמניה.  לפיכך לא ניתנה מנוחה במוקדמות לשון קרופורד שניצח יום קודם לכן בגמר ריצת 200 מ'.

לקראת הגמר, נראה היה שהשאלה היחידה היא לא מה תהיה זהות המנצחת, אלא האם תשבור ארה"ב את שיא העולם דאז (37.40 ש'). עם שלושה רצים שקבעו בגמר 100 מ'  9.85, 9.87 ו-9.89 ורץ רביעי  עם שיא אישי מתחת 10 שניות (קובי מילר) נראה היה שיש סיכויים גדולים מאד לשיא עולם חדש.

הנבחרות התייצבו לגמר בסדר הבא: שביל 1 – אוסטרליה; שביל 2 – ברזיל; שביל 3 – בריטניה; שביל 4 – ניגריה; שביל 5 – ארה"ב; שביל 6 – פולין; שביל 7 – יפאן; שביל 8 – טרינידד.  בזינוק הראשון נרשמה פסילה. לפי החוקה דאז נרשמה אזהרה לכל הנבחרות ואם מישהי מהן הייתה פוסלת בזינוק השני היא הייתה מורחקת מהתחרות. בזינוק השני לא נרשמה פסילה ושון קרופורד נראה יוצר יתרון לארה"ב כאשר התרחק מהמזנק של ניגריה שלשמאלו (אולוסוג'י פאסובה) וסוגר על הפולני שלימינו (זביגנייב טולין). ההחלפה שלו עם גאטלין הייתה סבירה אך בניגוד לצפוי לא נראה אלוף ה-100 מ' טוב בישורת האחורית. הרץ השני של ניגריה, אוצ'נה אמדולו נראה סוגר עליו! ההחלפה בין שני הרצים הראשונים של בריטניה, ג'יסון גארדנר ודארן קמפבל הייתה טובה מאד וגם קמפבל נראה סוגר מעט על גאטלין. ההחלפה בין גאטלין  לקובי מילר הייתה הססנית ונראה היה בברור בקשת שניגריה (ארון אגבלה) עוברת את ארה"ב, וגם בריטניה (מרלון דבוניש) חזק בתמונה.  המסיים של בריטניה, מרק לואיס-פרנסיס קיבל ראשון את המקל, לפני דג'י אליו מניגריה ומוריס גרין, אך ההפרש לא היה גדול וניתן היה לחשוב כי גרין יביא את ארה"ב לניצחון. גרין אכן חלף מיד על פניו של אליו הניגרי אך לואיס-פרנסיס לא נכנע וניתן  היה להתרשם שהבריטי והאמריקאי חצו את קו הגמר ביחד. פענוח צילום הגמר העניק את הניצחון לבריטניה (38.07) לפני ארה"ב (38.08)  וניגריה (38.23).

ריצת 100 מ' לנשים באתונה 2004 נסתיימה בהפתעה גדולה כאשר הניצחון נפל בחלקה של  יוליה נסטרנקו מבלרוס שקבעה כבר במוקדמות 10.94 ש' והמשיכה וירדה מ-11.00 ש' בכל השלבים (לראשונה בהיסטוריה של ריצת 100 מ' לנשים במשחקים האולימפיים): רבע-גמר: 10.99; חצי-גמר: 10.92 ובגמר קבעה 10.93 ש'  לפני לורין ויליאמס מארה"ב (10.96) וורוניקה קמפבל  מג'מייקה (10.97).

במקצה הראשון של מוקדמות מירוץ השליחים לנשים  הוצגה יכולת טובה על ידי ארה"ב (אנג'לה ויליאמס, מריון ג'ונס, לורין ויליאמס, לאטאשה קולנדר-ריצ'רדסון) אשר קבעה  41.67 ש' ואתה עלו לגמר בהאמה (43.02) ובלגיה (43.08). הנושרות ממקצה זה היו: ברזיל, קולומביה, גרמניה, אוקראינה והמארחת, יוון שסיימה בתוצאה חלשה (44.45) וחסרה את אקטריני תאנו שהורחקה מהמשחקים אחרי שלא הגיעה לבדיקת סימום (ביחד עם  אלוף ה-200 מ' מסידני 2000, קונסטנטינוס קדריס) בתירוץ של תאונת אופנוע שעברו כביכול השניים. במקצה השני של מוקדמות השליחות  הייתה רוסיה ראשונה (42.12) ואתה עלו לגמר: ג'מייקה (42.20), צרפת (42.98), ניגריה (43.00) ובלרוס (43.06). קובה הייתה ששית בעוד הולנד וטרינידד נפסלו.

בגמר ערכו מאמני ג'מייקה שינוי בהרכב ושיבצו לקטע המסיים את אלופת ריצת ה-200 מ', ורוניקה קמפבל (בעקבות נישואיה בשנת 2007 ידועה כורוניקה קמפבל-בראון) בת ה-22 במקום הוותיקה בת ה-34 בברלי מק-דונאלד. סדר השבילים בגמר: 1 – בלרוס; 2 – צרפת; 3 – בהאמה; 4 – ג'מייקה; 5 – ארה"ב; 6 – רוסיה; 7 – בלגיה; 8 – ניגריה. נסטרנקו, המזנקת של בלרוס נראתה סוגרת את כל המקדמה של צרפת בקשת הראשונה. ההחלפות של ארה"ב (אנג'לה ויליאמס למריון ג'ונס) ושל ג'מייקה (טניה לורנס לשרון סימפסון) היו טובות. ג'ונס, שנה אחרי שילדה את בנה הבכור, לא הייתה כבר בכושרה הקודם אך בכל זאת נראתה נאבקת יפה בישורת האחורית אם כי ניתן להתרשם מהצפייה כי נציגת ג'מייקה (סימפסון) סגרה עליה מעט, אך כל זה הפסיק לעניין כאשר ג'ונס לא הצליחה להעביר את מקל השליחים אל  לורין ויליאמס בתוך התחום של 20 המטרים ורצות ארה"ב הפסיקו את הריצה. אלין ביילי מג'מייקה העבירה את המקל אל קמפבל מעט לפני החילוף של רוסיה (אירינה חאברובה אל לריסה קרוגלובה) ובישורת האחורית שעטה קמפבל קדימה והביאה את ג'מייקה ראשונה אל קו הגמר בהפרש גדול: 1) ג'מייקה (לורנס, סימפסון, ביילי, קמפבל)  41.73 ש', שיא לאומי; 2) רוסיה (אולגה פיודורובה, יוליה טבקובה, חאברובה, קרוגלובה) 42.27;  3) אלופת העולם,  צרפת (ורוניק מנג, מוריאל ארטיס, סילבין פליקס, קריסטין ארון) 42.54;  4) האלופה האולימפית היוצאת,  בהאמה (טימיקה קלארק, צ'נדרה סטורופ, שנדריה בראון, דבי פרגוסון-מקנזי) 42.69.  בשל פסילת הישגיה של מריון ג'ונס אחרי הרשעתה בעבירות סימום. יש הטוענים כי ארה"ב  צריכה להיות רשומה כפסולה (DQ) ולא כאחת שלא סיימה את המירוץ (DNF), כפי שהיא עדיין רשומה.

המאמר הקודם: 

מעשיות השליחים, חלק כ"ג

המאמר הבא: 

מעשיות השליחים, חלק כ"ה

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.