יורם אהרוני | אתלטיקה | 01/12/2012

מעשיות השליחים, חלק כ"ז

מאת: יורם אהרוני

רוח של 4.1 מטר/שנייה נשבה בגבם של הרצים בגמר ריצת 100 מ' במבחנים לקביעת נבחרת ארה"ב למשחקים האולימפיים בייג'ינג 2008 ולפיכך הזמנים היו מהירים מאד: 1) טייסון גיי 9.68 ש'; 2) וולטר דיקס 9.80; 3) דארויס פטון 9.84; 4) טראויס פדג'ט 9.85; 5) רודני מרטין 9.97; 6) לירוי דיקסון 9.99... באותם רגעים נראה היה אולי כי טייסון גיי מועמד לזכות במספר מדליות במשחקים עצמם אולם תקוות אלה שלו נופצו למעשה כבר בעת ריצת רבע הגמר ל-200 מ' אותה לא סיים גיי בגלל פציעה.

עוד קודם לכן לא היה טייסון גיי בראש רשימת המועמדים לניצחון בביג'ינג מאחר שבעונה זו, יוסיין בולט, עד אז ספציאליסט של 200 מ', החל לנסות כוחו גם בחצי המרחק. בשלושה במאי הוא רשם זמן של 9.76 ש', הזמן השני בהיסטוריה ברוח חוקית לאישור שיאים (עד 2.0 מ'/ש') וב-31 במאי שבר את השיא של אסאפה פאוול (9.74 ש') כאשר קבע בניו יורק 9.72 ש. טייסון גיי לא הצליח להעפיל לגמר ריצת 100 מ' בביג'יינג מאחר שהגיע חמישי בלבד בחצי הגמר (10.05). לדבריו הוא החלים מהפציעה במבחנים אך אובדן ימי האימונים בשל הפציעה השפיע על יכולתו במשחקים. יוסיין בולט שבר במשחקים את השיא בריצת 100 מ' כאשר קבע 9.69 ש' והקדים את ריצ'רד תומפסון מטרינידד (9.89) ווולטר דיקס (9.91). אסאפה פאוול סיים חמישי בלבד. בגמר ריצת 200 מ' שבר בולט את שיא העולם של מייקל ג'ונסון (19.32 ש') שנקבע באטלנטה 1996 כאשר קבע 19.30 ש'. שני הרצים שהגיעו אחריו נפסלו בשל דריכה על הקו הפנימי של השביל בעת ריצה בקשת: צ'ורנדי מרטינה מהאנטילים הההולנדיים (19.82) וואלס ספירמון מארה"ב (19.95) ולפיכך הוענקו מדליות הכסף והארד לרצים שחצו את קו הגמר במקומות הרביעי והחמישי, הרצים מארה"ב שון קרופורד (19.96) ווולטר דיקס (19.98).

16 נבחרות הוזמנו להשתתף במירוץ השליחים והן חולקו לשני מקצים מהם העפילו לגמר שלוש הראשונות מכל מקצה ועוד שתי "מפסידות מהירות". רק 10 נבחרות סיימו את המוקדמות בהצלחה! במקצה הראשון סיימה טרינידד במקום הראשון (38.26) לפני יפאן (38.52), הולנד (38.87) וברזיל (39.01). כולן העפילו לגמר. הנפסלות היו ארה"ב, ניגריה, פולין, ודרום אפריקה. ארה"ב הציבה במוקדמות את מרטין , פאדג'ט, פטון וגיי. המקל נפל בהחלפה האחרונה בין פטון לגיי. שני הרצים לא התחמקו מאחריות וכל אחד טען שזו הייתה אשמתו: גיי אמר כי רץ פעמים רבים במירוצי שליחים וזו הייתה הפעם הראשונה שהיה מעורב בהפלת המקל. במקצה השני לא התקשתה ג'מייקה לנצח גם ללא בולט. ההרכב היה: דוייט תומאס, מייקל פרייטר, נסטה קרטר ואסאפה פאוול והזמן שנקבע היה 38.31 ש'. אחרי ג'מייקה סיימו: קנדה (38.77),  גרמניה (38.93) וסין,  שהצליחה להתברג לגמר עם 39.13 ש'. הנושרות היו :תאילנד (39.40), צרפת (39.53) ושתי נבחרות נוספות שנפסלו: האלופה האולימפית מ-2004, בריטניה, ואיטליה. בגמר צורף בולט להרכב ג'מייקה, לקטע השלישי, והנבחרת לא אכזבה כאשר ניצחה עם שיא עולם חדש. שיא העולם הקודם היה שייך לארה"ב – 37.40 ש'. הוא נקבע לראשונה במשחקים האולימפיים ברצלונה 1992 והושווה באליפות העולם שטוטגרט 1993. 1) ג'מייקה 39.10, שיא עולם (קרטר, פרייטר, בולט, פאוול); 2) טרינידד 38.06 (קסטון בלדמן, מרק ברנס, עמנואל קלנדר, ריצ'רד תומפסון) ; יפאן 38.15 (נאוקי צוקאהארה, שונגו סוטסוגו, שינגי טאקאהירה, נובוהארו אשאהארה).

זמני הביניים של רצי ג'מייקה: קרטר 10.41 ש', פרייטר 9.01, בולט 8.98, פאוול 8.70 ש'. הזמן של פאוול הוא המהיר ביותר שנמדד עד אז. הזמן שנמדד לבוב הייס על מסלול הפחם בטוקיו 1964 היה 8.5 "ידני", השווה משהו כמו 8.74. כל המדידות של זמני הביניים כמובן שאינן רשמיות.

בריצות האישיות ל- 100 ו-200 מ' נשים בביג'ינג 2008 שלטו בנות ג'מייקה. ב– 100מ' הן גרפו את כל המדליות: ניצחה שלי-אן פרייזר (10.78) ובמקום השני-שלישי התחלקו שרון סימפסון וקרון סטיוארט שקבעו 10.98, בלי ששופטי הפוטו-פיניש מצליחים להפריד ביניהן. בריצת 200 מ' ניצחה ורוניקה קמפבל-בראון (21.74 ש') לפני אליסון פיליקס מארה"ב 21.93 וקרון סטיוארט (22.00).

בלגיה הייתה ראשונה במקצה המוקדם הראשון בשליחים (42.92 ש') ואתה עלו לגמר מהמקצה: בריטניה (43.02), ברזיל (43.38), ניגריה (43.43) ופולין (43.47). שישית הייתה בלרוס (43.69). שתי נבחרות נפסלו במקצה זה: ארה"ב ואיטליה. פסילת נשות ארה"ב הביאה לכך שהייתה זו הפעם הראשונה מאז החלו תחרויות האתלטיקה לנשים במשחקים האולימפיים בשנת 1928, (להוציא את משחקי מוסקבה 1980 שהם החרימו) שארה"ב לא תזכה במדליה ואף לא תהיה לה נציגות של גברים או נשים בגמר 100X4 מ'. בשני המקרים הקודמים בהם נפסלו גברי ארה"ב (1988 במוקדמות ו-1960 בגמר) זכו נשי ארה"ב בזהב במקצוע זה.

 במקצה השני קבעו נשי ג'מייקה 42.24 ש' ועלו לגמר יחד עם רוסיה (42.87) וגרמניה (43.59). הנושרות היו סין (43.78), תאילנד (44.38) וכן צרפת, אוקראינה וטרינידד שנפסלו.

 שלי-אן פרייזר הוצבה בקטע הפותח בגמר ויצרה יתרון עבור ג'מייקה. בקטע השני רצה שרון סימפסון וג'מייקה נראתה מובילה בבירור. הרצה השלישית של ג'מייקה, קרון סטיוארט, יצאה לדרך מוקדם מדי, הג'מייקניות לא הצליחו להשלים את ההחלפה ונפסלו. ללא ארה"ב וג'מייקה (להן היו ביחד 6 מתוך 8 הרצות בגמר ה-100 מ' וכל 6 הראשונות בריצת 200 מ') היה ברור שהמנצחת תהיה נבחרת שאין בהרכבה אצניות בכירות. רוסיה חצתה ראשונה את קו המטרה. האצנית הבכירה שלה, יבגניה פוליאקובה נשרה בחצי גמר ריצת 100 מ' (11.38 ש') וגם בריצת 200 מ' לא הייתה לה נציגה בגמר: שתי הרצות הבכירות שלה נשרו בחצי הגמר: יוליה צ'רמושנסקייה (22.57) ואלכסנדרה פיודרובה (23.22, קבעה 23.04 ברבע הגמר והייתה האחרונה לעלות משלב זה). הרצה הנוספת ברביעיית רוסיה הייתה יוליה גושצ'ינה שסיימה רביעית בגמר ריצת 400 מ' (50.01 ש'). גושצי'נה רצה כמובן גם במירוץ השליחים 400X4 מ', מירוץ בו זכו הרוסיות במדליית הכסף כאשר סיימו מעט אחרי ארה"ב 3:18.54 – 3:18.82. 1) רוסיה 42.31 ש' ( פוליאקובה, פיודורובה, גושצ'ינה, צ'רמושנסקייה); 2) בלגיה 42.54, שיא לאומי (אוליביה בורלא, האנה מרטן, אלודי אורדראוגו, קים גוורט); 3) ניגריה 43.04 (פרנקה אידוקו, גלוריה קמסואודו, הלימאט איסמאילה, אולודמולה אוסאיומי). ניתן לומר כי היה זה המירוץ החלש ביותר במסגרת האולימפית מאז שנות השמונים: כל תוצאות המנצחות מאז 1980 היו טובות יותר וכל התוצאות של הזוכות במדליות הכסף והארד מאז 1988 היו טובות יותר (תוצאות 1980 ו-1984 נפגמו כזכור בשל החרמות על משחקים אלה).

המאמר הקודם: 

מעשיות השליחים, חלק כ"ו

המאמר הבא: 

מעשיות השליחים, חלק כ"ח

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.