יורם אהרוני | אתלטיקה | 08/12/2012

מעשיות השליחים, חלק כ"ח

מאת: יורם אהרוני

באליפות העולם ברלין 2009 ביסס יוסיין בולט את מעמדו כאצן הטוב בעולם עם שני שיאי עולם חדשים. בריצת 100 מ' הוא קבע 9.58 ש' והקדים את טייסון גיי (9.71, שיא ארה"ב) ואסאפה פאוול (9.84). ב-200 מ' קבע בולט 19.19 ש' בהקדימו את אלונזו אדוארדס מפנמה (19.81) ווואלאס ספירמון מארה"ב (19.85). אלוף 2007, טייסון גיי לא התייצב למוקדמות הריצה מאחר שסבל מכאבים ברגל ונמסר כי יתכן שהוא ייכלל בהרכב ארה"ב למירוץ השליחים.

18 הנבחרות שהוזמנו להשתתף חולקו לשלושה מקצים וההעפלה לגמר הייתה בשיטת 2+2 (שתי ראשונות בכל מקצה ושתי "מפסידות מהירות"). ארבע הראשונות מהמקצה הראשון העפילו לגמר: טרינידד (38.47 ש'), יפאן (38.53), צרפת (38.59) וברזיל (38.72). הנושרות היו שוויץ ודרום-אפריקה.  במקצה השני רצה ארה"ב בהרכב שכלל את טרנס טראמל שזכה במדליית הכסף בריצת 110 מ' משוכות באליפות זו (13.15 ש'), מייק רוג'רס (חמישי במקצה הראשון של חצי הגמר ריצת 100 מ', 10.04), שון קרופורד (רביעי בריצת 200 מ', 19.89) ודארויס פטון (שמיני בגמר 100 מ', 10.34, בחצי הגמר קבע 9.98). בזכרם את טראומת נפילת המקל בייג'ינג 2008 החליטו מאמני ארה"ב, בראשותו של אצן העבר הארווי גלאנס, להורות לאתלטים לא לקחת סיכונים מיותרים בהחלפות, במוקדמות. החלפות ארה"ב אכן נראו "בטוחות", המקל לא נפל וארה"ב סיימה ראשונה במקצה בזמן 37.93 ש' לפני בריטניה (38.11) וקנדה (38.60). השופטים לא סימנו על פסילה אך משלחת בריטניה ערערה על התוצאה וטענה כי הרץ המסיים של ארה"ב, דארויס פטון, אחז בידו במקל כאשר כף ידו הייתה עדיין מחוץ לקו תחילת אזור ההחלפה. במירוץ השליחים 100X4 מ' צריך להעביר את המקל בתוך תחום של 20 מטרים אולם לרץ המקבל את המקל מותר להתחיל את ריצתו 10 מ' לפני תחילת התחום. מה שקובע אם ההעברה חוקית הוא מיקום המקל ברגע שהוא נמסר בין הרצים. תמונות שצולמו בעת האירוע מראות כי רגליו וגופו של פטון היו באופן ברור בתוך התחום. ידו השמאלית הושטה כמובן לאחור ולא היה ברור אם היא אחזה במקל בתוך התחום או לפניו. ועדת הערעורים של התחרות קבלה את ערעור הבריטים, ודחתה ערעור נגדי של ארה"ב. היה זה מקרה נדיר של פסילה בשל העברת מקל לפני תחילת תחום ההחלפה. רוב הפסילות מתרחשות בדרך כלל כאשר ההעברות מתבצעות אחרי קו סיום תחום ההחלפה. המשתתפות האחרות במקצה היו: הולנד (38.95), פורטוגל (39.25) וגאנה (39.61). במקצה השלישי השתתפה ג'מייקה שהחליטה לתת מנוחה ליוסיין בולט ואסאפה פאוול והציבה את ההרכב: לירון קלארק, מייקל פרייטר, סטיב מאלינגס, דווייט תומאס. הרכב זה הספיק למקום השני במקצה המבטיח העפלה אוטומטית. הזמן של ג'מייקה היה 38.60 ש'. ראשונה סיימה איטליה (38.53 ש') והנושרות היו אוסטרליה (38.93), תאילנד (39.73) והמארחת, גרמניה שלא סיימה. פולין לא התייצבה.

בגמר רצה ג'מייקה בהרכבה החזק ביותר: מאלינגס, פרייטר, בולט, פאוול. בשל הזמן החלש במוקדמות שובצה ג'מייקה בגמר לשביל מספר 7 (ארבעת הנבחרות בעלות הזמנים הטובים במקודמות מגרילות את השבילים 3 – 6). בשאר השבילים רצו: 1 – צרפת, 2 – ברזיל, 3 – בריטניה, 4 – איטליה, 5 – יפאן, 6 – טרינידד, 8 – קנדה. לאורך כל הדרך היו ג'מייקה וטרינידד צמודות וגם בקשת השנייה לא הצליח בולט לברוח באופן משמעותי לרץ השלישי של טרינידד, עמנואל קלנדר. אסאפה פאוול קיבל את המקל מעט לפני הרץ המסיים של טרינידד, ר'יצ'ארד תומפסון אך לא שמט את היתרון ואף הגדיל אותו מעט. הצופים, ונראה שגבי רצי ג'מייקה, נראו מאוכזבים מעט בסיום על כך ששיא העולם נשאר על כנו... 1) ג'מייקה 37.31 ש' (שיא אליפות, הקודם: 37.40 של ארה"ב בחצי-גמר אליפות העולם שטוטגרט 1993); 2) טרינידד 37.62 (דארל בראון, מרק ברנס, עמנואל קלנדר, ריצ'ארד תומפסון. שיא לאומי. המדינה השלישית בכל הזמנים אחרי הישגיהן של ג'מייקה וארה"ב) ; 3) בריטניה 38.02 ( סיימון ויליאמסון, טיירון אדגר, מרלון דבוניש, הארי אייקינס-אריטיי); 4) יפאן 38.30; 5) קנדה 38.39; 6) איטליה 38.54; 7) ברזיל 38.56; 8) צרפת 39.21. זמני הביניים בקטעים של ג'מייקה וטרינידד: 1) מאלינגס 10.57 – בראון 10.63; 2) פרייטר 9.20 – ברנס 9.06; 3) בולט 9.12 – קלנדר 9.38; 4) פאוול 8.73 – תומפסון 8.94.

לגמר ריצת 100 מ' לנשים באליפות העולם ברלין 2009 העפילו רק רצות מהאיים הקריביים וארה"ב: ארבע מג'מייקה (לאלופת 2007, ורוניקה קמפבל-בראון, היה "כרטיס חופשי"), שתיים מארה"ב ושתיים מבהאמה. האלופה האולימפית מבייג'ינג 2008, שלי-אן פרייזר מג'מייקה הייתה ראשונה גם הפעם (10.73) לפני בת ארצה קרון סטיוארט (10.75) כרמליטה ג'טר מארה"ב (10.90) והאלופה היוצאת, ורוניקה קמפבל-בראון (10.95). בריצת 200 מ' ניצחה אליסון פיליקס מארה"ב (22.02 ש') לפני קמפבל-בראון (22.35), דבי פרגוסון-מקנזי מבאהמה (22.41) ומונה לי מארה"ב (22.48). שמינית הייתה הקפריסאית המפתיעה אלייני ארטימטה שבחצי הגמר קבעה שיא לאומי, 22.64 ש'.

17 נבחרות הוזמנו להשתתף במירוץ השליחים לנשים. ג'מייקה הייתה ראשונה במקצה הראשון (41.88 ש') לפני בהאמה (42.66) וטרינידד שהעפילה כ"מפסידה מהירה" עם שיא לאומי – 43.22 ש'.  נשרו: אוקראינה (43.77) , סיינט קיטס (43.98) ובלגיה (43.99). גרמניה סיימה ראשונה במקצה השני (42.96) ואתה העפילו קולומביה (43.30) ובריטניה (43.34). נשרו: בלרוס (44.12), תאילנד (44.59) וניגריה שנפסלה. במקצה השלישי רצה ארה"ב. אחרי שני קטעים היו רצות ארה"ב בראש אך מיד אחרי ההחלפה השנייה (אלכסנדריה אנדרסון למונה לי) אבדה מונה לי את שווי המשקל, נפצעה ונפלה. שנה שנייה ברציפות נעדרה ארה"ב מהגמר בשליחים הן בין הגברים והן בין הנשים, אחרי הכישלונות של שתי רביעיות ארה"ב בביג'ינג 2008. ברזיל סיימה ראשונה במקצה (43.07) ועלתה לגמר בצוותא עם רוסיה (43.18). נשרו: פולין (43.63) ויפאן (44.24).

במוקדמות רצה ג'מייקה בהרכב: סימון פייסי, שלי-אן פרייזר, אלין ביילי, קרון סטיוארט ודומה היה כי בגמר תוכנס להרכב ורוניקה קמפבל-בראון. המוקדמות והגמר נערכו באותו היום, ה-22 באוגוסט. המקצה הראשון של המוקדמות, בו השתתפה ג'מייקה היה בשעה 18:10 והגמר ב-20:00. יום קודם לכן נערך גמר ריצת 200 מ'  לנשים בו השתתפה קמפבל-בראון אך גם סימון פייסי שכאמור רצה את הקטע הפותח במוקדמות השליחים. מאמני נבחרת ג'מייקה רצו לשלב את קמפבל-בראון בגמר והציעו לה להיות המזנקת או רצת הקטע השלישי. קמפבל דחתה את ההצעה והביאה שני נימוקים לכך: 1) בכל מפגשי התרגול היא רצה רק את הקטע האחרון; 2) פציעה באצבע בכף רגלה הקשתה עליה את הריצה בקשת (הקטע הראשון והשלישי בשליחים הוא בקשת). אי לכך התייצבה ג'מייקה בגמר באותו הרכב שרץ במוקדמות וניצחה אך בתוצאה פחות טובה מאשר במוקדמות. יתכן שאי העפלת ארה"ב לגמר הקלה על קברניטי נבחרת ג'מייקה בהחלטתם לוותר על שירותיה של קמפבל-בראון בגמר. 1) ג'מייקה 42.06; 2) בהאמה 42.29 (שניקה פרגוסון, צ'נדרה סטורופ, קריסטין אמירטיל, דבי פרגוסון-מקנזי. סטורופ, ילידת 1971 ופרגוסון-מקנזי, ילידת 1976, שרדו מן ההרכב שזכה בזהב האולימפי בסידני 2000 ואליפות העולם סוויליה 1999); 3) גרמניה 42.87 (מריון ואגנר, אן מולינגר, קתלין צ'יריץ', ורנה זיילר); 4) רוסיה 43.00; 5) ברזיל 43.13; 6) בריטניה 43.16; 7) טרינידד 43.43; 8) קולומביה 43.71.

הישג השנה נקבע על-ידי נבחרת ארה"ב בתחרות במזרח גרמניה ב-8 באוגוסט – 41.58 שניות. ההרכב היה: לורין ויליאמס, אליסון פיליקס, מונה לי, כרמליטה ג'טר. סביר להניח שזה גם היה ההרכב שתוכנן לרוץ בגמר אליפות העולם בברלין.

המאמר הקודם: 

מעשיות השליחים, חלק כ"ז

המאמר הבא: 

מעשיות השליחים, חלק כ"ט

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.