יורם אהרוני | אתלטיקה | 15/08/2012

מעשיות השליחים, חלק ג'

מאת: יורם אהרוני

ישנם באתלטיקה כמה מקצועות שהם מקצועות מובהקים של משחקים אולימפיים. מדובר במקצועות בהם התחרות האולימפית חשובה לאין ערוך מכל תחרות אחרת הנערכת במחזור אולימפי בן 4 שנים. מדובר כמובן בעיקר במקצועות קרב רב ובמירוצי השליחים. הדבר היה נכון עוד יותר בתקופה שקדמה לקיום אליפות עולם באתלטיקה שנערכה לראשונה בשנת 1983. אנו מוצאים למשל כי שיעור שבירת שיאי העולם במקצועות אלה במשחקים האולימפיים הוא גבוה ביחס למקצועות אחרים. 26 שיאי עולם לגברים הוכרו בריצת 4 פעמים 100 מטרים עד סוף 1982, 11 מהם הושגו במשחקים האולימפיים. בריצת 1500 מ' הוכרו 31 שיאים באותה התקופה ורק שניים מהם במשחקים האולימפיים (ג'ק לבלוק ב-1936 והרב אליוט ב-1960). גם אם מנכים מהחשבון את "אפקט מקסיקו סיטי" (שלושה שיאים בתנאי גובה) השיעור עדיין נראה מרשים. בהתאם לכך, לא נשברו שיאי עולם בשליחים בתקופה בה הופסק קיום של המשחקים האולימפיים בשל מלחמת העולם השנייה.

במשחקי לונדון 1948, "משחקי הצנע", לא נשברו שיאי עולם כלל באתלטיקה. למירוץ השליחים לגברים נרשמו 15 נבחרות שחולקו לשלושה מקצים מוקדמים, שתי הראשונות עלו לגמר. עבור ארה"ב זינק ברני יואל (כסף ב-100 מ', 10.4 ש'), את הקטע השני רץ הקופץ לרוחק לורנצו רייט (רביעי בלונדון עם 7.45 מ', אחרון בחצי גמר מבחני ארה"ב בריצת 100 מ' – 10.8 ש') שהחליף את מי שסיים רביעי במבחני ארה"ב, אד קונוול, שפרש בגלל קשיי נשימה.  הזוכה בזהב ב-100 מ', הריסון דילארד (10.3) רץ את הקטע השלישי ומל פטון, שניצח קודם לכן בריצת 200 מ', היה המסיים. רצי ארה"ב עלו בקלילות לגמר (41.1 ש') וגם בגמר לא נדרשו להתאמץ כאשר קבעו 40.6 ש' והקדימו בשבע עשיריות השנייה את בריטניה. לאחר המירוץ קבע שופט ההחלפה הראשונה, שקשה היה לפקפק בהגינותו שכן הוא היה כומר, כי ההחלפה של ארה"ב בוצעה מחוץ לתחום המותר. נבחרת ארה"ב נפסלה ולבריטים הוענקה מדליית הזהב. ברני יואל, היה נסער וטען כי לא עבר את התחום ושכנע את ראשי משלחתו להגיש ערעור. שלושה ימים אחר כך, צפו חברי ועדת הערעורים בסרט המירוץ ובו נראה בבירור כי ההחלפה של ארה"ב בוצעה כשלושה מטר לפני סוף תחום ההחלפה, הערעור התקבל ולאמריקאים הוענקה מדליית הזהב.

אחרי זכייתה של פאני בלנקרס-קואן בשלוש מדליות זהב (100 מ', 200 מ', 80 מ' משוכות) נחשבה הולנד למועמדת לזכייה גם במירוץ השליחים. בלנקרס-קואן (1918 – 2004) השתתפה כבר במשחקים האולימפיים 1936 שם תפסה מקום ששי בקפיצה לגובה (1.55 מ') ורצה את הקטע השני ברביעיית השליחות שתפסה מקום חמישי בגמר (48.8 ש') . יתרה מזאת, שלוש מרצות ההרכב ההולנדי היו בהרכב שזכה באליפות אירופה 1946 (47.8 ש') ואותן שלוש רצות שברו עוד בזמן הכיבוש הגרמני בהולנד, בתאריך 27.8.1944, את השיא העולמי בריצת 4 פעמים 200 מ' במעין אקט של מחאה נגד הכיבוש. הן רצו במדי הולנד וקבעו זמן של 1:41.0 ד' ושברו בכך שיא עולם בו החזיקה רביעייה גרמנית שעמד על 1:45.3 ד'. ההולנדיות שברו ב-1944 גם שיא עולם במירוץ שליחים 4 פעמים 110 יארד (סה"כ 402.336 מטר) ורשמו זמן של 48.8 ש'. זמן קצר לפני משחקי לונדון הן שיפרו שיא זה פעם נוספת – 47.4 ש'. השיא העולמי בריצת 4 פעמים 100 מ' היה כזכור 46.4 ש', שיא שקבעה רביעיית גרמניה במוקדמות בברלין 1936.

11 נבחרות נשים נרשמו למירוץ השליחים לנשים בלונדון 1948, הן חולקו לשלושה מקצים והשתיים הראשונות מכל מקצה עלו לגמר. זמן קצר לפני הזינוק שררה פאניקה במחנה ההולנדי: בלנקרס-קואן יצאה לקניות ולא נראתה בסביבות האצטדיון. היא הגיעה ממש ברגע האחרון עם מעיל גשם חדש שרכשה וההולנדיות לא התקשו לעלות לגמר. בריצת הגמר שנערכה באותו היום הובילו רצות אוסטרליה עד הקטע האחרון אך בלנקרס-קואן הצליחה להדביק את המסיימת של אוסטרליה, להעניק את הניצחון להולנד (47.5 ש') ולעצמה מדליית זהב רביעית במשחקים. אוסטרליה זכתה בכסף (47.6 ש') וקנדה בארד (47.8 ש'). ארה"ב נשרה במוקדמות כמו גם שלוש הנציגות שלה בריצת 100 מ'. הרכב הנבחרת ההולנדית: קסניה סטאד דה-יונג, ג'נט ויטזירס טימר, גרדה ואן דר קייד קודיחס, פאני בלנקרס קואן. מאמני אוסטרליה בחרו להציב את הספרינטרית הטובה ביותר שלהם, שירלי סטריקלנד (ארד ב-100 מ' 12.2 ש', ארד ב-80 מ' משוכות 11.4 ש'), בקטע הראשון.

אוסטרליה נחשבה למועמדת בטוחה לזכייה בתואר לנשים במשחקי הלסינקי 1952. סטריקלנד (1925 – 2004) שוב הייתה המזנקת. לאחר נישואיה ב-1950 היא הייתה מוכרת בשם המשפחה סטריקלנד דה-לה-הנטי.  היא הספיקה לפני מירוץ השליחות לנצח בריצת 80 מ' משוכות (10.9 במדידה ידנית, 11.03 אוטומטי) ולזכות בארד ב-100 מ' (11.9, 12.10 ש'). הרצה המסיימת של אוסטרליה הפעם הייתה מרג'ורי ג'קסון, שזכתה בזהב בריצות ל-100 ו-200 מ' (11.5, 11.65; 23.7, 23.89 ש'). 15 הנבחרות שהתייצבו למירוץ חולקו לשלושה מקצים ושתי הראשונות בכל מקצה העפילו לגמר. האוסטרליות שברו במוקדמות את שיא העולם (46.1, 46.22) והוליכו גם בגמר. ההחלפה האחרונה, בין ווינסם קריפס לג'קסון, נראתה בתחילה כטובה אך לרוע מזלן של האוסטרליות פגעה ברך של קריפס ביד של ג'קסון והעיפה את המקל. על פי החוקה מותר לרצה שהחזיקה במקל לאסוף אותו ולהמשיך במירוץ וג'קסון אכן עשתה זאת אך בינתיים חלפו על פניה המסיימות של הקבוצות האחרות. גרמניה נראתה מוליכה אך ממש לקראת הסיום הצליחה קתרין הארדי מארה"ב להדביק את מרגה פטרסן מגרמניה. לשתי הנבחרות נקבע זמן ידני זהה – 45.9, שיא עולם חדש. הזמן האוטומטי של ארה"ב היה 46.14 ש' ושל גרמניה 46.18 ש'. אוסטרליה סיימה חמישית בלבד (46.6, 46.84 ש'). הרכב נבחרת ארה"ב: מיי פגס, ברברה ג'ונס, ג'נט מורו, קתי הארדי. ג'ונס הייתה ביום הגמר בת 15 שנים ו-123 ימים - הזוכה בזהב הצעירה ביותר בתולדות  תחרויות האתלטיקה במשחקים האולימפיים.

רביעיית הגברים של ארה"ב כללה ספרינטרים מעולים: המזנק היה דין סמית (רביעי בגמר 100 מ'), את הקטע השני רץ הריסון דילארד, אלוף ריצת 100 מ' בלונדון 1948 שבחר הפעם להתרכז רק בריצת 110 מ' משוכות וניצח בה בזמן 13.7 ש' (13.91 אוטומטי), את הקטע השלישי רץ אלוף ריצת 100 מ' הטרי, לינדי רמיג'ינו (10.4, 10.79 ש') והמסיים היה אלוף ריצת 200 המטרים, אנדי סטנפילד (20.7, 20.81). מתחרה חדשה הופיעה בזירה: ברה"מ. הסובייטים ניצחו באליפות אירופה 1950 (41.5) והיו ידועים בחילופי המקל המעולים שלהם. 22 נבחרות התייצבו למוקדמות, הן חולקו ל-4 מקצים מוקדמים ונקבע כי שלוש הראשונות בכל מקצה יעפילו לחצי הגמר. ארה"ב הייתה המהירה ביותר במוקדמות -  40.3 ש' (40.34). משני מקצי חצי הגמר העפילו שלוש הראשונות לגמר. במקצה הראשון הגיעו רצי ארה"ב ראשונים -  40.4 ש' (40.51), לפני ברה"מ 40.7 (41.01)ואת המקצה השני הובילו רצי הונגריה - 40.9 (40.99) לפני צרפת – 40.9 (41.02). בגמר נראו הסובייטים בראש בשני הקטעים הראשונים אך רמיג'ינו סגר את הפער בקטע השלישי וסטיינפילד הבטיח את הניצחון כאשר הקדים את המסיים של ברה"מ בשני מטר. לארה"ב נמדד זמן של 40.1 ש' (40.26), לפני ברה"מ (40.3, 40.56) והונגריה (40.5, 40.83). הייתה זו מדליית הזהב הרביעית של הריסון דילארד ששנה לאחר מכן הגיע לישראל כאורח משחקי המכבייה.

המאמר הקודם: 

מעשיות השליחים, חלק ב'

המאמר הבא: 

מעשיות השליחים, חלק ד'

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.