מעשיות השליחים, חלק ל'

מאת: יורם אהרוני

המשחקים האולימפיים לונדון 2012 נערכו בלונדון. עד כאן התחלתי בדרך כלל דווח על המשחקים בתוצאות מבחני ארה"ב. הפעם ענינו יותר בהקשר של מקצועות הספרינט דווקא המבחנים בג'מייקה. בריצת 100 מ' הגיע ראשון הכוכב העולה יוהאן בלייק (9.75 ש') לפני שיאן העולם, יוסיין בולט (9.86), אסאפה פאוול (9.88) ומייקל פרייטר (9.94). בלייק ניצח גם בריצת 200 מ' (19.80) לפני בולט (19.83) ווורן וויר (20.03). במבחני ארה"ב הגיע ראשון ב-100 מ' ג'סטין גאטלין (9.80) לפני טייסון גיי (9.86), ראיין ביילי (9.93), מייקל רוג'רס (9.94) ודארויס פטון (9.96). וואלס ספירמון (19.82) היה היחיד במבחני ארה"ב שירד מ-20 שניות בריצת 200 מ'.

במשחקים עצמם הצליח בולט לחזור לכושר מלא וזכה בניצחון כפול, כפי שעשה בבייג'ינג 2008. ב-100 מ' הוא קבע שיא אולימפי (9.63 ש') לפני בלייק (9.75) וגאטלין (9.79). שבעה רצים ירדו בגמר מ-10 שניות. היחיד שלא עשה זאת היה פאוול שדידה לעבר קו הסיום (11.99) בעקבות פגיעה בשריר, מה שחייב את ג'מייקה למצוא לו מחליף בשליחים. ב-200 מ' "טאטאו" רצי ג'מייקה את כל המדליות: בולט (19.32), בלייק (19.44) ווויר (19.84).

הרמה במוקדמות השליחים בלונדון הייתה גבוהה מאי פעם. כפי שאפשר לראות בטבלה, גם בין הגברים וגם בין הנשים נקבעו "הזמנים הטובים ביותר בהיסטוריה שלא הספיקו לעלייה לגמר". לדוגמה, בלונדון 2012 הזמן האיטי ביותר במוקדמות שהספיק לעליה לגמר בין הגברים היה 38.29 ש'. זמן של 38.31 ש' כבר לא היה מספיק טוב עבור עלייה לגמר.

"הזמנים הטובים ביותר שלא הספיקו לעליה לגמר בשליחים" באליפויות העולם ובמשחקים האולימפיים החל מ- 1983

משחקים	זמן גברים (שניות)	זמן נשים (שניות)
הלסינקי 1983	39.39	44.20
לוס אנג'לס 1984	38.98	45.20
רומא 1987	39.08	43.95
סיאול 1988	38.90	43.48
טוקיו 1991	39.08	43.43
ברצלונה 1992	39.02	43.60
שטוטגרט 1993	38.61	44.36
ייטבורי 1995	38.75	43.90
אטלנטה 1996	38.91	44.16
אתונה 1997	38.77	43.15
סוויליה 1999	38.81	43.80
סידני 2000	38.80	43.19
אדמונטון 2001	38.71	43.89
סן-דני 2003	38.66	43.64
אתונה 2004	38.64	43.12
הלסינקי 2005	38.67	43.40
אוסאקה 2007	38.73	43.39
בייג'ינג 2008	39.40	43.69
ברלין 2009	38.93	43.63
דאגו 2011	38.66	43.44
לונדון 2012	38.31	43.07

במקצה הראשון רצה ג'מייקה ללא יוסיין בולט (וכמובן שגם ללא אסאפה פאוול הפצוע). ההרכב היה : נסטה קרטר, מייקל פרייטר, יוהאן בלייק, גמאר ביילי-קול. ג'מייקה סיימה ראשונה במקצה (37.39 ש') לפני קנדה (38.05) והולנד (38.29, שיא לאומי) . בריטניה, שחצתה שנייה את קו הסיום (37.93), נפסלה מאחר שההחלפה האחרונה התבצעה מעבר לתחום המותר. עוד נשרו ממקצה זה: ברזיל (38.35), סין (38.38, שיא לאומי), סיינט קיטס (38.41, שיא לאומי) ואיטליה (38.58). במקצה השני השתתפה ארה"ב שנתנה מנוחה לטייסון גיי וראיין ביילי. גם בהיעדרו הצליחה הרביעייה (ג'ף דמפס, דארויס פטון, טרל קימונס, ג'סטין גאטלין) לקבוע שיא לאומי: 37.38 ש'. יפאן סיימה שניה (38.07) ושאר העולות לגמר מהמקצה היו: טרינידד (38.10), צרפת (38.15) ואוסטרליה (38.17, שיא ליבשת אוקיאניה). פולין, למרות שיא לאומי (38.31) זכתה לכבוד שהייתה מוותרת עליו בוודאי ברצון – קביעת ההישג הטוב בהיסטוריה שלא הספיק לעלייה לגמר...אחריה הגיעו גרמניה (38.37) והונג-קונג (38.61). בגמר, הושאר השביל הפנימי פנוי ונעשה שימוש בשבילים 2 – 9 . שביל מספר 2 – אוסטרליה; 3 – צרפת; 4 – יפאן; 5 – קנדה; 6 – ג'מייקה; 7 – ארה"ב; 8 – הולנד; 9 – טרינידד. ג'מייקה צרפה כמובן את יוסיין בולט להרכב בקטע המסיים. ארה"ב הכניסה להרכב את טייסון גיי וראיין ביילי וסדר רציה היה: קימונס, גאטלין, גיי, ביילי. בשני הקטעים הראשונים היו ארה"ב וג'מייקה צמודות וגם בקטע השלישי לא הצליח יוהאן בלייק לעבור את טייסון גיי. יוסיין בולט וראיין ביילי קיבלו את המקל ממש ביחד. לרגע נראו המסיימים בקו אחד אך שלא במפתיע חצה בולט ראשון את קו הסיום ראשון. התוצאה, 36.84 שניות – שיא עולם חדש. לראשונה נחצה גבול 37 השניות. יוסיין בולט רצה לקחת למזכרת את מקל השליחים אך שופט בריטי דרש ממנו את המקל חזרה ולא נעתר לבקשתו...רביעיית ארה"ב סיימה בשיא לאומי – 37.04 ש' (שווה לשיא העולם הקודם). קנדה חצתה שלישית את הקו (38.07) אך נפסלה מאחר שהרץ השלישי שלה דרך מספר פעמים על הקו הפנימי של השביל בעת הריצה בקשת. לפיכך הוענקה מדליית הארד לטרינידד ששמרה על אותו ההרכב בדיוק שזיכה אותה במדליית הכסף בבייג'ינג 2008. 1) ג'מייקה 36.84, שיא עולם (קרטר, פרייטר, בלייק, בולט); 2) ארה"ב 37.04, שיא לאומי (קימונס, גאטלין, גיי, ביילי); 3) טרינידד 38.12 (קסטון בלדמן, מרק ברנס, עמנואל קלנדר, ריצ'רד תומפסון); 4) צרפת 38.16; 5) יפאן 38.35; 6) הולנד 38.39; 7) אוסטרליה 38.47. זמני הקטעים של ג'מייקה: קרטר 10.28; פרייטר 9.07; בלייק 9.09; בולט - 8.70.

בריצת 100 מ' לנשים בלונדון 2012 הגנה שלי-אן פרייזר-פרייס על תוארה האולימפי כאשר קבעה 10.75 והקדימה בגמר את כרמליטה ג'טר (10.78), ורוניקה קמפבל-באון (10.81) טיאנה מדיסון (10.85) ואליסון פיליקס (10.89). פיליקס נכנסה לנבחרת ארה"ב בריצת 100 מ' אחרי שבמבחנים היא סיימה במקום השלישי יחד עם חברתה לאימונים ג'נבה טרמו. שופטי צילום הגמר לא הצליחו להפריד ביניהן ולא היה נוהל ברור כיצד יקבע מי משתיהן תייצג את ארה"ב במשחקים: הטלת מטבע? מירוץ הכרעה? תחילה נקבע מירוץ הכרעה אך לבסוף ויתר טרמו על מקומה. בריצת 200 מ' ניצחה פיליקס במשחקי לונדון (21.88) לפני פרייזר-פרייס (22.09) ג'טר (22.14) וקמפבל-בראון (22.38).

ארה"ב רצה במקצה המוקדם הראשון בשליחים והציבה את ההרכב: טיאנה מדיסון ג'נבה טרמו, ביאנקה נייט, לורין ויליאמס וקבעה הישג נאה – 41.64 ש' על-אף שג'טר ופיליקס לא נכללו בהרכב. אתה עלו לגמר: טרינידד (42.31), הולנד (42.45, שיא לאומי), ברזיל (42.55, שיא דרום-אמריקה) וניגריה (42.74). נשרו: בהאמה (43.07), שוויץ (43.54) ויפאן (44.25). במקצה השני רצה ג'מייקה בהרכב: סמנתה הנרי-רובינסון, שרון סימפסון, שילוני קאלברט, קרון סטיוארט וסיימה שניה (42.37) מאית השנייה אחרי אוקראינה ולפני גרמניה (42.69). נשרו ממקצה זה: פולין (43.07), קולומביה (43.21), רוסיה (43.24), בלרוס (43.90) וצרפת שנפסלה. פולין ובהאמה התחלקו אם כן בכבוד להיות המהירות בהיסטוריה שלא הצליחו להעפיל לגמר....המארחת, בריטניה, לא נכללה כלל בין 16 הנבחרות שהוזמנו להשתתף. רביעיית נשי בריטניה הגיעה לאליפות אירופה 2012 שנערכה בסוף יוני, כאשר היא מדורגת במקום ה-15 בעולם אך נפסלה במוקדמות ואי לכך נדחקה למקום ה-17 על ידי פולין ושוויץ. הסיבה לפסילה: דריכה על הקו הפנימי בקשת של הרצה השלישית ברביעייה. אחרי אליפות העולם 2005 התחילו בפינלנד לערוך את משחקי נבחרת הכדורגל הלאומית באצטדיון האולימפי בהלסינקי. מאחר שהמגרש לא עמד בתקני פיפ"א היה צריך להגדיל אותו וגם לבנות מסלול אתלטיקה חדש עם קשתות חדות יותר מה שגרם להרבה פסילות בשל דריכה על קו פנימי בקשת באליפות אירופה 2012. סדר השבילים בגמר בלונדון: 2 – ניגריה; 3 – ברזיל; 4 – טרינידד; 5 – אוקראינה; 6 – ג'מייקה; 7 – ארה"ב; 8 – גרמניה; 9 – הולנד. ג'מייקה העמידה את ההרכב: פרייזר-פרייס, סימפסון, קמפבל-בראון, סטיוארט. ארה"ב: מדיסון, פיליקס, נייט, ג'טר. למרות שעל הנייר נראה היה כי יתכן שג'מייקה עדיפה מעט על ארה"ב התעלו נשי ארה"ב ו"ניצחו" בשלושה מארבעת הקטעים: קטע ראשון: מדיסון 11.12 – פרייזר-פרייס 11.27; קטע שני: פיליקס 9.97 – סימפסון 10.32; קטע שלישי: נייט 10.33 – קמפבל-בראון 10.23; קטע רביעי: ג'טר 9.70 – סטיוארט 9.96. סיכומו של דבר – ארה"ב ראשונה עם שיא עולם חדש – 40.82 (מחקה את השיא של מזרח גרמניה שנקבע ב-1985, 41.37 ש'), ג'מייקה סיימה שנייה עם שיא לאומי חדש וההישג השלישי בהיסטוריה – 41.41 ש'. 3) אוקראינה 42.04, שיא לאומי (אולסיה פוב, הרסטינה סטוי, מריה ריימן, אליזבטה בריזגינה). בריזגינה היא בתם של האצנים המצטיינים משנות השמונים ויקטור בריזגין ואולגה ולדיקינה-בריזגינה (האלופה האולימפית בריצת 400 מ' בסיאול 1988 ושותפה לשיא העולם ב-400X4 מ' שנקבע באותם משחקים). 4) ניגריה 42.64; 5) גרמניה 42.67; 6) הולנד 42.70; 7) ברזיל 42.91. טרינידד לא סיימה.

המאמר הקודם:

מעשיות השליחים, חלק כ"ט

המאמר הבא: