יורם אהרוני | אתלטיקה | 22/08/2012

מעשיות השליחים, חלק ו'

מאת: יורם אהרוני

מירוצי השליחים הם חלק חשוב בתכנית התחרויות באוניברסיטאות ארה"ב. בתחרויות אלה מופגנת לעתים קרובות רמה גבוה ביותר. בשנת 1967 קבעה רביעייה של אוניברסיטת דרום קליפורניה (USC) שיא עולמי במירוץ השליחים ארבע פעמים 100 מטר – 38.6 ש'. שיא זה נקבע בעת מירוץ שליחים למרחק ארבע פעמים 110 יארד (402.336 מ'). ברביעייה היו שני שחקני פוטבול מפורסמים: או  ג'יי סימפסון ("כוכב" משפט הרצח הידוע) וארל מק-קאלוך (McCullouch), ספרינטר "לבן" בשם פרד קלר (Kuller) וסטודנט מג'מייקה בשם לנוקס מילר (1946 – 2004). בתו של מילר, אינגר מילר, הייתה חברת נבחרת שליחות ארה"ב שניצחה באטלנטה 1996. כיום מוכרים שיאים במירוצי שליחים רק אם כל ארבעת הרצים מייצגים אותה מדינה אך באותה תקופה לא היה תנאי כזה בחוקה ולכן אושרו באופן רשמי השיאים (גם ב-4 פעמים 110 יארד היה אז שיא עולם רשמי). זו הייתה הפעם האחרונה בה אושר שיא בשליחים שקבעה נבחרת של אוניברסיטה אך בהחלט לא הפעם הראשונה: בשנות ה-20 והשלושים של המאה ה-20 היו מספר מקרים בהם הושווה השיא העולמי על ידי רביעיות של אוניברסיטה או מועדון. היה מקרה אחד כזה אפילו עם  רבייעיה של USC  (בשנת 1931) שאחד מחבריה היה פרנק וייקוף שכזכור זכה בשלוש מדליות זהב אולימפיות ב- 100X4 מ' (1928, 1932, 1936). הפעם האחרונה בה אושר שיא של מועדון הייתה בשנת 1991  כאשר השיא (37.79 ש')  נקבע על ידי רביעיית "מועדון" סנטה מוניקה שכל חבריה היו אזרחי ארה"ב ( מייק מארש, לירוי בורל, פלויד הרד, קרל לואיס).

המשחקים האולימפיים מקסיקו סיטי 1968 נערכו בתנאי גובה, 2240 מ' מעל פני הים, והיו גם הראשונים בהם נערכו תחרויות האתלטיקה על מסלול סינתטי. תנאי הגובה והמסלול הביאו למבול של שיאים בריצות הקצרות, בקפיצה לרוחק ובקפיצה משולשת. אפילו שיא העולם בריצת 800 מ' הושווה ונשבר השיא האולימפי בריצת 1500 מ'. רק במרחקים הארוכים, 3000 מ' מכשולים ומעלה, הושגו זמנים חלשים שהושפעו מדלילות החמצן באוויר.

ארה"ב הגיעה למשחקים עם רביעיית ספרינטרים שלא נראתה כמוה: שלושה מהם קבעו זמן ידני של 9.9 ש' באליפות ארה"ב בסקרמנטו שמצויה ב"גובה פני הים". השלושה היו ג'ים היינס, רוני ריי סמית וצ'רלי גרין (ב-1971 השתתף גרין  בארץ בכינוס הפועל וניצח בריצת 100 מ' בזמן 10.3 ש'). לרץ הרביעי הייתה אחת הקריירות המוזרות ביותר בתולדות הספרינט. מל פנדר היה חייל בצבא ארה"ב ורק בגיל 25 החל להתאמן בריצה! הוא הצליח במבחני ארה"ב למשחקי טוקיו 1964, סיים בגמר במקומות 6 - 7, נפצע, ולכן לא השתתף שם בשליחים. אחר כך הוא נשלח לשרת בויטנאם ו-8 חודשים לפני מקסיקו סיטי 1968, בגיל 31, חזר להתאמן ומיד אחרי המשחקים נלקח חזרה לשרת בצבא ארה"ב בויטנאם.

בתחרות האישית ניצח ג'ים היינס עם 9.9 ידני שהיה 9.95 במדידה אוטומטית. באמצע שנות השבעים, החליטו להכיר רק בשיאים במדידה אוטומטית בריצות הקצרות והישג זה הפך לשיא הראשון שהוכר בדיוק של מאיות השנייה. גם שאר הרצים בגמר קבעו זמנים מהירים ולרץ שסיים שמיני בגמר, ז'אן לואי רבלומאנאנטסואה ממדגסקר, נמדד זמן של 10.2 ש' (10.27), שווה לזמן של השלישי בטוקיו 1964.

המוקדמות בשליחים היו מיותרות למעשה. מתוך 19 נבחרות נופו רק 3. מהמקצה השלישי עלו כל חמש המשתתפות בו... נקבע כי יעלו מכל אחד משלושת המקצים המוקדמים 5 הראשונות והמפסידה המהירה. כבר בשלב זה הושווה שיא העולם - 38.6 ש' (38.65) על ידי נבחרת ג'מייקה (ארול סטיוארט, מייק פריי, קליפטון פורבס, לנוקס מילר). רביעייה זו שברה בחצי הגמר את השיא – 38.3 ש' (38.39).  בגמר קבעו רצי ג'מייקה 38.4 (38.47) ונותרו ללא מדלייה! המסיים של ארה"ב, ג'ים היינס קיבל את המקל כאשר הוא מעט אחרי המסיים של קובה, אנריקו פיגורלה, אבל חלף על פניו בדרך לשיא עולם חדש 38.2 ש' (38.23) לפני קובה (38.3, 38.39) וצרפת (38.4, 38.42).

בחודש אוגוסט 1968 השוותה רביעיית ברה"מ את שיא העולם לנשים  – 43.9 ש' בהרכב: ליליה טקצ'נקו, גלינה בוכארינה,  ורה פופקובה, לודמילה איגנטייבה- סאמוטיוסובה.. בתחרות הכנה לקראת משחקי 1968 שנערכה במקסיקו סיטי לקראת סוף ספטמבר שיפרו רצות ברה"מ את השיא – 43.6 ש' עם שינוי אחד בהרכב: הרצה הפותחת הייתה לודמילה זאכראובה-מאסלאקובה.

15 נבחרות הופיעו למירוץ השליחים לנשים במקסיקו סיטי. 4 הראשונות מכל מקצה העפילו לגמר. במקצה הראשון שברה ארה"ב את שיא העולם – 43.4 (43.50) ואחרי המקצה השני הוכרזה הולנד רק כשותפה לשיא למרות שקבעה זמן של 43.49 ש' וזאת מאחר שגם אצלה הזמן הידני היה 43.4 ש'. הרכב ארה"ב: ברברה פרל, מרגרט ביילס, מילדרד נטר, ויומיה טיוס. הרכב הולנד: וילמה ואן-גול פאן-דן-ברג, מיקה סטרק, טרוס הניפמן קרוימינג, קורי בייקר. (ואן-גול פאן-דן-ברג השתתפה בתחרות האתלטיקה במסגרת כינוס הפועל בשנת 1971).  המסיימת של ארה"ב, ויומיה טיוס הייתה הראשונה שהגנה בהצלחה על תואר אולימפי בריצת 100 מ' (גם גברים לא עשו זאת לפניה). למרות חילופי מקל לא אידיאליים בריצת הגמר היא חצתה את קו הסיום ביתרון של 5 מטר  על פני קובה שסיימה שנייה. הזמן של ארה"ב היה שיא עולם חדש - 42.8 ש' (42.88).

המאמר הקודם: 

מעשיות השליחים, חלק ה'

המאמר הבא: 

מעשיות השליחים, חלק ז'

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.