יורם אהרוני | אתלטיקה | 29/08/2012

מעשיות השליחים, חלק ט'

מאת: יורם אהרוני

לכאורה, אפשר היה להסתפק בשורות ספורות  כדי לסכם את מירוצי השליחים במשחקים האולימפיים מוסקבה 1980. החרם על המשחקים שיזם נשיא ארה"ב, ג'ימי קרטר, במחאה על פלישת ברה"מ לאפגניסטן. הביא לכך שנעדרו מן המשחקים לא רק אתלטי ארה"ב אלא גם אלה של מדינות אחרות ובהן מערב גרמניה. אולם, התרחשות מעניינת, דווקא בשני מירוצי 400X4 מ', הייתה לה השלכה על המירוצים מאותה שנה ואילך. עד 1980 היה כתוב בחוקה כי כל מדינה צריכה לשמור על אותו הרכב רצים מן השלב הראשון ועד לגמר. אולם, במקרה של בעיה בריאותית, ניתן היה להמציא אישור רפואי ולהחליף רץ שכבר השתתף בשלב קודם. זה היה "סעיף רדום" בחוקה שכמעט לא נעשה בו שימוש באליפויות הגדולות. בהעדרן של ארה"ב, מערב גרמניה וגם קניה, היריבה הגדולה של ברה"מ ב- 400X4 מ' הייתה מזרח גרמניה. כדי לשפר את סיכויי הנצחון שלהם בגמר, החליטו מאמני ברה"מ להשאיר מחוץ להרכב במוקדמות את האלוף האולימפי הטרי, ויקטור מרקין (44.60 ש') ולהרכיב תחתיו רץ מחליף בשם ויקטור בוראקוב שהיה חמישי במקצה חצי הגמר שלו עם הישג של 45.97 ש'. העלייה לגמר לא הייתה בסכנה בגלל הרמה הנמוכה. היו שלושה מקצי מוקדמות מהם עלו לגמר שתי הראשונות בכל מקצה ושתי "מפסידות מהירות". הישג של 3:04.3 הספיק לטרינידד לעלות כ"מפסידה מהירה". במינכן 1972, נותרה ג'מייקה מחוץ לגמר למרות שקבעה במוקדמות 3:03.83 ד'. בגמר, למחרת, אחד באוגוסט, הביאו הסובייטים אישור רפואי כלשהו המצביע על אי כשירותו של בוראקוב, מרקין צורף להרכב והסובייטים הקדימו במעט את המזרח גרמנים: 3:01.1 לעומת 3:01.3 ד' (3:01.08 – 3:01.26). במירוץ הנשים 400X4  מ' "הגדילו" הסובייטים לעשות והחליפו שתי רצות בין המקודמות לגמר. שתי הרצות הטובות שלהם: אירינה נאזארובה (רביעית בגמר 400 מ', 50.07 ש') ונינה זיוסקובה (חמישית, 50.17 ש') קיבלו מנוחה במוקדמות ובמקומן שובצו אולגה מינייבה (הזוכה בכסף בריצת 800 מ' )ולודמילה צ'רנובה. לקראת הגמר "נפצעו" באורח פלא מינייבה וצ'רנובה ואותן החליפו כמובן נאזארובה וזיוסקובה, מה שאולי עזר לסובייטיות (3:20.2, 3:20.12) להקדים במפתיע את המזרח גרמניות (3:20.4, 3:20.35). כתוצאה מהתרגיל הסובייטי הוכנס שינוי בחוקת האתלטיקה: הוחלט שכל נבחרת תצטרך לרשום מראש ששה רצים אך תוכל להחליף ביניהם בין השלבים השונים בתחרות. חסל סדר "פתק מהרופא" בשליחים. את ה"פתק" שמרו, כפי שראינו בלונדון 2012, לסעיף אחר בחוקה: פרישה ממקצוע לאחר המועד האחרון להצהרה על כך (או השתתפות בצורה לא מכובדת, בלי השקעת מאמץ) תוך שמירת הזכות להשתתף במקצוע אחר (עיינו ערך תאופיק מחלופי בריצות 1500 ו-800 מ' בלונדון 2012). לשינוי זה בחוק יש משמעות עצומה דווקא בריצת 100X4 מ'. מאמני הנבחרות המובילות החלו להתמודד עם השאלה מה עדיף: ריצה עם רביעייה אחת העורכת הרבה תרגולים של החלפות (ושני המחליפים נמצאים בסגל רק למקרה של פציעה אמיתית) או תרגול שווה פחות או יותר של החלפות עם כל 6 הרצים מתוך מגמה ברורה לרוץ עם מחליף אחד או שניים במוקדמות כדי לתת מנוחה לאלה הזקוקים לה (בדרך כלל אלה המתמודדים גם בריצת 200 מ' באליפויות הגדולות).

בריצת 100X4 מ' לנשים במוסקבה 1980 לא היו יכולים הסובייטים לעשות את התרגיל של החלפת רצות בין המוקדמות לגמר מאחר שנרשמו רק 8 קבוצות ולפיכך לא התקיימו ריצות מוקדמות... מזרח גרמניה, שרצה בשביל 8, לא ראתה לכל אורך הדרך את היריבות שלה אך הן ודאי שראו את הגב של המזרח גרמניות...המזנקת הייתה רומי מולר (חמישית ב-100 מ', רביעית ב-200 מ') , היא העבירה את המקל לאלופת ה-200 מ', ברבל ווקל, את הקטע השלישי רצה הזוכה בארד בריצת 100 מ', אינגריד אאורסואלד, והמסיימת הייתה מרליס גר, שבמשחקים אלה זכתה במדליית הכסף בריצת 100 מ'. זמנן של המזרח גרמניות היה 41.60 ש', שיא עולם חדש. השיא הקודם היה של אותה רביעייה (41.85 ש') ונקבע בפוטסדם  זמן קצר לפני משחקי מוסקבה. ברה"מ סיימה שנייה עם 42.10 ש' לפני בריטניה – 42.43 ש'.

16 קבוצות נרשמו לתחרות הגברים ב-100X4 מטרים והן חולקו לשני מקצים. שלוש הראשונות בכל מקצה ושתי מפסידות מהירות עלו לגמר. הזמן הטוב במוקדמות היה של מזרח גרמניה (38.65 ש'). קובה נחשבה מועמדת למדליה. בהרכבה היו בין היתר הזוכה במדליית הכסף בריצת 100 מ', סילביו לאונרד (10.25 ש' ברוח נגדית 1.2-, מ/ש), הזוכה במקום החמישי, אוסבאלדו לארה (10.43 ש') והזוכה במדלית הכסף בריצת 110 מ' משוכות, אלחנדרו קאזאניאס (13.40 ש'). הקובנים פתחו יפה את הריצה במוקדמות אך הרץ המסיים שלהם, תומאס גונזאלס, ברח מהר מדי ללאונרד, שרץ את הקטע השלישי, והשניים לא הצליחו להעביר ביניהם את המקל. לאונרד התחיל להשתולל: הוא צרח, נשכב על הבטן, מרט את שערות ראשו והטיח ראשו במסלול.  במקצה השני נרשם שוויון בין ברזיל וניגריה במקום הרביעי . שתיהן קבעו 39.48 ועלו לגמר בצוותא שכן זמנן היה טוב יותר מאשר של ג'מייקה (עם דון קווארי כרץ הפותח) שסיימה רביעית במקצה הראשון (39.71 ש'). קווארי היה אלוף ריצת 200 מ' במונטריאול 1976 , וזכה שם במדליית הכסף בריצת 100 מ'. במוסקבה 1980 הוא הגיע שלישי ב-200 מ'. הוא השתתף בכינוס הפועל בשנת 1983. בגמר 100X4 מ' במוסקבה 1980 ניצחה ברה"מ (ולדימיר מורביוב, מיכאיל סידורוב, אלכסנדר אקסינין, אנדריי פרוקופייב) עם 38.26 ש' לעומת 38.33 של רביעיית פולין (קשישטוף זוולינסקי, זנון ליסנירסקי, לשק דונייצקי, מאריאן וורונין) ו-38.53 ש' של רביעיית צרפת (אנטון רישאר, פסקל בארה, פטריק בארה, הרמן פנזו).

המאמר הקודם: 

מעשיות השליחים, חלק ח'

המאמר הבא: 

מעשיות השליחים, חלק י'

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.