- אודות
- המסלול האקדמי
-
- לימודי תעודה
- מכינות
- רישום לתואר ראשון
יורם אהרוני | אתלטיקה | 13/04/2020
תקציר מאמר שפורסם ב-Frontiers in Physiology
המחבר השתמש בנתונים על 50 ההישגים הטובים באתלטיקה ב-14 מקצועות כפי שהופיעו באתר הפדרציה הבין לאומית באתלטיקה (שכונתה אז IAAF) ב-1.5.2018 כדי למצוא את הפער בין הישגי גברים ונשים. החישוב שלו נעשה בנפרד על 50 התוצאות הטובות בכל מקצוע (שבהן יכולות להופיע מספר תוצאות של אותו אתלט) וגם לפי 50 האתלטים הטובים בכל מקצוע (תוצאה אחת לכל אתלט). כמו כן הוא השווה את התוצאות לכל 10 מקומות (10-1, 20-11, 30-21, 40-31, 50,41) והחישוב שלו נותן ממוצע של ההפרשים. הוא השתמש ברוב המקצועות רק בתוצאות שהושגו מחוץ לאולם, חוץ מאשר בריצת 60 מטר ששם נלקחו בחשבון רק תוצאות באולם וריצת 3000 מטר שבה נלקחו בחשבון תוצאות הן מאצטדיון והן באולם.
החוקר חישב מדד שהוא מכנה מדד שיוויון בין נשים וגברים בהישגים The sex equity score (SES)
אם ערך ה-SES הוא 100 זה אומר שאין בכלל פער בין שתי הקבוצות. ככל שהערך נמוך יותר זה אומר שהפער יותר גדול. במקצועות הריצה החישוב נעשה כך: הזמן המשוקלל של הנשים חלקי הזמן המשוקלל של הגברים כפול 100 - SES = (MTSm/MTSw) ∗ 100
ה-MTS הוא ההישג הממוצע של 50 ההישגים או האתלטים של אותו מין. את החישוב הוא עשה לגבי כל 10 מקומות בנפרד ואחר כך עשה ממוצע של כל החישובים.
החישוב במקצעות הקפיצה היה SES = (MTSw/MTSm) ∗ 100
תוצאות החישובים מופיעות בטבלה מספר1:
מקצוע |
SES לגבי 50 תוצאות |
SES לגבי 50 אתלטים |
SES משולב של אתלטים ותוצאות |
---|---|---|---|
ריצת 60 מטר |
92.18 |
92.01 |
92.10 |
ריצת 100 מטר |
90.99 |
91.26 |
91.13 |
ריצת 200 מטר |
90.19 |
90.20 |
90.19 |
ריצת 400 מטר |
89.64 |
89.42 |
89.53 |
ריצת 800 מטר |
88.63 |
88.69 |
88.66 |
ריצת 1500 מטר |
88.49 |
88.81 |
88.64 |
ריצת 3000 מטר |
88.50 |
88.20 |
88.35 |
ריצת 5000 מטר |
88.90 |
88.55 |
88.72 |
ריצת 10,000 מטר |
88.37 |
88.36 |
88.37 |
ריצת חצי מרתון |
89.22 |
88.89 |
89.06 |
ריצת מרתון |
89.02 |
88.95 |
88.98 |
קפיצה לגובה |
85.51 |
85.21 |
85.36 |
קפיצה לרוחק |
84.84 |
84.01 |
84.42 |
קפיצה משולשת |
84.69 |
84.34 |
84.52 |
אחד הגורמים המשפיעים על ההבדל בין נשים וגברים הוא שמספר הגברים שהתחרו באתלטיקה גדול יותר ממספר הנשים. מאחר שהחוקר לא מצא נתון על מספר משתתפים באתר IAAF הוא הדגים את הפער הזה באמצעות נתוני השתתפות באליפויות בתי ספר באתלטיקה ובמרוצי שדה בארה"ב. הוא מראה כי בעונת 2018/2019 השתתפו בארה"ב 269,295 בנים בתחרויות מרוצי שדה של בתי ספר לעומת 219,345 בנות. מספר הבנות היווה 81.45% ממספר הבנים. בתחרויות האתלטיקה בבתי הספר התיכוניים השתתפו אותה שנה 605,354 בנים לעומת 488,267 בנות, כלומר מספר הבנות היווה 80.66% ממספר הבנים.
מהנתונים בטבלה אפשר לראות כי הפער הגדול ביותר בין נשים לגברים הוא במקצועות הקפיצה, אחר כך בריצות הארוכות והבינוניות והוא הכי קטן בריצות הקצרות. לדעתו של החוקר יתכן שליכולת הריצה למרחקים קצרים היה ערך אבולוציוני גדול יותר מאשר לריצה למרחק ארוכים ולקפיצות וזאת מאחר שיכולת הריצה המהירה אפשרה התחמקות טובה יותר מטורפים ותכונת השרידות הזו חייבת להיות טובה גם אצל הנשים. לעומת זאת יכולת הריצה למרחקים ארוכים וליכולת הקפיצה לא היה ערך הישרדותי גדול ולכן היא הייתה יכולה להתפתח יותר אצל הגברים, שהתמחו בציד ואז יכולות אלה נתנו להם יתרון על הנשים שהיו יכולות לעסוק פחות בפעולה זו.
ביום ספורט שהתקיים בחטיבת ביניים בישראל בשנת 2019 התחרו התלמידים בין היתר במספר מקצועות אתלטיקה. ממוצע 20 התוצאות הטובות בכל מין והיחס ביניהם מוצגם בטבלה 2:
מקצוע |
ממוצע בנות |
ממוצע בנים |
SES |
---|---|---|---|
ריצת 60 מטר (שניות) |
9.47 |
8.345 |
88.12 |
ריצת 200 מטר (שניות) |
36.93 |
30.77 |
83.32 |
ריצת 800 מטר (שניות) |
220.5 |
172.15 |
78.07 |
קפיצה לגובה (מטר) |
1.20 |
1.3725 |
87.43 |
קפיצה לרוחק (מטר) |
3.338 |
3.9695 |
84.09 |
זריקת כדוריד (מטר) |
21.845 |
32.805 |
66.59 |
Carroll C (2019) The Performance Gap in Sport Can Help Determine Which Movements Were Most Essential to Human Evolution. Front. Physiol. 10:1412. doi: 10.3389/fphys.2019.01412
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.