הספורט בישראל ובעולם, חלק א'

מסקנות כלליות

המהפך בספורט הישגי החל בסאול 1988. במשחקים אילו הוחמצו אולי מדליות של יהודה בן חיים ז"ל (אגרוף) והשייטים בגלל יום כיפור.

ההכנות למשחקי סאול היו במסגרת תכנית רב שנתית שהוכנה ביחידה לספורט הישגי עם קריטריונים ברורים, תכנית אימונים ותחרויות, תמריצים , שכר מאמנים וליווי מדעי-רפואי מתודי.

בפעם הראשונה נצמד הועד האולימפי בישראל לקריטריונים , אלו גרמו לכך שהמשלחת ב-1988 צומצמה, ולענפים כמו א"ק ומשקולות, בפעם הראשונה, לא היו נציגים.

ב 1992 באה לידי ביטוי ההכנה המקצועית והתוכנית הרב שנתית וכך גם במשחקי 1996 ו-2000.

בשנת 2004, למרות המדליות (זהב וארד) החל קיפאון בהישגים בישראל, למרות שהאפשרויות למדליות במשחקים האולימפיים גדלו (מ 700 ל 950 ).

גם הירידה בהישגים באירופה (ירדה מ 70% מדליות לפחות מ 50% ) לא סייעה לנו בניסיונות להשתפר

למרות שהאמצעים הכלכליים בספורט בישראל שופרו באופן ניכר.

ניתן למצוא יחס ישיר בין טיפוח ועידוד מאמנים מצליחים לבין המשכיות בהישגים .

מסקנות ענפיות לגבי ההופעה במשחקי לונדון 2012

אתלטיקה: ירידה משמעותית. משני גמרים בסידני 2000, שבאחד מהם ישראל הייתה במרחק נגיעה ממדליה, ירדנו לשלושה אתלטים שכשלו או לא העפילו שלב: בג'יליאן שוורץ (4.40 מ' במוקדמות המוט, זוהר זמירו (סיים בתוצאה חלשה במרתון) ודונאלד סנפורד (לא העפיל לחצי הגמר בריצת 400 מ', למרות שקבע שיא ישראלי – הצטרף לשורות האתלטיקה הישראלית ולמשלחת ללונדון ממש ברגע האחרון). תופעה דומה ניתן לראות גם בשתי אליפויות העולם האחרונות ( ברלין 2009 ודאגו 2011).

שחייה: עמית עברי (מקום 12 ב-200 מעורב אישי) ויעקב טומרקין (7 ב-200 גב) קבעו הישגי שיא בשחייה, לנשים ולגברים. מדובר בחזרה ראשונה לגמר לאחר 12 שנים. בבייג'ין ההצלחה התבטאה בשיאים ישראליים ובחצאי גמר, בלונדון כבר מדובר על שלב אחד קדימה. יש לזכור שגל נבו פספס שתי העפלות לגמר כשסיים במקום ה-10 ב-200 ו-400 מעורב אישי.

התעמלות: החל מ-2004 הופיעו נציגים ישראליים בגמרים בהתעמלות אמנותית ובהתעמלות מכשירים. מדובר בשיפור שכמוהו לא ניתן לראות בשום ענף ספורט אולימפי בישראל. אין לייחס את ההישג רק לאלכס שטילוב, שהוא ספורטאי יוצא דופן, אלא גם להתקדמות בענף ההתעמלות האמנותית (ריתמיקה). יש לציין כיבראיון לאתר ערוץ הספורט שטילוב התלונן על "היעדר מסגרת". ייתכן שמסגרת שכזו בה יתאמנו המתעמלים בצורה המקצוענית היא שתעשה את ההבדל. יחד עם זאת יש להדגיש כי הענף הוא בשליטה מוחלטת של מדינות סין, רוסיה, ארה"ב.

ג'ודו: בסך הכול יש ירידה בהישגים בין שנות ה-90 לבין בייג'ין ולונדון, אך יחד עם זאת בלונדון ראינו מספר שיא של ג'ודאיסטים ישראלים (5)

שייט: בלונדון 2012, לראשונה מאז סאול 1988, לא היה לישראל גולש רוח בשמינייה הראשונה בגברים. האם יש קשר להחלטה שלא לשלוח את נמרוד משיח, אלא להעדיף את שחר צוברי במקומו? ההישג של לי קורזיץ (מקום 6), הוא הישג שיא לגולשת ישראלית באולימפיאדה

קיאקים: ענף בנסיגה בולטת. משני גמרים בסידני (כולל מדליה) ובאתונה, ירדנו ל-0 נציגים במשלחת האולימפית האחרונה ללונדון

היאבקות בסגנון יווני-רומי: ראה הערה דומה לגבי ענף הקיאקים.

ענפי כדור: הנציגות היחידה שמגיעה מענפי הכדור היא מהטניס וההישגים הם שייכים רק לצמד אנדי רם ויוני ארליך. אין זכר לענפי כדור מסורתיים (כדורגל, כדורסל, כדורעף, כדוריד, כדור-מים). יש לציין כי רק 12 נבחרות מרחבי העולם מעפילות לטורניר האולימפי, כך שכדי להגיע לשם צריך להתברג לרוב בין 2-3 הראשונות באליפות היבשתית. הסיכוי הסביר היחיד שנראה ענף כדור באולימפיאדה הוא בכדורעף חופים, שם 24 זוגות (ע"פ הדירוג העולמי) גברים ונשים מתמודדים במשחקים.

לקריאת חלק ב'

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.