אורי גולדבורט | | 05/02/2012

הפחתת עישון ותוחלת חיים

מאת: ד"ר יריב גרבר, ויקי מאיירס ופרופ' אורי גולדבורט

מחקרים רבים הראו כי עישון גורם סיכון להתפתחות מחלות קשות כמו סוגים שונים של סרטן ומחלות לב. כתוצאה מכך גם תוחלת החיים של מעשנים קצרה יותר מאשר של לא מעשנים.

למרות מאמצים רבים של שירותי הבריאות, מעשנים רבים מתקשים להפסיק את ההרגל. ידוע כי ככל שמעשנים יותר סיגריות ביום עולה הסיכון לתחלואה אך מחקרים קודמים התקשו להדגים קשר בין הפחתת העישון (עישון מספר קטן יותר של סיגריות ביממה) לבין הפחתה בתחלואה ובתמותה. בהתבסס על תוצאות מחקרים אלה, הפחתת עישון אינה נכללת כאסטרטגיה מוכחת להקטנה הסיכון לתחלואה במחלות לב ע"י שירותי הרפואה בארה"ב.

הנבדקים במחקר הנוכחי היו עובדי מדינה ושלוש עיריות מישראל בשנת 1963. המחקר כלל 10,059 גברים שגילם 40 שנה ומעלה שמתוכם היו 4633 מעשנים. הם דווחו בראיונות על הרגלי העישון שלהם בתחילת המחקר, בשנת 1963, וכעבור שנתיים. גילם הממוצע של המעשנים בשנת 1963 היה 49 שנים. הנבדקים חולקו לחמש קבוצות: א) לא עישנו מעולם; ב) עישנו בעבר; ג) מעשנים 1 - 10 סיגריות ביום; ד) מעשנים 11 -20 סיגריות ביום; ה) מעשנים יותר מ- 20 סיגריות ביום. כעבור שנתיים נצפו מעברים בין הקבוצות ובהתאם לכך חולקו הנבדקים לארבע קבוצות: 1) הגבירו עישון (8%); 2) נשארו באותה קבוצה (65%); 3) הפחיתו את כמות העישון (17%); 4) הפסיקו לעשן (10%).

נמצא כי הסיכוי להגיע מעבר לגיל 80 היה שונה בין הקבוצות. ביחס לאלה שנשארו באותה קבוצה, הסיכוי של "מגבירי העישון" להגיע מעבר לגיל 80 היה 0.77, של "המפחיתים" 1.22 ושל "המפסיקים" 1.33.

כלומר,  הסיכוי הטוב ביותר להגיע מעבר לגיל 80 היה של "המפסיקים" ואחר כך לפי הסדר של "המפחיתים", "המתמידים" ו"המגבירים".

נתונים אלה מראים כי הפחתת עישון מהווה אסטרטגיה בעלת ערך להקטנת הסיכון לתחלואה ותמותה כתוצאה מעישון אצל מעשנים כבדים המתקשים להפסיק לגמרי את הרגל העישון.

מחקרים רבים הראו את התועלת הבריאותית שבהפסקת העישון אבל זהו המחקר הראשון המדגים שגם להפחתת עישון יש תועלת בריאותית. סיבה אפשרית לכך היא שהמעקב אחרי הנבדקים היה ארוך והגיע ל – 40 שנים. מאחר שהעישון גורם נזק ארוך טווח, יש להניח כי ככל שזמן המעקב ארוך קל יותר לזהות את התועלת שבהפסקה ובהפחתה של העישון. מחקר אחר, שבוצע בדנמרק, שבחן את התוצאות של הפחתת עישון אחרי 15 שנים, לא מצא תועלת בריאותית בהפחתת עישון.

מבין מגבלות המחקר חשוב לציין, כי הוא מבוסס אך ורק על דווחי הנבדקים ולא על ממצאים ביוכימיים וכי לבד מהדיווח שנתיים אחרי התחלת המעקב אין מידע על הרגלי העישון של הנבדקים בשנים הבאות. מחקר אחר שבדק הרגלי עישון של "מפחיתי עישון" 10 שנים אחרי הדיווח הראשון מצא כי 50% מהם המשיכו לעשן באותה רמה מופחתת, 20% הפסיקו לעשן כליל ו – 30% חזרו להיות "מעשנים כבדים".

חשוב לציין גם שהצלחה בהפסקת עישון נמדדת לפי שינוי בהיארעות מצבים בריאותיים שונים. כאן בוצע ניתוח של ההבדלים בגיל בתמותה, בלבד.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.