| | 19/07/2018

רשמים מהקונגרס הבינלאומי ל"ספורט אולימפי וספורט לנכים"

רשמים מהקונגרס הבינלאומי ל"ספורט אולימפי וספורט לנכים"

תקציר הרצאה: פיתוח רגשות בעבודתם של מתמחים בהוראה

ורשמים מהקונגרס הבינלאומי  ל"ספורט אולימפי וספורט לנכים"

בסנט  פטרסבורג 16-18 דצמבר,  2016

מאת ד"ר היילי רוזנבלום

 בקונגרס וינגייט 2016, בסימפוזיון בנושא "רגשות בהכשרת מורים", השתתפו נציגים מהאוניברסיטה הלאומית  לחינוך לספורט ובריאות "לאסגאפט" אשר בסנט פטרסבורג. בראש הצוות עמדה פרופסור אולגה קולומיטיס , ראש הפקולטה לשיקום, אשר הזמינה אותנו להשתתף בקונגרס הבינלאומי  ה- XX   ל"ספורט אולימפי וספורט לנכים" שהתקיים בסנט  פטרסבורג ב 16-18 דצמבר, 2016 .

הקונגרס נפתח בברכות לנציגים שהגיעו מ -30 ארצות כולל ישראל, בשילוב מצגות של דגלי כל אחת מהמדינות המשתתפות. לאחר מכן, ברכו את באי הקונגרס מנהיגי הפדרציה הרוסית לספורט, נציגי הוועידה הרוסית של האולימפיאדה, נשיא הארגון הבינלאומי לחינוך לספורט ואוניברסיטאות הספורט, הנשיא של  FISU, מנהיגי הממשלה בסנט פטרסבורג ושל אזור ללנינגרד, אלופים אולימפיים בוגרי האוניברסיטה ואורחי כבוד. ההרצאה המרכזית יוחדה לסקירה היסטורית לציון 120 שנה לייסוד אוניברסיטת "לאסגאפט" (1896). הקונגרס כלל מספר מכובד של מושבים כגון :

5. ספורט של בריאות הציבור
5. סוגיות תיאורטיות ומתודולוגיות , היסטוריות, חברתיות, ותרבותיות, חוקתיות, כלכליות, ארגוניות.
5. נושאים בתחומי ניהול של ספורט אולימפיאדה וספורט נכים.
5. ספורט אולימפי וספורט נכים במערכת החינוך.
6. חדשנות טכנולוגית ויישומים מודרניים.
5. חינוך אולימפי בעיות וגישות לעתיד.
5. סוגיות בהכשרה ואימון מקצועי.
5. סוגיות פסיכולוגיות  ופדגוגיות של ספורט ברמה גבוהה וספורט לנכים.
5. סיוע רפואי וביולוגי של ספורט וספורט לנכים.
5.  סוגיות מגדר וספורט מודרני. 
5. רפואה מודרנית של ספורט חדשנות בשיקום.
5. אימון אתלטים לסגנון חיים ספורטיבי.

בקונגרס הצגתי את המחקר שערכנו במכללה בשנת הלימודים תשע"ו במסגרת הקורס ניתוח אירועים של מתמחים בהוראה. שם ההרצאה:

Physical Education Student Teachers in Their Year of Induction Develop Their Expression of Emotion

Hily Rosenblum, Varda Inglis, Sima Zach, Hanan Stein

במסגרת הקונגרס, בנוסף להרצאה על המחקר, הוזמנתי לשמש כיו"ר של מושב על חינוך ופדגוגיה של הספורט יחד עם ראשי הפקולטות לפסיכולוגיה של הספורט באוניברסיטת מוסקבה, אוקראינה וורשה. כמו-כן, הוזמנתי לקחת חלק בכינוס של הארגון הבינלאומי של אוניברסיטאות לספורט וחינוך גופני. בכינוס זה הצגתי בפני המשתתפים את הנושא של רגשות בהכשרת מורים והזמנתי את המשתתפים להגיע לקונגרס וינגייט הבא. בסיום הקונגרס בהמשך להרצאתו המרתקת של פאבל פלביש, סטודנט לתואר שני בהנחיית פרופ' הוצלר, התבקשתי פעם נוספת להציג בפני כלל המשתתפים את החשיבות והתרומה של שילוב רגשות בהתפתחות מקצועית של אנשי חינוך בתחום הספורט, החינוך הגופני והשיקום.

להלן תקציר ההרצאה

עולמנו הדינמי ועתיר הידע מזַמן לאנשי החינוך התמודדויות ואתגרים עם הקשיים המאפיינים חברה רב-תרבותית (Bronfenbrenner, 2001; Darling-Hammond & Bransford, 2005). עבודת המורה, משמעותה התמודדות הכרוכה ברגשות האישיים שלו - התלהבות, דאגה, אהבה, כעס, אכזבה ועוד, נוסף להתמודדות קוגניטיבית ולהתמודדות פדגוגית עם התכנים הנלמדים (Allender, 2001 ;Day, 2012; Korthagen, 2012). יותר ויותר חוקרים מתחום החינוך והפסיכולוגיה קוראים להחזיר את מרכיב הדאגה, הרגש והקרבה אל ההוראה בכיתה. ההנחה המרכזית שלהם היא כי לא ניתן להפריד בין קוגניציה לבין רגש, ולא ניתן להתייחס לשני אלה כאל שתי תופעות נפרדות (Hargreaves, 2012; Oplatka, 2011). לאור זאת מופנית בשנים האחרונות תשומת לב רבה יותר למחקר על רגשות של אנשי חינוך, ובייחוד בשלב ההכשרה.

התפיסה שלפיה חשוב לשלב רגשות בהכשרת מורים מוצגת בכמה מודלים שפותחו ונחקרו במהלך העשור האחרון. חלק מהמודלים תיאורטיים בלבד, וחלקם משלבים גם פיתוח מודעות עצמית באמצעות רפלקציה שלמרות שנתפסת כקוגניטיבית יותר ((Korthagen, 2005 מציינת את הנוכחות של הרגשות ואף ליווי ותמיכה אישית למורים בעת ההכשרה המקצועית (Sconiers & Rosiek, 2000). לאור זאת, הקניית הידע למורים בתהליכי התפתחותם המקצועית צריכה לשלב גם התייחסות לעבודתם, דוגמת משוב בזמן אמת בעת ההתנסות בהוראה וגם תמיכה רגשית. כדי לקדם גישה זו יש לפתח את הרגישות של המורה תוך כדי רכישה של כלים שימושיים.

המחקר הנוכחי בא לבדוק את ההשפעה של שילוב רגשות, לפי תכנית "מעגלי הלב", במהלך שנת הסטאז' של מורים על הפיתוח של יכולות להתמודדות במצבי הוראה מאתגרים. תכנית "מעגלי הלב" מכוונת להעצמת ההתפתחות המקצועית של מורים במהלך הכשרתם ומבוססת על תיאוריות הוליסטיות-הומניסטיות (Buber, 1958; Fromm, 1983; Maslow, 1998). גישת התכנית דוגלת באינטגרציה של רגשות בהכשרת מורים הלכה למעשה כבסיס לפיתוח אווירה של אמון, כבוד ודיאלוג אמפטי בין מורים ותלמידים.  

אוכלוסיית המחקר כללה 32 מתמחים בהוראה במסגרת קורס ניתוח אירועים. התכנית נחקרה בפרדיגמה האיכותנית. ההתפתחות של המורים נחקרה באמצעות התייחסות לשתי זוויות ראייה - זו של המורים שהשתתפו בתכנית וזו של החוקרות. תפיסות אלו נותחו באמצעות הגישה הפנומנולוגית (Giorgi, 2005). כלי המחקר היו רפלקציות של המשתתפים, צילומים של יצירות באמנות שיצרו המשתתפים כחלק מתהליך הלמידה בתכנית, וכן צילומי וידאו שתיעדו את מהלך המפגשים. במחקר היו  5 שלבים שכללו פעילויות תיעוד ורפלקציות על אירועים מאתגרים בהוראה. הפעילויות התבססו על הקשבה של המשתתפים לתחושות, לרגשות ולמחשבות, באמצעות תהליכים יצירתיים בקבוצות בשילוב אמנות, מטפורות, סימולציות וצילומי וידאו. השלב האחרון של המחקר התמקד על רפלקציה אינטגרטיבית ויישומית של המשתתפים על התהליך כולו.

הממצאים של המחקר הצביעו על 4 דפוסי התפתחות של המשתתפים:  התמקדות על הממד האישי או  על הממד המקצועי, התמקדות על המדד המקצועי-אישי אינטגרטיבי או על המדד המקצועי-אישי ויישומי.  לדוגמא בתחילת המחקר אופיינו 5 מתוך 32 מהמשתתפים בדפוס התפתחות הממוקד בממד האישי ובסופו של המחקר נותר רק משתתף אחד בממד זה. בנוסף, בתחילת המחקר רק 3 ( 15%)  מתוך כלל המשתתפים התפתחותם אופיינה כממוקדת בממד האינטגרטיבי- יישומי לעומת  13 ( 63%). מהמשתתפים בסיומו של המחקר.

המחקר שהוצג מאפשר להאיר את הסוגיה של רגשות  כגורם משמעותי בהתפתחות המקצועית. הממצאים המתייחסים לממד האישי הדגישו את מקום הרגשות בהתפתחות המקצועית, וחָברו לגישות הדוגלות בהוראה המבוססת על הממד האינטראקטיבי.

המסקנה המרכזית בנוגע להתפתחות אישית ומקצועית בתכנית "מעגלי הלב" היא שהקשבה והבעת רגשות היא מנוף לפיתוח פדגוגיה אמפטית ודיאלוגית. יתרה מכך, פעילויות המשלבות אמנות ואסטרטגיות מתחום התרפיה באמנות, כגון מטפורות, אמנות פלסטית, תנועה וצילום, הן בעלות פוטנציאל להבעת רגשות ולהמשגת מחשבות. העובדות מצביעות על כך שהקשבה לממד האישי, דהיינו לצרכים הייחודים של המורה במהלך התפתחותו המקצועית, מקדמת את היכולות שלו להקשיב לממד האישי של התלמיד. פיתוח תפיסה אינטגרטיבית הוליסטית של המורה את עצמו ואת תלמידיו תשמש מנוף לקידום גישת הוראה כוללת. הגישה של "מעגלי הלב", שעליה התבסס המחקר הנוכחי, דוגלת באינטגרציה של רגשות בהכשרת מורים הלכה למעשה. לאור ממצאי המחקר ניתן לומר כי יש חשיבות רבה לשילוב של פעולות להתמודדות עם עולם הרגש במהלך הכשרת המורים וכן במסגרות ההתפתחות המקצועית שלהם.

תשומת לב לממד האישי בשילוב אינטליגנציה קוגניטיבית ואינטליגנציה רגשית משפרת את התפתחותו של המורה באופן הוליסטי כ"אדם שלם". ההנחה היא שהשיפור בתפקודו של המורה כ"אדם שלם" יבוא לידי ביטוי בעבודת ההוראה וישפר את ההתייחסות שלו כלפי תלמידים.

המחקר הנוכחי עשוי לתרום לשיח בספרות המחקרית העוסקת במקומם של היבטים רגשיים בהכשרת מורים. המחקר אף יוכל לחזק את התפיסה, כי התפתחות מקצועית מושפעת מהאינטגרציה עם ההתפתחות האישית. הדיון על מקומם של רגשות בתכניות להתפתחות מקצועית של מורים רלוונטי לתרבויות שונות במדינות אחרות, לכן תרומתו של המחקר היא אוניברסלית. במבט קדימה, יש צורך לעודד מחקרים נוספים על רגשות של סטודנטים להוראה ושל מורים על מנת לפתח ידע תאורטי-אמפירי על הרגשות של אנשי הוראה. מחקר עתידי עשוי לאתר את הגורמים המקדמים ואת הגורמים החוסמים תקשורת רגשית בקרב מורים.