פסיכולוגיה חיובית

פסיכולוגיה חיובית

פסיכולוגיה חיובית הינה זרם חדש ומרתק בתחום הפסיכולוגיה התיאורטית והמעשית. שורשיה של הפסיכולוגיה החיובית טבועים עמוק בפסיכולוגיה ההומניסטית ומושגיה. עם זאת, נראה כי הרעיון הטיפולי החדש והמעניין כי הטיפול הממוקד בבעיה מקבע ומעצים אותה במקום לפתור אותה שייך לטיפול משפחתי קצר מועד ממוקד פתרון (Solution Focused Therapy). בגישה זו השיח הטיפולי ממוקד בתכונות הטובות והחזקות של האדם והמשפחה על מנת לחזק את יכולתם להתמודד. בדומה להתפתחות הפסיכולוגיה החיובית, המטפל מאמין כי העיסוק בחלקים הבריאים של האדם מחזק ומגדיל חלקים אלו על חשבון הקושי והתסכול אשר הולכים ומתמעטים ללא צורך לעסוק בהם (שזר, 1982).

הפסיכולוגיה החיובית לא באה להחליף את הידע הקיים בפסיכולוגיה אלא להעשיר ולשפר אותו. מחקרים אמריקאים מראים כי עלינו להפוך את היחס המקובל בין הערות שליליות להערות חיוביות לסובבים אותנו מחמש הערות שליליות להערה חיובית אחת, להערה שלילית אחת לכל חמש הערות חיוביות. מיקוד זה יכול לתרום רבות לשיפור הדימוי העצמי, להגברת המוטיבציה, ולחיזוק כוחות האגו הנדרשים מכל אחד מאיתנו על מנת להתמודד עם הקשיים הפוקדים אותנו!

קיימות מספר עדויות מאוששות לעקרונות הפסיכולוגיה החיובית. מחקרים מעניינים בתחום הבריאות בכלל והאונקולוגיה בפרט, מצביעים על כך שאופטימיות והתמקדות בשמחה וחיזוקים פנימיים מעודדות ומחזקות את המערכת החיסונית ברמה התאית (מספר תאי דם למשל) ומפחיתות סיכון למחלות דם ולב. חיזוקים טריוויאליים יותר ניתן למצוא באפקט הנבואה שמגשימה את עצמה בעיקר בתפקודים חברתיים בהם ברור כי ציפייה לדחייה חברתית יכולה לגרום לסגירות, רגישות יתר ולדחייה חברתית בפועל, לעומת ביטחון עצמי וציפייה לחיזוקים חברתיים. הדבר נכון גם להצלחה בלימודים, בהם הציפייה לקושי ולכישלון מובילה לסף תסכול נמוך ולנטייה לוותר ביתר קלות, לעומת האמונה ביכולת ובהצלחה שיכולה לחזק נחישות והתמודדות עם בעיות קשות ולכן לשפר הצלחה בלימודים.

למזלנו מסתבר שחשיבה חיובית, כמו גם חשיבה שלילית, הינה מדבקת ומתגלגלת ככדור שלג. יש הקוראים לכך "אפקט הטטריס" מאחר וכמו העיסוק החוזר במשחק הממכר, אנו מתרגלים לחשוב בצורה מסוימת ומאותו רגע ההרגל משפיע על כל רגע בחיינו. יתכן מאוד שאנו מגדירים עצמנו כפסימיים או אופטימיים רק בגלל הרגל חשיבה הניתן לשינוי במאמץ ממוקד אך פשוט!  

ניסוי מעניין אותו אני ממליץ לכל הורה, מורה ומדריך הנתקל בקושי אל מול ילד שמצבו תקוע או מדרדר ללא הצלחת המבוגרים לעזור לו נקרא "לתפוס אותו עושה משהו טוב": במשך שבועיים לפחות, עלינו להעיר לילד הערות חיוביות בלבד אך מציאותיות לחלוטין, גם במצבים קשים במיוחד. משימה זו איננה קלה ולפעמים היא דורשת יצירתיות והבלגה יוצאי דופן. דווקא כאשר הילד מתנהג בצורה מאתגרת ושלילית עלינו להתאמץ ולמצוא משהו שהוא עושה טוב. אם בתוך כל ההמולה קראנו לו והוא מקשיב לרגע, אפשר רק לחזק אותו על הנכונות להקשיב ולא להוסיף דבר שלילי.

הפסיכולוגיה החיובית, אם כך, במקום להתמקד בפתולוגיה ובקושי, מתמקדת במושגים כגון יעוד, אושר, מימוש, סליחה, כשרון, ייחודיות ואהבה. גם ברובד החברתי והארגוני עוסקת הפסיכולוגיה החיובית במושגים תואמים כגון ערכי כבוד, אחריות ארגונית, הזנה וטיפוח, סובלנות ואתיקה. עקרונותיה פשוטים ומיידיים ליישום והאפקט שלהם לרוב הינו משמעותי וברור. בשל כך, הפסיכולוגיה החיובית מתאימה במיוחד לאנשים שעובדים עם אחרים. ביכולתה לשפר מערכות יחסים בצורה משמעותית ולאפשר לנו לחזק את עצמנו ואת הסובבים אותנו מבלי הצורך להתעמק בבעיות הפוקדות אותנו. לרוב חיזוקים אלו מאפשרים לאדם להתמודד ביתר הצלחה עם קשיים שונים ובעיקר להתמקד בחיובי וביפה בחיינו ולפתח אושר ושמחת חיים. הפסיכולוגיה החיובית מהווה כלי חזק במיוחד בייעוץ הורי וגם בהדרכה לצוותים בשירות וברווחה.            

קורס מדריכים בגישת הפסיכולוגיה החיובית ב מכללה האקדמית בוינגייט יעניק לכם כלים ייחודיים לשיפור תפקודי בחיים הפרטיים, בעבודתכם כמטפלים/אנשי חינוך והוראה.