מה בין ציפורים נודדות, אנשים ומנחי קבוצות

ביום חמישי האחרון התכנסנו קבוצה של 17 סטודנטים ומנחה אחת לשיעור בקורס "גוונים של חיפוש" במסגרת מסלול ההכשרה האינטגרטיבי למנחי קבוצות. מטרת הקורס הזה בתוך תכנית ההכשרה היא לאפשר לאנשים מפגש יצירתי ואחר עם אותם חלקים פנימיים, סמויים של אישיותם מתוך התפיסה שהייחודיות והמומחיות המקצועית שלנו נעוצה דווקא בשורשי הרגישויות שבנו ושאם נכיר בהן וניתן להן ביטוי נפתח את העוצמות שלנו לכדי מימוש בחיינו הפרטיים והמקצועיים. המפגש באותו יום היה מרגש במיוחד משתתפי הקבוצה שיתפו באירועים לא פשוטים, אירועים ששינו את צבע חייהם. בין יתר השיתופים באותו מפגש סיפרה משתתפת על תהליך מכאיב של פרידה מבן זוג, אחרת סיפרה על התלבטות מכאיבה אל מול ילדיה, משתתף נוסף סיפר לקבוצה את סיפור הפציעה שלו...ואיכשהו למרות הסיפורים המורכבים כל כך הייתה הרגשה שהקבוצה הזו מתקדמת לעבר מרחב שיש בו ביטחון, תמיכה ותחושת משמעות.

בסוף השבוע קיבלתי מכתב שנשלח אלי ואל כל משתתפי הקבוצה מאחת המשתתפות. היא שיתפה אותנו במאמר שקראה בעיתון שכל כך הבהיר  עבורה את התחושות והכוחות אותם גילתה בקבוצה. היא החלה את השיתוף בשאלה: האם תהיתם פעם מדוע האווזים נודדים במבנה בצורת האות V? וכך ציטטה מתוך המאמר :

" שכל אחת מהציפורים מנפנפת בכנפיה זה גורם להתרוממות הציפור שמאחוריה.
בצורת ה-V כל המבנה מוסיף לטווח התעופה שלו לפחות 71% יותר ממה שכל אחת מהציפורים יכלה לעוף לבד... בכל פעם שאווז יוצא מהמבנה הוא מרגיש לפתע את המשיכה וההתנגדות לניסיון לעוף לבד....וחוזר מהר למבנה. כאשר האווז הנמצא בראש המבנה מתעייף הוא עובר לתוך המבנה ואווז אחר לוקח על עצמו את המקום בראש המבנה...האווזים הנמצאים בסוף המבנה צווחים וקוראים בקול כדי לעודד את אלו בחזית להגביר את מהירותם....כאשר אווז אחד נעשה חולה או נפצע שני אווזים אחרים עוזבים את המבנה ומלווים אותו למטה כדי לעזור לו ולספק לו הגנה. הם נשארים עם חבר הלהקה שאינו בריא עד אשר הוא מסוגל לעוף שוב או עד שהוא מת ורק אז מנסים או לחזור ללהקתם או להתחבר ללהקה חדשה...."

ניתן למצוא בסיפור הזה המון מהמשותף ללהקת הצפרים ולתהליכי ההתפתחות בקבוצה ובעיקר משהו שממחיש את האווירה שיש בקבוצות ההכשרה אצלנו-זה בית שעוזר לאנשים לעוף יחד ובנפרד לעבר משמעות ויעד-אישיים ומקצועיים. אני גם אוסיף ואומר  שהייחודיות של "הלהקות" אצלנו, כלומר הקבוצות, שלא כולם שם אווזים; יש מגוון רחב של "בעלי כנף" ולכל אחד ואחת בלהקה יש את הכישרונות והחוזקות הייחודיות לו ; יש מורים, שחקני תאטרון, אומנים, פסיכולוגים, מוסיקאים, מטפלים הוליסטיים, אנשי תקשורת ועסקים, מדריכי נוער בסיכון, רקדנים ועוד. המשותף לכולנו-מורים ותלמידים שאנחנו יחד ולחוד בחיפוש אחר המשמעותי והייחודי לחיינו, אותו עניין שהופך אותנו לאנשים-מנחים היודעים ללוות את עצמינו ואת האחרים במסע המשותף של החיים.

אז מנחי קבוצות הם קודם כל אנשים שמוכנים להיות חלק מקבוצה מתוך הידיעה שהתעופה המשותפת מוסיפה לחייהם טווח ואיכות מטיבה של חיים והתמקצעות שבזכותה הם יכולים להיות לצידם ולשירותם של אחרים בתהליכי שינוי, התמודדות, תמיכה והעצמה.

הכותבת היא: מילי שטוקפישM.A.  מנהלת בשיתוף את המסלול האינטגרטיבי להכשרת מנחי קבוצות בגישות הוליסטיות שבמכללה האקדמית בוינגייט ואת המרכז הישראלי להנחיה אינטגרטיבית בקבוצות. מלמדת, מדריכה מטפלים, מנחי קבוצות ואנשי חינוך ליישום גישת ההנחיה האינטגרטיבית המשלבת בין היתר מיומנויות מתחומי הפסיכולוגיה ההוליסטית, גוף נפש, אומנויות, בודהיזם, שמאניזם, תרפיית הקול והתנועה, גישות ממוקדות נושא וקצרות מועד בהנחיה, והפסיכולוגיה המסורתית של התפתחות הקבוצה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות:
אתר הבית: www.icgroups.co.il
טלפונים של מנהלי התכנית:
מילי שטוקפיש- 050-5621283
ד"ר תמיר רוטמן- 054-5953234