גם חינוך, גם בריאות- כבר מימי הרמב"ם

פעילות גופנית מוגדרת כתנועה גופנית המבוצעת על ידי שרירי השלד, שתוצאותיה היא הוצאת אנרגיה. אימון גופני הוא פעילות גופנית מובנית ומתוכננת החוזרת על עצמה המיועדת לשיפור ולשימור מגוון רחב של מרכיבי כושר גופני (זריזות, מהירות, כוח, גמישות, סבולת). האימון מהווה חלק מתהליך האימונים בפעילויות ספורט שונות .

 

הבסיס לחברה בריאה הוא הטמעת מדעי החינוך הגופני והספורט (באמצעות לימודי תואר ראשון בחינוך גופני) בגנים, בבתי הספר,  בחדרי הכושר, בקופות חולים, וכל מסגרות העבודה. כמו כן הפעילות הגופנית מהווה אמצעי שיקום יעיל למגוון רחב של מחלות בילדים ומבוגרים .

 

בשנת 2002 הצהיר ארגון הבריאות העולמי שהשמנה וחוסר בפעילות גופנית מהווים גורמי סיכון מהותיים למעל 20 מחלות כרוניות שונות ביניהן יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, וסוגי סרטן שונים. בהמשך להצהרה זו קבע ארגון הבריאות שפעילות גופנית חשובה בקידום  ובשמירה על הבריאות במעגל החיים.

האמירה הנ"ל מקבלת חיזוק מהקולג' האמריקני לרפואת ספורט שקבע  שיכולתו ובריאותו של הספורטאי מושפעת מתכנון מדוייק של תוכנית האימון וההתאוששות . חשיבות הפעילות הגופנית לבריאות מוזכרת בכתבי הרמב"ם כבר במאה ה- 12 עוד בטרם הוכחה על ידי מחקרים מדעיים.

הרמב"ם טען שכל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק, וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל אפילו אכל מאכלות טובים ושמר על עצמו על פי הרפואה כל ימיו יהיו מכאובים וכוחו תשש. ראשי התיבות של המושג בריאות - בולם רוגזו יאזן אוכלו וירבה תנועתו, משקפים בתמציתיות את תפישת עולמו של הרמב"ם לגבי הפעילות והתזונה.