- אודות
- המסלול האקדמי
-
- לימודי תעודה
- מכינות
- רישום לתואר ראשון
יורם אהרוני | אתלטיקה | 09/03/2025
(בתמונה: כריסטינה אוברגפל)
אלופות אולימפיות מאירופה החל מ-1964: מיכאלה פנש מרומניה (1964), אנג'לה נמט מהונגריה (1968), רות פוקס ממזרח גרמניה (1972 ו-1976), טסה סנדרסון מבריטניה (1984), פטרה פלקה ממזרח גרמניה (1988), זילקה רנק מגרמניה (1992), הלי רנטנן מפינלנד (1996), טרינה הטסטד מנורבגיה (2000), ברבורה שפוטקובה מצ'כיה (2008 ו-2012), שרה קולאק מקרואטיה (2016).
אלופות עולם מאירופה: טינה לילאק מפינלנד (1983), פטימה ויטברד מבריטניה (1987), הטסטד (1993, 1997), נטליה שיקולנקו מבלרוס (1995), מירלה צלילי-מניאני מיוון (1999, 2003), שפוטקובה (2007, 2011, 2017), שטפי נריוס מגרמניה (2009), כריסטינה אוברגפל מגרמניה (2013), קתרינה מוליטור מגרמניה (2015).
שיאניות עולם מאירופה החל מ-1964: ילנה גורצ'קובה מברה"מ – 62.40 (1964). אווה גרישיצקה מפולין – 62.70 (1972). רות פוקס, שישה שיאים בין השנים 1980-1972 החל מ-65.05 ועד 69.96. טטיאנה ביריולינה מברה"מ – 70.08 (1980). אנטונטה טודורובה מבולגריה – 71.88 (1981). טינה לילאק – 72.40 (1982) ו-74.76 (1983). סופיה סקורפה מיוון – 74.20 (1982), פטרה פלקה – 4 שיאים בין השנים 1988-1985 החל מ-75.26 ועד 80.00. פטימה ויטברד – 77.44 (1986). השיא האחרון של פלקה (80.00) הוא האחרון שהושג בדגם הכידון "הישן". ב-1999 נכנס לשימוש דגם חדש של כידון. בדגם זה קבעה שפוטקובה את השיא הנוכחי – 72.28 (2008).
ילנה גורצ'קובה (2002-1933) לא הייתה יכולה להשתתף באליפות אירופה לנוער מאחר שהאליפות הראשונה נערכה ב-1964.
מיכאלה פנש (נולדה ב-1947). אלופת אירופה לנוער ב-1964 (54.54). באותה שנה זכתה בתואר האולימפי, בגיל 17, עם הישג של 60.54 מ'. שיאה האישי נקבע ב-1967 (60.68). זכתה במדלית הכסף במשחקי מקסיקו-סיטי 1968 ואחר כך פרשה מפעילות באתלטיקה, בגיל 21.
אנג'לה נמט (2014-1946). שיאה האישי נקבע ב-1969 – 60.58 מ'. לא העפילה לגמר במשחקי מינכן 1972. פרשה מפעילות באתלטיקה אחרי 1972 והמשיכה בפעילות ספורטיבית בכדורסל.
רות פוקס (2023-1946). 56.08 ב-1967; 57.72 מ' ב-1968 (לא השתתפה במשחקי מקסיקו סיטי). 55.66 ב-1969. הודתה בשימוש בתכשירים האסורים בחוקת הסימום אך לא נשללו ממנה התארים והשיאים. פרשה מפעילות אחרי משחקי מוסקבה 1980 בהם סיימה במקום השמיני.
אווה גרישיצקה (נולדה ב-1948). מקום שלישי באליפות אירופה לנוער 1966 (48.14). 52.30 מ' ב-1967 (בגיל 19). שברה ב-1972 שיא עולם שהחזיק מעמד 8 שנים בתחרות בבוקרשט ו-35 דקות מאוחר יותר שברה רות פוקס את השיא הזה בתחרות בפוטסדם. פרשה מפעילות ב-1979, בגיל 31.
טטיאנה ביריולינה (נולדה ב-1955). התחילה להתאמן באתלטיקה ב-1966 ובכידון ב-1970. לא היו לה הישגים בולטים לפני 1980 או אחרי עונה זו.
טסה סנדרסון (נולדה בג'מייקה ב-1956). מקום 12 באליפות אירופה לנוער ב-1973 (39.18) התקדמות כנערה: 1970 (גיל 14) – 31.86; 1971 – 42.02; 1972 – 43.06; 1973 – 51.34; 1974 – 55.04; 1975 (גיל 19) – 54.40 מ'. עברה לראשונה 60 מ' בגיל 21 – 67.20. שיא אישי – 73.58 (1983). התחרתה גם בקרב-רב וצברה ב-1981 6125 נק' בקרב-7 כולל ההישג הטוב ביותר בכידון (ישן) בתוך קרב-7 – 64.64 מ'. שיאים אישיים נוספים: 200 מ' – 24.89; 800 מ' – 2:26.20; 100 מ' משוכות – 13.46; קפיצה לגובה – 1.69; קפיצה לרוחק – 5.97; הדיפת כדור ברזל – 13.27. פרשה מפעילות ב-1997 (בגיל 41).
סופיה סקורפה (נולדה ב-1957). חמישית באליפות אירופה לנוער 1975 (53.18). 58.82 ב-1979, 59.34 ב-1980, 63.46 ב-1981, וב-1982 קבעה את שיאה העולמי (74.20). המשיכה בפעילות עד 1987. בשנת 2004, בגיל 47, ביקשה לייצג את פלסטין במשחקי אתונה 2004 אך בקשתה נדחתה. בתחרות באותה שנה היא קבעה הישג של 47.23.
פטרה פלקה (נולדה ב-1959). מקום שני באליפות אירופה לנוער 1977 (57.68). התקדמות כנערה: 1973 (גיל 14) – 36.07; 1974 – 42.10; 1975 – 50.40; 1976 – 49.32; 1977 – 61.24; 1978 (גיל 19) – 61.90. המשיכה בפעילות עד 1992. דורגה ראשונה ברשימת ההישגים בעולם בשנים 1984, 1985, 1986, 1987, 1988, 1989 ו-1990. פרשה מפעילות אחרי עונת 1992, בגיל 33.
טינה לילאק (נולדה ב-1961). סיימה במקום ה-14 והאחרון באליפות אירופה 1979 (48.72). התקדמות כנערה: 1976 (גיל 15) – 44.94; 1977 – 47.92; 1978 – 51.60; 1979 – 56.36; 1980 (גיל 19) – 61.02. פרשה מפעילות אחרי עונת 1992 בגיל 31.
פטימה ויטברד (נולדה ב-1961). ניצחה באליפות אירופה לנוער ב-1979 (58.20). התקדמות כנערה: 1975 (גיל 14) – 34.94; 1976 – 41.20; 1977 – 48.34; 1978 – 53.88; 1979 – 58.20; 1980 (גיל 19) – 60.14. פרשה מפעילות ב-1990, בגיל 29, בשל פציעה. שיאה העולמי – 77.44 מ', נקבע במוקדמות אליפות אירופה 1986 בשעה 9:19 בבוקר כשהאצטדיון בשטוטגרט היה כמעט ריק מצופים.
אנטונטה טודורובה (נולדה ב-1963). שלישית באליפות אירופה לנוער 1979 (57.76). אלופת אירופה לנוער ב-1981 (64.12). המשך התקדמות כנערה: 1980 – 66.40; 1981 – 71.88 (שיא עולם בגיל 18); 1982 (גיל 19) – 66.96. המשיכה בפעילות עד גיל 31 אך לא שיפרה את הישגה מגיל 18.
נטליה שיקולנקו (נולדה ב-1964). התקדמות כנערה: 1980 (גיל 16) – 49.94; 1981 – 51.14; 1982 – 55.06; 1983 (גיל 19) – 60.48. שיא אישי – 71.40 (1994). זכתה בתואר אלופת העולם ב-1995, בגיל 31. המשיכה בפעילות עד 1999. אחותה, טטיאנה שיקולנקו (נולדה ב-1968) הייתה גם כן מטילת כידון מצטיינת וזכתה במדליות הכסף באליפויות העולם ב-1999 וב-2003.
טרינה סולברג-הטסטד (נולדה ב-1966). שניה באליפות אירופה לנוער 1983 (61.40). חמישית באליפות אירופה לנוער ב-1981 (53.40). התקדמות כנערה: 1978 (גיל 12) – 31.04; 1979 – 44.08; 1980 – 49.54; 1981 – 56.06; 1982 – 58.02; 1983 – 61.58; 1984 – 65.04; 1985 (גיל 19) – 68.94. זכתה בתואר האולימפי בסידני 2000 בגיל 34 ואחר כך פרשה מפעילות. שני ילדיה הגדולים נולדו במהלך קריירת האתלטיקה שלה (ב-1991 וב-1995). ב-1989 הושעתה עקב עבירה על חוקי הסימום שבוטלה אחרי ערעור שלה. טענתה הייתה כי הכדורים היחידים שהיא לקחה היו גלולות נגד היריון.
זילקה רנק (נולדה ב-1967). התקדמות כנערה: 1981 (גיל 14) – 42.62; 1982 – 45.28; 1983 – 51.16; 1984 – 51.36; 1985 – 59.08; 1986 (גיל 19) – 62.06. שיא אישי – 71.00 (1988). פרשה מפעילות ב-1996, בגיל 29.
הלי רנטנן (נולדה ב-1970). חמישית באליפות אירופה לנוער 1989 (54.74). התקדמות כנערה: 1984 (גיל 14) – 39.46; 1985 – 48.68; 1986 – 51.34; 1987 – 50.04; 1988 – 47.94; 1989 (גיל 19) – 54.74. שיא אישי – 67.94 (1996). הייתה פעילה עד שנת 2002.
שטפי נריוס (נולדה ב-1972). שלישית באליפות אירופה 1991 (54.60). התקדמות כנערה בכידון הישן: 1985 (גיל 13) – 30.12; 1987 – 45.16; 1988 – 48.00; 1989 – 56.88; 1990 – 56.14; 1991 (גיל 19) – 60.02. גדלה במזרח גרמניה וכנערה שיחקה גם כדורעף. פרשה מפעילות אחרי זכייתה באליפות העולם ב-2009, בגיל 37. שיא אישי בכידון החדש – 68.34 (2008).
מירלה מניאני-צלילי (נולדה ב-1976 באלבניה). שנייה באליפות אירופה לנוער ב-1995 כנציגת אלבניה (59.36). עברה לייצג את יוון ב-1997 לאחר נישואיה. התקדמות כנערה: 1993 (גיל 17) – 54.86; 1994 – 57.20; 1995 (גיל 19) – 62.40. הישגה הטוב בכידון החדש – 67.51 (2000). הייתה פעילה עד שנת 2005.
ברבורה שפוטקובה (נולדה ב-1981). מקום רביעי באליפות העולם לנוער בקרב-7 בשנת 2000 (5689 נק' כולל 54.15 בכידון, הישגה הטוב בעונה). התקדמות כנערה בכידון הישן: 1996 (גיל 15) – 31.32; 1997 – 37.28; 1998 – 44.56. ב-1999 (בגיל 18) קבעה בכידון החדש 41.69 מ'. את הקריטריון למשחקי אתונה 2004 קבעה באליפות ישראל בירושלים – 60.95. הייתה פעילה גם בשנת 2023 (בגיל 42). 5880 נק' בקרב-7 בשנת 2012 (רק 60.90 בכידון בתחרות זו). שיאים אישיים: 200 מ' – 25.33; 800 מ' – 2:18.29; 100 מ' משוכות – 13.99; גובה – 1.78; רוחק – 5.65; ברזל – 14.53; דיסקוס – 36.39, כידון – 72.28 (שיא עולם), קרב-10 – 6749 נק'.
כריסטינה אוברגפל (נולדה ב-1981) – שמינית באליפות העולם לנוער בשנת 2000 (50.23). התקדמות כנערה בכידון הישן: 1997 (גיל 16) – 49.20; 1998 – 48.52; 1999 (כידון חדש) – 50.57; 2000 (גיל 19) – 54.50. שיא אישי – 70.20 (2007). פרשה ב-2016 בגיל 35.
קתרינה מוליטור (נולדה ב-1983) – התקדמות כנערה: 2000 (גיל 17) – 42.94; 2001 – 48.53; 2002 (גיל 19) – 49.01. עברה לראשונה 50 מ' בגיל 21 ו-60 מ' בגיל 27. שיא אישי – 67.69 (2015). פרשה מפעילות ב-2018, בגיל 35. במקביל לעיסוק באתלטיקה עסקה גם בכדורעף.
שרה קולאק (נולדה ב-1995). השתתפה בשנת 2012 (בגיל 17) באליפות העולם לנוער וקבעה הישג של 48.15 מ' במוקדמות, שלא הספיק לעלייה לגמר. ב-2013 סיימה שלישית באליפות אירופה לנוער (57.79). ב-2014 סיימה שלישית באליפות העולם לנוער (55.74). התקדמות כנערה: 2009 (גיל 14) – 46.13; 2010 – 55.69; 2011 – 45.94; 2012 – 53.98; 2013 – 57.79; 2014 (גיל 19) – 57.79. שיא אישי – 68.43 (2017). עדיין פעילה.
מריה אבקומובה מרוסיה, אלופת אירופה לנוער ב-2005, זכתה באליפות העולם 2011 אך כל הישגיה בין השנים 2012-2008 נפסלו אחרי אנליזה מאוחרת של הדגימות שלה.
השוואת התקדמות בגיל הנוער
אתלטית |
14 |
15 |
16 |
17 |
18 |
19 |
---|---|---|---|---|---|---|
סנדרסון |
31.86 |
41.02 |
43.06 |
51.34 |
55.04 |
54.40 |
פלקה |
36.07 |
42.10 |
50.40 |
49.32 |
61.24 |
61.90 |
לילאק |
- |
44.94 |
47.92 |
51.60 |
56.36 |
61.02 |
ויטברד |
34.94 |
41.20 |
48.34 |
53.88 |
58.20 |
60.14 |
נ. שיקולנקו |
- |
- |
49.94 |
51.14 |
55.06 |
60.48 |
הטסטד |
49.54 |
56.06 |
58.02 |
61.58 |
65.04 |
68.94 |
רנק |
42.62 |
45.28 |
51.16 |
51.36 |
59.08 |
62.06 |
רנטנן |
39.46 |
48.68 |
51.34 |
50.04 |
47.94 |
57.74 |
נריוס |
30.12 |
45.16 |
48.00 |
56.88 |
56.14 |
60.02 |
צלילי |
- |
- |
- |
54.86 |
57.20 |
62.40 |
שפוטקובה |
- |
31.32 |
37.28 |
44.56 |
41.69 |
54.15 |
אוברגפל |
- |
- |
49.20 |
48.52 |
50.57 |
54.50 |
מוליטור |
- |
- |
- |
42.94 |
48.53 |
49.01 |
קולאק |
46.13 |
55.69 |
45.94 |
53.98 |
57.79 |
57.79 |
שיא העולם לנערות עד גיל 20 בכידון החדש הוא 64.41 מ' ונקבע ב-2022 על ידי ז'י יאן מסין ב-2024. שיא אירופה לנערות עד גיל 20 הוא 63.52 מ' ונקבע על ידי אדריאנה וילאגוס מסרביה ב-2022. שיא העולם לנערות עד גיל 20 בכידון הישן היה 71.88 מ' של טודורובה (1981). שיא אירופה עד גיל 23 הוא 68.43 ונקבע על ידי שרה קולאק ב-2017.
(בתמונה: אניטה וולדרצ'יק)
המקצוע נכלל באליפות אירופה לנוער החל מ-1997. במשחקים האולימפיים הוא נכלל החל משנת 2000 ובאליפות העולם החל מ-1999. שיאי עולם מוכרים מ-1995.
אלופות אולימפיות מאירופה: קמילה סקולימובסקה מפולין (2000), אולגה קוזנקובה מרוסיה (2004), אניטה וולודרצ'יק מפולין (2012, 2016, 2021). אלופות עולם מאירופה: מיהאלה מלינטה מרומניה (1999), בטי היידלר מגרמניה (2007), וולודרצ'יק (2009, 2013, 2015, 2017). שיאניות עולם מאירופה: קוזנקובה – השיא הראשון שאושר במקצוע היה 66.84 והיא קבעה אותו ב-1994. היא קבעה עוד חמישה שיאים שהאחרון בהם היה 73.10 ב-1997. מלינטה – 8 שיאים החל מ- 66.86 ב-1995 ועד 76.07 ב-1999. טטיאנה ליסנקו מרוסיה – שלושה שיאים, החל מ-77.06 ב-2005 ועד 77.80 ב-2006. גולפיה חנפייבה מרוסיה – 77.26 ב-2006. היידלר – 79.42 ב-2011. וולודרצ'יק – שישה שיאים החל מ-77.96 ב-2009 ועד השיא הנוכחי שנקבע ב-2016 – 82.98 מ'.
אולגה קוזנקובה (נולדה ב-1970). החלה לעסוק ביידוי פטיש בגיל 20 וקבעה הישג של 59.50 מ'. בדיקה מאוחרת שנעשתה לדגימה שלה מאליפות העולם 2005 הראתה ממצאים חיוביים ולפיכך בוטלה זכייתה באליפות. שיא אישי – 75.68 (2000).
מיהאלה מלינטה (נולדה ב-1975). התקדמות כנערה: 1991 (גיל 16) – 37.76; 1992 – 58.70; 1993 – 62.53; 1994 (גיל 19) – 65.48. הושעתה על עבירת סימום לפני משחקי סידני 2000. חזרה לפעילות אחרי ההשעייה והתחרתה בין השנים 2009-2003 אך לא הצליחה לעבור 72 מטר. שיא אישי – 76.07 (1999).
קמילה סקולימובסקה (2009-1982). אלופת אירופה לנוער בשנת 1997 (בגיל 15) – 59.72. השתתפה באליפות העולם לנוער ב-1998 וב-2000 אך בשני המקרים לא העפילה לגמר (בשנת 2000 זה היה אחרי ניצחונה במשחקי סידני). ב-1999 היא ניצחה באליפות העולם עד גיל 18 (63.94). התקדמות כנערה: 1996 (גיל 14) – 47.66; 1997 – 63.48; 1998 – 62.72; 1999 – 66.62; 2000 – 71.16; 2001 (גיל 19) – 71.71. שיא אישי – 76.83. נפטרה בגיל 26 במהלך מחנה אימונים של נבחרת פולין בפורטוגל.
גולפיה חנפייבה (נולדה ב-1982). מקום עשירי באליפות אירופה לנוער 2001 (55.47 בגמר, 56.61 במוקדמות). התקדמות כנערה: 1998 (גיל 16) – 51.10; 1999 – 53.80; 2000 – 56.46; 2001 (גיל 19) – 61.10. הרשאה ראשונה על עבירת סימום ב-2002 הביאה להשעיתה ל-3 חודשים. השעייה שניה ב-2008. הישגיה במשחקי לונדון 2012 נמחקו גם הם בשל עבירת סימום. ב-2017 נקבע לה עונש הרחקה ל-8 שנים.
טטיאנה ליסנקו (נולדה ב-1983). התקדמות כנערה: 2000 (גיל 17) – 49.08; 2001 – 55.73; 2002 (גיל 19) – 61.85. השעיה ראשונה על עבירת סימום גרמה לכך שנמחק שיאה העולמי שנקבע ב-2007 (78.61). אנליזה מאוחרת של הדגימה שלה ממשחקי לונדון 2012 גרמה לפסילת ניצחונה שם. כמו כן נפסל גם ניצחונה באליפות העולם 2013.
בטי היידלר (נולדה ב-1983). מקום תשיעי באליפות אירופה 2001 (55.47 בגמר, 57.03 במוקדמות). השתתפה במוקדמות אליפות העולם לנוער בשנת 2000, קבעה הישג של 52.18 ולא העפילה לגמר. במוקדמות אליפות העולם לנוער 2002 היא קבעה 53.82 ולא העפילה לגמר. התקדמות כנערה: 1999 (גיל 16) – 42.07; 2000 – 56.02; 2001 – 60.54; 2002 (גיל 19) – 63.38. שיא אישי – 79.42 (2011). פרשה מפעילות אחרי עונת 2016, בגיל 33.
אניטה וולודרצ'יק (נולדה ב-1985). התקדמות כנערה: 2003 (גיל 18) – 43.24; 2004 (גיל 19) – 54.74. עברה לראשונה 60 מ' בגיל 20, לראשונה מעל 70 מ' בגיל 23 ולראשונה מעל 80 מ' בגיל 30. הייתה פעילה בשנת 2024. נכון לתחילת 2025 היא בעלת 6 התוצאות הטובות בכל הזמנים.
שיא העולם עד גיל 20 הוא 73.43 ונקבע על ידי סיליה קוסונן מפינלנד ב-2021. שיא אירופה עד גיל 23 הוא 77.06 מ' ונקבע על ידי ליסנקו ב-2005.
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.