יורם אהרוני | אתלטיקה | 28/01/2023

אליפות ישראל בקרב-רב בשנים 1965 ו-1966

(בתמונה: שמואל בן-רום על שער בטאון חיל האוויר בשנת 1966)

הכתבה מתפרסמת בעקבות שאלה שהפנה אלינו שמואל בן-רום שרצה לדעת על פירוט הישגיו בשלוש תחרויות קרב-10 בהן השתתף (אליפות ישראל ב-1965 בה זכה במקום השני, במכביה השביעית ב-1965 בה סיים במקום הרביעי ובאליפות ישראל ב-1966 בה זכה במקום הראשון) מאחר שלא נשאר לו תיעוד עליהן. 

אליפות ישראל בקרב-רב 1966

התחרות התקיימה במכון וינגייט בתאריכים 5/6 באוגוסט. המנצח בקרב-10 היה שמואל בן-רום (מכבי תל אביב) שצבר 4961 נקודות,  לפי מה שנכתב בעיתונים. בחוברת שכתב אורי גולדבורט בשנת 1971, "האתלטיקה בישראל 1935-1970", מופיע כבר סכום הנקודות הנכון – 4965. הניקוד באמצע שנות השישים היה לפי טבלה שנכנסה לתוקף לפני משחקי טוקיו 1964. טבלה זו הוחלפה בטבלה הנוכחית בשנת 1985 (ועודכנה מעט בשנת 2001  בשל שינוי דיוק המדידה בדיסקוס ובכידון משני ס"מ ל-1 ס"מ). בטבלה מובא הניקוד להישגיו של בן-רום באליפות 1966 לפי הטבלה שהייתה נהוגה אז שאושרה בשנת 1962 (ולכן היא מכונה "טבלת 1962") ובטבלת 1985.

שני באליפות ישראל בקרב-10 ב-1966 היה איגור לייבוביץ' עם 4936 נקודות. על לייבוביץ' נכתב שהוא "בודד", כלומר לא שייך לאגודה. אחרי היום הראשון בתחרות  הוביל האורח מבריטניה מייקל סלבי עם 3322 נקודות אך הוא לא המשיך בתחרות ביום השני. סלבי היה אלוף המכביה ב-1965 בקפיצה משולשת  עם הישג של 14.00 מטר (הקדים אז את זאב רייס מישראל – 13.94 מ' וכהן מקנדה – 13.92 מ').
בתחרות קרב-5 לנשים  נשבר השיא הישראלי על ידי אנדרה אביגל מהפועל חדרה שצברה 4065 נקודות. הישגיה של אביגל: 80 מטר משוכות – 12.0, הדיפת כדור ברזל – 8.60, קפיצה לגובה – 1.55; קפיצה לרוחק – 5.48, ריצת 200 מטר – 26.4.  נכתב אז כי שיאה של אביגל אולי לא יאושר מאחר שלא היה בנמצא אקדח הזנקה ולפיכך  פקודת הזינוק ניתנה מפיו של המזניק מרדכי מגלי כשהוא מסמן לשופטי הגמר להפעיל את השעונים בהורדת יד האוחזת במגבת... מגלי היה בין היתר גם מאמנה של הרצה חנה צדיק-שזיפי. חנה סמוך סיימה שנייה בתחרות הקרב-5 עם הישגה הטוב במקצוע – 3842 נק' (13.5, 9.20, 1.50; 5.61, 27.1). מיכל למדני מהפועל חדרה סיימה שלישית עם 3643 נקודות. למדני קבעה מחוץ לתחרות הישג של 1.69 בקפיצה לגובה בעוד שיאה הישראלי עמד על 1.67. בתום התחרות בקפיצה לגובה במסגרת הקרב-5, נתנו השופטים ללמדני לנסות לקבוע 1.70 בקפיצה לגובה. למדני פסלה בשני הניסיונות הראשונים ועברה בשלישי. בדיקה חוזרת של גובה הרף (הייתה מקובלת אז במקרה של שיא) מצאה כי גובהו היה רק 1.69.
בתחרות לנוער בקרב-5 ניצח דוד בן דוד מהפועל רמת גן לפני יאיר לובין מהפועל חדרה.

אליפות ישראל בקרב-רב 1965

תחרות  קרב-10 הראשונה מתוך 3 בה השתתף בן-רום הייתה אליפות ישראל בשנת 1965 שהתקיימה בוינגייט ב-16/17 ביולי. בן-רום סיים  בה שני עם 4987 נקודות  לא ידוע פירוט הישגיו המלא אבל בין היתר קבע שם 1.75 מ' בקפיצה לגובה, 2.90 מ' בקפיצה במוט, 57.1 ש' ב-400 מ' ו-5:14.6 ב-1500 מ'.  הפרט הפיקנטי בתחרות זו הייתה השתתפותו של האתלט יורם גיל שהתמחה בזריקות ונטל חלק ב-7 מקצועות. הוא הדף את כדור הברזל ל-13.06 מ', זרק את הדיסקוס ל-45.80 מ' והטיל את הכידון ל-47.54 מ'. המנצח היה גד סמוק מהפועל ראשון לציון  שצבר 5453 נק' בטבלת 1962 (11.9, 6.21, 11.29, 1.65, 57.1;  17.5, 35.57, 2.95, 42.00, 5:14.6). בהמרה לניקוד 1985 שווה ההישג של סמוק 5254 נקודות. גד סמוק היה גם כן טייס קרב. הוא נפל במלחמת יום הכיפורים בגיחה מעל אזור סואץ בתאריך 17.10.1973 ומקום קבורתו לא נודע.  על סמוק שנולד בתאריך 4.4.1942 כותב בן-רום: "את גדי פגשתי במספר תחרויות לפני הגיוס אבל היכרות יותר קרובה התפתחה במהלך השירות בבית הספר לטיסה (גדי התגייס קורס אחד אחריי) שם מצאנו את עצמנו מתמודדים בכל אירועי הספורט שהחיל אירגן, ובמקביל בתחרויות ליגה ואחרות בתחום האזרחי. גדי היה ספורטאי בכל רמ"ח אבריו עם מוטיבציה חזקה ושאיפה להיות מושלם. מצאנו את עצמנו, שני טייסי קרב מחיל האויר, בצמרת המתחרים בקרב-10 במשך שנתיים כשפעמיים גדי מנצח אותי. איש יקר וחבר."
בתחרות ב-1965 נקבע שיא היסוד בקרב-5 לנשים על ידי חנה סמוך מהפועל חיפה  - 3664 נקודות (80 מ' משוכות – 13.1, הדיפת כדור ברזל – 8.43, קפיצה לגובה –1.45; קפיצה לרוחק – 5.16, ריצת 200 מ' – 27.1). נקבע גם שיא יסוד לנוער בקרב-5 על ידי אבשלום מורגנשטרן מהפועל כפר-סבא שצבר 3633 נק'  והקדים את ישי ויתקין מהפועל חיפה – 2962 נק' ודוד בן דוד מהפועל רמת-גן – 2547 נק'. הישגיו של מורגנשטרן היו: 100 מ' – 11.2, ברזל – 11.15, רוחק – 5.90, גובה – 1.70, 800 מ' – 2:09.6.

תחרות קרב-10 במכביה בשנת 1965

 התחרות התקיימה ב-26/27 באוגוסט ונטלו בה חלק 5 משתתפים. בן-רום היה אחד מהם. תוצאות:  1.  לאונרד נתנזון (ארה"ב) 5891 נק' (11.2, 6.52, 9.53, 1.65, 50.8; 17.6, 33.87, 2.90, 43.87, 4:50.1),  2. חנן פרנקל (ישראל) 5570 נק' (11.5, 6.35, 11.08, 1.83, 57.3; 17.0, 33.86, 2.80, 31.96, 5:04.0),  3. גד סמוק (ישראל) 5442 נק' (12.0, 6.00, 11.68, 1.55, 55.5;  17.6, 33.09, 2.30, 40.19, 5:04.0),  4. בן-רום  5179 נק', 5. גרי נוביקובסקי (אוסטריה)  4375 נק'. לא ידוע פירוט ההישגים של בן-רום ונוביקובסקי.
 נוביקובסקי חזר למכביה ב-1969 והפעם ניצח עם 5955 נק' לפני יהודה דורון מישראל (5469 נק') ועומר אדן מישראל (5354 נק'). עומר אדן קבע ב-1968 שיא ישראלי בקרב-10 - 5819 נק' (5617 נק' לפי טבלת 1985: 11.7, 5.95, 12.99, 1.60, 54.9;  18.3, 36.70, 3.02, 51.10, 4:51.2).

חנן פרנקל נחשב בטעות ב-1965 לשיאן ישראל. הוא קבע במסגרת מחנה אימון של "הפועל" באפריל 1965 הישג של 5755 נק' ( 5565 בטבלת 1962: 11.2, 6.88, 11.62, 1.79, 55.5;  17.1, 37.34, 2.65, 35.75, 5:33.1). סברו אז שהשיא הקודם היה 5717 נק', הישג שקבע ב-1961 מאמנו של פרנקל, דוד קושניר. בשנת 1961 הייתה נהוגה עדיין הטבלה מ-1952 וההמרה הנכונה להישגו של קושניר הראתה שההישג היה שווה בעצם 5763 נק' (5576 בטבלת 1985  - 11.2, 6.95, 11.63, 1.68, 58.2;  16.6, 34.72, 2.77, 48.35, 5:38.2).

שמואל בן-רום

שמואל (שמוליק) בן-רום נולד בתל אביב ב-30 במאי 1944. הוריו היו רבקה ומשה ויגדורוביץ'. כששירת כטייס בחיל האוויר הוא החליף את שם משפחתו לבן-רום (בן רבקה ומשה). הוא מספר: "גרתי ליד מועדון הספורט של מכבי תל אביב והייתי אוהד שרוף שלהם. שיחקתי בקבוצות הנוער בכדורגל ובכדורסל ובשלב מסוים התחלתי להתעניין באתלטיקה קלה בעקבות חברי הטוב, עמיהוד רבין (רבינוביץ) שאביו דב רבינוביץ היה אלוף ארץ ישראל בידוי פטיש 4 פעמים וזכה עוד פעמיים באליפות במקצוע אחרי הקמת המדינה (עמיהוד עצמו זכה 4 פעמים בתואר אלוף ישראל ביידוי פטיש ושיאו האישי - 52.20 מ' נקבע ב-1969). המאמנים שלי באתלטיקה היו אברהם גרין ומנחם קורמן. עסקתי בספורט כתחביב במהלך הלימודים בתיכון ובמהלך שירותי הצבאי. הייתי טייס קרב בחיל האויר ונפצעתי קשה ב-10 באוקטובר 1968 בתאונת טיסה וכך הסתיימה פעילותי הספורטיבית. חזרתי לפעילות טיסה מבצעית אחרי כשנתיים, פיקדתי על טייסת במלחמת יום הכיפורים והמשכתי לשרת בחיל האויר עד שנת 1992. השתחררתי  מצה"ל בדרגת תא"ל. אחרי שחרורי ביקש אותי דוד עיברי שהיה מנכ״ל משרד הביטחון להקים את נציגות משרד הביטחון בשגרירות בבייג׳ינג ועשיתי זאת במשך שלוש שנים. לאחר שחזרתי, עבדתי עוד כ-10 שנים בחברת טכנולוגיית להבים בנהריה כמנהל שיווק ופיתוח עיסקי. תוכלו ללמוד עלי עוד פרטים מהדף עליי בויקיפדיה ומראיון שקיימו איתי אנשי מוזיאון חיל האוויר:
 https://www.facebook.com/100001634081698/posts/4617904571607300/?d=n 

אנדרה אביגל

אנדרה אביגל-קוצר (נולדה ב-14.12.1946) גדלה בקיבוץ מעגן מיכאל והייתה חניכתו של המאמן שורה רפפורט בהפועל חדרה. היא הייתה שנים רבות מדריכת אימון גופני בקבע בבית הספר הצבאי לאימון גופני, בה"ד 8. היא פרשה מעיסוק באתלטיקה ב-1967 אבל המשיכה בפעילות ספורטיבית ברמה גבוהה ושיחקה כדורסל בליגה הראשונה בקבוצת הפועל מעגן מיכאל עמה זכתה בגביע המדינה בשנת 1968. במשחק הגמר גברו בנות מעגן מיכאל על מכבי דרום בתוצאה 35:48 ואנדרה הובילה את רשימת קלעיות קבוצתה עם 16 נקודות. יותר מאוחר עברה לשחק בהפועל תל אביב. קריירה ספורטיבית שלישית עשתה אביגל-קוצר בניווט ספורטיבי, מקצוע בו היא עוסקת עד היום. בשנת 1975, עשתה "הופעת אורח" באליפות ישראל באתלטיקה שהתקיימה באותה שנה באוניברסיטת תל אביב ותפסה מקום שלישי בריצת 1500 מ' עם 4:42.7 ד'. היא סיימה אחרי האורחת מדרום אפריקה סוניה לקסטון (4:27.5) וחנה שזיפי (4:34.6) והקדימה את רחל הלה (4:43.7), פזית פביאן (4:49.0) וורדה כהן (4:53.6).   נוסף לשיא בקרב-5 (לא ניתן להמרה לניקוד של היום מאחר שבטבלה הנוכחית אין לניקוד לריצת 80 מ' משוכות), היא שיפרה גם 4 פעמים את השיא הישראלי ב-80 מ' משוכות  - 12.3 (1963), 12.0 (1963), 11.8 (1966), 11.7 (1966).

תודה לשמואל בן-רום על הפרטים והתמונה שלו

תמונת אנדרה אביגל הופיעה במקור בעיתון "דבר" ונלקחה מתוך האתר "אתר התהילה לכדורסל נשים" - https://www.anatdraigor.com/hof-wbi תודה לאנדרה אביגל-קוצר ולענת דרייגור

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.