יורם אהרוני | אתלטיקה | 03/07/2023

ההיסטוריה של מרוץ הקפת התבור, חלק א'

(בתמונה: הר התבור והכפר דבורייה ממנו הוזנק מרוץ הקפת התבור הראשון)

במשך למעלה מ-25 שנים היה מרוץ "הקפת התבור", המרוץ החשוב ביותר בארץ. המרוץ זכה לכיסוי נרחב בעיתונות, במיוחד בעיתון "על המשמר" שתרם את הגביע למנצח הישראלי במרוץ. רוב המידע המופיע כאן מבוסס על כתבותיו של ישראל פז (גולדשמיד) ב"על המשמר" כפי שאפשר לקרוא אותן כיום באתר "עיתונות יהודית היסטורית". גיליונות על המשמר הועלו בינתיים לאתר רק עד שנת 1977 ובהמשך השנים נעזרתי בכתבות  בעיתונים "דבר" ו"מעריב" ומקורות אחרים.

המרוץ הראשון 13.12.1952

באוגוסט 1952 נפטר יצחק שדה והרכז המקצועי של "הפועל", עמנואל גיל, החליט, בעקבות מרוצי האביב שהיו נהוגים אז בארץ, שגם אותם יזם עמנואל גיל ונערכו החל משנת 1938,  לקיים מרוץ שדה גדול ואתגרי לזכרו של יצחק שדה, המפקד הראשון של הפלמ"ח, שעוד ב-1933 טבע את סיסמת "הפועל": "אלפים ולא אלופים" שהפכה יותר מאוחר ל"אלפים ואלופים".
מאחר שלא הייתה עדיין דרך שהקיפה את כל ההר, הסתפקו במרוץ הראשון בהקפה חלקית שהחלה בכפר דבורייה בקטע עלייה שאחריו הייתה ירידה תלולה וההמשך היה לכיוון כביש עפולה-טבריה והסיום  היה בעין א-טינה ליד כפר תבור. אורך המסלול היה כ-7.5 ק"מ. 61 רצים יצאו לדרך. ישראל אסולין מהפועל עפולה, בוגר בית הספר כדורי, הוביל בהתחלה אבל חיש מהר עבר אותו  יוסף סלמה ממכבי חיפה ואחריו אסולין, זונדל סדק מגן שמואל, עוזי כהן מהרי נפתלי וצ. ז'ק מתל אביב. הקטע האחרון היה של 800 מ' בדרך חולית זרועה אבנים ודרדרים. לקראת הסיום הגביר אסולין את מהירותו וניצח לתשואות אנשי העמק ותלמידי "כדורי" שאסולין היה המדריך החקלאי שלהם. 1) אסולין 24:24.4; 2) סלמה 24:37.6; 3) סדק 25:28.0; 4) צ. ז'ק; 5) שלמה עמרני (הפועל רחובות); 6) ראובן גרינטל (טל) (קיבוץ מגידו); 7) עוזי כהן; 8) א. רדבנר (חיפה) 9) ש. לוי (חדרה); 10) ד. זילברמן (גניגר); 11) ח. סברנסקי (הרי נפתלי) 12) א. קומאי (הרי נפתלי); 13) ג. להב (אוניברסיטה); 14) ר. אורני (קרית חיים); 15) ר. צרפתי (הכפר הירוק).
בגביע הקבוצתי, תרומת הוועד הפועל של ההסתדרות זכתה קבוצת הפועל מהרי נפתלי (כהן 7,  סברנסקי 11,  קומאי 12) שהקדימה את קבוצת האוניברסיטה (להב 13, מ. שניידר 16, נ. אזכול 21). את הגביע לקבוצה המנצחת העניק  מזכיר הפועל איסר בן צבי.
את הגביע למנצח במרוץ תרמה מערכת העיתון  "על המשמר" שעורך מדור הספורט שלה, ישראל גולדשמיד (פז),  הביא את ברכת העיתון: "הרינו מגישים לכם את גביע המירוץ להקפת התבור, שי מערכת "על המשמר". קשרתם מפעל ספורט נאה זה – מירוץ בנתיב מלא מכשולים – בשמו של איש דגול, חלוץ, סולל, לוחם ומפקד אשר כל חייו היו קודש לפינוי מכשולים מנתיב העם אל אור הניצחון והעצמאות.  הספורט היה לו ליצחק שדה אף הוא אמצעי למטרת חייו הנעלה – אמצעי לחינוך חלוצים-לוחמים, אמיצי לב, יודעי טבע ארצם  ומדבירי מרחביה בכוח העמל וההגנה. יישא אפוא המנצח במרוץ את הגביע ע"ש יצחק שדה בגאון. בברכת חברים נאמנה, מערכת 'על המשמר'".
 לזוכה במקום השני הוענק  גביע  חברת הביטח ההסתדרותית "הסנה" ולשלישי מגן  מטעם מועצת פועלי עפולה, מארחת המפעל. 57 רצים סיימו את המירוץ. לציון, כבר החל מהמרוץ הראשון זכו ספורטאים מנוסים שכבר הוכיחו את כוחם, לאו דווקא בריצה: צולח הכינרת  לרוחב ולאורך יצחק יחזקאל (סיים במקום ה-45), המורה להתעמלות  בן ה-50 מגבעתיים יצחק נשר,  גיורא שנאן מאפיקים בן ה-46, מראשוני צולחי הכנרת בשנת 1929 ויוסף פלדמן מפתח תקווה, גם הוא בין צולחי הכנרת שסיים במקום ה-19.
באותה שבת בה נערך המרוץ הראשון  הורדה למים סירת מפרשים חדשה של הפועל תל אביב הנושאת את שמו של יצחק שדה. בנו הצעיר של יצחק שדה, יורם שדה, התכבד בגזירת הסרט בטקס שנערך בירקון.

המירוץ השני, 5.12.1953

ישראל אסולין, שב וזכה במרוץ שהפעם היה כבר הקפה מלאה באורך 11 ק"מ. עמנואל גיל הזניק בשעה 65 רצים שיצאו לדרך בשעה 11:10 ונאלצו להתמודד עם עלייה ארוכה בתחילת המסלול. בק"מ הרביעי פרץ אסולין וברח למתחריו העיקריים: יוסף סלמה ממכבי חיפה ולולו חדד מהפועל חיפה ויצר עליהם פער של 70 מטר. בהמשך לא נמצא לאסולין יריב והוא גמא קילומטר אחרי קילומטר במהירות רבה.  אסולין סיים אחרי 37:31.8 דקות לפני  חדד -  38:47.5. 22 שניות אחרי חדד הגיע סלמה. אחריהם הגיעו: שלמה עמרני מרחובות, עובד הנמל מתל אביב צ. ז'ק, עוזי כהן ממשק הגוברים (קיבוץ גדות),  נציג רחובות שהפתיע יהודה כהן, הרץ השקדן מחדרה שלום לוי, אליהו קומאי שהופיע בשם רחובות, עמוס מנחם מכפר סבא, דוד זילברמן מגניגר, שלמה שרוני מחיפה, יאיר פלד מיגור, מרדכי פישר מהגוברים, מרדכי שניידר מהאוניברסיטה העברית  ואחריהם עוד עשרות רצים. הפועל רחובות זכתה בדירוג הקבוצתי (עמרני 4, י.כהן 7, קומאי 9) לפני הפועל חיפה, האוניברסיטה העברית ומכבי חיפה.
החל ממרוץ זה הייתה הפרדה בין המרוץ התחרותי למרוץ לא תחרותי שנקרא יותר מאוחר "מרוץ עממי". הפעם השתתפו שבעה "קשישים" שהזקן ביניהם היה יהודה גור-אריה מעין חרוד בן ה-59, דמות בולטת במרוצי התבור במשך שנים רבות. עוד השתתפו בין הקשישים: מ. בניהו בן ה-57 מתל אביב, ז. כהן בן ה-57 מעין ורד, ד"ר א. סימון בן ה-56, מ. אלדובי בן ה-56 מתל אביב, י. נשר מגבעתיים וי. רוזנברג בן ה-38 מתל אביב. שניים מבין הוותיקים "הפרו את המשמעת" והתחרו עם הבוגרים: גיורא שנאן  מאפיקים שסיים במקום ה-59 וא. שילוני מגניגר שסיים במקום ה-64. רוב הקשישים רצו ביחד ואמרו שהייתה זו להם מעין ריצת בריאות ורק ז. כהן מעין ורד הצהיר כי הוא בא לרוץ כדי לכבד את זכרו של חברו מימים ימימה, יצחק שדה.

למרוץ הבוגרים קדם מירוץ לנוער למרחק 4.5 ק"מ בו נטלו חלק 97 משתתפים. המנצח היה נ. ירושלמסקי  בן ה-17 משער העמקים שסיים ב-15:08.9. 9 שניות אחרי הגיע ז. אשתר מחדרה ואחריהם צ. דרויאן מירושלים, א. רוטברט מחיפה, צ. מוצפי מחיפה, י. נתנוביץ' מתל אביב,  י. גרזין ממשמר העמק, ש. הלמן ממרחביה, א. מדליה מתל אביב, צ. גורלי מכפר גלעדי, אחמד אבו עצבה מכדורי, א. רייך ממרחביה, נ. שמשי מיגור, ש. שאול מכנרת וש. גרשון מכנרת. ראוי לציון שאף אחד מן הנערים לא הפסיק את ריצתו. בסיכום הקבוצתי לנוער זכתה הפועל חיפה לפני הפועל תל אביב. 
כאשר העניק ישראל גולדשמיד את הגביע לאסולין הוא ציין שאם ינצח אסולין גם במרוץ הבא הוא יזכה בו לצמיתות. תקנון המרוץ קבע כי הגביע הנודד יוענק לצמיתות למי שניצח במרוץ 3 שנים ברציפות או 5 פעמים שלא ברציפות. איסר בן צבי העניק שוב את הגביע לקבוצה המנצחת.

המירוץ השלישי, 27.11.1954

בהיעדרם של שלושת הראשונים מן השנה שעברה, אסולין, חדד וסלמה, המועמד לניצחון היה זונדל סדק. 97 רצים יצאו לדרך וסדק אכן פרץ קדימה ואיתו שני בני חדרה, ז. אשתר ושלום קהלני-לוי בן ה-20.  אחרי 5 ק"מ הגביר סדק את קצב ריצתו אך לפתע הוא נראה אוחז את בטנו וכעבור 200 מטרים הפסיק.  קהלני עבר לראש כשאחריו נאבקים שרוני מנתניה, ז'ק מתל אביב, קומאי מיד-חנה ויהודה כהן מרחובות.  בנקודה זו, בתוך הכפר דבוריה, הפסיק את ריצתו עוזי כהן ממשק הגוברים. קהלני סיים ראשון ב-39:45.6 לפני שרוני 40:28.2 ושלישי היה קומאי 40:44.2. אחריהם סיימו אשתר, ש. נהרי מרעננה, צ. ז'ק, ג. פדידה מכנרת,  מ. פישר מהגוברים,  מ.טסלר מלהבות חביבה וא. הברמן מאס"א.  הערבי הראשון היה  מחמוד אחמד שסיים במקום ה-47. אס"א ניצחה בסיכום הקבוצתי (הברמן 10, דני יקר 16,  עמרם טוב 19). יצחק נשר היה הראשון בין הקשישים בזמן 56:53.8.
לראשונה נערך מקצה לבנות,  צעירות וותיקות למרחק 800 מטר. המנצחת הייתה לאה רייך בת ה-15 ממרחביה בזמן 2:56 דקות. 8 עשיריות השנייה אחריה הגיעה איה שמוקלר מהגושרים ואחריהן: נועה זילברמן מגניגר, נעמי צברי מכפר רופין, חדווה בן נתן מגניגר,  שרה מזרחי מתל אביב, דליה כהן מהרי אפרים,  ורחל פלד מיגור.
152 השתתפו במירוץ לנערים בו שב וזכה נתן ירושלמסקי משער העמקים שקבע זמן של 14:49.2 ד' למסלול של 4.5 ק"מ. אחריו הגיעו נמרוד שמשי מיגור, סלח ואזה מעין חרוד, מלכין מיגור, שילוני מגניגר,  י. גור משריד, הכדורסלן איתן חפר מגבעת חיים, א. ארצי ממעברות,  אברהם מיכאל מבית הספר לקציני ים ונ. שמעי מהרי אפרים. רצי יגור ניצחו בסיכום הקבוצתי לפני הרי אפרים.
 ישראל גולדשמיד העניק את הגביע למנצח ואת שאר הפרסים העניק רכז האתלטיקה ב"הפועל", דוד וולץ-תדיר.

המירוץ הרביעי, 19.11.1955

 ישראל אסולין חזר להשתתף במירוץ הרביעי ויצר לעצמו פער  על פני שאר הרצים שהגיע עד  ל-300-200 מטרים אולם 60 מטר בלבד לפני קו הסיום אפסו כוחותיו והוא נאלץ להפסיק. במשך 7 ק"מ מתוך העשרה היה יהודה כהן מרחובות במקום השני ורק 3 ק"מ לפני הסיום עבר אותו שלום קהלני שסיים בזמן 40:54.8, 30 מ' לפני כהן. שלישי סיים מרדכי טסלר מלהבות חביבה ואחריהם: ד. זילברמן מגניגר, נמירובסקי מגבים, עוזי כהן מגדות, ע. מנחם מצה"ל, שחם מתל קציר, מ. עניב מנחשונים, מ.רוזנצוויג מכדורי,  מ.פישר מגדות, א. קוטנר מגדות, ב. ענבי ממעברות,  ומ. נעלי כדורי. רצי הפועל גדות ניצחו בסיכום הקבוצתי (כהן 6, פישר 11, קוטנר 12). מזג האוויר היה נאה אם כי ב"על המשמר" מדווח "שליחנו המיוחד" כי היה זה משגה להזניק את מרוץ הבוגרים בשעה 11:50 כשהחום היה במלוא תוקפו, דבר שהשפיע ללא ספק על הרצים ועל התוצאות.
 במרוץ לחברות למרחק 700 מ' ניצחה נועה זילברמן מגניגר  בזמן 2:30.3 ד' לפני נעמי צברי מכפר רופין 2:38.7, ש. מזרחי מתל אביב, ח. בן נתן מגניגר,  ד. ששה מכפר מסריק, ונ. ארנון מבקעת כנרות.
המרוץ לנוער היה הפעם למרחק  3.5 ק"מ והמנצח היה סלח ואזה מעין חרוד. ואזה (נפטר בשנת 2016)  נולד בעירק ועלה לארץ עם משפחתו בשנת 1950. בגיל 13 הוא הצטרף לחברת הנוער בעין חרוד ואחריו באו לקיבוץ כמה מאחיו. שניים מהם, דני ודוד, נפלו במערכות ישראל. סלח, דני ודוד ואזה היו שחקני כדורסל. זמנו של סלח ואזה היה 12:58 דקות ואחריו הגיעו: יגאל שילוני מגניגר 13:06, מ. הרינג ממעוז חיים, זילוי מגניגר,  מ. ויזל מכפר מסריק, א. רוזנבלום ממסילות,  נ. שמשי מיגור וד. שניידר מגן שמואל.
427 נטלו חלק בכל המירוצים ולא נעדרו כמובן הקשישים ש-22 מהן השתתפו, כולל שני ערבים מהפר שיבלי.
בחודש ספטמבר 1956 נערכה ריצת מרתון שהוגדרה כריצת מבחן לקראת המשחקים האולימפיים במלבורן. כמה ממצטייני הקפת התבור לקחו חלק במרוץ  במסלול תל-אביב – וינגייט- תל אביב. המנצח היה שלום קהלני 2:41:26.4. אליהו קומאי  וישראל אסולין הפסיקו  ואילו עוזי כהן סיים שני ב-3:02:49.4 (פעם רשמו עשיריות השנייה גם במרתון...). עוד קודם לכן, בחודש אפריל 1956 ניצח קהלני במרתון שהתקיים במסלול חדרה – עין אילה – חדרה בזמן 2:39:55.8. בהמשך השנים הוא עבר לחיות בארה"ב ואף נטל חלק במרתון בוסטון.

המירוץ החמישי, 29.12.1956

ישראל אסולין קבע שיא חדש – 38:36.2 וצוין כי השיא הקודם היה 40:50, מה שאומר שחלו שינויים במסלולים כי הרי זמנו של אסולין במירוץ השני היה 37:31.8. ניצחונו של אסולין לא היה מוטל בספק למרות שלדבריו הרוח הפריעה לו. שלום קהלני, מנצח שני המרוצים הקודמים, סיים שני (40:32) לפני מרדכי טסלר מלהבות חביבה (40:35), עוזי כהן 41:37.8, ד. זילברמן מגניגר, י.כהן מבארי, נ.פדידה מעכו, ע. עוזרי מגת,  א. ביכלר מאפיקים וא. קוטנר מגדות. 91 השתתפו במרוץ לבוגרים
נועה זילברמן מגניגר חזרה וזכתה במרוץ לבנות בזמן  2:29.0 ד' לפני שתי רצות מהמוסד החינוכי הרי אפרים שבעין השופט: אירית קופלמן ולוראט קרני. אחריהן הגיעו רות יגורי מיגור, שרה אביגדורי מגניגר ורות בוגין מכפר סבא. 
במירוץ לנערים בגיל 18-16  למרחק 3.5 ק"מ ניצח מ. ויזל מכפר מסריק  וזמנו היה 12:32 ד'. 4 עשיריות השנייה אחריו הגיע בן דודו של שלום קהלני, אברהם, מהפועל ראשון לציון ושלישי היה עוזר אדמונד מעכו.  אחריהם: י. סלע מיגור, י. בריג מפתח תקווה, ע. קנציפולסקי מכפר סבא,  נ. שביט מגבת ושמיני היה עלי אחמד מהכפר שיבלי. אחיו הצעיר של ישראל אסולין, חיים, שהופיע בשם מזרע, תפס מקום עשירי.
הפעם נערך גם מרוץ לנערים בגיל 16-15, גם כן למרחק 3.5 ק"מ. ראשון היה י. סירי מכפר סבא 12:47.8 לפני שמחוני מהעוגן 12:48.3, צ. יקר משפיים 12:58.4, א. שעני מעין חרוד מאוחד, י. מנור מעין החורש, עמוס גלעד מגינוסר וא. שינטמן משריד. 3 שנים מאוחר יותר היה עמוס גלעד (2010-1941) כבר אלוף ישראל לבוגרים בריצת 400 מ' ובהמשך הקריירה שלו קבע שיאי ישראל בריצות ל-400 מ' (48.1) ו-3 שיאים בריצת 800 מ' שהטוב בהם היה 1:51.4 ד'.  בסיכום הקבוצתי לבוגרים זכתה גדות לפני גונן, הרי אפרים ונחשון. הרי אפרים זכתה בשני תארים קבוצתיים: במרוץ לבנות (לפני גניגר ובקעת כנרות) ובמרוץ לנערים בגיל 18-16 (לפני פתח תקווה, כדורי ובקעת כנרות). במרוץ לנערים בגיל 16-15  דורגה ראשונה שפיים לפני עין החורש ומקווה ישראל.
ב "על המשמר", "שליחנו המיוחד" למרוץ מופיע  בפעם הראשונה בשם ישראל פז.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.