יורם אהרוני | אתלטיקה | 23/07/2023

השוואת הישגים בריצות 1500 מטר ומייל

(בתמונה: הישאם אל גרוז', בחולצה הירוקה, בזינוק למקצה מוקדם בריצת 5000 מ' במשחקים האולימפיים אתונה 2004)

ב-21 ביולי 2023 קבעה פיית' קיפיגון מקניה שיא עולם חדש לנשים בריצת מייל (1609.344 מטר) – 4:07.64 דקות. היה זה שיאה העולמי השלישי של קיפיגון (נולדה ב-10 בינואר 1994) בעונת 2023. קודם לכן היא קבעה 3:49.11 ד' ב-1500 מ' ו-14:05.20 ב-5000 מ'.
השיא העולמי הקודם לנשים במייל עמד על 4:12.33 ד' ונקבע על ידי סיפאן חסן מהולנד ב-12 ביולי 2019. השיא שלפניו היה 4:12.56 ד' ונקבע על ידי סווטלנה מסטרקובה מרוסיה ב-1996.
ריצת המייל לגברים הייתה מאד פופולארית בעבר וכאשר בוטלו כל שיאי העולם במרחקים לא מטריים, החל משנת 1977, הוחלט בכל זאת להשאיר את שיא העולם במייל ברשימת המקצועות בהם ניתן לקבוע שיאי העולם, בשל חשיבותו היסטורית של מקצוע זה.

  כמה שווה הישג ב-1500 בריצת מייל?

חלוקת מרחק המייל ב-1500 נותנת ערך של 1.0729 אך יש להניח כי קיים "מקדם התעייפות" קטן בין שני המרחקים הקרובים מאחר שסביר מאד להניח כי אלה הקובעים שיאי עולם ב-1500 מ' רצים לקראת הסיום מהר ככל יכולתם והם לא יוכלו להתמיד באותה מהירות למשך 109.344 מטרים נוספים. אם נתעלם בכל זאת ממרכיב ההתעייפות, הישג של 3:26.00 ד' ב-1500 מ', שיא העולם לגברים של הישאם אל גרוז', היה שווה 3:41.02 ד' במייל, בעוד שיאו העולמי של אל גרוז' עומד על 3:43.13 ד'. באופן דומה אם נחשב לגבי קיפיגון נמצא כי 3:49.11 ב-1500 שווה 4:05.81 במייל. אצל אל גרוז' ההפרש בפועל בין שני השיאים עומד על 17.13 שניות ואצל קיפיגון ההפרש עומד על 18.53 שניות.
טבלה מספר 1 מביאה את השיאים האישיים במייל וב-1500 מטרים וההפרש ביניהם אצל הגברים הנמצאים בין 20 הטובים בכל הזמנים בשני המרחקים.

 נראה כי אצל רוב הרצים ההפרש ה"סביר" נע בין 16.30 ל-17.80 שניות בערך. אלה שההפרש אצלם קטן מ-16 שניות כמו למשל נח ניין וסטיב סקוט היו יכולים כנראה לקבוע תוצאה יותר טובה ב-1500 מ' בעוד אלה שאצלם ההפרש גבוה מ-18 שניות היו יכולים (או עדיין מסוגלים...) לקבוע תוצאה טובה יותר במייל ובין הרצים הפעילים בולט במיוחד בקטגוריה זו יקוב אינגבריגטסן שעל סמך שיאו האישי ב-1500 מק' נראה כי הוא יכול לקזז למעלה משתי שניות משיאו האישי במייל.
ראוי להזכיר כאן גם שיאני עולם בעבר שהתחרו הרבה בשני המרחקים והישגיהם כבר לא נמצאים בין 20 הטובים בכל הזמנים: סטיב אובט – 3:48.40 ו-3:30.77 ד' (17.63 שניות הפרש), ג'והן ווקר – 3:49.08 ו-3:32.4 (16.68), פילברט באיי – 3:51.0 ו-3:32.2 (18.8), ג'ים ראיין – 3:51.1 ו-3:33.1 (18.0), מישל ז'אז'י  - 3:53.6 ו-3:36.3 (17.3), פיטר סנל – 3:54.04 ו-3:37.6 (16.44) והרב אליוט – 3:54.5 ו-3:35.6 (18.9). אליוט (נולד ב-1938) קבע את שיאו העולמי במייל ב-1958 ואת שיאו ב-1500 ב-1960 ואז פרש מעיסוק באתלטיקה, בגיל 22. ספורטאי בן תקופתנו נראה שהיה ממשיך ומתחרה עד גיל מאוחר יותר וקרוב לוודאי שגם היה יכול לשפר את הישגיו.
13 האחרונים בטבלה, החל מאשבל קיפרופ, הם רצים הנמצאים בין 20 הטובים בכל הזמנים ב-1500 אבל לא במייל ולכן לא מפתיע שאצלם הפרש הזמנים בין השיאים האישיים הוא ללא יוצא מן הכלל מעל 18 שניות.

ההפרש לפי טבלאות הניקוד

שיאו האישי של אל גרוז' ב-1500 שווה בטבלת הגברים 1302 נקודות. מספר נקודות כזה מוענק בריצת מייל להישג של 3:42.40, הישג טוב ב-0.73 מהשיא העולמי הקיים. עורכי הטבלה מניחים כי ברמת השיא העולמי לגברים ההפרש אמור לעמוד על 16.35 שניות בין השיאים. לשיא הישראלי לגברים ב-1500 מ' (3:40.90 ד' של גזאצ'ו יוסף) מוענקות בטבלה 1094 נק' ומספר נקודות דומה מוענקות בטבלה להישג של 3:58.45 במייל. ברמה זו מניחים עורכי הטבלה כי ההפרש בין שני ההישגים אמור לעמוד על 17.55 שניות. עד היום לא ירד גבר ישראלי מ-4 דקות במייל.
בטבלת הנשים מוענקות ל-3:49.11 ד' 1295 נק' ואותו מספר נקודות מוענקות להישג של 4:06.59 ד' במייל. עורכי הטבלה מעריכים לפיכך שההפרש בין השיאים ל-1500 ומייל, ברמת שיאי העולם לנשים, אמור לעמוד על 17.48 שניות. 
השיא הישראלי לנשים במייל הוא 4:40.86  (סיון אוירבך, 2022). הישג זה שווה בטבלת הניקוד לנשים 1042 נק'.  מספר נקודות דומה מוענק בטבלה להישג של 4:21.14 ד' ב-1500 מ'. מאחר שאוירבך עצמה קבעה 4:17.13 ב-1500 מ', נראה שהייתה יכולה לקבוע הישג טוב יותר במייל, לא הייתה מנסה להתחרות יותר במרחק זה. שיאה הישראלי של סלאמוויט טפרי ב-1500 מ' (4:11.37 ב-2019) שווה בטבלת הנשים 1116 נק' ומספר נקודות דומה מוענקות בטבלה להישג של 4:30.49 ד' במייל. ברמה זו של הישגים מעריכים עורכי הטבלה שההפרש בין שני ההישגים אמור לעמוד על 20-19 שניות. בטבלת הגברים מוענקות להישג של 4:40.86 ד' 631 נק', ומספר נקודות דומה מוענקות להישג של 4:20.42 ומכאן נראה אולי שעורכי הטבלה סבורים כי אצל גברים ברמה כזו ההפרש בין ההישגים אמור להיות קצת גדול יותר מאשר אצל הנשים, אבל נראה שלא לכך התכוונו עורכי הטבלה. מאחר שהטבלה שלהם הורכבה על סמך איסוף הישגים של גברים ברמה גבוהה יותר, קורה שברמת הישגים נמוכה יותר ההשוואה בין הישגים במקצועות שונים היא פחות טובה.

מבט היסטורי על שיאיה של קיפיגון

הישג דומה ל-3:49.11 ד' ב-1500 מ' נקבע ב-1933 על ידי האיטלקי לואיג'י בקאלי שעבר את המרחק ב-3:49.0 ד'.  הישג דומה ל-4:07.64 במייל נקבע גם כן ב-1933, על ידי הניוזילנדי ג'ק לאבלוק שעבר את המרחק ב-4:07.6 ד'. לאבלוק ניצח בגמר האולימפי בברלין 1936 בריצת 1500 מ' עם שיא עולם  - 3:47.8 ד' בריצה שבה גם הזוכה במדליית הכסף, (גלן קנניגהאם מארה"ב, 3:48.4) קבע הישג טוב משיא העולם הקודם שעמד על 3:48.8 ד'.
הישג של 14:05.20 ד' ב-5000 מ', לו נקבע היה לפני 1942, היה מהווה שיא עולם לגברים.  השיא האחרון לגברים מעל 14 דקות היה 14:08.8 ד' ונקבע על ידי הפיני טאיסטו מאקי ב-1939. ב-20.9.1942 קבע הרץ השוודי גונדר הייג הישג של 13:58.2 ד' בתחרות בהלסינקי (בעצם 13:58.1 ד' אך לפי החוקים שהיו אז עוגלו ההישגים בריצות ארוכות לחמישיות השנייה). רצוי מאד שלא להסיק מכך שהשיאה של קיפיגון בריצת 5000 מ' הוא איכותי יותר מאשר שיאיה ב-1500 מ' ובמייל. אם נחזור לטבלת הניקוד נמצא כי 1295 נקודות שמוענקות לאישה הקובעת 3:49.11 ד' בריצת 1500 מ', יוענקו לאישה שתקבע הישג של 13:54.01 ד' ב-5000 מ'. בטבלת הגברים זוכה 3:49.11 ד' ב-1500 מ' ל-988 נק' כמו 4:07.22 במייל ו-14:03.63 ד' ב-5000 מ' ונראה שבמקרה זה טבלת הגברים טובה יותר בהשוואת הישגים, ברמה בה נמצאים שיאי העולם לנשים...הסיבה לכך ששיא העולם של קיפיגון ב-5000 מ' היה יכול להוות שיאי עולם לגברים מאוחר יותר משיאיה ב-1500 ומייל היא שהריצות הבינוניות היו הרבה יותר פופולריות מהריצות הארוכות וגם שיטות האימון בהם התפתחו יותר מוקדם. בשנות ה-40 פיתחו השוודים את שיטת הפרטלק (משחקי המהירות) שהניחה את היסוד לשיטות האימון המודרניות בריצות הארוכות.

שיאי עולם במרחקים קרובים אחרים

שיאן העולם לגברים בריצת 1500 מ' ומייל, הישאם אל גרוז' ממרוקו (נולד ב-1974) קבע את השיא ב-1500 ב-1998 באצטדיון האולימפי ברומא ושנה אחר כך קבע שם את השיא במייל. ב-במשחקים האולימפיים אתונה 2004 הוא זכה במדליות הזהב האולימפיות ב-1500 מ'  וגם ב-5000 מ'. שיאו האישי של אל גרוז' ב-5000 מ' הוא 12:50.24 ד' ונקבע ב-2003. שיא עולם נוסף בו מחזיק אל גרוז' הוא בריצת 2000 מ' בה הוא קבע 4:44.79 ד' ב-1999. דווח כי יקוב אינבריגטסן מתכוון לנסות לשבור שיא זה בתחרות ליגת היהלום בבריסל וזאת אחרי שכבר קבע "הישג שיא" (ההישג הטוב ביותר במקצוע בו לא מוכר כיום שיא עולם) בריצת שני מייל – 7:54.10 ד', הישג השווה בטבלת הניקוד לגברים 1304 (שתי נקודות יותר משיאו של אל גרוז' ב-1500 מ'). השיא של אל גרוז' ב-2000 מ' שווה בטבלה 1290 אבל יש לזכור כי מאחר שהרצים הבכירים לא מתחרים הרבה ב-2000 מ' (או בכלל לא) הנתונים הסטטיסטיים שעליהם מבוססת הטבלה למרחק זה  לא עוזרים הרבה כדי  לחזות למה מסוגלים להגיע כיום הרצים הבכירים. בין 20 הטובים בכל הזמנים יש רק אתלט אחד שקבע את הישגו ב-10 השנים האחרונות, יקוב אינגבריגטסן עצמו, שישי ברשימה, עם 4:50.01 ד' שקבע ב-2020...שיא העולם בריצת 3000 מ' לגברים שקבע דניאל קומן מקניה ב-1996 הוא 7:20.67 ד' ורבים סבורים שהוא איכותי יותר מהשיאים האחרים במרחקים הקרובים למרות שבטבלת הניקוד הוא "מקופח" בכך שמוענקות לו "רק"  1299 נקודות...הקרובות אליו מבין אלו שקבעו את הישגיהן ב-10 השנים האחרונות הן שתי אתיופיות שקבעו את הישגיהן הטובים באולם: גנזבה דיבאבא, 8:16.60 ב-2014 וגודאף צגאי, 8:16.69 ב-2023.