יורם אהרוני | אתלטיקה | 04/09/2022
( בתמונה: גונדר הייג מוביל בריצה לפני ארנה אנדרסון)
שיא העולם הראשון שאושר על ידי הפדרציה הבין לאומית לאתלטיקה (כונתה אז IAAF וכיום מכונה World Athletics) נקבע ב-8.6.1912 על ידי אבל קיביאט מארה"ב – 3:55.8 דקות, או כפי שאושר אז – 3 דקות 55 שניות ו-4/5 השנייה. השיא הושג במהלך ריצת מייל בה קבע קיביאט זמן של 4:15.6 ד'. קיביאט עבר את 440 היארדים הראשונים ב-59.0 ש', חצי מייל (880 יארד) ב-2:03.6 ד' ו-3/4 מייל ב-3:09.2 ד'.
בטבלה מספר 1 מופיעה זמני הביניים לכל הקפה של 400 מטר ושל 300 המטרים האחרונים בשיאי העולם הבאים שנקבעו. מודגש הקטע המהיר ביותר. בהמשך המאמר מופיעים עוד פרטים על כל אחת מהריצות בהן נקבעו שיאי עולם.
טבלה מספר 1: זמני ביניים בשיאי עולם בריצת 1500 מ' לגברים. בסוגריים מופיע הזמן לכל הקפה ול-300 המטרים האחרונים. "קצב נדרש" הוא הזמן הממוצע לכל 400 מטר כדי לקבוע שיא עולם חדש.
|
מרחק/רץ תאריך קצב נדרש |
זנדר 5.8.1917 62.8 |
נורמי 19.6.1924 62.5 |
פלצר 11.9.1926 62.0 |
לאדומג 5.10.1930 61.5 |
בקאלי 9.9.1933 61.1 |
בקאלי 17.9.1933 61.1 |
|---|---|---|---|---|---|---|
|
400 |
59.5 |
57.3 |
60.0 |
58.4 |
60.0 |
60.0 |
|
800 |
2:02.5 (63.0) |
2:01.0 (63.7) |
2:02.2 (62.2) |
2:00.4 (62.0) |
2:04.5 (64.5) |
1:59.4 (59.4) |
|
1200 |
3:07.5 (65.0) |
3:06.0 (65.0) |
3:02.2 (60.0) |
3:04.4 (64.0) |
3:06.5 (62.0) |
3:07.0 (67.6) |
|
1500 |
3:54.7 (47.2) |
3:52.6 (46.6) |
3:51.0 (48.8) |
3:49.2 (44.8) |
3:49.2 (42.7) |
3:49.0 (42.0) |
|
מרחק/רץ תאריך קצב נדרש |
בונתרון 3.6.1934 61.0 |
לאבלוק 6.8.1936 61.0 |
הייג 10.8.1941 60.7 |
הייג 17.7.1942 60.6 |
אנדרסון 17.8.1943 60.2 |
הייג 7.7.1944 59.9 |
|---|---|---|---|---|---|---|
|
400 |
61.3 |
61.7 |
58.8 |
57.2 |
58.5 |
56.7 |
|
800 |
2:01.8 (60.5) |
2:05.6 (63.9) |
2:02.0 (63.2) |
1:58.2 (61.6) |
2:01.0 (62.5) |
1:56.5 (59.8) |
|
1200 |
3:06.0 (64.2) |
3:05.4 (59.8) |
3:03.5 (61.5) |
2:58.9 (60.7) |
3:01.0 (60.0) |
2:58.0 (61.5) |
|
1500 |
3:48.8 (42.8) |
3:47.8 (42.4) |
3:47.6 (44.1) |
3:45.8 (46.9) |
3:45.0 (44.0) |
3:43.0 (45.0) |
|
מרחק/רץ תאריך קצב נדרש |
סטראנד 15.7.1947 59.4 |
ליג 29.6.1952 59.4 |
סאנטי 4.6.1954 59.4 |
לנדי 21.6.1954 59.4 |
איהרוש 28.7.1955 59.1 |
טאבורי 6.9.1955 58.8 |
נילסן 6.9.1955 58.8 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
400 |
57.8 |
56.6* |
58.1y |
58.2 |
57.0 |
59 |
? |
|
800 |
1:59.3 (61.5) |
1:58.1* (61.5) |
1:58.7y (60.6) |
1:57.9 (59.7) |
1:55.7 (58.7) |
2:02 (63) |
? |
|
1200 |
2:59.6 (60.3) |
3:00.2 (62.1) |
2:59.0y (60.3) |
2:56.0 (58.1) |
2:57.2 (61.5) |
3:00 (58) |
2:59.2 |
|
1500 |
3:43.0 (43.4) |
3:43.0 (42.8) |
3:42.8 (43.8) |
3:41.8 (45.8) |
3:40.8 (43.6) |
3:40.8 (40.8) |
3:40.8 (41.6) |
*הזמן של הרץ המוביל גונטר דוהרו
y - זמן למרחק ביארדים (440, 880, 1320) בריצה של סאנטי. הריצה הייתה למרחק מייל אך נמדד זמן רשמי גם ב-1500 מ'. גם השיא של לנדי היה במהלך ריצת מייל שבה נשברו שני השיאים (1500 ומייל). השוואת השיאים של טאבורי ונילסן הייתה באותה הריצה. טאבורי עבר את 300 המטרים האחרונים ב-40.8 ונילסן עבר אותם ב-41.6 ש'.
|
מרחק/רץ תאריך קצב נדרש |
רוז'אוולג'י 3.8.1956 58.8 |
סאלסולה 11.7.1957 58.8 |
סאלונן 11.7.1957 58.8 |
יונגוירת 12.7.1957 58.7 |
אליוט 28.8.1958 58.1 |
אליוט 6.9.1960 57.6 |
|---|---|---|---|---|---|---|
|
400 |
55.7 |
57.0 |
? |
54.9 |
58.0 |
58.6 |
|
800 |
1:59.2 (63.5) |
1:58.0 (61.0) |
? |
1:54.2 (59.3) |
1:58.0 (60.0) |
1:58.0 (59.4) |
|
1200 |
2:59.9 (60.7) |
2:58.5 (60.5) |
? |
2:53.4 (59.2) |
2:55.5 (57.5) |
2:54.0 (56.0) |
|
1500 |
3:40.6 (40.8) |
3:40.2 (41.7) |
3:40.2 |
3:38.1 (44.7) |
3:36.0 (40.5) |
3:35.6 (41.6) |
סאלסולה וסאלונן קבעו את שיאיהם באותה ריצה.
|
מרחק/רץ תאריך קצב נדרש |
ראיין 8.7.1967 57.4 |
באיי 2.2.1974 56.8 |
קו 15.8.1979 56.5 |
אובט 15.7.1980 56.5 |
אובט 27.8.1980 56.5 |
מארי 28.8.1983 56.4 |
|---|---|---|---|---|---|---|
|
400 |
60.5 |
54.9 |
54.3 |
57.8 |
55.6* |
54.7** |
|
800 |
1:56.0 (55.5) |
1:52.2 (57.3) |
1:53.19 (58.89) |
1:53.6 (55.8) |
1:53.0* (57.4) |
1:52.8** (58.1} |
|
1200 |
2:53.5 (57.5) |
2:50.8 (58.6) |
2:49.5 (56.31) |
2:50.8 (57.2) |
2:50.7* (57.7) |
2:49.4 (56.5) |
|
1500 |
3:33.1 (39.6) |
3:32.2 (41.4) |
3:32.1 (42.6) |
3:32.1 (41.3) |
3:31.36 (40.4) |
3:31.24 (41.84) |
*הזמן לרץ המוביל בריצה. אובט עבר לראש רק 100 מ' לסיום.
**הזמן לרץ המוביל. מארי עבר לראש אחרי כ-1000 מ'.
|
מרחק/רץ תאריך קצב נדרש |
אובט 4.9.1983 56.3 |
קראם 18.7.1985 56.2 |
אוויטה 23.8.1985 55.9 |
מורסלי 6.9.1992 55.8 |
מורסלי 12.7.1995 55.6 |
אל גרוז' 14.7.1998 55.2 |
|---|---|---|---|---|---|---|
|
400 |
54.2 |
55.5 |
56.9 |
53.6* |
55.5 |
54.3 |
|
800 |
1:51.9 (57.7) |
1:53.9 (58.4) |
1:53.7 (56.8) |
1:51.4* (57.8) |
1:51.8 (56.3) |
1:50.7 (56.4) |
|
1200 |
2:49.2 (57.3) |
2:49.66 (55.76) |
2:49.4 (55.7) |
2:47.3 (55.9) |
2:47.1 (55.3) |
2:46.4 (55.7) |
|
1500 |
3:30.77 (41.57) |
3:29.67 (40.01) |
3:29.46 (40.06) |
3:28.86 (41.56) |
3:27.37 (40.27) |
3:26.00 (39.6) |
*זמן לרץ המוביל
ניתן להבחין בדפוס כמעט קבוע: פתיחה מהירה, התמתנות הקצב בהמשך וסיום חזק. ב-28 שיאים הקצב ל-400 המטרים הראשונים מהיר יותר מהקצב הנדרש לקביעת שיא. יוצא דופן בולט הוא ג'ים ראיין שהקצב שנדרש לו היה 57.4 שניות ל-400 מטרים והוא פתח עם 60.5. הסיומת שלו כמובן הייתה חזקה ביותר. ה-300 האחרונים היו ב-39.6 ש' (אל גרוז' בשיא הנוכחי השווה "שיא" זה). רצים נוספים שאצלם 400 המטרים הראשונים לא היו מהירים מהקצב הנדרש לשיא: בונתורון, לאבלוק, טאבורי, אליוט ב-3:35.6 ברומא 1960, אובט ב-3:32.1 ואוויטה.
טבלה מספר 2 מקבצת את זמני ההקפות בכל אחד משיאי העולם בריצת 1500 מ' לגברים.
טבלה מספר 2: זמנים להקפות בשיאי עולם ב-1500 מ' לגברים
|
אתלט |
שנה |
מקום קביעת השיא |
השיא |
זמן ממוצע ל-400 מ' (שנ') |
הקפה ראשונה |
הקפה שנייה |
הקפה שלישית |
300 מ' אחרונים |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
Zander |
1917 |
Stockholm |
3:54.7 |
62.59 |
59.5 |
63.0 |
65.0 |
47.2 |
|
Nurmi |
1924 |
Helsinki |
3:52.6 |
62.03 |
57.3 |
63.7 |
65.0 |
46.6 |
|
Peltzer |
1926 |
Berlin |
3:51.0 |
61.6 |
60.0 |
62.2 |
60.0 |
48.8 |
|
Ladoumegue |
1930 |
Paris |
3:49.2 |
61.12 |
58.4 |
62.0 |
64.0 |
44.8 |
|
Beccali |
1933 |
Turin |
3:49.2 |
61.12 |
60.0 |
64.5 |
62.0 |
42.7 |
|
Beccali |
1933 |
Milan |
3:49.0 |
61.07 |
60.0 |
59.4 |
67.6 |
42.0 |
|
Bonthron |
1934 |
Milwaukee |
3:48.8 |
61.01 |
61.3 |
60.5 |
64.2 |
42.8 |
|
Lovelock |
1936 |
Berlin |
3:47.8 |
60.75 |
61.7 |
63.9 |
59.8 |
42.4 |
|
Hägg |
1941 |
Stockholm |
3:47.6 |
60.69 |
58.8 |
63.2 |
61.5 |
44.1 |
|
Hägg |
1942 |
Stockholm |
3:45.8 |
60.21 |
57.2 |
61.6 |
60.7 |
46.9 |
|
Andersson |
1943 |
Göteborg |
3:45.0 |
60.0 |
58.5 |
62.5 |
60.0 |
44.0 |
|
Hägg |
1944 |
Göteborg |
3:43.0 |
59.47 |
56.7 |
59.8 |
61.5 |
45.0 |
|
Strand |
1947 |
Malmö |
3:43.0 |
59.47 |
57.8 |
61.5 |
60.3 |
43.4 |
|
Lueg |
1952 |
Berlin |
3:43.0 |
59.47 |
56.6 |
61.5 |
62.1 |
42.8 |
|
Santee |
1954 |
Compton |
3:42.8 |
59.41 |
58.1* |
*60.6 |
*60.3 |
43.8 |
|
Landy |
1954 |
Turku |
3:41.8 |
59.15 |
58.2 |
59.7 |
58.1 |
45.8 |
|
Iharos |
1955 |
Helsinki |
3:40.8 |
58.88 |
57.0 |
58.7 |
61.5 |
43.6 |
|
Tábori |
1955 |
Oslo |
3:40.8 |
58.88 |
59 |
63 |
58 |
40.8 |
|
Nielsen |
1955 |
Oslo |
3:40.8 |
58.88 |
? |
? |
? |
41.6 |
|
Rózsavölgyi |
1956 |
Tata |
3:40.6 |
58.83 |
55.7 |
63.5 |
60.7 |
40.8 |
|
Salsola |
1957 |
Turku |
3:40.2 |
58.72 |
57 |
61 |
60.5 |
41.7 |
|
Salonen |
1957 |
Turku |
3:40.2 |
58.72 |
? |
? |
? |
? |
|
Jungwirth |
1957 |
Stara Boleslav |
3:38.1 |
58.16 |
54.9 |
59.3 |
59.2 |
44.7 |
|
Elliott |
1958 |
Göteborg |
3:36.0 |
57.6 |
58.0 |
60.0 |
57.5 |
40.5 |
|
Elliott |
1960 |
Rome |
3:35.6 |
57.49 |
58.6 |
59.4 |
56.0 |
41.6 |
|
Ryun |
1967 |
Los Angeles |
3:33.1 |
56.83 |
60.5 |
55.5 |
57.5 |
39.6 |
|
Bayi |
1974 |
Christchurch |
3:32.2 |
56.59 |
54.9 |
57.3 |
58.6 |
41.4 |
|
Coe |
1979 |
Zürich |
3:32.1 |
56.56 |
54.3 |
58.89 |
56.31 |
42.6 |
|
Ovett |
1980 |
Oslo |
3:32.1 |
56.56 |
57.8 |
55.8 |
57.2 |
41.3 |
|
Ovett |
1980 |
Koblenz |
3:31.36 |
56.36 |
55.6 |
57.4 |
57.7 |
40.4 |
|
Maree |
1983 |
Köln |
3:31.24 |
56.33 |
54.7 |
58.1 |
56.6 |
41.88 |
|
Ovett |
1983 |
Rieti |
3:30.77 |
56.21 |
54.2 |
57.7 |
57.3 |
41.57 |
|
Cram |
1985 |
Nice |
3:29.67 |
55.91 |
55.5 |
58.4 |
55.76 |
40.01 |
|
Aouita |
1985 |
Berlin |
3:29.46 |
55.86 |
56.9 |
56.8 |
55.7 |
40.06 |
|
Morcelli |
1992 |
Rieti |
3:28.86 |
55.70 |
53.6 |
57.8 |
55.9 |
41.56 |
|
Morcelli |
1995 |
Nice |
3:27.37 |
55.30 |
55.5 |
56.3 |
55.3 |
40.27 |
|
El Guerrouj |
1998 |
Rome |
3:26.00 |
54.93 |
54.3 |
56.4 |
55.7 |
39.6 |
טבלה מספר 3 מראה את האחוזים מהמהירות הממוצעת בריצה בכל אחת מריצות השיא לגברים.
טבלה מספר 3: אחוזים ממהירות ממוצעת בשיאי עולם בריצת 1500 מ' לגברים. אחוז גבוה מ-100 פירושו שהמהירות הממוצעת להקפה (או ל-300 המטרים האחרונים) הייתה גבוהה מהמהירות הממוצעת בכל הריצה.
|
אתלט |
שנה |
מקום קביעת השיא |
השיא |
מהירות ממוצעת (מ/ש) |
הקפה ראשונה |
הקפה שנייה |
הקפה שלישית |
300 מ' אחרונים |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
Zander |
1917 |
Stockholm |
3:54.7 |
6.3911 |
105.19 |
99.82 |
96.29 |
99.45 |
|
Nurmi |
1924 |
Helsinki |
3:52.6 |
6.488 |
108.25 |
97.37 |
95.43 |
99.83 |
|
Peltzer |
1926 |
Berlin |
3:51.0 |
6.4935 |
102.67 |
99.04 |
102.67 |
94.67 |
|
Ladoumegue |
1930 |
Paris |
3:49.2 |
6.5445 |
104.66 |
98.58 |
95.50 |
102.32 |
|
Beccali |
1933 |
Turin |
3:49.2 |
6.5445 |
101.87 |
94.76 |
98.58 |
107.35 |
|
Beccali |
1933 |
Milan |
3:49.0 |
6.5502 |
101.78 |
102.81 |
90.34 |
109.05 |
|
Bonthron |
1934 |
Milwaukee |
3:48.8 |
6.5559 |
99.53 |
100.85 |
95.04 |
106.92 |
|
Lovelock |
1936 |
Berlin |
3:47.8 |
6.5847 |
98.45 |
95.07 |
101.58 |
107.45 |
|
Hägg |
1941 |
Stockholm |
3:47.6 |
6.5905 |
103.22 |
96.03 |
98.69 |
103.22 |
|
Hägg |
1942 |
Stockholm |
3:45.8 |
6.6430 |
105.27 |
97.75 |
99.20 |
96.29 |
|
Andersson |
1943 |
Göteborg |
3:45.0 |
6.6666 |
102.56 |
96.00 |
100.00 |
102.27 |
|
Hägg |
1944 |
Göteborg |
3:43.0 |
6.7265 |
104.88 |
99.44 |
96.69 |
99.11 |
|
Strand |
1947 |
Malmö |
3:43.0 |
6.7265 |
102.88 |
96.69 |
98.62 |
102.76 |
|
Lueg |
1952 |
Berlin |
3:43.0 |
6.7265 |
105.06 |
96.69 |
95.76 |
104.21 |
|
Santee |
1954 |
Compton |
3:42.8 |
6.7325 |
102.86 |
98.61 |
99.10 |
101.74 |
|
Landy |
1954 |
Turku |
3:41.8 |
6.7628 |
101.63 |
99.07 |
101.80 |
96.86 |
|
Iharos |
1955 |
Helsinki |
3:40.8 |
6.7935 |
103.30 |
100.31 |
95.74 |
101.28 |
|
Tábori |
1955 |
Oslo |
3:40.8 |
6.7935 |
99.80 |
93.46 |
101.52 |
108.23 |
|
Rózsavölgyi |
1956 |
Tata |
3:40.6 |
6.8 |
105.61 |
92.64 |
96.91 |
108.13 |
|
Salsola |
1957 |
Turku |
3:40.2 |
6.8199 |
102.90 |
96.15 |
96.95 |
105.49 |
|
Jungwirth |
1957 |
Stara Boleslav |
3:38.1 |
6.8776 |
105.94 |
98.08 |
98.24 |
97.58 |
|
Elliott |
1958 |
Göteborg |
3:36.0 |
6.9444 |
99.31 |
96.00 |
100.17 |
106.67 |
|
Elliott |
1960 |
Rome |
3:35.6 |
6.9573 |
98.79 |
96.79 |
102.67 |
103.65 |
|
Ryun |
1967 |
Los Angeles |
3:33.1 |
7.0389 |
93.93 |
102.39 |
98.83 |
107.63 |
|
Bayi |
1974 |
Christchurch |
3:32.2 |
7.0688 |
103.05 |
98.74 |
96.65 |
102.49 |
|
Coe |
1979 |
Zürich |
3:32.1 |
7.0721 |
104.22 |
95.93 |
100.44 |
99.54 |
|
Ovett |
1980 |
Oslo |
3:32.1 |
7.0721 |
97.85 |
101.36 |
98.88 |
102.71 |
|
Ovett |
1980 |
Koblenz |
3:31.36 |
7.0969 |
101.37 |
98.19 |
97.68 |
104.63 |
|
Maree |
1983 |
Köln |
3:31.24 |
7.1009 |
103.13 |
96.82 |
99.59 |
100.88 |
|
Ovett |
1983 |
Rieti |
3:30.77 |
7.1168 |
103.74 |
97.41 |
98.09 |
101.24 |
|
Cram |
1985 |
Nice |
3:29.67 |
7.1541 |
100.74 |
95.74 |
100.27 |
104.84 |
|
Aouita |
1985 |
Berlin |
3:29.46 |
7.1613 |
97.99 |
98.34 |
101.28 |
102.57 |
|
Morcelli |
1992 |
Rieti |
3:28.86 |
7.1818 |
103.91 |
96.36 |
99.64 |
100.51 |
|
Morcelli |
1995 |
Nice |
3:27.37 |
7.2334 |
99.64 |
98.22 |
100.00 |
102.99 |
|
El Guerrouj |
1998 |
Rome |
3:26.00 |
7.2816 |
101.17 |
97.40 |
98.73 |
103.88 |
|
|
|
|
|
ממוצע |
102.2 |
97.7 |
98.5 |
102.8 |
אין שיא בו הקצב המהיר ביותר היה בהקפה השנייה. ב-30 שיאים ההקפה הראשונה מהירה מהשנייה ורק בחמישה ההקפה השנייה הייתה מהירה מהראשונה. ב-23 שיאים ההקפה השלישית הייתה מהירה מהשנייה בעוד ב-11 שיאים ההקפה השנייה הייתה מהירה מהשלישית. ב-29 שיאים ההקפה השנייה הייתה איטית מהקצב הנדרש לשיא ורק ב-6 שיאים היא הייתה מהירה ממנו. ב-23 שיאים ההקפה השלישית הייתה בקצב איטי מקצב השיא וב-11 שיאים היא הייתה מהירה ממנו. רק בשיא של לנדי ההקפה השלישית הייתה המהירה ביותר (בשיא של פלצר ההקפה הראשונה והשלישית היו המהירות ביותר). ב-30 שיאים 300 המטרים האחרונים היו מהירים מקצב השיא ורק ב-6 שיאים הם היו איטיים מקצב זה.
יש המכנים את עקומת חלוקת הקצב בריצות השיא - "עקומת U". ראו בתרשימים.
( בתרשימים: אחוז ממהירות ממוצעת בשיאי עולם בריצת 1500 מ' לגברים בשיא הנוכחי ובבמוצע כל השיאים. התרשימים מתוך מקור מספר 1)
אבל קיביאט (ארה"ב), 8.6.1912, קיימברידג' (מסצ'טוסטס, ארה"ב), 3:55.8 – ריצה במסגרת המבחנים לקראת משחקי סטוקהולם 1912. היו באותה שנה שלוש תחרויות מבחן אזוריות וזו הייתה תחרות של אזור המזרח. קיביאט כאמור המשיך עד למרחק של מייל בניסיון לקבוע שיא חדש במרחק זה. הוא הוביל לכל אורך הדרך. השתתפו 9 רצים. הרץ במקום השני, נורמן טאבר, קבע 3:56.4 ד'. קיביאט זכה במדליית הכסף וטאבר בארד בסטוקהולם 1912 כאשר שניהם קבעו שניהם זמן של 3:56.9, עשירת אחת אחרי המנצח, ארנולד ג'קסון מבריטניה.
ג'ון זנדר (שוודיה), 5.8.1917, סטוקהולם, 3:54.7 – ריצה על מסלול שהיקפו 385 מ'. הרץ במקום השני קבע 4:07.8.
פאבו נורמי (פינלנד), 19.6.1924, הלסינקי, 3:52.6 – מבחן לקראת משחקי פאריס 1924. 50 דקות אחר כך קבע נורמי גם שיא עולם בריצת 5000 מ' – 14:28.2 ד'. הרץ במקום השני קבע 4:00.9. 7 רצים סיימו.
אוטו פלצר (גרמניה), 11.9.1926, ברלין, 3:51.0 – במקום השני סיים אדוין וידה - 3:51.8 ושלישי היה השיאן הקודם, פאבו נורמי – 3:52.8. על פי המרחקים בין השלושה מעריכים כי זמנו של וידה היה בעצם 3:51.4 ושל נורמי 3:52.4.
ז'יל לאדומג (צרפת), 5.10.1930, פאריס, 3:49.2 – מסלול שהיקפו 450 מ'. שני היה לואיג'י בקאלי – 3:57.8. שני מכתיבי קצב, סרה מרטין וז'אן קלר, הובילו את לאדומג עד 1000 מ'.
לואיג'י בקאלי (איטליה), 9.9.1933, טורינו, 3:49.2 – משחקי האוניברסיאדה. מסלול שהיקפו 446 מ'. במקום השני סיים ג'ק לאבלוק – 3:49.8. שאר הרצים לא ירדו מ-4 דקות.
לואיג'י בקאלי, 17.9.1933, מילאנו, 3:49.0 – תחרות בין איטליה לבריטניה על מסלול שהיקפו 500 מ'. הרץ שסיים שני קבע 3:53.6.
ויליאם בונתרון (ארה"ב), 30.6.1934, מילווקי, 3:48.8 – אליפות ארה"ב. שני סיים גלן קנינגהאם – 3:48.9. קנינגהאם הוביל אחרי 1200 מ' בהפרש גדול : 3:04.5 – 3:06.0.
ג'ק לאבלוק (ניו זילנד), 6.8.1936, ברלין, 3:47.8 - הגמר האולימפי. שני סיים גלן קנינגהאם – 3:48.4 ושלישי היה לואיג'י בקאלי – 3:49.2. קנינגהאם הוביל אחרי 400 מ' (61.5 לעומת 61.7 של לאבלוק) ואחרי 800 מ' היה בראש אריק ניי – 2:05.0. קנינגהאם היה שוב בראש אחרי 1000 מ' – 2:35.0. לאלבלוק עבר לראש בתחילת ההקפה האחרונה אותה עבר ב-57.2 ש'.
גונדר הייג (שוודיה), 10.8.1941, סטוקהולם, 3:47.6 - אליפות שבדיה. הזמן היה בעצם 3:47.5 אך לפי החוקים דאז הוא עוגל לחמישית השנייה. ארנה אנדרסון היה שני – 3:48.6.
גונדר הייג, 17.7.1942, סטוקהולם, 3:45.8 – אנדרסון היה שני – 3:49.2. ארנה אהלסן, שסיים שלישי (3:49.4) הוביל בהקפה הראשונה (57.2) ומיד אחר כך לקח הייג את ההובלה.
ארנה אנדרסון (שוודיה), 17.8.1943, ייטבורי (Göteborg), 3:45.0 – מרוץ עם מקדמות (Handicap Run). שלושה רצים זינקו 10 שניות לפני כל שאר הרצים. הזמן היה בעצם 3:44.9 אך עוגל לחמישית השנייה.
גונדר הייג, 7.7.1944, ייטבורי, 3:43.0 – אנדרסון היה שני – 3:44.0. לנארט סטראנד הוביל אחרי 400 מ' - 56.0 ו-800 מ' (1:56.0), אך לא סיים את הריצה. זמניו של הייג לכל 100 מ' – 100 – 13.8, 200 – 27.2 (13.4); 300 – 41.7 (14.5); 400 – 56.7 (15.0); 500 – 1:11.2 (14.5); 600 – 1:26.0 (14.8); 700 – 1:40.9 (14.9); 800 – 1:56.5 (15.6); 900 – 2:11.6 (15.1); 1000 – 2:27.0 (15.4); 1100 – 2:42.6 (15.6); 1200 – 2:58.0 (15.4); 1300 – 3:13.2 (15.2); 1400 – 3:28.0 (14.8). 100 מ' אחרונים – 15.0. הייג היה השיאן הראשון ב-1500 ששיאו נשבר והוא שב ושבר את השיא. ב-1983 עשה זאת גם סטיב אובט.
לנארט סטרנד (שוודיה), 15.7.1947, מאלמו, 3:43.0 – אצטדיון שהיקפו 393.05 מ'. הנרי אריקסון (שגבר על סטרנד בגמר האולימפי בלונדון 1948) היה שני – 3:44.4. רץ מושך בשם בורה קרלסון הוביל ב-400 מ' הראשונים – 57.0, לפני סטרנד – 57.8. זמניו של סטרנד לכל 100 מ': 100 – 13.8; 200 – 28.5 (14.7); 300 – 43.1 (14.6); 400 – 57.8 (14.7); 500 – 1:11.9 (14.1); 600 – 1:27.4 (15.5); 700 – 1:43.3 (15.9); 800 – 1:59.3 (16.0); 900 – 2:15.6 (16.3); 1000 – 2:30.2; 1100 – 2:44.8 (14.6); 1200 – 2:59.6 (14.8); 1300 – 3:14.2 (14.6); 1400 – 3:28.8 (14.6). 100 מ' אחרונים – 14.2.
ורנר ליג (Lueg) (גרמניה המערבית), 29.6.1952, ברלין, 3:43.0 – אליפות גרמניה המערבית. גונטר דוהרו סיים שני – 3:44.8. דוהרו הוביל אחרי 1000 מ' – 2:31.0.
וס סאנטי (ארה"ב), 4.6.1954, קומפטון (קליפורניה), 3:42.8 – זמן ביניים בריצת מייל אותה סיים סאנטי ב- 4:00.6 ד'. הרץ במקום השני סיים את המייל ב – 4:10.3 ד'.
ג'ון לנדי (אוסטרליה), 21.6.1954, טורקו, 3:41.8 – זמן ביניים בריצה בה קבע לנדי שיא חדש במייל – 3:58.0 (עוגל מ – 3:57.9). שני רצים מושכים הובילו את לנדי: אוליס קליו הוביל אחרי 440 יארד (58.3, לנדי 58.5) ואחרי 880 יארד (1:56.6, לנדי – 1:58.7).כריס צ'אטאווי הוביל אחרי 3/4 מייל (2:57.0, לנדי – 2:57.2).צ'אטאווי סיים שני את המייל ב – 4:04.4.
שאנדור איהרוש (הונגריה), 28.7.1955, הלסינקי, 3:40.8 – תחרות בין פינלנד להונגריה. אישטוואן רוז'אוולגי היה שני – 3:42.8. רוז'אוולגי הוביל אחרי 400 מ' – 56.9, עשירית השנייה לפני איהרוש.
לאסלו טאבורי (הונגריה) וגונאר נילסן (דנמרק), 6.9.1955, אוסלו, 3:40.8 – אודון בויסן סיים שלישי – 3:48.4. רצים מושכים הובילו ב-800 מ' הראשונים. בתחילה נקבע ששני הראשונים סיימו ביחד אך לאחר מכן נקבע טאבורי כמנצח.
אישטואן רוז'אוולג'י (הונגריה), טאטה (הונגריה), 3.8.1956, 3:40.6 – ריצת מבחן לקראת משחקי מלבורן 1956. הזמן עוגל מ-3:40.5.טאבורי היה שני – 3:44.8.
אולאבי סאלסולה ואולאבי סלונן (שניהם מפינלנד), 11.7.1957,טורקו, 3:40.2 – דן וארן שסיים רביעי (3:40.8) הוביל עד 250 מ' לסיום: 400 – 56.8, 800 – 1:57.8, 1000 – 2:29.0, 1200 – 2:58.4. שלישי סיים אולאבי וואריסאלו – 3:40.3. במקום התשיעי סיים מאטי נורמי (הבן של פאבו) – 3:54.8.
סטניסלאב יונגוירת (צ'כוסלובקיה), 12.7.1957, שטארה בולסלאב (צ'כוסלובקיה), 3:38.1 – ריצה במטרה לקביעת שיא לעיני 421 צופים בלבד! הרץ במקום השני קבע 3:48.3. שיאו של יונגוירת לא אושר תחילה (וכך גם שיאם של סאלסולה וסלונן) בשל "משיכה לא חוקית", אך בסופו של דבר אושרו השיאים. שיאם של סאלסולה וסלונן החזיק מעמד 22 שעות בלבד...
הרברט אליוט (אוסטרליה) , 28.8.1958, ייטבורי, 3:36.0 – במקום השני סיים יונגוירת – 3:39.0 ואחריהם: מורי האלברג – 3:39.4, אישטוואן רוז'אוולג'י – 3:40.0 ודן וארן – 3:40.9. יונגוירת הוביל אחרי 400 מ' (56.0, אליוט – 58.0). ב-800 מ' הוביל אלברט תומאס (1:57.5, אליוט – 1:58.0).
הרברט אליוט, 6.9.1960, רומא, 3:35.6 – הגמר האולימפי. 2) מישל ז'אז'י – 3:38.4, 3) רוז'אוולג'י – 3:39.2, 4) וארן – 3:40.0. מישל ברנאר (סיים שביעי – 3:41.8) הוליך אחרי 400 מ' – 58.2 (אליוט – 58.6) ואחרי 800 מ' (1:57.8, אליוט – 1:58.0). זמנים של אליוט לכל 100 מ': 100 – 14.1 (מקום רביעי), 200 – 28.7 (14.6, רביעי); 300 – 43.5 (14.8, שישי); 400 – 58.6 (15.1, שישי), 500 – 1:13.1 (14.5, שישי), 600 – 1:27.8 (14.7, רביעי), 700 – 1:42.8 (15.0, רביעי), 800 – 1:58.0 (15.2, רביעי), 900 – 2:11.2 (13.2, עבר לראש והוביל מנקודה זו עד הסיום), 1000 – 2:25.4 (14.2); 1100 – 2:40.0 (14.6); 1200 – 2:54.0 (14.0); 1300 – 3:07.6 (13.6); 1400 – 3:21.2 (13.6); 100 מ' אחרונים – 14.4.
ג'ים ראיין (ארה"ב), 8.7.1967, לוס-אנג'לס, 3:33.1 – תחרות ארה"ב נגד חבר העמים. במקום השני סיים קיפ קיינו – 3:37.2. זמני הביניים של ראיין ומיקומו בריצה כל 100 מ' (בריצה היו 6 משתתפים): 100 – 16.0 (6); 200 – 31.8 (15.8, 6); 300 – 46.5 (14.7, 5); 400 – 60.5 (14.0, 2); 500 – 1:14.5 (14.0, 2); 600 – 1:28.5 (14.0, 2); 700 – 1:42.6 (14.1, 2); 800 – 1:56.0 (13.4, 2); 900 – 2:10.6 (14.6, 2); 1000 – 2:25.2 (14.6, 2); 1100 – 2:39.8 (14.6, 2); 1200 – 2:53.5 (13.7, בנקודה זו חלף ראיין על פני קיינו והוביל עד לסיום); 1300 – 3:06.5 (13.0); 1400 – 3:19.6 (13.1); 100 מ' אחרונים: 13.5.
פילברט באיי (טנזניה), 2.2.1974, כריסטצ'רץ' (ניו-זילנד), 3:32.2 – משחקי חבר העמים. הזמן נמדד אלקטרונית כ-3:32.16 ועוגל לעשירית השנייה בהתאם לחוקה דאז. באיי הוביל מהזינוק ומשך אחריו חבורה מכובדת של רצים לזמנים מעולים: 2) ג'והן ווקר 3:32.5; 3) בן ג'יפצ'ו 3:31.1; 4) רוד דיקסון 3:33.9. 400 מ' אחרונים של באיי – 55.4 (ווקר – 54.4).
סבסטיאן קו (בריטניה), 15.8.1979, ציריך, 3:32.1 – הזמן האלקטרוני של קו היה 3:32.03. שני סיים קרייג מאסבק – 3:37.0. קיפ קוסקיי משך ב-400 המטרים הראשונים – 54.25. קו עבר לראש אחרי כ-750 מ'. זמנים של קו לכל 100מ': 100 - 12.8; 200 - 25.9 (13.1); 300 – 39.8 (13.9); 400 – 54.3 (14.5); 500 – 68.4 (14.1); 600 – 1:22.5 (14.1); 700 – 1:37.5 (15.0); 800 – 1:53.19 (15.69); 900 – 2:06.4 (13.21); 1000 – 2:20.8 (14.4); 1100 – 2:35.2 (14.4); 1200 – 2:49.5 (14.3); 1300 – 3:03.9 (14.4); 1400 – 3:17.9 (14.0); 100 מ' אחרונים – 14.13. מ' 400 אחרונים: 56.9.
סטיב אובט (בריטניה), 15.7.1980, אוסלו, 3:32.1 – הזמן האלקטרוני היה 3:32.09. תומאס וסינגהאגא סיים שני – 3:33.2. כריס סליי משך ב-400 המטרים הראשונים – 57.8. סטיב סקוט הוביל משם ועד כ-200 מ' לסיום: 800 – 1:53.4 (אובט 1:53.6); 1000 – 2:24.0; 1200 – 2:50.6 (אובט – 2:50.8).
סטיב אובט, 27.8.1980, קובלנץ (גרמניה המערבית), 3:31.36 – גרי קוק משך לאורך כ-950 מ' כשאובט אחריו. אחרי פרישתו של קוק עבר תומאס וסינגהאגא לראש והוביל עד כ-100 מ' לסיום. זמנו היה 3:31.58. שלישי סיים האראלד הודאק – 3:31.96.
סידני מארי (ארה"ב, החל את הקריירה כאתלט מדרום אפריקה), 28.8.1983, קלן, 3:31.24 – שני סיים פייר דלז -3:34.22. דיויד מק משך ב-1000 המטרים הראשונים.
סטיב אובט, 4.9.1983, רייטי (איטליה), 3:30.77 – פייר דלז סיים שני – 3:34.55. דיויד מק משך ב-1000 המטרים הראשונים. הזמן ב-1000 מ' היה 2:22.3. 1100 – 2:35.7. 1200 – 2:49.14; 1400 – 3:17.60. 100 מ' אחרונים – 13.17.
סטיב קראם (בריטניה), 16.7.1985, ניס (צרפת), 3:29.67 – שני סיים סעיד אוויטה – 3:29.71 ושלישי חוסה לואיס גונסלס – 3:30.92. שני מכתיבי קצב הובילו את הרצים כאשר קראם מיד אחריהם ואוויטה הרחק מאחור. באבקאר ניאנג היה המוביל ב-800 מ' הראשונים ועומר חליפה הוביל בהמשך. קראם עבר לראש קצת אחרי תחילת ההקפה האחרונה. אוויטה עבר את גונסלס כ-300 מ' לסיום והחל לסגור את הפער הגדול מקראם וכמעט הדביק אותו בסיום. זמנים של קראם לכל 100 מ': 100 – 13.5; 200 – 27.5 (14.0); 300 – 41.2 (13.7); 400 – 55.5 (14.3); 500 – 1:10.0 (14.5); 600 – 1:24.2 (14.2); 700 – 1:38.7 (14.5); 800 – 1:53.9 (15.2); 900 – 2:08.3 (14.4); 1000 – 2:22.0 (13.7); 1100 – 2:36.3 (14.3); 1200 – 2:49.66 (13.36); 1300 – 3:02.8 (13.14); 1400 – 3:16.0 (13.2); 100 מ' אחרונים: 13.67. 100 מ' אחרונים של אוויטה – 13.3. 300 מ' אחרונים: קראם 40.0, אוויטה 39.2. 200 מ' אחרונים: קראם 26.8, אוויטה 25.9.
סעיד אוויטה (מרוקו) , 23.8.1985, מערב ברלין, 3:29.46 – סידני מארי סיים שני – 3:32.90. פולקר בלומנטל משך ב-800 המטרים הראשונים (56.8, 1:53.5) ופרנק אומארה משך עד 1100 מ' - 2:48.5. 800 מ' אחרונים של אוויטה – 1:50.0. 400 מ' אחרונים – 54.5.
נור א-דין מורסלי (אלג'יריה), 6.9.1992, רייטי, 3:28.86 – דיויד קיבט סיים שני – 3:32.13. סמי קוסקיי משך ב-800 מ' ראשונים (53.6, 1:51.4) וג'וזף צ'שיר משך עד 1000 מ' – 2:20.1.
נור א-דין מורסלי, 12.7.1995, ניס, 3:27.37 – ויליאם קמיי היה שני – 3:31.40. עלי מורסלי משך ב-400 מ' ראשונים (54.9) פרדריק קורנט משך מ-700 מ' (800 – 1:51.3). נור א-דין מורסלי עבר לראש אחרי כ-950 מ'.
הישאם אל גרוז' (מרוקו), 14.7.1998, רומא, 3:26.00 - לאבאן רוטיץ' היה שני – 3:30.94. רוברט קיבט משך ב-900 מ' ראשונים ונח ניין משך כמעט עד 1200 מ'. 400 – קיבט 53.6; 800 – קיבט 1:50.5. 1000 – ניין 2:18.5; 1100 – ניין 2:32.8. 400 מ' אחרונים של אל גרוז' – 53.5.
1. Arturo Casado , Juan Manuel García-Manso , Natalia Romero-Franco , and María José Martínez-Patiño. Pacing strategies during male 1500 m running world record performances. RESEARCH IN SPORTS MEDICINE 2021, VOL. 29, NO. 6, 593-597
https://doi.org/10.1080/15438627.2021.1878459
2. Hymans R. (Ed.). (2020). Progression of IAAF world records. World Athletics.
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.
יום פתוח - יום שני 30.5.2022 בשעה 16:30 - תואר ראשון, שני, הסבת אקדמאים ומכינה
.png "המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט")
.jpg)
.jpg)
