יורם אהרוני | אתלטיקה | 06/11/2022
שיא העולם הראשון לנשים בריצת 800 מ' שהזמן בו היה מתחת לשתי דקות ואושר רשמית נקבע על ידי הילדגארד פאלק ממערב גרמניה בשנת 1971. תוצאה טובה משתי דקות נקבעה עוד בשנת 1963 על ידי סין קים דאן מצפון קוריאה ב"משחקי העמים המתעוררים" בג'קרטה שבאינדונזיה – 1:59.1 ד'. תוצאה זו וגם תוצאה טובה יותר של סין קים דאן – 1:58.0 בשנת 1964, לא הוכרו רשמית כשיאי עולם מאחר שמשחקי העמים המתעוררים לא הוכרו על ידי פדרציית האתלטיקה הבין לאומית (IAAF, כיום WA) וכל מי שהשתתף בהם נפסל מלהשתתף שוב בתחרויות שהוכרו על ידי IAAF.
IAAF החל להכיר בשיאי עולם לנשים רק בשנת 1936. שיאי עולם שנקבעו קודם לכן הוכרו על ידי פדרציית הספורט לנשים Fédération Sportive Féminine Internationale (FSFI) –International Women's Sports Federation
שפעלה בין השנים 1921 ו-1934. השיא הראשון שהוכר בדיעבד על ידי IAAF היה 2:26.6 ונקבע על ידי מרי ליינס מבריטניה שקבעה ב-1923 זמן של 2:26.6 ד'. מקצוע הריצה ל-800 מטר לנשים נכלל בתוכנית תחרויות האתלטיקה לנשים במשחקים האולימפיים אמסטרדם 1928, הפעם הראשונה בה נכללו תחרויות אתלטיקה לנשים במסגרת האולימפית. המנצחת, לינה רדקה מגרמניה קבעה שיא עולם – 2:16.8. לאחר המשחקים הוצאה ריצת 800 מ' מהמסגרת האולימפית וחזרה אליה רק במשחקי רומא 1960.
בחלק ניכר מהשיאים שהזמן בהם היה מעל שתי דקות, לא ידועים זמני הביניים. במקביל לריצת 800 מטר נערכה במשך שנים רבות גם ריצת 880 יארד (804.642 מטר).
שיאי עולם שהזמן בהם היה מעל שתי דקות ויש מידע על חלוקת הזמנים בהם:
אינגה גנצל (שוודיה) 2:20.4 (16.6.1928) הקפה ראשונה 67.0 ש'/ הקפה שנייה 73.4 ש'.
אנה לרסון (שוודיה) 2:14.8 (19.8.1945) 69.8/65.0;
אנה לרסון 2:13.8 (30.8.1945) 69.9/63.9;
אנה לרסון 2:15.6 ב-880 יארד (5.9.1945) 71.9/62.7;
נינה אוטקלנקו (ברה"מ) 2:05.0 (24.9.1955) 63/62;
נינה אוטקלנקו 2:06.6 ב-880 יארד (10.6.1956) 65.2/61.4;
דיקסי ויליס (אוסטרליה) 2:02.0 ב-880 יארד ו-2:01.2 ב-800 (3.3.1962) 62.6/59.4;
אן פקר (בריטניה) 2:01.1 (20.10.1964, משחקי טוקיו 1964) אחרי 400 הובילה הצרפתיה מריון דיפורר עם 58.6. פקר הייתה כמה מטרים מאחור;
ג'ודית פולוק (אוסטרליה ) 2:01.0 (28.6.1967) 63.0/58.0;
ג'ודית פולוק 2:02.0 ב-880 יארד (5.7.1967) 62.6/58.5;
ורה ניקוליץ' (יוגוסלביה) 2:00.5 (20.7.1968) 200 – 28.9, 400 – 60.5, 600 – 1:30.6 (לפיכך חצי שני מהיר מהראשון – 60.0!).
בשיאים אלה ההקפה הראשונה הייתה מהירה בממוצע ב-4.26 שניות מההקפה השנייה.
בטבלה מספר 1 מופיעים הזמנים להקפות בשיאי עולם ב-800 מטר לנשים החלל מהשיא הראשון בו נקבע זמן מהיר משתי דקות. "קצב נדרש" הוא הזמן הממוצע ל-400 מטר הנדרש לקביעת שיא חדש.
|
מרחק/רצה תאריך קצב נדרש |
פאלק 11.7.1971 60.2 |
זלטבה 24.8.1973 59.2 |
גרסימובה 12.6.1976 58.7 |
קזנקינה 20.7.1976 57.9 |
אוליזרנקו 12.6.1980 57.4 |
אוליזרנקו 27.7.1980 57.4 |
|---|---|---|---|---|---|---|
|
400 |
58.4 |
56.5 |
55.3 |
55.6 |
57.5 |
56.2 |
|
800 |
1:58.5 (60.1) |
1:57.5 (61.0) |
1:56.0 (60.7) |
1:54.9 (59.3) |
1:54.9 (57.4) |
1:53.43 (57.2) |
|
מרחק/רצה תאריך קצב נדרש |
קרטוכבילובה 26.7.1983 56.7 |
|---|---|
|
400 |
56.82 |
|
800 |
1:53.28 (56.46) |
בשיאים שהזמן בהם היה מתחת לשתי דקות ההקפה הראשונה הייתה מהירה בממוצע ב-2.27 שניות מההקפה הראשונה.
בטבלה מספר 2 מרוכזים הזמנים להקפות ובסוגריים מופיעים אחוזים מהמהירות הממוצעת בכל הקפה של 400 מטר.
|
רצה ותוצאה |
הקפה ראשונה |
הקפה שנייה |
|---|---|---|
|
פאלק 1:58.5 |
58.4 (101.4) |
60.1 (98.6) |
|
זלטבה 1:57.5 |
56.5 (104.0) |
61.0 (96.3) |
|
גרסימובה 1:56.0 |
55.3 (104.9) |
60.7 (95.6) |
|
קזנקינה 1:54.9 |
55.6 (103.3) |
59.3 (96.9) |
|
אוליזרנקו 1:54.9 |
57.5 (99.9) |
57.4 (100.1) |
|
אוליזרנקו 1:53.43 |
56.2 (100.9) |
57.2 (99.2) |
|
קרטוכבילובה 1:53.28 |
56.82 (99.7) |
56.46 (100.3) |
|
ממוצע אחוז מהירות להקפה |
102.0 |
98.1 |
הילדגארד פאלק, 11.7.1971, שטושגרט, 1:58.5 - אליפות מערב גרמניה. הרצה במקום השני סיימה ב-2:02.5. פאלק עברה 400 מ' ב-58.4 ש' ו-600 מ' ב-1:28.5
סווטלה זלטבה (בולגריה), 24.8.1973, פיראוס, 1:57.5 - אליפות הבלקן. הזמן האוטומטי היה 1:57.48. הרצה במקום השני קבעה 2:01.42. זלטבה עברה 400 מ' ב-56.5 ש' ו-600 מ' ב-1:27.0 ד'.
ולנטינה גרסימובה (ברה"מ), 12.6.1976, קייב, 1:56.0 – אליפות ברה"מ. הרצה במקום השני, סווטלנה סטריכינה, קבעה הישג של 1:56.7, שגם הוא היה טוב מהשיא הקודם. הרצה במקום השלישי קבעה 1:59.3. זמני ביניים לכל 100 מ': 100 מ' – 13.3, 200 מ' – 26.3 (13.0), 300 מ' – 40.3 (14.0), 400 מ' - 55.3 (15.0), 500 מ' – 1:10.8 (15.5), 600 מ' – 1:25.8 (15.0), 700 מ' – 1:40.8 (15.0), 100 מ' אחרונים – 15.2 ש'.
טטיאנה קזנקינה (ברה"מ), 26.7.1976, מונטריאול, 1:54.9 – גמר המשחקים האולימפיים. הזמן האוטומטי היה 1:54.94. גם הרצות במקומות 4-2 קבעו תוצאה טובה מהשיא הקודם: ניקולינה צ'טרבה (בולגריה) 1:55.42, אלפי צין (מזרח גרמניה) 1:55.60, אניטה וייס (מזרח גרמניה) 1:55.74. זמני הביניים של קזנקינה: 200 – 26.9, 400 – 55.6 (28.7), 600 – 1:24.8 (29.2) ו-30.1 ל-200 מ' אחרונים. קזנקינה הייתה רק במקום השישי אחרי 600 מטר. הרצה שסיימה חמישית, סווטלנה סטריכינה (ברה"מ) הובילה אחרי 400 מ' עם 55.1. באותה תקופה רצו 800 מ' כאשר שתי הקשתות הראשונות בשבילים.
נדייז'דה אוליזרנקו (ברה"מ), 12.6.1980, מוסקבה, 1:54.9 – תחרות בין לאומית. הזמן האוטומטי היה טוב מאשר בשיא של קזנקינה – 1:54.85. הזמן הידני היה 1:54.6. אחרי אוליזרנקו הגיעו: פיטה לובין (רומניה) 1:56.67, אולגה וחרושבה 1:57.0 וטטיאנה קזנקינה 1:57.0 גם כן. אוליזרנקו עברה 600 מ' ב-1:27.2 ו-700 מ' ב-1:40.9. 100 מ' אחרונים ב-14.0 ש'.
ירמילה קרטוכבילובה (צ'כוסלובקיה), 26.7.1983, מינכן, 1:53.28 – תחרות בין לאומית. שיא העולם היחיד לנשים בריצת 800 מטר שהושג בסיוע רצה מושכת: פטרה קליינברהאם משכה בהקפה הראשונה. הרצה במקום השני סיימה ב-2:00.45. קרטוכבילובה עברה 500 ב-1:11.4, 600 מ' ב-1:25.5 ו-700 מ' ב-1:39.5. 100 מ' אחרונים – 13.8.
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.
יום פתוח - יום שני 30.5.2022 בשעה 16:30 - תואר ראשון, שני, הסבת אקדמאים ומכינה
.png "המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט")
.jpg)
.jpg)
