יורם אהרוני | אתלטיקה | 19/03/2023
דיק פוסברי (Richard Douglas Fosbury March 6, 1947 – March 12, 2023) חולל שינוי גדול בתולדות הקפיצה לגובה. הסגנון שהביא לו ניצחון במשחקים האולימפיים במקסיקו סיטי 1968, עם שיא אישי ושיא אולימפי – 2.24, היה מהפכני. על הסגנון הנקרא מאז על שמו "סגנון פוסברי" נכתב רבות. ראו למשל את מאמריו של המאמן אנטולי שפרן:
לימוד קפיצה לגובה בסגנון פוסברי-פלופ - https://bit.ly/40i7GA9
וההיסטוריה של הקפיצה לגובה - https://bit.ly/42l6gXA
ב-1968, כאשר זכה דיק פוסברי בניצחון בקפיצה לגובה במשחקים האולימפיים במקסיקו סיטי (2248 מטר מעל פני הים) שיא העולם עמד על 2.28 מטר והוחזק על ידי ולרי ברומל מברה"מ, שיא שנקבע ב-1963. ברומל נפצע בתאונת אופנוע ב-1965 ובכך הסתיימה הקריירה האתלטית שלו. במשחקי מקסיקו-סיטי 1968 נקבעו הישגים חסרי תקדים בקפיצות וגם בריצות למרחקים קצרים, 100 עד 400 מטר, ואפילו בריצות למרחקים בינוניים: בריצת 800 מ' השווה המנצח את שיא העולם ובריצת 1500 מטר קבע המנצח שיא אולימפי שהיה גם שיאו האישי. שני גורמים תרמו להישגים המעולים: כוח המשיכה החלש יותר השורר בגבהים והאוויר שצפיפותו קטנה יותר ולכן התנגדותו להתקדמות האתלטים קטנה יותר. בריצות הארוכות (3000 מ' מכשולים, 5000 מ', 10,000 ומרתון) הגובה השפיע לרעה על ההישגים בשל דלילות החמצן באוויר.
שיא העולם בקפיצה משולשת שופר 5 פעמים בתחרות במקסיקו סיטי (פעם אחת במוקדמות ו-4 פעמים בגמר על ידי שלושה קופצים שונים). השיא לפני המשחקים היה 17.03 מטר ובסופם - 17.39 מטר. מאז 1995 השיא עומד על 18.29 מטר. סה"כ השיפור מהתקופה שלפני משחקי מקסיקו סיטי 1968 ועד ימינו - 7.4%. בקפיצה לרוחק השיא ערב המשחקים היה 8.35 מטר ובתחרות נקבע הישג של 8.90, עדיין השיא האולימפי וההישג השני בכל הזמנים העומד בתנאים לקביעת שיא (רוח גבית שמהירותה לא עולה על 2.0 מטר בשנייה, בין היתר). השיפור בשיא העולם לגברים בתחרות במקסיקו סיטי היה של יותר מ-6.5%. בקפיצה לרוחק לנשים קבעה ויקטוריה ויסקופוליאנו מרומניה שיא עולם - 6.82 מ'. שיאה האישי לפני 1968 עמד על 6.37 מ' ואחרי 1968 היא לא הרחיקה ליותר מ-6.48 מ'.
שיא העולם הנוכחי בקפיצה לגובה לגברים נקבע על ידי חוויאר סטומאיור מקובה ועומד מאז 1993 על 2.45 מטר. השיא האחרון בסגנון שאינו הסגנון של פוסברי נקבע על ידי ולדימיר ישנקו מברה"מ שעבר בגלילת בטן 2.34 ב-1978 (ישנקו עבר גם 2.35 באולם אך אז לא הוכרו שיאים אם הם נקבעו באולמות, היום כן). סה"כ השיפור בשיא העולם לגברים בקפיצה לגובה מאז 1968 עומד על 7.4% ואם נחשב את השיפור מעבר לשיא האחרון בגלילת בטן נקבל שיפור של 4.3% בערך. שיא העולם האחרון לנשים בקפיצה לגובה בסגנון גלילת בטן היה 2.00 מטר ונקבע על ידי רוזמרי אקרמן ממזרח גרמניה ב-1977. שיא העולם הנוכחי נקבע בשנת 1987 על ידי סטפקה קוסטדינובה ועומד על 2.09 מטר - שיפור של 4.5%.
מיד לאחר משחקי מקסיקו סיטי 1968 החלו קופצים רבים בכל העולם ללמוד את סגנון פוסברי וכך למשל הושג כבר ב-7 במרס 1969 (פחות מחמישה חודשים אחרי משחקי מקסיקו סיטי) שיא ישראלי ראשון לגברים בקפיצה לגובה בסגנון פוסברי – יוסי פיקל עבר בתחרות בבאר שבע גובה של 1.93 מטר. מאחר שבמגרש בבאר שבע לא היה עדיין מזרן נחיתה, פיקל הביא עימו שקים מלאי ספוגים ופיזר אותם בבור הנחיתה. השיא הישראלי הראשון לנשים בסגנון פוסברי נקבע על ידי הנערה בת ה-15 אורית אברמוביץ' שעברה ב-1971 גובה של 1.68. ב-1974 היא ניצחה במשחקי אסיה שהתקיימו בטהרן עם שיא ישראלי חדש – 1.78 מ'.
אחת ההשפעות הדרמטיות של סגנון הפוסברי הייתה על תחרות הקרב-5 לנשים, מקצוע הקרב-רב בו התחרו הנשים עד שב-1981 הוא הוחלף בקרב-7. המנצחת בתחרות קרב-5 במשחקי מינכן 1972 הייתה מרי פיטרס מבריטניה שעברה במינכן גובה של 1.82 בסגנון פוסברי. פיטרס הייתה אז בת 33. במשחקי מקסיקו סיטי היא עברה רק גובה של 1.53 במסגרת הקרב-5 ובמשחקי טוקיו 1964 היא קפצה לגובה של 1.60. המתחרה העיקרית של פיטרס, היידה רוזנדהאל מגרמניה המערבית, לא אימצה את סגנון פוסברי ועברה בקרב-5 במינכן 1972 רק 1.65 בסגנון גלילת בטן. בסיום התחרות התברר כי פיטרס צברה בסך הכל 4801 נקודות (לפי הניקוד שהיה מקובל אז) בעוד רוזנדהאל צברה רק 10 נקודות פחות – 4791. רוזנדהאל הייתה אז שיאנית העולם בקפיצה לרוחק וגם רצה מעולה ל-200 מטר. בתחרות הקרב 5 במינכן 1972 הישגיה במקצועות אלה היו 6.83 מטר ו-22.96 שניות לעומת 5.98 ו-24.08 של פיטרס. לו הייתה רוזנדהאל עוברת את הגובה בו היא נכשלה – 1.68 מ' היא הייתה צוברת עוד 30 נקודות (915 נק' על הישג של 1.68 לעומת 885 נק' על 1.65) והייתה מנצחת בתחרות. לפני מספר שנים ביקרה רוזנדהאל בישראל והרצתה בכנס שהתקיים במכללה וינגייט. בהפסקת הקפה שאלתי אותה למה היא לא למדה את סגנון פוסברי והתשובה שלה הפתיעה אותי: היא אמרה כי במקום בו היא התאמנה לא היה עדיין מזרן נחיתה!
במהלך שנות השבעים עדיין ניטשו ויכוחים אם סגנון פוסברי עדיף על סגנון גלילת הבטן אבל בשנות ה-80 הפך כבר סגנון הגלילה לסגנון נדיר ביותר. האתלט הבכיר האחרון שהשתמש בסגנון היה האלוף האולימפי בקרב-10במשחקי סיאול 1988, כריסטיאן שנק ממזרח גרמניה, שעבר בגלילת בטן במסגרת קרב-10 גובה של 2.27 מטר.
רק ממש לפני משחקי מקסיקו סיטי 1968 עברו להשתמש במזרנים עבים כמשטחי הנחיתה לקפיצה לגובה. לפני כן הנחיתה הייתה על חול, נסורת או ערימות ספוגים קטנים. הכנסתם לשימוש של מזרני הנחיתה העבים אפשרה לפוסברי לפתח את הסגנון שלו. הסגנון הזה מאפשר גם הרצה מהירה והוא הרבה יותר פשוט ללימוד מאשר סגנון גלילת בטן, בו השתמשו רוב הגברים שהתמחו בקפיצה לגובה (חלק מהנשים עדיין קפצו בסגנון מספרת כמו למשל יולנדה באלאס מרומניה ששיאה האחרון – 1.91 מ', החזיק מעמד מ-1961 עד 1971). סגנון גלילת הבטן דורש תכונות יותר אקרובטיות מהקופצים מאשר סגנון פוסברי. חשוב לזכור גם שמאז 1968 התרחב מאד גם השימוש במה שאפשר לכנות בעדינות "עזרים ארגוגניים" ובלשון יותר בוטה - אמצעים כימיים המיועדים לפיתוח השרירים כמו הורמונים ממשפחת הסטרואידים האנאבוליים והורמון הגדילה. יש כמה וכמה קופצים לגובה (כמו גם אתלטים העוסקים במקצועות אחרים) שהושעו מתחרויות והישגיהם נמחקו מאחר שבבדיקות נמצא שהשתמשו באמצעים כאלה. השימוש בחומרים אלה, המכונים לעתים קרובות "סמים", תרם גם הוא להתקדמות בהישגים של חלק מהאתלטים.
לא פעם נשמעת הטענה כאילו יתרונו הגדול של סגנון פוסברי הוא בכך שהוא מאפשר למרכז הכובד (מרכז המסה) של הקופצים לעבור מתחת לרף. טענה זו נבדקה פעמים רבות ולא נמצאה כנכונה. הנה למשל נתונים שנאספו במחקר שניתח את ביצועי הקופצים לגובה באליפות העולם באולם בשנת 2018:
|
קופץ |
הישג בתחרות |
גובה שיא מרכז הכובד |
הפרש בסנטימטרים |
|---|---|---|---|
|
LYSENKO |
2.36 |
2.47 |
11 |
|
BARSHIM |
2.33 |
2.37 |
4 |
|
PRZYBYLKO |
2.29 |
2.32 |
3 |
|
KYNARD |
2.29 |
2.34 |
5 |
|
BEDNAREK |
2.25 |
2.31 |
6 |
|
NEDASEKAU |
2.20 |
2.30 |
10 |
|
THOMAS |
2.20 |
2.32 |
12 |
|
WANG |
2.20 |
2.22 |
2 |
|
GRABARZ |
2.20 |
2.31 |
11 |
|
IVANOV |
2.20 |
2.26 |
6 |
|
WILSON |
2.20 |
2.27 |
7 |
כפי שניתן לראות בטבלה, בכל המקרים שנבדקו, מרכז הכובד של הקופצים מגיע לגובה גבוה מזה שמוצב בו הרף, שהקופצים חלפו מעליו בהצלחה.
גובהו של דיק פוסברי היה 1.93 ומשקלו לפני משחקי מקסיקו-סיטי 1968 עמד על 83 ק"ג.
|
שנה |
גיל |
כיתה |
הישג בקפיצה לגובה במטרים |
הישג בקפיצה לגובה במידות אמריקאיות (פיט+אינץ') |
|---|---|---|---|---|
|
1958 |
11 |
ה' |
1.16 |
3 פיט ו-10 אינץ' |
|
1959 |
12 |
ו' |
1.37 |
4 פיט ו-6 אינץ' |
|
1960 |
13 |
ז' |
1.42 |
4 פיט ו-8 אינץ' |
|
1961 |
14 |
ח' |
1.47 |
4 פיט ו-10 אינץ' |
|
1962 |
15 |
ט' |
1.62 |
5 פיט ו-4 אינץ' |
|
1963 |
16 |
י' |
1.77 |
5 פיט ו-10 אינץ' |
|
1964 |
17 |
יא' |
1.91 |
6 פיט ו-3.5 אינץ' |
|
1965 |
18 |
יב' |
2.00 |
6 פיט ו-7 אינץ' |
|
1966 |
19 |
שנה ראשונה במכללה |
2.01 |
6 פיט ו-7.5 אינץ' |
|
1967 |
20 |
שנה שנייה במכללה |
2.10 |
6 פיט ו-10.75 אינץ' |
|
1968 |
21 |
שנה שלישית במכללה |
2.24 |
7 פיט ו-4.25 אינץ' |
|
1969 |
22 |
שנה רביעית במכללה |
2.19 |
7 פיט ו-2.5 אינץ' |
| 1971 | 24 | 2.13 |
|
מקום |
שם |
מדינה |
2.00 |
2.03 |
2.06 |
2.09 |
2.12 |
2.14 |
2.16 |
2.18 |
2.20 |
2.22 |
2.24 |
2.29 |
תוצאה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|
ארה"ב |
— |
o |
— |
o |
— |
o |
— |
o |
o |
o |
xxo |
xxx |
2.24 |
|
|
|
ארה"ב |
— |
— |
— |
o |
— |
xxo |
— |
xxo |
o |
xo |
xxx |
|
2.22 |
|
|
|
ברה"מ |
o |
o |
o |
o |
o |
o |
o |
— |
o |
xxx |
|
|
2.20 |
|
|
4 |
ברה"מ |
— |
o |
xo |
o |
xxo |
o |
xxo |
xxx |
|
|
|
|
2.16 |
|
|
5 |
ארה"ב |
— |
o |
— |
o |
— |
o |
— |
xxx |
|
|
|
|
2.14 |
|
|
6 |
איטליה |
o |
— |
xo |
o |
o |
o |
xxx |
|
|
|
|
|
2.14 |
|
|
7 |
מערב גרמניה |
— |
— |
o |
o |
xxo |
xo |
xxx |
|
|
|
|
|
2.14 |
|
|
8 |
אוסטרליה |
— |
o |
o |
o |
xo |
xxx |
|
|
|
|
|
|
2.12 |
|
|
9 |
צרפת |
o |
— |
o |
o |
xxx |
|
|
|
|
|
|
|
2.09 |
|
|
9 |
מערב גרמניה |
— |
o |
o |
o |
xxx |
|
|
|
|
|
|
|
2.09 |
|
|
11 |
ספרד |
o |
o |
o |
xxo |
xxx |
|
|
|
|
|
|
|
2.09 |
|
|
12 |
צ'אד |
— |
— |
xo |
xxo |
xxx |
|
|
|
|
|
|
|
2.09 |
|
|
13 |
יוגוסלביה |
o |
— |
o |
xxx |
|
|
|
|
|
|
|
|
2.06 |
התחרות נערכה בתאריך 20.10.1968, היום האחרון למשחקי מקסיקו 1968. ביום זה נערכו בין היתר ריצת המרתון ומקצי הגמר במירוצי השליחים. תחרות הקפיצה לגובה נמשכה למעלה משלוש שעות וטקס הענקת המדליות לקופצים היה אחרון הטקסים. במסיבת העיתונאים שנערכה אחרי התחרות בכפר האולימפי אמר נציג הוועדה המארגנת לכתבים שחיכו למנצחים: "רבותי, אני מצטער, הקופצים לגובה עייפים מדי מכדי לשוחח אתכם, אבל מנצחי המרתון יגיעו לכאן בעוד שעה קלה...".
1.BIOMECHANICAL REPORT FOR THE WORLD INDOOR CHAMPIONSHIPS 2018 High Jump Men. Dr Gareth Nicholson, Dr Tim Bennett and Dr Athanassios Bissas Carnegie School of Sport. https://www.worldathletics.org
2. Dick Fosbury — High Jump History’s Revolutionary
March 28, 2023 by Track and Field News
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.
יום פתוח - יום שני 30.5.2022 בשעה 16:30 - תואר ראשון, שני, הסבת אקדמאים ומכינה
.png "המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט")
.jpg)
.jpg)
