דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

יורם אהרוני | אתלטיקה | 23/02/2023

רצים למרחקים בינוניים וארוכים בדרא"פ בשנים בהן היא הייתה מושעית מהאתלטיקה העולמית

יורם אהרוני yoramaharoni@gmail.com


 חלק א' של המאמר עסק ברץ פרנקלין ג'יינקס (יניב) שהיה סגן אלוף דרום אפריקה (דרא"פ) בריצת 800 מטר בשנת 1969, ניצח במכבייה באותה שנה בריצות ל-400 ו-800 מטרים ובשנת 1970 עלה לישראל. הקישור למאמר: https://bit.ly/3Eiddyd


הישגי אתלטי דרום אפריקה במשחקים האולימפיים עד 1960


 דרא"פ החלה ליטול חלק במשחקים האולימפיים במשחקי סט.לואיס 1904 והשתתפה בהם ברציפות עד משחקי רומא 1960. החל ממשחקי טוקיו 1964 ועד משחקי סיאול 1988 הייתה דרא"פ מושעית מהמשחקים בשל מדיניות ההפרדה הגזעית (אפרטהייד) במדינה. דרא"פ חזרה למסגרת האולימפית במשחקי ברצלונה 1992  לאחר סיום שלטון המיעוט הלבן במדינה. טבלה מספר 1 מציגה את זוכי המדליות מדרא"פ בתחרויות האתלטיקה במשחקים האולימפיים בין השנים 1960-1908.

אתלט

עיר ושנה

מקצוע

מדליה

הישג והערות

Reggie Walker

לונדון 1908

100 מ'

זהב

10.8

Charles Hefferon

לונדון 1908

מרתון

כסף

2:56:06.0

Ken McArthur

סטוקהולם 1912

מרתון

זהב

 2:36:54.8 (מרחק המרוץ היה 40,200 מטר)

Chris Gitsham

סטוקהולם 1912

מרתון

כסף

2:37:52.0

Bevil rudd

אנטוורפן 1920

400 מ'

זהב

49.6

Bevil rudd

אנטוורפן 1920

800 מ'

ארד

1:53.6 (הערכה, זמן לא נמדד)

Henry Dafel
Jack Oosterlak
Clarence Oldfield
Bevil Rudd

אנטוורפן 1920

4X400 מ'

כסף

3:23.4 (הערכה. הזמן לא נמדד. סיימו כ-8 מטר אחרי הרביעייה המנצחת מבריטניה)

Sydney Atkinson

פריס 1924

110 מ' משוכות

כסף

15.0

Cecil McMaster

פריס 1924

10 ק"מ הליכה

ארד

49:08.0

Sydney Atkinson

אמסטרדם 1928

110 מ' משוכות

זהב

14.8

Marjorie Clarck

לוס אנג'לס 1932

80 מ' משוכות נשים

ארד

11.8

Esther Brand

הלסינקי 1952

קפיצה לגובה נשים

זהב

1.67

Daphne Robb Hasenjäger

הלסינקי 1952

100 מ' נשים

כסף

11.8

Malcolm Spence

רומא 1960

400 מ'

ארד

45.5

 


רצי דרום אפריקה בשנים 1992-1970


החל מ-1970 הושעתה דרא"פ גם ממפעלים בין לאומיים אחרים בנוסף למשחקים האולימפיים, בכללם משחקי המכביה. בין 1970 ל-1976 התאפשרה עדיין השתתפות של אתלטים מדרא"פ בתחרויות מסוימות מחוץ למדינה מאחר שדרא"פ נשארה עדיין חברה בפדרציה הבין לאומית לאתלטיקה (IAAF) ואתלטים זרים היו יכולים להתחרות בדרא"פ.  במדינה התקיימו אליפויות אתלטיקה נפרדות ללבנים ולאלה שאינם לבנים ובשנים 1974, 1975 ו-1976 נערכה גם "אליפות פתוחה" שה השתתפו אתלטים מכל הגזעים בדרא"פ ובנוסף להם גם אתלטים ממדינות אחרות. בין שמות המנצחים באליפות הפתוחה אפשר למצוא את איבו ואן דם הבלגי  (800 מ' ב-1976), פרנקו פאבה האיטלקי (10,000 מ' ב-1975) מייק טאג מבריטניה (10,000 מ' ב-1976)  ודונה מארי מבריטניה (200 מ' ב-1975, 400 מ' ב-1975 ו-1976) וגם הרץ השחור מדרא"פ, טיטוס מאמבאבולו (5000 מ' ב-1974 ו-1975). החל מ-1977 הורשו כבר רצים "לא לבנים" להשתתף באליפות הלאומית של דרא"פ אך נאסרה לחלוטין על ידי IAAF השתתפות אתלטים זרים בתחרויות בדרא"פ ואתלטים מדרא"פ לא היו יכולים להשתתף בתחרויות מחוץ למדינתם  מאחר שהמדינה הורחקה מ-IAAF.
נזכיר כאן כמה מהרצים למרחקים בינוניים וארוכים  מדרא"פ שפעלו בתקופה שבין 1970 ל-1992, כולל כמה שהוזכרו במאמר  שהוקדש לפרנקלין ג'יינקס.


פאני ואן זייל (Fanie van Zijl) – נולד ב-1948. אלוף דרא"פ בריצת 800 מ' ב-1970, 1500 מ' (1969, 1970, 1972, 1974) ו-5000 מ' (1969, 1972, 1974). שיאים אישיים: 800 מ' - 1:45.6 ב-1970, הישג שדירג אותו  חמישי בעולם באותה השנה; 1500 מ' – 3:37.2 (1974);  מייל – 3:56.0 ב-1972 (4-3 בעולם באותה שנה); 5000 מ' – 13:44.4 (1973). השתתף גם בתחרויות בארה"ב.


דיקי ברוברג (Dicky Broberg) – נולד ב-1949. שיא אישי ב-800 מ' – 1:44.7 ב-1971 (הישג השנה בעולם). ההישג הזה נחשב אז חמישי בכל הזמנים אחרי 1:44.9 של ג'ים ראיין מארה"ב ב-880 יארד (804.672 מ'. הישג "שווה" ל-1:44.2 ב-800, אך הזמן ב-800 מ' לא נמדד, הישג שנקבע ב-1966), 1:44.3 של פיטר סנל מניו זילנד  ב-1962, והישגיהם של שני הראשונים במשחקי מקסיקו-סיטי 1968: רלף דובל מאוסטרליה (1:44.40) ווילסון קיפרוגוט מקניה (1:44.57).
הישגיו הטובים של ברוברג בשנים קודמות: 1969 – 1:46.4 (12-11 בעולם באותה השנה), 1970 – 1:45.9 (9-7 בעולם באותה השנה). כל הישגיו הטובים נקבעו בתחרויות בדרא"פ.


דני מאלאן (Danie Malan) – נולד ב-1950.  ב-24.6.1973 באצטדיון האולימפי במינכן, קבע שיא עולם בריצת 1000 מ' – 2:16.0 ד'.  הריצה הייתה במקצה הזמנה באליפות בתי הספר של מינכן. שני בריצה היה הרץ המערב גרמני פול היינץ וולמן – 2:17.6. 
שיאים אישיים אחרים: 800 מ' – 1:44.9 ב-1973 בתחרות בציריך (וגם 1:45.1 ב-880 יארד בתחרות בלוס-אנג'לס ב-1973, הישג "שווה" 1:44.4 ב-800 מ'); 1500 מ' – 3:35.98 בתחרות בציריך ב-1976 (רביעי בשנה);  מייל – 3:54.6 בתחרות בדרא"פ ב-1975 (תשיעי בשנה). ב-1969, בגיל 19, קבע 1:47.7 ב-800 מ'. ב-1971 דורג שני בעולם ב-800 מ' עם 1:45.1, הישג שקבע בתחרות בדרא"פ בה סיים שני אחרי דיקי ברוברג. 

מרצ'לו פיאסקונארו (Marcello Fiasconaro) –נולד ב-1949 בדרא"פ. אביו היה טייס איטלקי שמטוסו הופל במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה ונלקח כשבוי מלחמה לדרא"פ שם הוא נישא לאישה מקומית ובחר להישאר במדינה ולא לחזור לאיטליה. מרצ'לו שיחק רוגבי כנער ורק בגיל 20 פנה לאימוני ריצה. הוא עשה  זאת מאחר שמאמן אתלטיקה מקומי, סטיוארט באנר, הציע לקבוצת הרוגבי להתאמן עם קבוצת האתלטיקה כדי לפתח כושר לקראת עונת המשחקים. באימונים אלה התגלה כישרונו של מרצ'לו לריצה. הישגיו בריצת 400 מ' בשנת 1970 עוררו עניין באיטליה  וב-1971 הוא קיבל אזרחות איטלקית וזכה במדליית כסף בריצת 400 מ' באליפות אירופה 1971 עם הישג של 45.49 ש' והיה חבר ברביעיית איטליה שזכתה בארד ב-4X400 מ' באותה האליפות.  הוא החל לשהות כל שנה כמה חודשים באיטליה (והחל ללמוד לדבר איטלקית) ובשאר הזמן חי בדרא"פ. מאחר שהייתה לו אזרחות כפולה הוא השתתף גם באליפות דרא"פ. בשנת 1973 הוא התבקש לשמש כמכתיב קצב לדני מאלאן בריצת 800 מ' בתחרות בדרא"פ. פיאסקונארו חסר הניסיון פתח מהר מדי בהקפה הראשונה ורק כ-200 מ' לסיום עבר אותו מאלאן שסיים ב-1:45.9. זמנו של פיאסקונארו היה 1:46.3 - שיא איטלקי... באותה עונה הוא שיפר את השיא האיטלקי ב-800 מ' חמש פעמים וב-27 ביוני קבע במילאנו שיא עולם חדש – 1:43.7 ד'. בתחרות בדרא"פ הוא קבע 1:44.7, שווה לשיא הלאומי של דרא"פ של דיקי ברוברג,  ועד 1996 כאשר קבע הזקיאל ספנג קבע הישג של 1:42.74 נחשב ההישג כשיא לאומי של דרא"פ (דרא"פ לא הכירה בהישגים של פיאסקונארו בתחרויות בהן הוא ייצג את איטליה...). פיאסקונארו ייצג את איטליה גם באליפות אירופה 1974, אך לא זכה במדליה, החמיץ את משחקי מונטריאול 1976 בשל פציעה וחזר לחיות בדרא"פ ב-1978.
בשנת 1973 שותף פיאסקונארו בהרכב נבחרת דרא"פ שניסתה לשבור את שיא העולם במרוץ שליחים 4X800 מ'.  ההרכב כלל מלבדו את דונאלד טים (שיא אישי 1:47.6 ב-1972), קלייד דה מאריני (1:47.7 ב-1973) ודני מאלאן. הרביעיה קבעה הישג של 7:11.6 דקות שהיה שווה לשיא של קניה שהושג ב-1970 בריצת 4 פעמים 880 יארד (3218.688 מ' לעומת 3200 מ' ב-4X800). הישגה של דרא"פ לא הוכר כשווה לשיא העולם.

מרצ'לו פיאסקונארו
(בתמונה: מרצ'לו פיאסקונארו מוביל בריצה בה קבע שיא עולם ב-800 מ')

סידני מארי (Sydney Maree) -  רץ שחור שנולד ב-1956 בדרום אפריקה. בשנת 1977 החל ללמוד באוניברסיטת וילאנובה בארה"ב וכך יכול היה להשתתף בתחרויות לסטודנטים. לפני כן, ב-1976 בדרא"פ הוא רץ מייל ב-3:57.9. ב-1984 הוא קיבל אזרחות של ארה"ב אך כבר קודם לכן הוא הורשה להשתתף בתחרויות בין לאומיות וכך למשל הוא ייצג את ארה"ב באליפות העולם 1983.  ב-1983 הוא קבע שיא עולם ב-1500 מ' – 3:31.24 ד' בתחרות בעיר קלן. ב-1985 הוא קבע שם זמן של 3:29.77 אך שיא העולם היה כבר 3:29.46.  שיאים אישיים נוספים:  מייל  - 3:48.83 (1981, שיא העולם היה אז 3:47.33), 3000 מ' -7:33.37 (1982, השיא היה 7:32.1),  5000 מ' – 13:01.15 כאשר סיים שני ב-1985 בריצה באוסלו בה קבע סעיד אוויטה ממרוקו שיא עולם – 13:00.40 ד'. ב-1995 חזר מארי לחיות בדרום אפריקה.


מתיאוס מוטשוואראטוו (Matthews Motshwarateu )– (2001-1958) רץ שחור שיצא ללימודים באוניברסיטת טקסס באל פאסו וזכה באליפות מכללות ארה"ב במירוצי שדה בשנת 1981. ב-1979 קבע בדרא"פ 27:48.2 ב-10,000 מ' (מקום 12 בין רצי השנה בעולם). קבע ב-1980 זמן של 28:00 ב-10 ק"מ על כביש בתחרות בארה"ב (נמדד כ-27:59.3 והיה אז ההישג הטוב בכל הזמנים). עד היום מוכר הישג זה כשיא לאומי של דרא"פ. בשל החרם על דרא"פ הוא נרשם כאתלט מבוצואנה והישגיו ב-10,000 מ' (ריצה על מסלול אתלטיקה) ו-10 ק"מ (ריצה על כביש) מוכרים עד היום גם כשיאי בוצואנה...גם הישגו בחצי מרתון ב-1989 שנקבע בדרא"פ – 1:01:21 שעה, מוכר כיום כשיא לאומי של בוצואנה. מצא את מותו  בתקרית ירי ליד ביתו בסוואטו בדרא"פ. איש לא הועמד לדין על הריגתו.


יוהאן פורי (Johan Fourie ) – נולד ב-1959. אחד מטובי הרצים ל-1500 ומייל בשנות ה-80. התאמן  מדי פעם באירופה אך התחרה רק בדרא"פ. שיאים אישיים: 1500 מ' – 3:33.87; מייל – 3:50.82, שניהם ב-1987.


מתיאוס טמנה (Matthews Temane)– רץ שחור שנולד ב-1960 והצטיין בשנות ה-80 במגוון מרחקים. בין היתר קבע ב-1987 הישג של 1:00:10 בחצי מרתון שנחשב אז להישג הטוב בכל הזמנים (שיאים רשמיים במירוצי כבישים מוכרים רק מ-2004). בין שיאיו האישיים: 1500 מ' – 3:38.3 (1984), מייל – 3:55.4 (1983), 5000 מ' – 13:25.15 (1986), 10,000 מ' – 27:57.5 (1989). ב-1984 היה שותף לניסיון לקבוע תוצאה טובה משיא העולם הרשמי ב-4X1500 מ' שעמד אז על 14:49.0 ד' (ההישג הטוב ביותר היה אז 14:40.4 ונקבע על ידי ניו זילנד אך הוא לא אושר מאחר שהקבוצה הסתייעה במושך שרץ ללא מקל). הקבוצה מדרא"פ קבעה זמן של 14:50.82 ד'. הזמנים המשוערים של הרצים היו בערך: טמנה 3:39.5, דאון ברומר 3:45,  הנינג גריקה 3:43, יוהאן פורי 3:42.

מרק הנדלסמן – נולד ב-1961 בדרא"פ. בשנת 1981 קבע את הישג של 1:45.3 ב-800 מ', הישג שדרג אותו במקום ה-15 לערך בין רצי אותה שנה (בשקלול הישגים במדידה ידנית ומדידה אוטומטית). בין השנים 1985-1982 היה חלק מהאתלטיקה הישראלית ואף ייצג את ישראל באליפות העולם 1983 ובמשחקים האולימפיים לוס אנג'לס 1984. מאחר שמעולם לא התגורר ברציפות שנה אחת לפחות בישראל לא מוכר הישגו הטוב בתקופה בריצת 800 מ'  - 1:46.46 ב-1982 כשיא ישראלי. השיא הישראלי (1:47.8) שייך מאז 1983 לעוז כץ, ממנו נמנעה ההשתתפות באליפות העולם 1983 ובמשחקים האולימפיים 1984 בשל השתתפותו בהם של הנדלסמן כנציג ישראל. באותה תקופה, אפשר היה לשלוח נציג אחד לכל מקצוע באתלטיקה במשחקים האולימפיים ללא קריטריון ובמידה שמדינה רצתה לשלוח שניים או שלושה נציגים למקצוע הם היו צריכים לעמוד בקריטריון. הנדלסמן ניצח באליפויות ישראל בריצת 800 מ' בשנים 1982, 1983 ו-1985 וגם במכביה ב-1985. הוא מעולם לא גר בישראל (וכנראה גם לא התכוון לגור במדינה) וניצל את אזרחותו הישראלית שהוענקה לו כיהודי מכוח חוק השבות, רק כדי שיוכל להשתתף בתחרויות בין לאומיות.


זולה באד (Zola Budd) – נולדה בדרא"פ ב-1966. בתחילת 1984, עוד בטרם מלאו לה 18 שנים, קבעה בדרא"פ תוצאה טובה משיא העולם ב-5000 מ' – 15:01.83 (השיא היה 15:08.26) שכמובן לא הוכרה כשיא עולם מאחר שדרא"פ לא הייתה חברה ב-IAAF. עובדה נוספת שהקנתה לה פרסום הייתה שהיא התחרתה יחפה. קיבלה בהליך מזורז מאד אזרחות של בריטניה כדי שתוכל להשתתף במשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס שם היא נטלה חלק בריצה ל-3000 מ' אותה היא סיימה מאוכזבת במקום השביעי אחרי שדעכה באופן לא מוסבר לקראת סיום הריצה שזכתה לפרסום רב עקב נפילתה של הרצה מארה"ב, אלופת העולם מרי דקר, לאחר שנתקלה במהלך הריצה בזולה באד. בשנים 1985 ו-1986 המשיכה באד לייצג את בריטניה ובין היתר שברה את שיא העולם ב-5000 מ' כאשר קבעה ב-1985 זמן של 14:48.07 ד' בתחרות בלונדון בה הקדימה את השיאנית הקודמת, אינגריד קריסטיאנסן מנורווגיה. כמו כן היא ניצחה באליפות העולם במירוצי שדה ב-1985 ו-1986 והישג שקבעה ב-1986 בריצת 3000 מ'  באולם– 8:39.79 היה שיא העולם הראשון שאושר במקצוע כאשר ב-1987 החלו להכיר באופן רשמי בשיאי עולם באולם.  ב-1987 היא לא התחרתה בשל פציעה וב-1988 היא הושעתה מאחר שהתברר שהתחרתה בדרא"פ. ב-1992, עם חזרתה של דרא"פ למסגרת האולימפית, ייצגה באד את דרא"פ בריצת 3000 מ' במשחקי ברצלונה אך לא העפילה לגמר. בשנת 2008 היא עברה עם שלושת ילדיה לגור בארה"ב והחלה להשתתף בריצות מרתון ואולטרא-מרתון בקטגוריות הוותיקים ובשנת 2021 היא חזרה  לגור בדרא"פ.

(בתמונה: זולה באד בריצת 3000 מ' בלוס אנג'לס 1984)


מארק פלאטייס ((Mark Plaatjes) – נולד ב-1962 בדרא"פ והוגדר שם כ"מעורב גזעית" (colored). ב-1985 קבע את ההישג העשירי בשנה במרתון – 2:08:58. ב-1988 הוא ביקש מקלט מדיני בארה"ב והחל להשתתף במירוצים בארה"ב. שלושה שבועות לפני אליפות העולם 1993 הוא קיבל אזרחות של ארה"ב מה שאיפשר לו לייצג את המדינה באליפות העולם שנערכה בשטוטגרט שם ניצח במרתון. נשאר לגור בארה"ב.


אלאנה מאייר (Elana Meyer) – נולדה ב-1966 בדרא"פ. בשנת 1982, בגיל 16, היא רצה 3000 מ' ב-9:24.9 וב-1985 בגיל 19, ב-8:58.73. רק מ-1992 הייתה יכולה להתחרות בזירה הבין לאומית וסיימה שנייה ב-10,000 מ' במשחקי ברצלונה 1992.

אלאנה מאייר

(בתמונה: אלאנה מאייר)


דיויד טסבה (David Tsebe) – רץ שחור שנולד ב-1966 בדרא"פ. ב-1988 סיים שני במרתון הונולולו אחרי שנרשם בשם  בראנט נאבה מפאראגוואי... ניצח במרתון ברלין 1992 – 2:08:07.


קווין שאו (Kevin Shaw) - נולד בדרא"פ ב-1952. ניצח במרתון הכנרת (טבריה) השני  בישראל שהתקיים ב-1978 בזמן 2:14:02  - שיא מרוץ שנשבר רק ב-1998. שאו ועוד כמה רצים מדרא"פ נרשמו כאילו הם מייצגים את רודזיה (שמה של זימבוואה כאשר הייתה תחת שלטון המיעוט הלבן). החרם הבין לאומי נגד רודזיה היה רחב פחות בהיקפו מאשר החרם נגד דרא"פ ורודזיה נשארה חברה בכמה ארגוני ספורט בין לאומיים למרות שהורחקה מן המשחקים האולימפיים במינכן 1972 (ממש ברגע האחרון כאשר הספורטאים היו כבר במינכן) וממשחקי מונטריאול 1976. קווין שאו השתתף גם במרתון ניו יורק 1979 וכאשר נשאל מארגן המירוץ פרד ליבו איך זה ייתכן שספורטאי מדרא"פ משתתף במירוץ הוא ענה שאינו יודע  איך, אבל שאו קיבל אישור השתתפות מאיגוד האתלטיקה של ארה"ב.


ג'וני הלברשדט (Johnny Halberstadt) – נולד בדרא"פ ב-1949. השתתף במירוצים בארה"ב מאחר שלמד שם בשנות ה-70. שיא אישי במרתון – 2:11:46 במרתון שיקגו 1982.  השתתף גם במירוצי אולטרא-מרתון. היה בסכסוך עם איגוד האתלטיקה של דרא"פ בשל הביקורת שלו על היחס המפלה לאתלטים שחורים וזאת בתקופה שדרא"פ ניסתה להתקבל חזרה לפדרציית האתלטיקה הבין לאומית ולשם כך הוחלט על שיתוף רצים מכל הגזעים במפעלי האתלטיקה במדינה. בשל הביקורת שהוא מתח, היו ניסיונות לפסול אותו בטענה שעל בגדיו יש פרסומות לחברות מסחריות, דבר שעמד אז בניגוד לחוקה (אך כך נהגו גם רצים אחרים שאותם לא הייתה כוונה לפסול מאותה הסיבה...).


ברוס פורדייס (Bruce Fordyce )– נולד ב-1955 בהונג קונג ועבר עם משפחתו לדרא"פ בגיל 13. גדול רצי האולטרא-מרתון של דרא"פ. בין 1981 ל-1990 זכה 9 פעמים במרוץ שנתי ל-90 ק"מ בדרא"פ המכונה "מרתון קומראדס". ניצח גם במרוץ אולטרא-מרתון בבריטניה מלונדון לברייטון (כ-80 ק"מ). היה פעיל נגד האפרטהייד. 


שיתוף ספורטאי דרא"פ במכביות של 1985 ו-1989

 
 בשל החרם העולמי בספורט העולמי על דרא"פ, ספורטאיה לא היו יכולים להשתתף גם במכביות, החל מהמכביה התשיעית שנערכה בישראל ב-1973. בכל זאת נעשו ניסיונות "יצירתיים" לשתף את ספורטאי דרא"פ במכביות. במכביה ה-12 (1985) ובמכביה ה-13(1989) השתתפו ספורטאי דרא"פ בחלק מענפי הספורט, אך לא בכולם. ב-1985 כונו ספורטאי דרא"פ "מכבי מודיעים" (למשל בטורניר הקטרגל) וב-1989  הם כונו "נבחרת שאר העולם" (למשל בטורנירי הקריקט וההוקי).

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.