יורם אהרוני | כדורגל | 25/06/2023

העונה שלי כמאמן הכושר של הפועל בית שאן, חלק ד'

(בתמונה: אצטדיון רמת גן בו נערך משחק חצי גמר גביע הטוטו)

אימונים ומשחקי אימון בפגרה בת שלושה השבועות

אחרי המשחק נגד הפועל ירושלים יצאה הליגה לפגרה של שלושה שבועות. בפגרה הורה לי אלישע להגביר קצת את אימוני הכושר ומן ההנהלה דרש כי יביאו שחקנים זרים למבחן במסגרת גביע הטוטו.
יומיים אחרי המשחק בירושלים עשינו אימון במגרש בקיבוץ גבע שבסופו רצו השחקנים שלוש פעמים 1000 מטר כשהם יוצאים לריצה כל 9 דקות. חילקתי את הקבוצה לשתי קבוצות עבודה. בקבוצה הראשונה היו השחקנים בעלי הסבולת הטובה יותר: ג'מיל חאדר, איגור אקמזיץ', רפי אלגריסי, שמעון דנן, אודי שנורמן, אבי דנן (ביבו) ואיתן טייב ובקבוצה השנייה הפחות טובים: יהודה עמר, מאיר מליקה, שי אלקסלסי, מוטי בן חמו, מוריס אוזן וקובי גנון.  איתן ניסה לשמור על ג'מיל שלא יגביר את הקצב יותר מדי בקבוצה הראשונה. עשיתי ככל יכולתי למנוע ממנו "לבצע אצת זממו" ולבסוף ויתרתי על כך שהקבוצה תרוץ ביחד. ג'מיל רץ את החזרות של 1000 המטרים בזמנים הבאים: 3:35, 3:34 ו–3:17 דקות. הזמנים של איתן היו: 3:51, 3:40 ו–3:45 דקות. את הקבוצה השנייה הוביל מליקה: 3:47, 3:44 ו–3:35 דקות. מוריס ושי היו החלשים ביותר.  חנוך מררו היה עדיין פצוע ואל רשימת הפצועים הצטרף גם עמי אזולאי. הם יצאו לריצת שדה קלה. 
יום רביעי היה ערב ראש השנה וערכנו אימון בבוקר במגרש בבית-שאן שאחריו התקיימה הרמת כוסית לכבוד החג אצל ראש העיריה. בסוף האימון עשינו שוב "קטע סבולת"- שלוש ריצות מרחבה לרחבה ברציפות (כ–210 מטר). משך הריצה היה 47-38 שניות. בוצעו חמש חזרות, יציאה לריצה כל 3 דקות. על קו דמיוני בהמשך לרחבה בשולי המגרש הוצבו קונוסים שהשחקנים היו צריכים להקיף אותם. אלישע לוי עמד לצדי וכאשר ראה שקובי גנון מסתובב בטרם הגיע לקונוסים הוא העיף אותו מן האימון."חיתוך הפינות" זו תופעה שחיפשתי כל השנה פתרונות יצירתיים כדי להלחם בה. בדרך כלל היה אלישע לוי עסוק באימון לשוערים כאשר השחקנים עשו את אימון הסבולת אך הפעם, כאשר העז קובי להסתובב לפני הקונוסים מול עיניו של המאמן הוא העיף אותו מיד.
האווירה אצל ראש העיריה שלמה בן-לולו הייתה מתוחה למדי. שוקי טייב, נהגו של שר החוץ דוד לוי, אחיו של איתן ושחקן עבר בקבוצה ניגש אליי וביקש שאביע מחאה על כך שהתקציב העומד לרשות הקבוצה אינו מספיק. שאלתי אותו למה דווקא אני צריך לעשות זאת והוא השיב כי אני היחיד במקום שאין לו מה להפסיד. כל אחד שהיה פותח את הפה היה  עלול להיפגע, לדעתו של שוקי.
בשבת ארחנו את אשקלון למשחק בגביע הטוטו. האשקלונים הגיעו בהרכב חסר מאד אך גם כך הצלחנו לנצח אותם רק בקושי בתוצאה 0-1. במשחק שותף הקרואטי זלקו אצ'יץ' (ג'רי) שהוכיח יכולת מצוינת במרכז המגרש וזכה למחיאות כפיים נלהבות מן האוהדים שלנו. מוריס אוזן שוב לא היה בהרכב הפותח והפעם מחאת הקהל הייתה עוד יותר קולנית. כאשר הוא החליף את איגור אקמזיץ' הגיב הקהל כצפוי בשריקות לעבר איגור ובתשואות למוריס. אחרי שער הניצחון של מוריס היה ברור שיותר לא יושאר מוריס על הספסל כל עוד הוא בריא. יהודה עמר הורחק בדקה ה-87. 
ביום שני עשינו בגבע אימון שבסופו עברו השחקנים ארבע פעמים 600 מטרים (יציאה לריצה כל 5 דקות) הזמן בשלוש הריצות הראשונות היה 2:10 – 2:30 ובאחרונה 1:57 – 2:07. ג'מיל, איגור, מליקה, אלמוג ויהודה עשו אפילו חמש ריצות. למחרת היה אימון בבוקר ואחה"צ הפסדנו בבית במשחק אימון נגד הפועל טייבה מהליגה הארצית. אין פלא שלמחרת התלונן מליקה על עייפות וטען כי יש עוד שחקנים המרגישים כך, אך אלישע המשיך בשלו. לסוף השבוע לא נועד משחק (יום הכיפורים) ולא היה לו אכפת להעלות קצת את העומס. ביום חמישי הפסדנו במשחק אימון גם נגד הפועל סכנין, שגם היא לא נמנתה אז על הקבוצות ששיחקו בליגה הבכירה. אלישע תכנן לערוך אימון סבולת גם בערב יום הכיפורים אך ביטל זאת מאחר שהתלונות על העייפות הלכו וגברו. 
ליום שני הזמנתי את הקבוצה למשחק ראווה נגד נבחרת המוסד החינוכי "גלבוע" בבית-אלפא בו עבדתי כמורה לחינוך גופני. שחקני נבחרת המוסד היו כולם חניכי מחלקת הנוער של בית-שאן והנחיתי אותם שיזהרו שלא לפגוע בשחקנים. אלישע סבר שזה יהיה חסר טעם לקיים משחק מלא והחליט שיהיה רק משחק קטרגל על דשא. הייתי בטוח שהוא ישלח למשחק את המחליפים אך להפתעתי הוא הציב הרכב חזק: מאיר כהן, שי, קובי, ג'מיל, מליקה ומוריס. המשחק הסתיים בתוצאה 2-4 לטובת בית שאן. במצב של הקבוצה גם זה היה משהו... אחרי המשחק נערך לשחקנים מבחן ריצת 2000 על מסלול הריצה של המוסד שהיקפו היה 200 מטר. במבחן השתתף גם השחקן הגיאורגי גאלה פנצ'ולדזה שהיה זה אימונו הראשון בקבוצה והיה עייף עדיין מן הטיסה. אם היה נערך המבחן כמה שבועות מאוחר יותר אין כמעט ספק שהיה קובע זמן טוב בהרבה כי הסבולת שלו הייתה מצוינת. תוצאות השחקנים במבחן מופיעות בטבלה.

שם השחקן     תוצאה (דקות ושניות)
ג'מיל חאדר    6:28
רפי אלגריסי    6:33
גאלה פנצ'ולדזה    6:47
שמעון דנן    6:53
איגור אקמז'יץ'    7:02
יהודה עמר    7:16
איימן חלאחלה    7:16
אלמוג חזן    7:17
איתן טייב    7:19
מאיר מליקה    7:25
מוריס אוזן    7:30
עמי אזולאי    7:36
קובי גנון    7:37
שי אלקסלסי    7:50
מוטי בן-חמו    8:05
 
אלישע לוי הצטרף לריצה וקבע זמן של 7:43.
הניצחון במשחק במוסד גלבוע העלה כנראה את הקבוצה על דרך חדשה ולמחרת ניצחנו במשחק אימון את נצרת-עלית 0-5. 
בשבת ארחנו את הפועל חיפה למשחק אימון שבו נבחן גאלה פנצ'ולדזה שכבש שער יפה בבעיטה מרחוק. ניצחנו 2-3.  איגור סרב להתחמם במחצית השנייה ונראה היה שהוא כבר בדרך החוצה מן הקבוצה אך עדיין לא הגיעו חלוצי חיזוק וקשה היה לוותר עליו בינתיים. עם כל הכבוד למליקה ומוריס הרי שקשה היה לחשוב שנשרוד בליגה אם הם יהיו החלוצים היחידים מה גם ששניהם היו נוטים להיפגע בקלות והתקשו לסיים משחק
ביום שני רצו השחקנים בסוף האימון שמונה פעמים 200 מטר (יציאה לריצה כל שתי דקות). מי נעדר? מליקה שהיה פצוע ומוריס.

משחק הבית נגד מכבי חיפה

בשבת ארחנו במסגרת הליגה את מכבי חיפה. ג'רי וגאלה שהרשימו במשחקי גביע הטוטו עדיין לא הוחתמו. יהודה עמר נעדר בגלל צבירת כרטיסים צהובים ומליקה שותף רק ברבע השעה האחרונה בגלל פציעתו. חיפה לחצה אך עמי אזולאי הצליח לחלץ כדור בהגנה ולשלוח אותו במסירה ארוכה אל מוריס אוזן שהקדים בספרינט את הבלם החיפאי והשוער ניר דוידוביץ' שיצא לקראתו והבקיע שער יתרון. לחץ חיפה נמשך גם במחצית השנייה. איימן חלאחלה, שהחליף את איגור במהלך המחצית השנייה, קיבל הזדמנות להגדיל את  התוצאה בדקות האחרונות אך החמיץ מקרוב. בתוספת הזמן התמהמהו שי וג'מיל בהרחקת כדור פשוט ועל ההזדמנות עט המגן הימני של האורחים, גולן דרעי, ששנה קודם לכן היה שחקן מושאל בבית-שאן, והבקיע שער שוויון. יוסי גורן, דובר הקבוצה פלט: "שדדו מאתנו שתי נקודות..."
הרכב: מאיר כהן, אלמוג חזן, קובי גנון, איתן טיב, עמי אזולאי, ג'מיל חאדר, רפי אלגריסי, מוטי בן חמו, שמעון דנן, איגור אקמזיץ', מוריס אוזן. שולבו: מאיר מליקה, שי אלקסלסי ואיימן חלאחלה.

משחק החוץ נגד בני יהודה

גם למשחק בשכונת התקווה נגד בני יהודה התייצבנו כאשר גאלה וג'רי עדיין לא בסגל. מליקה נפצע כבר בהתחלה ונלקח לבית החולים. שמעון דנן מתח שריר במחצית השנייה והוחלף. במחצית הראשונה זכתה בני-יהודה בפנדל אך מאיר כהן עצר את בעיטתו של קובי רפואה. המחצית הסתיימה בתוצאה מאופסת. במחצית השנייה נכנס אצל המקומיים שרון אביטן שכבש שלושער מול שער בודד של מוריס. הרכב: מאיר, אלמוג, קובי, איתן, עמי, מוטי, יהודה, ג'מיל, שמעון, מליקה. שולבו: איימן, איגור וחנוך מררו. בעוד אנו מחכים ליציאתו של האוטובוס שלנו מן המגרש יצא קובי רפואה מן המגרש ואחד האוהדים המקומיים הקניט אותו על החמצת הפנדל. במקום התפתחה תגרה והמשטרה עצרה את האוהד והחזירה אותו לתחומי המגרש וחבטה בו קשות. אם עד אז לא האמנתי לדיווחים כי שוטרים מרביצים למפגינים הרי שהפעם יצא לי לראות בעיני כיצד מטפלת באמת המשטרה במתפרעים.

משחק החוץ נגד הפועל כפר סבא

כעבור שבוע נועד לנו משחק חוץ שני ברציפות, הפעם נגד הפועל כפר סבא. ג'רי ערך את הופעת הבכורה בקבוצה וכבש במחצית הראשונה את אחד השערים האופייניים שלו. שער שמגיע "משום מקום". הכדור מגיע אליו ובין שחקני הגנה רבים הוא מצליח להשחיל את הכדור לרשת. לא שערים וירטואוזיים אבל כאלה שמגיעים תמיד בזמן. ירדנו למחצית ביתרון (כפי שהיה נגד מכבי חיפה, כזכור). קובי אמר בחדר ההלבשה: הפעם אנחנו חייבים לנצח. כפר סבא לא היו מי יודע מה מסוכנים גם במחצית השניה אך קיבלו את השוויון על מגש של כסף מאלמוג חזן. הוא רץ לעצור כדור על קו האורך  בערך מול קו ה-16. הוא עצר את הכדור על הקו אך המשיך בתנופה החוצה. על הכדור הנייח התנפל חלוץ כפר סבא יניב אברג'יל שדהר אל הרחבה אך שם חיכו לו הבלמים שלנו. אלמוג, ברוב תסכולו, רדף אחרי אברג'יל והכשיל אותו בתוך הרחבה ללא כל צורך. פנדל מיותר לגמרי שהוליך לשוויון מאכזב.
הרכב: מאיר, אלמוג, קובי, איתן, עמי, ג'מיל, יהודה, מוטי, ג'רי, איגור, מוריס. שולבו: חנוך ושנורמן.
לפני האימון של יום ראשון שררה תחושה של החמצה. ניכר היה כי לא נמצא עדיין פתרון לעמדת המגן הימני בה נוסו עד כה ללא הצלחה יתרה אלמוג ושי. זרקתי הערה בחדר הצוות לפני האימון כי אולי אפשר לנסות את ביבו בתפקיד הזה. לא שחקן טכני אבל לוחם ללא פשרות שלא מרבה לשגות (יחסית לשי ולאלמוג). העירו לי כי מוטב שאתרכז בנושא הכושר ולא אעלה רעיונות "מוזרים" כאלה.
ביבו, אחיו הצעיר של שמעון, הצטיין בבעיטותיו החזקות אך המאוד לא מדויקות. באימונים בגבע היו הנערים אוספי הכדורים רצים להוציא את הכדורים שבעט מעל השער הדרומי מתוך דיר הכבשים ואת אלה שבעט מעל השער הצפוני היו צריכים לחפש בתוך פרדס הפומלות.

משחק הבית נגד מכבי פתח תקווה

בפעם השלישית איבדנו יתרון של 0-1 במחצית, במשחק הבית נגד מכבי פתח תקווה. יודעי דבר טענו כי זו קבוצת ה"נאחס" שבית-שאן מעולם לא ניצחה אותה. במשחק הזה שותף לראשונה גאלה פנצ'ולדזה. איתן טייב העלה אותנו ליתרון במחצית הראשונה בבעיטת עונשין. במחצית השנייה נפגע עמי אזולאי ויצא לקבל טיפול. האורחים ניצלו את יתרונם המספרי הזמני והשוו. עמי לא חזר לשחק והוחלף בביבו. בסיום המשחק היו שהאשימו את עמי בכך שנטש את המגרש מהר מדי בעוד פציעתו לא הייתה כל כך חמורה. עמי מצדו ביקש שישימו לו קרח על מקום הפגיעה אולי כדי להדגיש כי היא חמורה. ביש מזל נוסף היה לנו כאשר ג'רי אצ'יץ' הורחק על עבירה של מה בכך. הרכב: מאיר, אלמוג, קובי, איתן, עמי, ג'מיל, יהודה, ג'רי, מוטי, גאלה, מוריס. שולבו: מליקה, ביבו וחנוך. היו בהנהלה שמתחו ביקורת על אלישע אחרי המשחק על כך ששיחק במשחק בית עם חלוץ אחד. במצב החלוצים שעמדו לרשותו, לא בטוח שהיו לו אפשרויות אחרות...
ביום רביעי באמצע השבוע התקיים משחק אימון בהרצליה אליו לא נסעתי. במהלך המשחק צעקו אוהדים לאלישע שיוציא את חנוך ויכניס במקומו את "הערבי" (איימן חלאחלה). כמה דקות אחר כך כבש חנוך שער ועשה תנועת התרסה כלפי האוהדים והרוחות שם התלהטו. למחרת , התקיים אימון בגבע. כאשר יצאו השחקנים מחדר ההלבשה הרים אחד האוהדים ספסל שוודי שניצב בשולי המגרש והחל לרדוף אחרי חנוך בעודו אוחז בספסל כמו באיל ניגוח. אלישע הזעיק בטלפון את רכז הביטחון המקומי ועצר את האימון עד שהגיעה משטרה.

משחק החוץ נגד עירוני אשדוד

הקבוצה הייתה זקוקה לשקט ולשם כך הוחלט לצאת למלון בתל אביב לפני משחק החוץ באשדוד. המשחק שם היה חלש מאד ולמזלנו הכוכב המקומי, אלון חזן, חזר ערב המשחק ממבחנים באנגליה והיה ברור כי זהו משחקו האחרון בקבוצה לאותה עונה. הוא "שמר על הרגליים" ואנחנו השגנו תוצאת תיקו אפס. הרכב: מאיר, ביבו, קובי, איתן, עמי, יהודה, גאלה, שמעון, חנוך, מוריס, מליקה. שולבו: איימן, שנורמן ומוטי. נעדרו: ג'רי (מורחק) ואלמוג (כרטיסים צהובים). ביבו שיחק לראשונה כמגן ימני.
בסוף השבוע הבא נערך המחזור האחרון בשלב הבתים המוקדמים בגביע הטוטו. עד כה היו לנו שלושה ניצחונות (פעמיים על אשקלון ופעם אחת על הפועל חיפה) ושני הפסדים (להפועל חיפה ולבאר-שבע). יצאנו למשחק החוץ בבאר שבע מתוך ידיעה כי ניצחון שם יעלה אותנו לחצי הגמר. תיקו או ניצחון לבאר שבע היה מעלה אותם למעמד. לבאר שבע לא חסרו צרות משלה והיא הופיעה למשחק במורל נמוך. במחצית הראשונה שלח שמעון דנן פעמיים את מוריס אוזן לעימותים של אחד מול אחד מול שוער באר שבע ומוריס ניצל את שתי ההזדמנויות לכיבוש שערים. בהמשך המשחק המשכנו לשלוט אולם לא הובקעו שערים נוספים. במשחק זה נבחנו שני חלוצים זרים. בדרך חזרה מהמשחק שררה באוטובוס תחושה טובה שהופרה רק על ידי מספר שחקנים שדרשו בצורה קולנית שתשולם להם פרמיה על ההעפלה לחצי-גמר גביע הטוטו. מנהל הקבוצה, אבי לוי, השיב להם כי כל שחקן יקבל בדיוק את מה שכתוב בחוזה שלו. במהלך הדרך קיבל אבי טלפון מן ההתאחדות לכדורגל שבישר לו כי בחצי גמר גביע הטוטו נשחק נגד בית"ר ירושלים. אחד הנבחנים, אוסמנוביץ', מאחת הרפובליקות שהרכיבו את יוגוסלביה, הוחתם לחוזה ניסיון של חודש. 
בתחילת העונה, עוד לפני שנסענו למחנה האימונים בהולנד, פנה אליי אבי לוי ושאל אם יש ציוד הדרוש לי לאימוני הכושר. נתתי לו רשימה לא גדולה של ציוד נדרש ובין היתר הופיעו בה מזרני התעמלות אישיים. רציתי שבחדר ההלבשה, לפני המשחקים, אוכל לפרוש את המזרנים והשחקנים יוכלו לבצע תרגילי מתיחות בעודם בחדר ההלבשה. משבושש הציוד להגיע פניתי אל אבי ושאלתי אותו מה הבעיה. במשך שבועות הייתי סוחב בתיק גדול ציוד ששאלתי ממחסן הציוד של מוסד גלבוע: דלגיות, חישוקים, מקלות, גומיות כושר ואפילו כדורי-כוח. בשלב מסוים הפסקתי לסחוב ציוד והסתפקתי בציוד המועט שהיה בגבע אבל על המזרנים התעקשתי. אבי השיב לי כי בית שאן הסתדרה תמיד בלי מזרנים וכך יהיה גם להבא. פניתי לאלישע לוי והוא אמר כי אין ברירה ואני אצטרך לקנות את המזרנים בכספי והוא ידאג שיחזירו לי את הכסף. קניתי שבעה מזרונים ב–30 ₪ ליחידה וחיכיתי לכסף. אחרי כמה שבועות החזירו לי משום מה רק 180 ₪ ובשל כך מזרן אחד עדיין אצלי בבית... מהרגע שפרסתי את המזרנים בחדר ההלבשה לפני המשחקים החלו השחקנים לבצע את המתיחות כבר בחדר ההלבשה. השחקנים היו רגילים להגיע לחדר ההלבשה כשעה וחצי לפני המשחק, להתלבש, לשתות משהו, לאכול פרי ולעבור עיסוי. החימום התחיל רק חצי שעה לפני המשחק וחלק גדול ממנו מוקדש למתיחות סטטיות על המגרש. ההרגלים שהכרתי מענף האתלטיקה היו שונים לגמרי. אתלטים מתחילים את החימום זמן רב בהרבה לפני התחרות ובודאי שלא מבצעים מתיחות סטטיות סמוך לתחילת התחרות. ניסיתי לשנות ההרגלים אך בתנאים ששררו בחדרי ההלבשה באצטדיונים בארץ זה היה לא סביר לבצע מתיחות בחדרי ההלבשה, עד שהגיעו המזרנים. שני שחקנים שעזרו לי להטמיע את ההרגלים האלה היו זלקו אצ'יץ' (ג'רי) ויהודה עמר שהקפידו תמיד לבצע הרבה דקות של מתיחות בחדר ההלבשה. הצרה הייתה שלא תמיד הביאו האפסנאים את המזרנים למשחקי החוץ וכאשר שאלתי את אבי לוי לסיבת הדבר הוא אמר שלאפסנאים יש ממילא הרבה ציוד לסחוב...

משחק הבית נגד מכבי תל אביב

את משחק הליגה הבא, בבית נגד מכבי תל-אביב, סיימנו בהפסד ועם שני מורחקים. מאחר שהשניים היכולים לשחק כמגינים שמאליים, קובי  וג'מיל היו מורחקים בגלל כרטיסים צהובים נאלץ אלישע להציב את גאלה כמגן שמאלי. באחד המקרים נשלח כדור ארוך לעבר חלוץ של מכבי שהיה מהיר בהרבה מגאלה והוא הגיע ראשון אל הכדור. גאלה ספק נתקל בו ספק הכשיל אותו והשופט ששרק לעבירה לא מיהר לשלוף כרטיס. אנשי מכבי ובראשם השחקן הוותיק ניר קלינגר לחצו עליו ולבסוף הוא שלף לגאלה את הכרטיס האדום. סמוך לסיום  המשחק הורחק גם יהודה עמר בגלל גליץ' חסר אחריות במרכז המגרש. למרות כל זאת מוריס כמעט שהשווה כאשר בדקה האחרונה כשביצע מספרת שהחטיאה את שער מכבי רק במעט.
הרכב: מאיר, ביבו, גאלה, איתן, עמי, ג'רי, יהודה, שמעון, חנוך, מליקה, מוריס. שולבו: אוסמנוביץ', איימן ומוטי. את שער הניצחון למכבי כבש אלי דריקס בדקה ה–40.

משחק החוץ נגד בית"ר ירושלים

לקראת משחק החוץ נגד בית"ר ירושלים יצאנו למלון. המלון בו התארחנו היה מול הר הרצל ובשעות הבוקר יצאו חלק מהשחקנים באופן חופשי לבית הקברות. מובן מאליו שמרביתם פנו לעלות לקברו של יצחק רבין בחלקת גדולי האומה. ראיתי שם שחקנים שביקשו ממני שאסביר להם על הקברים האחרים שבהר. דרך הסיור בהר אפשר ללמוד לא מעט על ההיסטוריה של מלחמות ישראל. כאן גם נוכחתי בבורות המשוועת של חלק מהבחורים. כאשר הגענו לאנדרטה לזכר נעדרי הצוללת "דקר" שאל אותי אחד מצעירי הקבוצה איפה הם קבורים (זה היה כמובן עוד לפני שנחשפה הצוללת בקרקעית הים התיכון). משאלות של שחקן אחר (יליד העיר שחי בה את כל שנותיו) הבנתי כי הוא לא יודע כי בית-שאן הייתה עיר ערבית שנכבשה ב-1948 ותושביה הערבים גורשו. "אתה לא מכיר את הבתים הערביים בבית-שאן?", שאלתי אותו. "אתה טועה", הוא ענה לי, "אין בבית-שאן בתים ערביים, הבתים הישנים הם מהתקופה הרומית..."
למשחק עלה מאיר כהן חולה. בית"ר עלתה ליתרון כבר בדקה השלישית משער של אישטוואן פישונט  אבל ג'רי השווה בדקה ה–28. סמוך לסיום המחצית הראשונה איבדה בית שאן כדור בהתקפה, מגן בית"ר שמואל לוי חלף על-פני ג'רי שניסה להגיע אל הכדור בגלישה לא מוצלחת ודהר קדימה באין מפריע. הכדור הגיע ליוסי אבוקסיס שקבע מקרוב 1-2. כבר בתחילת המחצית השניה העלה אישטוואן האמר את בית"ר ליתרון 1-3 אבל ג'רי כבש שוב וצמצם ל-2-3. לרגע נראה היה כי המשחק פתוח אך אז הגיע יוסי אבוקסיס והכניע את מאיר בכדור חזק מרחוק שהלך אל המשקוף ופנימה ובית שאן נשברה, אולי בפעם הראשונה בכל העונה. תומר אזולאי העלה ל-2-5 ובדקות האחרונות עמדו שחקני בית"ר בפני הזדמנויות נוספות אך החמיצו בצורה משוועת. הרכב: מאיר, ביבו, קובי, איתן, עמי, מוטי, חנוך, ג'רי, שמעון, מליקה, מוריס. שולבו: אוסמנוביץ', שנורמן, ואיימן.
ביום שלישי נועד לנו משחק חצי-הגמר בגביע הטוטו ברמת-גן. משחק שני נגד בית"ר בתוך שלושה ימים. יצאנו לפני המשחק לבית ההארחה בקיבוץ שפיים ועלינו לירושלים בצוותא באוטובוס בערב שלפני המשחק להשתתף בחתונתו של אודי שנורמן. 
די הפתיע אותי לראות כי שחקנים המקבלים משכורות שמנות מתעניינים אצלי (שכל משכורתי הצנועה מהאגודה הלכה לקופת הקיבוץ) כמה לרשום בצ'ק. משאמרתי שאני נותן 150 ₪ הם הופתעו מגובה הסכום אבל בלית ברירה לא ירדו מתחתיו. הספורטתרפיסט שלנו, רחיב זהראן, נשאר בשפיים לטפל במאיר כהן אבל בכל זאת שלח אתי צ'ק. 
במשחק עמד בשער סער רחמים כיוון שמאיר כהן היה עדיין חולה. גאלה העלה אותנו ליתרון של 0-1 אך סמוך לסיום המחצית הראשונה הצליחו הבית"רים להשוות. עד לסיום המשחק לא נכבשו שערים נוספים והקבוצות נערכו להארכה. בית"ר כבשה פעמיים, בדקה ה-105 ובדקה ה–120. בדקה ה–119 הדביק איתן כדור עונשין מזווית קשה למשקוף שערו של קורנפיין. חלוץ צ'כי נבחן אצלנו ולמרות שגילה יכולת טובה הוא לא הוחתם.

משחק הבית נגד הפועל חיפה

המשחק האחרון בסיבוב הראשון היה נגד הפועל חיפה בבית והיווה פרק נוסף בסדרה: "איך להוביל אחת אפס ולסיים בתיקו". שוב היה זה ג'רי שכבש שער "משום מקום" והפעם היה זה נג'ואן גרייב שהשווה במחצית השנייה. הרכב: מאיר, ביבו (כבר מגן ימני קבוע), קובי, איתן, עמי, חנוך, גאלה, ג'רי, שמעון, אוסמנוביץ' ומוריס. שולבו: יהודה, אלמוג ואיימן.
סה"כ היו לנו בסיבוב הראשון שני ניצחונות (על באר-שבע  ועל והרצליה), חמש תוצאות תיקו (במשחקים מול מכבי והפועל חיפה, כפר-סבא, אשדוד ומכבי פתח-תקווה) ושמונה הפסדים  (במשחקים מול מכבי והפועל תל-אביב, בית"ר והפועל ירושלים, הפועל" פתח-תקווה, אשקלון, בני-יהודה וראשון לציון). צברנו רק 11 נקודות ליגה אך המצב עוד לא היה אבוד.

מאמרים נוספים בסדרה זו:

העונה שלי כמאמן הכושר של הפועל בית שאן, חלק ג' - https://tinyurl.com/5h2xty66

העונה שלי כמאמן כושר בהפועל בית שאן, חלק ב' - https://tinyurl.com/57ucafj3

העונה שלי כמאמן הכושר של הפועל בית-שאן בכדורגל חלק א' - https://tinyurl.com/3e4zb4hm

25 שנים למשחק השרוכים - https://bit.ly/40YnkAw

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.