יורם אהרוני | כושר גופני | 08/01/2023

אירוח משחקים אולימפיים ופעילות גופנית בארץ המארחת

תקציר מחקר שנערך ביפן

אופן ביצוע המחקר

בשנת 2013 נבחרה העיר טוקיו לארח את המשחקים האולימפיים שהיו אמורים להיערך בשנת 2020 ונדחו ל-2021 בשל מגפת הקורונה.
אחת המטרות המוצהרות של אירוח המשחקים היא הגברת העיסוק בפעילות גופנית ובספורט בארץ המארחת. רוב המחקרים  הקודמים בנושא לא מצאו אפקט כזה ואם הוא נמצא, הוא היה קטן בהיקפו ונעלם זמן קצר לאחר תום המשחקים. מחברי המאמר בדקו מספר מקורות של נתונים על פעילות גופנית ביפן בשנים שלפני 2013 בהשוואה לתקופה שבין 2013 ל-2020. המקורות שנבדקו:
National Health and Nutrition Survey Japan (NHNS-J) 2006–2019 – מחקר המתבצע מדי שנה בחודש נובמבר ביפן על ידי משרדי הבריאות, העבודה והרווחה במדינה. ממחקר זה נאספו נתונים על הרגלים של ביצוע פעילות גופנית ומספר צעדים יומי. ביצוע קבוע של פעילות גופנית הוגדר כביצוע פעילות גופנית של 30 דקות ומעלה, לפחות פעמיים בשבוע, לאורך השנה. הנתון הזה נאסף מראיונות עם משתתפי המדגם. הנתונים על מספר צעדים יומי נמדדו באמצעות מונה צעדים (פדומטר) למשך יום אחד שהנבדקים בחרו כיום מייצג את הפעילות הגופנית שלהם.
   National Sports-Life Survey (NSLS) 2006–2020  - מחקר הנערך אחת לשנתיים מאז 1992.  במחקר זה ממלאים אלה העולים במדגם שאלון המתייחס לפעילויות הספורטיביות בהן הם משתתפים.
Public Opinion Survey on Sports Participation of Tokyo Residents (POSSP) 2009–2018 – מחקר הנערך בטוקיו החל מ-2007, כל שנתיים בערך. במחקר זה מבוצעים ראיונות עם תושבי טוקיו העולים במדגם בנוגע לפעילויות הספורטיביות שלהם.

תוצאות

שיעור העיסוק בספורט בין השנים 2012-2006 עמד על 56.4% והוא עלה ל-57.5% בין השנים 2020-2013. ההבדל לא נמצא מובהק סטטיסטית.
מספר הצעדים היומי הממוצע באוכלוסייה הבוגרת עמד על 6535 בין 2006 ל-2012 ועלה ל-6686 צעדים ביום בין 2013 ל-2020. גם הבדל זה לא נמצא מובהק סטטיסטית. שיעור העיסוק בפעילות גופנית באופן קבוע היה 30.7% בין 2006 ל-2012 ו-29.1% בין 2013 ל-2020. גם שינוי זה לא נמצא מובהק סטטיסטית. תוצאות מפורטות יותר מופיעות בטבלה. 
טבלה מספר 1: נתונים ממוצעים משלושת המחקרים. מודגשים בטבלה שינויים שנמצאו בהם הבדלים מובהקים ברמה של  p<0.05

המחברים מתייחסים להבדלים בממצאים בין המחקרים. כך למשל הם מציינים כי העלייה בעיסוק בספורט בטוקיו החלה עוד לפני ההכרזה על העיר כמאחרת המשחקים האולימפיים ולכן הם סבורים כי לא זו הסיבה לעלייה בעיסוק בספורט שנמצאה במחקר POSSP.
מחברי המאמר מתייחסים גם להצהרה  של מארגני המשחקים כי "שיעור העיסוק בספורט עלה מ-42.5% ב-2016 ל-59.9% ב-2020". הם טוענים כי היו ליקויים גדולים בשיטת איסוף הנתונים שהובילה להצהרה זו.
 טוקיו אירחה את המשחקים האולימפיים ב-1964 ומחקרים שנעשו בעקבות אותם משחקים הראו כי הדור שחווה את משחקי טוקיו 1964 עסק יותר בספורט מדורות אחרים. לדעת המחברים, לא נמצא אפקט דומה לגבי משחקי טוקיו 2020. הם מציינים כי המשחקים לבדם לא משפיעים על העיסוק בספורט ומה שבאמת יכול להשפיע הן אותן פעילויות ברמה לאומית או מקומית היכולות לעודד עיסוק בפעילות גופנית ובספורט.

מקור:

Amagasa S, Kamada M, Bauman AE, Miyachi M, Inoue S. Evaluation of pre-Games effects of the Tokyo 2020 Olympic Games on Japanese population-level physical activity: a time-series analysis. Int J Behav Nutr Phys Act. 2022 Aug 6;19(1):96. doi: 10.1186/s12966-022-01332-x. PMID: 35932068; PMCID: PMC9356482.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.