יורם אהרוני | כושר גופני | 29/05/2023

גיליון הציונים של פעילות גופנית לילדים ובני נוער בישראל 2022 וההמלצות הנלוות אליו

רקע

בשנת 2020 הצטרפה ישראל לארגון הבין לאומי Active Healthy Kids Global Alliance  (AHKGA) ובחודש מאי 2023 פורסם גיליון הציונים של פעילות גופנית לילדים ובני נוער בישראל 2022. הצוות המוביל של Active Healthy Kids (AHK) בישראל כולל את גב‘ לירי פינדלינג מנהלת התוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים אפשריבריא  במשרד הבריאות,  גב‘ שרון לוי, מדידה והערכה, התוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים אפשריבריא במשרד הבריאות וד“ר ריקי טסלר מהמחלקה לניהול מערכות בריאות, ראש מרכז מחקר קידום בריאות ורווחה באוניברסיטת אריאל.
גיליון הציונים מכיל את הקטגוריות הבאות: 
A – 81-100% מהילדים ובני הנוער עומדים בקריטריון
B – 61-80% עומדים בקריטריון
C – 41-60% עומדים בקריטריון
D – 21-40% עומדים בקריטריון
F – 20% ומטה עומדים בקריטריון
INC – אין מספיק נתונים

הציונים של ישראל

פעילות גופנית כוללת : -D  (די מינוס) - רוב הילדים ובני הנוער בישראל אינם מבצעים פעילות גופנית בהתאם להמלצות בינלאומיות. כ 32% -דיווחו על ביצוע פעילות גופנית מתונה עד נמרצת לפחות 60 דקות במשך 4 ימים או יותר בשבוע ורק כ-9% דיווחו על פעילות יום-יומית.  בתקופת הקורונה המצב החמיר ורק כ- 3% דיווחו על פעילות גופנית יום-יומית של 60 דקות או יותר.
פעילות גופנית וספורט מאורגן: D   (די) - כ- 55% מהילדים ובני הנוער ציינו שהם משתתפים ב- 30-45 דקות בשעורי חינוך גופני בבי"ס. 26% בלבד משתתפים בפעילויות ספורט מאורגן בבית הספר. כ- % 21 דיווחו כי הם עוסקים בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים, לפחות 4 פעמים ולפחות שעתיים בשבוע.
התנהגות יושבנית: +C  (סי פלוס) - כ- 64% מהילדים ובני הנוער עומדים בהמלצות בינלאומיות, ודיווחו כי הם צופים בטלוויזיה ו/או משחקים במחשב עד שעתיים ביום בזמנם הפנוי.
משחק פעיל:  INC (אין נתונים) -  לא נמצאו מקורות נתונים לאומיים או מייצגים על משחק פעיל בקרב ילדים ובני נוער בישראל.
כושר גופני: INC  ( אין נתונים) - לא נמצאו מקורות נתונים לאומיים או מייצגים על כושר גופני בקרב ילדים ובני נוער בישראל.
תחבורה פעילה: -C   (סי מינוס) - כ- 41% מהילדים ובני הנוער דיווחו על הליכה או רכיבה על אופניים אל בי“ס ו- 50% דיווחו על כך בחזרה ממנו.
קהילה וסביבה: -C (סי מינוס) - כמעט כל הרשויות המקומיות בישראל מעסיקות מנהל מחלקת/אגף ספורט בהתאם למדיניות משרד התרבות והספורט. מרבית הרשויות דיווחו שיש להן מדיניות לקידום פעילות גופנית ויש להן לפחות מגרש ואולם ספורט אחד. עם זאת, רק כמחציתן דיווחו כי ברשותן בריכת שחייה או מתקני כושר. כמחצית מהילדים ו/או ההורים דיווחו שיש להם מתקנים, תוכניות, פארקים ומגרשי משחקים זמינים עבורם בקהילה וכי הם חיים בשכונה בטוחה שבה הם יכולים להיות פעילים פיזית.
בית הספר: +C  (סי פלוס) - בבחינת פעילות גופנית במסגרות החינוך נמצא כי בכל בתי הספר הציבוריים בישראל, חינוך גופני מועבר על ידי מורה מומחה. מרבית בתי הספר מציעים לתלמידיהם שעתיים שבועיות של חינוך גופני בכיתות א‘-י“ב בהתאם למדיניות לאומית, כמו גם מאפשרים גישה קבועה למתקנים ולציוד התומכים בפעילות גופנית, כדוגמת מגרש ספורט וציוד ספורט. עם זאת, אולמות ספורט קיימים רק בחצי ממוסדות החינוך הממלכתיים ו-30% בלבד ממוסדות החינוך מוכרים כבתי ספר מקדמי בריאות. לא נמצאו מקורות נתונים לאומיים או מייצגים על אודות שיעור ההורים שדיווחו כי לילדיהם יש גישה להזדמנויות לפעילות גופנית בבית הספר מעבר לשיעורי החינוך הגופני.
משפחה וקבוצת השווים: -D (די מינוס) - כרבע מההורים בישראל עומדים בהמלצות הבינלאומיות לפעילות גופנית למבוגרים ודיווחו על ביצוע פעילות גופנית מתונה במשך 150-300 דקות בשבוע, או 75-150 דקות של פעילות גופנית נמרצת. שיעור דומה של ילדים ובני נוער (כ-23%) ציינו כי הם מבצעים פעילות גופנית עם הוריהם וכי הם יוצאים לטיולים עם הוריהם בכל יום או ברוב ימות השבוע. לא נמצאו מקורות נתונים לאומיים או מייצגים על פעילות גופנית עם קבוצת השווים.
ממשל: C  (סי) - ניכרת מנהיגות ומחויבות למתן הזדמנויות לפעילות גופנית, לצד הקצאת כספים ומשאבים ליישום אסטרטגיות ויוזמות לקידומה עבור ילדים ובני הנוער. עם זאת, יש הצלחה חלקית של התקדמות בשלבי המפתח של קביעת מדיניות ציבורית (גיבוש, יישום והערכת מדיניות והחלטות לגבי העתיד). כמו כן, זוהו פערים והיעדר מדיניות לקידום אורח חיים פעיל בקרב אוכלוסיות מיעוטים ייחודיות, כולל הקהילה החרדית והחברה הבדואית בנגב.

ההמלצות ומה שניתן לעשות לשיפור המצב

בהמשך הדו"ח מופיעות המלצות רבות לשיפור המצב שאותן אפשר לקרוא במקוור מספר 1. לא ראיתי בהמלצות לוח זמנים או מקורות תקציביים לביצוען. בין היתר, בהמלצות לגבי פעילות גופנית במערכת החינוך מופיע: "הכנסת מדד כושר גופני ומדדים לעידוד הפעילות הגופנית במערכת החינוך."
במדינת ישראל עוד בטרם הקמתה, החל משנת 1940, הונהג "אות הספורט", שיותר מאוחר שונה שמו ל"אות הכושר והספורט" המבחן לא היה חובה אבל בכל זאת היו שנים שרבבות תלמידים השתתפו בו. היו גם שנים בהן נעשה איסוף נתונים. אני יודע זאת מאחר שבשנות ה-90 של המאה ה-20 נדרשתי כמורה לחנ"ג למלא בכל שנה דו"ח על מספר התלמידים בבית הספר בו לימדתי שהשתתפו במבחן והשיגו בו את הדרגות השונות: "משתתף", "עבר", טוב" ו"מצטיין" וכמו כן נדרשתי לדווח את התוצאות המפורטות של כל תלמיד בכיתות ט' ו-יב' במרכיבי המבחן לבנים בכיתות ז'-יב': "שכב-שב" ב-60 שניות, ריצת הלוך וחזור 4X10 מטר, ריצת 2000 מטר, קפיצה לרוחק מהמקום ועליות  און על מתח. מרכיבי המבחן לבנות היו: שכב-שב ב-60 שניות, 4X10, ריצת 2000 מטר בכיתות י' – יב' (1500 מטר בכיתות ז'-ט') רוחק מהמקום וזמן תלייה על מתח במרפקים כפופים כשהסנטר מעליו.  לכיתות ד' היו מבחני מיומנות שכלל: הקפצת כדורסל, הליכה קדימה ואחורה על ספסל הפוך, טיפוס לגובה על חבל או מוט, קפיצה בדלגית ועמידת ידיים ליד קיר. לכיתות ה' היה מבחן באתלטיקה: ריצת 60 מטר, ריצת 600 מטר, קפיצה לרוחק מהרצה, קפיצה לגובה, וזריקת כדוריד למרחק. לכיתות ו' היה מבחן כושר שכלל: שכב-שב ב-30 שניות, 4X10, ריצת 600 מטר, רוחק מהמקום,  מספר עליות און על מתח (בנים) וזמן תלייה על מתח (בנות).
למרות שדיווחתי כל שנה כנדרש על הישגי תלמידיי והובטח לציבור המורים לחנ"ג על ידי המפקחים על החנ"ג כי הם יקבלו משוב על הישגי תלמידיהם, לא זכיתי לקבל משוב כזה ואין לי מושג מה נעשה עם הנתונים עליהם דיווחו המורים לחנ"ג ואיזה אחוז מהמורים ביצע את המבחנים בפועל וגם דיווחו עליהם. בתחילת המאה ה-21 הופסקה הדרישה מן המורים לחנ"ג לדווח על ביצוע מבחן "אות הכושר והספורט" ולמעשה מאז הם כלל לא נדרשו לבצע אותו ובסופו של דבר הוחלף המבחן ב"אות החינוך הגופני" אך מעולם לא נדרשתי לבצע משהו מ"אות החינוך הגופני" והדבר גם לא הוזכר בכנסי ההיערכות שנערכו למורים לחנ"ג לפני תחילת שנת הלימודים.
  בעשורים האחרונים התפרסמו בעולם מחקרים רבים על שינויים בכושר גופני של ילדים ובני נוער שהתרחשו לאורך השנים. מחקרים אלה התבססו על מדידות של מרכיבי כושר גופני שבוצעו במדינות רבות. לא זכור לי מחקר אחד כזה אפילו שהתפרסם בישראל, לפחות לא בשנים האחרונות, מחקר שהשווה תוצאות של תלמידים במבחן כושר כלשהו לאורך כמה שנים. אספתי תוצאות של תלמידים בבתי הספר בהם לימדתי וערכתי מעקב אחרי ההישגים של התלמידים. את הנתונים שאספתי הצגתי בפני מורים עמיתים, מחנכי כיתות, מנהלי בתי ספר, מפקחים על החינוך הגופני ומרצים במכללות להכשרת מורים לחינוך גופני. לא זכורה לי התעניינות רבה בהם... לדעתי, לא רק סיבות חיצוניות משפיעות לרעה על הישגי תלמידים במבחני כושר, סיבות כמו "מגפת ההשמנה" "השימוש בטלפונים סלולריים", "אורח החיים היושבני" ושאר סיבות שמערכות חינוך אולי נתלות בהן כדי  להרחיק מעצמן את האחריות למצב הלא מזהיר (ראו גיליון הציונים שלמעלה...), אלא יש גם סיבות שיש להן קשר להתנהלות מערכות החינוך. אם אין אף גורם במערכת שהישגי התלמידים בכושר גופני מעניינים אותו, קשה לצפות להישגים טובים. יש תלמידים העוסקים בספורט ובפעילות גופנית לשיפור הכושר ללא קשר למערכת אבל מאחר שהציון לפעילות גופנית כוללת הוא "די מינוס" (-D) כנראה שיש גם הרבה מאד תלמידים שלא מבצעים פעילות גופנית ברמה המומלצת.
כדי לבצע מעקב אחרי הכושר הגופני של תלמידי ישראל אפשר לבצע כמה צעדים פשוטים שעלותם לא גדולה:
א.    החלטה לבצע מעקב כזה.
ב.    החלטה על מרכיבי המבחן ועל אופן הביצוע שלהם . בסלובניה מבצעים מורי החינוך הגופני מבחן זהה לכל התלמידים מכיתה א' עד יב'. מרכיבי המבחן הם: משקל, גובה, עובי קפלי שומן, ריצת 600 מטר, "שכב-שב" ב-60 שניות, מבחן גמישות Stand and reach , זמן תליה על מתח במרפקים כפופים, מבחן זריזות ותיאום ידיים 20 שניות plate tapping, קפיצה לרוחק מהמקום,  מבחן קואורדינציה Polygon course backwards וריצת 60 מטר. כל המורים לחנ"ג בסלובניה עוברים הכשרה זהה לביצוע המבחנים. לדעתי אפשר להסתפק בישראל במבחן עם הרבה פחות מרכיבים ובלבד שיהיה בו מבחן מהימן לסבולת אירובית שאפשר לבצע אותו באופן פשוט כבר מכיתה ד' (לא חייבים להתחיל במבחנים בכיתה א'). זה יכול להיות למשל מבחן ריצת 600 מטר או מבחן ביפ.
ג.    הכשרת המורים לחנ"ג והסטודנטים לחנ"ג לביצוע אחיד ואמין של המבחנים. לשם כך יצטרכו כל המורים לחנ"ג לעבור השתלמות קצרה על אופן ביצוע המבחנים עליהם יוחלט. בין היתר צריך שהמורים יבינו היטב את ההבדל הגדול מאד בין הישגים במבחנים כושר גופני והציונים אותם מקבלים התלמידים במקצוע החינוך הגופני. לפי השקפה קיצונית, המתבטאת למשל במבחני FITNESSGRAM בארה"ב, אסור בכלל שהישגי תלמידים ישמשו לשם מתן ציון בחנ"ג ואסור שהישגי התלמידים ישמשו ככלי להערכת עבודתם של המורים לחנ"ג.
ד.    יצירת מערכת שתקלוט את דיווחי המורים על ההישגים במבחנים, תערוך להם עיבוד סטטיסטי ותוציא המלצות לשינויים בהתאם לתוצאות.
ה.    אולי החושב ביותר – הענקת  מעמד חשוב להישגים במבחני הכושר ושיתוף הנהלות בתי הספר, ההורים, התלמידים עצמם וגורמים בקהילה בחיפוש דרכים להגברת הפעילות הגופנית, דרכים שיישומן יתבטא בשיפור ההישגים במבחני הכושר.

מקורות:

1.    גיליון הציונים של פעילות גופנית לילדים ובני נוער בישראל 2022 - https://www.efsharibari.gov.il/media/2595/ahk.pdf

2.    What does SLOfit measure. University of Ljubljana, Faculty of Sport. https://en.slofit.org/measurements.
3.    FITNESSGRAM®/ACTIVITYGRAM® Reference Guide (4th Edition). Editors: Sharon A. Plowman and Marilu D. Meredith. https://dese.mo.gov/media/pdf/curr-hpe-fitnessgram-activitygram-reference-guide

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.