יורם אהרוני | כושר גופני | 20/01/2025

המלצות לגבי עריכת מבדקי כושר גופני לתלמידים למטרות מעקב בהיקף ארצי

תקציר מאמר שהתפרסם ב-Scandinavian Journal of Medicine and Science in Sports
יש חשיבות רבה במדידה ומעקב אחרי מרכיבי הכושר הגופני של ילדים ומתבגרים. רמת ההישגים של התלמידים במרכיבי הכושר משתנה עם השנים מסיבות שונות כמו שינויים אקלימיים, מגפות, שינויים בתזונה, שימוש במכשירים אלקטרוניים, שינויים באמצעי התחבורה ועוד ומאחר שלכושר גופני יש חשיבות בריאותית גדולה, יש חשיבות גם במדידה ומעקב אחרי הכושר הגופני.
למרות החשיבות הגדולה של הנושא, יש מעט מדינות או אזורים שבהם מתבצעים מעקבים ארוכי שנים אחרי מרכיבי הכושר הגופני של התלמידים. כדי לקדם את הנושא  נוצר באירופה מיזם בשם “The European Network for the Support of Development of Systems for Monitoring Physical Fitness of Children and Adolescents' (הנקרא בקיצור - FitBack).
הפרויקט יצא לדרך ממש לפני מגפת הקורונה, בפברואר 2020. בשלב הראשון ביקשו המייסדים לאסוף נתונים על מערכות מעקב אחרי כושר של תלמידים במדינות או אזורים במדינות באירופה. לכל האחראים על המערכות האלה נשלח שאלון שבאמצעותו ביקשו המייסדים לאסוף מידע על המערכות במדינות השונות.
בשלב השני גיבש הצוות המלצות כיצד ליצור מערכות כאלה במדינות אחרות. המדינות המייסדות היו: פינלנד, הונגריה, פורטוגל, סרביה וסלובניה, שבכולן קיימות מערכות מעקב כאלה.

בסך הכל זוהו 8 מערכות מעקב:

Move! – פינלנד; Diagnoform – צרפת; DAFIS – מחוז גליסיה בספרד, NETFIT – הונגריה, מערכת למעקב אחרי הכושר של תלמידי בתי הספר היסודיים והעל יסודיים בליטא; FITescola – פורטוגל; מערכת המעקב הארצית בסרביה; SLOfit  – סלובניה.
מועד התחלת המעקבים: SLOfit  - 1982; צרפת וגליסיה – 2012-2010; שאר המדינות – בין 2015 ל-2020. בצרפת, גליסיה, ליטא, פורטוגל וסלובניה, קימת המלצה לבתי הספר לערוך את המבחנים.  בפינלנד, הונגריה וסרביה בתי הספר חייבים לערוך את המבחנים.
ברוב המדינות עורכים את המבחנים מדי שנה. בפינלנד המבחנים נערכים רק בכיתות ה' ו-ח'.
בהונגריה נבחנים מדי שנה כ- 650,000 תלמידים, המהווים 93% ממספר התלמידים במדינה. בסלובניה מספר הנבחנים מדי שנה עומד על 200,000 – 96% ממספר התלמידים. בפורטוגל נבחנים 120,000 תלמידים (12% מהתלמידים) ובפינלנד 100,000 תלמידים (96%).  מספר התלמידים הנבחנים בצרפת הוא קטן ביחס לאוכלוסייה – 32,000 נבחנים ובגליסיה מספר הנבחנים עומד על 26,000.

מבנה המבחנים

מרכיבי גוף – כל המבחנים, זולת אלה שבפינלנד ובליטא כוללים מבחנים אנתרופומטריים.   מדידות גובה ומשקל מהן מחושב ה-BMI מבוצעות בצרפת, גליסיה, הונגריה, פורטוגל, סרביה וסלובניה. היקף מותניים נמדד בגליסיה ובפורטוגל. מדידות של אחוזי שומן מבוצעות בהונגריה, פורטוגל וסלובניה.

סבולת אירובית  - בששה מהמבחנים נכלל מבחן ביפ – פינלנד, גליסיה, הונגריה, ליטא, פורטוגל וסרביה. בליטא רק תלמידי בתי הספר העל יסודיים עורכים מבחן ביפ בעוד בבתי הספר היסודיים שם מבוצעת ריצת 6 דקות.  בפורטוגל יכולים המורים לערוך מבחן ריצת מייל במקום מבחן ביפ. בצרפת מוערכת סבולת אירובית ממבחן הליכה/ריצה ל-6 דקות ובסלובניה הסבולת האירובית מוערכת על ידי מבחן ריצה ל-600 מטר.

מבחנים לכוח גוף עליון – כוח לחיצת כף יד (הונגריה, גליסיה); זמן תלייה על מתח עם מרפקים כפופים (גליסיה, סרביה, סלובניה ובתי הספר התיכוניים בליטא); שכיבות סמיכה  (פינלנד, הונגריה ופורטוגל).

מבחנים לסבולת שרירי בטן – "שכב-שב" (סרביה וסלובניה); curl- up (פינלנד, הונגריה ופורטוגל). בהונגריה מבוצע גם מבחן לשרירי הגב – מבחן הרמת הגו.

מבחנים לכוח מתפרץ של שרירי הרגליים – קפיצה לרוחק מהמקום (גליסיה, בתי הספר היסודיים בליטא, צרפת, הונגריה, סרביה, סלובניה); קפיצה לגובה מהמקום מבוצעת בפורטוגל.

מבחני גמישות – כל המבחנים מכילים לפחות מבחן גמישות אחד שהוא בדרך כלל גרסה כלשהי של מבחן sit-  and-  reach. בסלובניה מבוצע מבחן stand-  and-  reach. בחלק מהמדינות מבוצע גם מבחן לגמישות חגורת הכתפיים.

כושר מוטורי – בכל המבחנים, חוץ מזה שבהונגריה, נכלל לפחות מבחן אחד של כושר מוטורי: מבחן זריזות 4X10 מטר (גליסיה, פורטוגל, סרביה); המבחנים המוטוריים במדינות האחרות: פינלנד – מבחן 5 ניתורים ומבחן זריקה ותפיסה; צרפת – מבחן "קלאס"; ליטא – זריקת כדור טניס, 5X10 מטר ומבחן פלמינגו לשווי משקל (בבתי ספר תיכוניים); פורטוגל – ריצות ל-20 ול-40 מטר; סלובניה – ריצת 60 מטר, זחילה אחורה מתחת למסלול מכשולים ומבן זריזות ידיים -  arm plate tapping  (20 שניות). 

דיווח על התוצאות

 

כל המערכות מדווחות על תוצאות המבחנים לתלמידים, להוריהם, להנהלות בתי הספר ולגורמים רפואיים. בפורטוגל ובסרביה נמסרות גם תוצאות של תלמידים בעלי פוטנציאל בספורט לגורמים הרלוונטיים.  תוצאות התלמידים במבחנים מושוות לנורמות המקובלות במדינות אלה. התוצאות נשמרות ומושוות לאלה המתקבלות בשנים הבאות.

חוזקות – למערכות המעקב יש כמה חוזקות: הן מספקות מידע בעל ערך לכל הגורמים הרלוונטיים (תלמידים, הורים, הנהלות בתי ספר, רשויות החינוך, הבריאות והספורט), הן מבוססות על מחקרים שהוכחו כתקפים ומהימנים והמבחנים ניתנים לביצוע בתנאים הקיימים בבתי הספר. 

חולשות – תהליך הטמעת מערכות המעקב על כושר גופני של תלמידים הוא ארוך ולא פשוט.  לא כל הגורמים הרלוונטיים משוכנעים מראש בחשיבות המערכות  ולא פשוט לשכנע את הגורמים המעורבים להטמיע אותן במערכת החינוך.  לדוגמה: בסלובניה עוברים כבר עשרות שנים כל המורים לחנ"ג הכשרה לעריכת המבחנים במקום אחד, אוניברסיטת ליובליאנה. כדי להתחיל מערכת חדשה זו יצטרכו כל המורים לחנ"ג במדינה או באזור לעבור השתלמות דומה והדבר כמובן יגזול זמן ומשאבים כספיים. כמו כן נדרשים משאבים כספיים לטיפול בתוצאות, ניתוחן והפצתן.

הזדמנויות – תוצאות המבחנים יכולות לשמש ככלי לפיתוח הכושר הגופני,  הן יכולות לחזק את ההבנה של חשיבות הכושר הבריאותי והספורטיבי, הן יכולות לתרום לפיתוח מערכת החינוך הגופני ולהעלאת יוקרתה (בהרבה מקומות לא מייחסים חשיבות רבה להישגים בחינוך גופני לעומת הישגים במקצועות לימוד עיוניים), והן כמובן יכולות לשמש ככלי אבחוני שיכוון את הנזקקים להתערבויות נדרשות (בבתי הספר או במסגרות חיצוניות).

איומים למערכות קיימות – מספר גורמים מאיימים על מערכות קיימות למעקב על כושר גופני. תמיד קיים האיום של קיצוץ בתקציבים שימנע מהמערכת להמשיך ולהתקיים אך קיים גם סוג אחר של איום: קיימים גורמים המתנגדים לקיומן ללא קשר למשאבים כספיים. ביסוד ההתנגדות עמודת הגישה שכלל לא ראוי לבחון את הכושר של התלמידים או שקיומם של המבחנים פוגע בתלמידים שהישגיהם חלשים. כמו כן קיים החשש שהמערכות לא יהיו בנויות טוב מספיק כדי לשמור על צנעת הפרט וכי גורמים  שלא הוסמכו לכך יקבלו גישה לתוצאות המבחנים.

עשרת הצעדים ליצירת מערכת של מדידה ומעקב אחרי כושר גופני של תלמידים

1.    הצהרה על מטרות המערכת – יש להבהיר לכל הגורמים מה מתכוונת לעשות המערכת ומה היא מתכוונת להשיג. כל אחד מהגורמים המעורבים צריך להבין  מן ההצהרה מדוע הטמעת המערכת תסייע לו. מדובר בתלמידים, במורים לחנ"ג, הורי התלמידים, הנהלות בתי הספר, גורמים רפואיים ואלה העומדים בראש מערכת החינוך.

2.    יש לשלב את כל הגורמים בתכנון המערכת ובהטמעתה – בתכנון המערכת יש לערב את כל  הגורמים :תלמידים, מורים לחנ"ג ושאר בעלי העניין. לאחר תקופה קצרה של הפעלתה יש לשוב ולבדוק את המערכת ולתקן אותה בהתאם להערות שיתקבלו מבעלי העניין.

3.    הצגת מקורות מדעיים ששימשו להכנת המערכת – כל בעלי העניין צריכים להיות חשופים לבסיס המדעי שלפיו נבנתה המערכת. זה יגביר את האמון שלהם במערכת.

4.    יצירת שדרת ניהול – כדי שהמערכת תהיה פונקציונלית חשוב מאד שתבנה שדרת ניהול שלה, בה כל אחד ממרכיביה ידע בדיוק את תפקידו. ניסיון שנצבר במשך עשרות שנים מלמד כי מערכת כזו של מעקב לא יכולה להיות מוטמעת אם אין בה שדרת ניהול מרכזית. יש לבנות את שדרת הניהול במקביל לבניית המערכת.

5.    הבטחת מימון מספיק – מימון מספיק יבטיח את התחלת יישום המערכת והכנסת שינויים נדרשים בהמשך הדרך. מימון בלתי מספיק עלול ליצור קשיים ויכול להביא גם לביטול המערכת כולה. כדי ליצור בסיס איתן למערכת מומלץ ליצור שותפויות עם ארגונים מתחום החינוך והבריאות שיש להם עניין בהצלחת המערכת.

6.    תכנון השימוש בנתונים – בניית המערכת צריכה לקחת בחשבון איך יאספו הנתונים, מה יהיה תהליך העיבוד שלהם (כולל ניפוי נתונים חריגים), איך יוצגו התוצאות לבעלי העניין, אילו נתונים ישמרו במערכת לאורך שנים וכדומה. יש לערב בנושא מומחים איסוף נתונים, עיבודם ושמירה עליהם.

7.    הצגת הנתונים באופן ידידותי – יש חשיבות גדולה מאד לדרך בה יוצגו הנתונים לבעלי העניין. הצגה כזו תעזור לשיתוף פעולה איתם. לדוגמה, חשוב מאד שהמורים לחנ"ג, אלה המפקחים על ביצוע המבחנים יבינו את חשיבות השיפוט האובייקטיבי במבחנים ולא ינסו ליפות אותם. התלמידים צריכים להבין שמדידה אובייקטיבית של הישגיהם היא בעלת חשיבות לגביהם ולכן לא צריך להיות להם עניין לרמות בהם. גם האופן בו יוצגו התוצאות להנהלות בתי הספר, להורים ולשאר בעלי העניין צריך להיות כזה שיגרום להם להמשיך ולשתף פעולה עם המערכת ולחזק אותה. יש להראות את הנתונים בהשוואה לנתונים שהתקבלו במקומות אחרים אם רעיונות איך לשפר את ההישגים במידת הצורך.

8.    התחלת הפעלת התוכנית בניסוי (פילוט) – אמנם ביצוע פילוט עלול לגרום לכך שהתחלת יישום המערכת בהיקף גדול תדחה, אך הנתונים שיאספו במהלך הפילוט עשויים להיות בעלי ערך ולמנוע בעיות כאשר יתחיל היישום בהיקף ארצי או אזורי.

9.    תכנון תהליך יישום מערכת – התכנון הזה מאד חשוב ואסור לדחות אותו. הוא צריך לקחת בחשבון הערכות מוקדמת כמו למשל להכניס את נושא השיפוט במבחנים, הדיווח עליהם והשימוש בנתונים, כבר בתוכנית הלימודים של הסטודנטים להוראת חנ"ג במוסדות הלימוד השונים, יצירת פרסום לתוכנית באמצעי התקשורת, הכנת דפי דיווח, טבלאות סטנדרטים, סרטי וידאו המתארים את אופן ביצוע במבחנים, אתר אינטרנט ייחודי  לתוכנית  ועוד. חשוב מאד שלבתי הספר יהיה איש קשר שיוכל לענות להם על שאלות הנוגעות למבחנים ולהציע להם פתרונות לבעיות שעלולות להיווצר. המערכת צריכה להיות קשובה לתגובות שיעלו מהשטח ולקחת ברצינות משובים שיתקבלו.

10.    יש להשקיע בתקשורת עם בעלי העניין -  לשם כך רצוי להיעזר במומחים בתחום. התקשורת עם בעלי העניין צריכה להדגיש את יתרונות המערכת כדי שבעלי העניין יגבירו את שיתוף הפעולה איתה.

המלצות נוספות

•     מחברי המאמר זיהו 8 מערכות מעקב אחרי כושר של תלמידים באירופה. מומלץ שמערכות חדשות שיבנו יהיו דומות ככל האפשר מבחינת מרכיבי המבחן כדי שאפשר יהיה להשוות את ההישגים בין השונות. לפיכך מומלץ שהמבחנים יכללו לפחות את המרכיבים הבאים: מבחן ביפ להערכת סבולת אירובית,  מדידת משקל וגובה, היקף מותניים, קפיצה לרוחק מהמקום ואם ניתן גם כוח לחיצת כף יד. על אלה ניתן להוסיף מבחנים נוספים.

•    מחברי המאמר מצאו כי תהליך התכנון וההטמעה עלול להיות ארוך ולפעמים להימשך אפילו 10 שנים. לפיכך גובשו 10 ההמלצות להכנת המערכת. רצוי להיוועץ במומחים של FitBack בתכנון המערכת והטמעתה.

•    FitBack הוא בעל פורטל המספק חומרים שעשויים להכנת המערכת. השימוש בפורטל הוא חינמי. בפורטל יש גם מאגר תוצאות של 8 מיליון תלמידים מ-34 מדינות באירופה שאפשר להשתמש בו  לשם השוואה. המאגר מכיל גם המלצות לגבי גרסאות של המבחנים עבור תלמידים עם צרכים מיוחדים.

כיום מורכב הצוות של FitBack מ-23 מומחים מ-18 מדינות ומומחים חדשים מוזמנים להצטרף ולתרום מניסיונם. אחד הפרויקטים שעובדים עליו כיום הוא “FitBack4Literacy” המיועד לסייע למורים לחנ"ג להפיץ את חשיבות ביצוע מדידה ומעקב אחרי הישגים בכושר גופני.  למבחני כושר גופני  יצא לא פעם שם רע ונוצרו סטיגמות לגבי תלמידים שהישגיהם היו פחות טובים. מטרת “FitBack4Literacy” הוא להיאבק בדעות הקדומות האלה ולשכנע את כל הגורמים שלמבחני כושר עשויה להיות תרומה חשובה לאורח חיים בריא.

 

מקור:

Joensuu L, Csányi T, Huhtiniemi M, et al. How to design and establish a national school-based physical fitness monitoring and surveillance system for children and adolescents: A 10-step approach recommended by the FitBack network. Scand J Med Sci Sports. 2024; 34:e14593. doi:10.1111/sms.14593

 

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.